סידור רש"י

א והקורא קללות שבתורת כהנים אינו מפסיק בהן, שכן שנינו אין מפסיקין בקללות אלא אחד קורא את כולן, מה טעם לפי שאין [אומרים] ברכה על הפורעניות אלא האיך יעשה, כך אמרו חכמים כשהוא מתחיל [מתחיל] בפסוק שלפניהם, וכשמסיים [מסיים] בפסוק שלאחריהם, ואמר אביי לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים, אבל [קללות] של משנה תורה פוסק, … להמשך קריאה

א ראש חדש ניסן הבא בשבת מפקי שלש תורות, וקרי שיתא בעניינא דיומא, וחד קרי ובראשי חדשיכם, ומפטיר בהחודש הזה, ובנביא בראשון באחד לחדש, ולא ליפטר בהשמים כסאי, אלא היכא דקרי איהו בראש חדש, לעולם קורין צו את אהרן קודם הפסח, ופרשת וידבר תחילת הספר קודם עצרת, וצומין בט' באב קודם ואתחנן, ופרשת אתם נצבים … להמשך קריאה

א ראינו בני אדם שנוהגין בפורים לחלק מתנות לעבדים ושפחות בבתי ישראל, והיה הדבר קשה בעיני [רבי] כקוצים, לפי שנאמר ומתנות לאביונים, (אסתר ט' כ"ב) בישראל נאמר ולא בגוים, וזה הנותן פרוטה לעבד גוזל לעניים, ומראה עצמו כאילו מקיים עכשיו מצוות מתנות לאביונים הנאמרה באביוני ישראל, לפי שמתחילה התחילו עניים המתביישים לשלוח את התינוקות שלהם … להמשך קריאה

א מעשה שהיה ואירע פורים באחד בשבת, וקדמו הציבור להתענות בחמישי לפני השבת, דהכי עמא דבר, ובאתה אשה לרכוב ולילך אחרי השלטונה, ושאלה לרבי אם אפשר שתתענה למחר ותאכל היום מפני טורח הדרך, ואמר רבי אעפ"י שאין זה תענית ציבור קבוע לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים, אלא [מנהגא] בעלמא שנהגו העם, שהרי אותן תעניות … להמשך קריאה

א וזה הוסד מפי רבינו תנוח נפשו בצרור החיים. ב איש יהודי וגו' ומרדכי יצא, ליהודים היתה אורה וכי מרדכי היהודי, שנהגו העם לומר בפה אחד בשעת מקרא מגילה אינו חובה ואינו מנהג אלא שמחת תינוקות, אבל מקרא שלש עשרה מידות שנהגו העם לומר בשעת קריאת התורה בתענית, מנהג כשר הוא לפי שהן דברי חנונים … להמשך קריאה

א ודוכתא דלא נהיגי למיעבד מלאכה בפורים, לא ניבדל בהדייהו, דרב (חייה) [חזייה] לההוא גברא דזרע כיתנא בפורים ולטייה ולא צמח כיתנא מיכדי לא קיבלו עלייהו אמאי לטייה, [משום] דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור ומנלן דמנהגא מילתא היא, אמר רב שמן בר אבא אמר ר' יוחנן אמר קרא שמע בני מוסר אביך ואל תטוש … להמשך קריאה

א תני רב יוסף שמחה ומשתה ויום טוב, שמחה [שאסור בהספד, משתה שאסור בתענית], ויום טוב שאסור בעשיית מלאכה, רבה בריה דרבא אמר הספד ותענית קיבלו עליהם, מלאכה לא קיבלו עליהם, דמעיקרא כתיב שמחה ומשתה ויום טוב (אסתר ט' י"ט), ולבסוף כתיב ימי משתה ושמחה (שם שם כ"ב) ואילו יום טוב לא כתיב, דיום טוב … להמשך קריאה

א וכשהוא קורא את פרשנדתא ואת דלפון, עשרת בני המן בן המדתא חייב לקרותם כולם בנשימה אחת ולא יפסיק בהם, דאמר ר' זירא דמן יפו עשרת בני המן [ועשרת] צריך למימרינהו בנשימה אחת, מאי טעמא כולהו נפקי נשמתייהו בשעה חדא: ב וצריך שיהא ארוך ו' של ויזתא, דאמר ר' יונה אמר ר' זירא צריך (דמתחיה) … להמשך קריאה

