סידור רש"י

א הרוצה להפריש חלה מן העיסה מברך אקבו"צ להפריש תרומה דלהפריש חלה לאו ברכה היא, חלה היא עוגה וחררה ואינה שם הפרשה כלל וחלה תרימו תרומה (במדבר ט"ו כ') כתיב, והכי קאמר, [חלה אחת מן העוגות תרימו לשם תרומה, ומיהו תרומה נקראת] ותרומה שמה ואין לשנותה (אותו) ועושה אותו כזית שהפריש דק, ופושטו כעין חררה, … להמשך קריאה

א ועל התרומה אודיעך שמעולם לא נהגו בעיר הזאת להפריש שתי חלות כי אם בערב הפסח והיו מברכין על אחת להפריש חלה, ועל השנייה להפריש [תרומה], ובטלתיה מפני שהיא לבטלה שאין ערב פסח חמור משאר ימים טובים, ופסוקה היא בבכורות, דאמר שמואל אין תרומת חוצה לארץ אסורה אלא במי שטומאה יוצאה עליו מגופו והני מילי … להמשך קריאה

א חיטה שנמצאת [בתרנגולת] בפסח אין אדם שמתירה, לפי שחמץ בין במינו בין שלא במינו אסור, [ואוסר] בכל שהוא ואף רבי אומר שהיא אסורה, אבל יש להביא ראיה [להיתר] מטומאה, אם לא מפני שאין אנו יודעין אם למדים איסור מטומאה או לא, מפני ששנינו גבי טומאה, בעוף כדי שתפול לאש ותשרף, דכיון שיהא האוכל בתוך … להמשך קריאה

א שאלו את רבי אם מותר ללוש קמח בביצים בפסח, אם יש בה משום חימוץ או לא, ולא אמר רבי בדבר לא איסור ולא היתר, איסור לא אמר שאינו יודע אם דרך ביצים להחמיץ יותר ממים, שהרי אין לישה אלא במים, ומים אין מחמיצין את העיסה כל זמן שעוסקין בה, והיתר לא אמר בה משום … להמשך קריאה

א ואסור לאכול מצה מבעוד יום קודם שיקדש, ואומר הגדה והלל, שנא' בערב תאכלו מצות (שמות י"ב י"ח) שיהא חביב עליו. והאוכל מצה בערב פסח כאלו בא על ארוסתו בבית חמיו ולוקה, בתלמוד ירושלמי: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א פסח שחל להיות באחד בשבת, אסור לאפות מצות מערב שבת, הראשונים אומרים משום הידור מצוה הוא, אבל מצינו בו איסורא מדאורייתא, דהא הוקשו מצות לפסח בשילהי פ' בתרא צלי אש ומצות (שמות י"ב ח'), ומה עשיית הפסח אינו אלא משבע שעות ומחצה ואילך, אף מצות מצה אינה אלא משבע שעות ומחצה ואילך, ואכילת מצה … להמשך קריאה

א לפני הפסח כשטוחנין חיטה למצות, נוהגין לשלוח שם ישראל אחר הרחיים של גוי, להיות יושב ומשמר, דכתיב ושמרתם את המצות בעינן שימור לשם מצה, ואין ישראל צריך לעמוד אלא עד שיטחון, כפי מה שהוא צריך לשלש מצות של לילה הראשונה שהיא חובה, והן צריכות שימור לשם מצוה, אבל השאר אינן צריכות שימור: ב וגוי … להמשך קריאה

א אשה שלוותה מחברתה ככר קודם הפסח, צריכה לפורעה אחר הפסח ואין איסורא משום חמץ שעבר עליו הפסח, הואיל ולא היה בעין בשעת ביעור, ויש בה משום גזל, ומשום לווה ואינו פורע, ששנינו דבי ר' ינאי (אפילו) [יזפי] פירי (מעשים) [מעניים] בשביעית קודם זמן הביעור ופרעי לה בשמינית, ואמר ר' יוחנן יאות הן עבדין: הסבר … להמשך קריאה

א ואין לשין בפסח שתי מידות, כדי שלא תבא [העיסה] לידי חימוץ, ואף (הן) [אין] מקטפין, והלש אותן אינו יודע למה הוא מודד, ומה לנו מידה בפסח, אלא לא פחות ולא יותר ממ"ג ביצים וחומש ביצה כדי שלא להפקיע תורת חלה ממנה, ששיעור חלה בכך, וכן עולה חלה בגימטריא מ"ג, אבל אם היתה יתירה ד' … להמשך קריאה

א ואין לשין אלא במים שלנו בלילה, מפני שבימות [הגשמים] החמה מהלכת בשיפולי של רקיע וכל העולם כולו צונן כנגד גובהו של רקיע, נמצא מעיינות הסמוכין לשפולי של רקיע רותחין וניסן לענין חמה עדיין מימות הגשמים הוא, שאין החמה הולכת בגובהו של רקיע עד לתקופת תמוז, הילכך כיון דמעיינות רותחין חשו חכמים לפי רוב עיירות, … להמשך קריאה

א עריבה צריך לגוררה שלא ישאר כזית במקום אחד, פחות מכן בטל במיעוטו, ואינו עובר בבל יראה [ובל ימצא], כדתנן בצק שבסידקי עריבה אם יש כזית במקום אחד חייב לבער, ואם לאו בטל במיעוטו: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א והני מאני דצביעי בצריף שלועזין אלום בין שחורין בין ירוקין בין לבנים אסורין בפסח, ואפילו חלקין, דאמר אמימר חזינא להו למאני דקוניא דמידייתא, אע"פ דשיעי, והתורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מדי דופיו לעולם: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א וקדירות של חרס שנשתמשו בהן לפני פסח, מניחן עד לאחר הפסח ושוב עושה בהן כל צורכן, ואפילו במינן, ואין צריך לשוברן, ואע"ג דקיימא לן הילכתא כרב באיסורי בעלמא, הכא הילכתא כשמואל, דאמר לא ישברו, הואיל וכולהו תנאי קיימי כוותיה, ומפ[ס]קינן הלכתא כוותיה דאמר [רבא הלכתא] חמץ בזמנו בפסח בין במינו בין שלא במינו אסור … להמשך קריאה

א והבא להטביל כלים, קודם [טבילתן יברך אקב"ו על טבילת כלים, ויש אומרים על הטבלת כלים, דכל המצות מברך עליהם עובר לעשייתן, ואחר כך טובלים במים פעם אחת ודייו: ב וקונייא פלומיר"א בלע"ז, הואיל ומתיכין עליהם עופרת ושועין עליהם, ככלי מתכות דמי ובעו טבילה, ואעפ"י שאין ניתכין אלא מגבם, וכי ההיא פלוגתא דקונייא דרב אחא … להמשך קריאה

א וכפות [של גוים] של כסף שנשתמשו בהן [חמץ] שאוכלין בהן, צריכין גיעול ברותחין וצריכין טבילה. וכוסות של כסף, כיון שאין תשמישן במידי דמירתח, סגיא להו בטבילה לחודא, והני מילי בלקוחין וכגון מעשה דמדין שהיו שלהם, אבל שאולין שהשאילן מגוי, אין צריכין טבילה: ב וכלים של כסף המושכנין מיד גוי אין צריכין טבילה, ואם ישראל … להמשך קריאה

א וכלי זכוכית חדשים צריכים טבילה שהן ככלי מתכות, וכן כלי שטף חדשים שלקחן מן הגוי מטבילן במיים חיים, כדאמרינן בע"ז אמר רב עמרם אמר ר' אבא בר אבוה אפילו כלים חדשים צריכין טבילה, דילפינן ממעשה מדין, ואותה טבילה לא משום טהרה הוא, דהא כלים [ישנים] אחר שנתלבנו טהורים הם מן האיסור וכחדשים דמיין, ואפילו … להמשך קריאה