א אמר רב מגילה בזמנה ביחיד, שלא בזמנה בעשרה, [ורב אסי אמר בין בזמנה בין שלא בזמנה בעשרה] הוה עובדא וחש ליה רב להא דרב אסי והילכתא כרב אסי: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ועדיף משמע מקרא מגילה [בזמנה] ממיגרס באורייתא דאמר רב יהודה אמר שמואל כהנים בעבודתן ולויים בדוכנן וישראל במעמדם כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה. [מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה]: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א כל היום כשר לקריאת המגילה, ולקריאת הלל, ולתקיעת שופר, ולנטילת לולב, ולתפילת מוסף, זה הכלל כל שמצוותו ביום כשר כל היום כל שמצוותו בלילה כשר כל הלילה, והיכא דלא קרי ליה מפניא קרי ליה [כולי לילא, והוא דלא עלה עמוד השחר, וביממא נמי היכא דלא קרייה מצפרא קרי לה כולי יומא ושפיר דמי: ב … להמשך קריאה

א והיכא דשמע ליה מחרש שוטה וקטן לא נפיק, דתנן הכל כשרין לקרות את המגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן ור' יהודה מכשיר בקטן, ולית הילכתא כוותיה, כיון דלאו בני חיובא נינהו, לא מפקי אחרים ידי חובתן. ולא שנא קרי לה חד גברא, ולא שנא קרי לה כמה גברי בהדי הדדי כמאן פרשתא דמי, דתנן הקורא … להמשך קריאה

א והיכא דאיכא מגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא, לא מיבעי ליה למקרי בה, והני מילי בציבורא. אבל ביחיד נפיק ידי חובתו, דאמר ר' אבא אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן הקורא את המגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא, הני מילי בציבורא, אבל ביחיד נפיק ידי חובתו: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: … להמשך קריאה

א והיכא דקרי ליה מסיפא לרישא, לא נפיק ידי חובתו, דתנן הקורא את המגילה למפרע לא יצא, ומתבעי ליה למקרייה כולה, דאמר ר' חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכא כדברי האומר כולה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ומגילה שאינה משורטטת אין אדם יוצא בה ידי חובתו: ב קרא סירוגין ומתנמנם יצא, סירוסין לא יצא, ר' מונא אומר משום רב יהודה אף בסירוגין אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש, והכי אמר רב נטרונאי ריש מתיבתא בהלל ובמגילה ובקריאת שמע אם פסק כדי לגמור את כולה אינו חוזר, דאמר רב יוחנן … להמשך קריאה

א הקורא את המגילה בציבור, כורך וקורא אותה בספר תורה, ואינו פושטה כאיגרת, שבשתי ישיבות ובבית רבינו שבבבל ובכל מקומות [ארץ] ישראל קורין כספר תורה, וכן מנהג: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א [המבקש לצאת בדרך ורוצה לקרות את המגילה בי"א בי"ב בי"ג, אם יכול ליקח עמו מגילה יעשה כל תקנה שיוכל ויקח אותה כדי שיקרא אותה בזמנה, ואם איננו יכול לקרות, יקרא אותה בי"א או בי"ב או בי"ג, כמו שאמרו חכמים, דתניא חנניה אומר חכמים הקילו על הכפרים להיות מקדימין ליום הכניסה, כדי שיספקו מים ומזון … להמשך קריאה

א בפורים אין אומרים למנצח, משום דכתיב ביה יענך ה' ביום צרה (תהלים כ' ב'), וצרה בפורים לא מדכרינן לפי שנאמר ימי משתה ושמחה (אסתר ט' כ"ב), וכן למחר אינן אומרים למנצח, ואין נופלים על פניהם בתחנונים בשניהם, משום דכתיב להיות עושים את שני הימים האלה (שם שם כ"ז), ערים המוקפים בט"ו וכפרים בי"ד, ואמר … להמשך קריאה

א בשחרית מתפלל שמונה עשרה, ומזכיר על הניסים בהודאה, לאחר סיום תפלתו אומר קדיש, עד דאמירן בעלמא. ואין אומרים הלל בחוצה לארץ, ומוציאין ספר תורה בגדלו ורוממו, וקורין בו שלשה בפרשת ויבא עמלק, ואע"ג שאין בפרשה עשרה פסוקים אלא ט' פסוקים ולא יותר, קדיש עד דאמירן, ואחריה מקרא מגילה, ומחזיר ספר תורה לתיבתו בהלל ובהודאה, … להמשך קריאה

א והקורא את המגילה מברך מנ"ח סימנא דרבנן, על המגילה, ושעשה ניסים, ושהחיינו ולאחר קריאתו הוא אומר האל הרב את ריבנו, עד האל המושיע, ואומר אשר הניא וכו', ועומד [החזן] ואומר ואתה קדוש וסדר קדושה כולה, יתגדל תתקבל, פיטום הקטורת וקדיש, ואם מוצאי שבת היא, לאחר סיום תפלת לחש אומר קדיש שלם, וקורא את המגילה, … להמשך קריאה

א סדר פורים. ב בפורים מתפלל אדם שמונה עשרה, ובהודאה יזכיר על הניסים, ובברכת המזון מזכיר על הניסים בהודאה, כדאמר רב ששת כתפלה, מה תפלה בהודאה, אף ברכת המזון בהודאה. וחייב אדם לקרות את המגילה בארבעה עשר ביום ובלילה, דאמר ר' יהושע בן לוי חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר אלהי אקרא … להמשך קריאה

א הלל ביחיד אסור לברך עליו לפניו ולאחריו בימים שאין גומרין בהן את ההלל, שאף בציבור אינו כי אם מנהג בעלמא, וציבור הוא דעבדי זכר למנהג אבותם, אבל יחידים אין זכר למנהג נוהג בהם, ואפילו עשרה שפירשו מן הצבור הרי הן כיחידים שמתפללין לעצמן אחורי בית הכנסת מאחר שלא היה באסיפת הכניסה כשנים ושלשה הן … להמשך קריאה

א מעשה בא לפני רבי ששכח החזן וקרא ארבעה בפרשת החדש שבא בחנוכה, כמו שרגילין לקרות בשאר ראשי חדשים ארבעה, ואמר רבי אם לא היתה ספר תורה של חנוכה מוצא מן הארון לא היה צריך לקרות חמשה בחנוכה, דהא אמרינן הילכתא אין משגיחין בחנוכה ופורים כל עיקר, כלומר אם לא קרא כל עיקר בפרשת חנוכה … להמשך קריאה

א למה קורין פרשת שקלים בראש חדש אדר, שזמן שקלים בראש חדש הוא, כמו ששנינו באחד באדר משמיעים על השקלים, ועל הכלאים, [כדי שיביאו שקליהם באחד בניסן, אמר ר' שמואל כתיב ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן (שמות מ' י"ז), ושנו חכמים בברייתא ביום שהוקם המשכן [בו ביום] נתרמה התרומה, שנאמר זאת … להמשך קריאה

א ויש שנותנין בפרשיות אלו, ובהפסקות שלהם סימן אחר, וכן הוא: ב ב"ד כהלכה, בערב שבת ככוסות, בשבת בנתיים. [פי'] ב"ד, שאם חל ראש חדש בשני בשבת, [או ברביעי בשבת עושין כהלכה זו, היא ששנינו חל להיות בשבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת הבאה, ובשנייה זכור ובשלישית פרה אדומה, ורביעית החדש, בחמישית חוזרין לכסדרן, לסדר (הפסוקות) … להמשך קריאה

א וארבעה ימים הם שראש חודש אדר הסמוך לניסן בא בתוכם, עיקרו של ראש חודש, דהיינו יומא בתרא, שבו המוסף קרב והשיר מיוחד לו לחידושו של יום, ולעולם לא יבא אותו יום אלא (כך) [בד'] ימים הללו וסימנך ז' בד' ו' ויש לכל אחת מאותיות ז' ב' ד' ו' [סימן להפסקות] לזיי"ן סימן ז' ט' … להמשך קריאה