א הסכינין מגעילן ברותחין בכלי ראשון, מפני שפעמים שתוחבין בהן שום דבר מן היורה (מתחת) [רותחת] שעל גבי האור, ואינן בכלל אשר יבא באש [תעבירו באש] (במדבר ל"א כ"ג) ואע"ג שתוחבין בהן בשר ונותנין כנגד האור לצלותו, מפני שאין זה דרך תשמישן ולא דבר הכתוב אלא בשפוד ובאסכלא שכל תשמישו באור עד שמתלבנין, ועכשיו אנו … להמשך קריאה

א בא לטהר כליו שוטפן ומדיחן יפה יפה ואין צריך לגוררן אלא מגעילן ברותחין ובכלי ראשון, וכל כלי מתכת כגון יורה ומחבת, וכל כלי שיש בו בית קבול, בין של ברזל בין של נחשת, יעשה להם שפה של טיט על שפתים, כדאמרינן בע"ז, ובעוד שהן רותחין ישפוך המים וישטפם במים קרים, ואחר כך יתן הכלים … להמשך קריאה

א חמץ הנמצא אוכל ומאכיל עד למחרתו כל ארבע שעות ותולין כל חמש ובתחילת ששית מבערינו או באור או בכל דבר האבוד שלא יראה ברשותו, ואע"פ דאיתותב ר' יהודה במאי דאמר חמץ בפסח בשריפה, אפילו הכי עבדינן כוותיה, משום דסתם לן תנא כוותיה בפרק בתרא (דכריתות) [דתמורה] דתנן ואילו הן הנשרפים וכו', וקא חשב [חמץ] … להמשך קריאה

א הילכות פסח. מבוארות בבית מדרשו של רבינו שלמה. ב אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר, ובככר ראשון שמוצא מברך בא"י אלהינו מלך העולם אקבו"צ על ביעור חמץ, ואחר כך הולך ומחפש לכאן ולכאן, סיים לבדוק ובא להצניע מזון שתי סעודות ששייר לפניו, מבטל באמירה את הסמוי מן העין, דכתיב תשביתו שאור מבתיכם … להמשך קריאה

א אז ירננו עצי היער מלפני ה' כי בא לשפוט את הארץ וגו', (דה"א ט"ז ל"ג) אז ירננו והלא כל העולם כולו בפחד, שהקב"ה שופט את מי לחיים ואת מי למות בראש השנה, והם ירננו, עצי פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל אחר ראש השנה מיד יעשו בהם מצוה, וסיפה דקרא … להמשך קריאה

א כך שנינו במסכת סופרים באחד בניסן הוקם המשכן, ושנים עשר נשיאים הקריבו קרבנן לשנים עשר יום, וכל אחד ואחד עשה ביומו יום טוב, לפיכך אין אומרים תחנונים כל ימי ניסן ואין מתענין עד שיעבור ניסן, אלא הבכורות המתענין בערב פסח, והצנועין בשביל המצה שיכנסו בו בתאוה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה

א אמר רבי שבת שלפני הפסח נהגו העם לקרותו שבת הגדול, ואינן יודעים על מה, שאינו גדול יותר משאר שבתות השנה, אלא לפי שבניסן שבו יצאו ישראל ממצרים חמישי בשבת היה, כדאמר בסדר עולם ומקחו של פסח שבעשר היה בשבת שלפני הפסח, אמרו ישראל הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו (שמות ח' כ"ב), … להמשך קריאה

א מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו (משלי ג' י"א), כך כתוב במסכת סופרים אל תקוץ, אל תקצוץ משמע שלא תפסוק: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א יש מקומות שאין נוהגין ציבור ליפול על פניהם משנכנס ניסן לפי ששנינו במגילת תענית מריש ירחא דניסן כו', ולא היא דבטלה מגילת תענית כדאמר במסכת ראש השנה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ופרשת האזינו קורין [אותה] כמו שהיו קורין אותה במקדש, והאיך אנו קורין [אותה], כך אמרו חכמים במוסף של שבת מה היו אומרים, אמר רב חנן אמר רב, ה' ז' י' ו' ל' ך' סימן, וכל שבת ושבת היה אומר אחת, ואמר רב חנן בר אבא אמר רב כדרך שחולקין אותה כאן כך חולקין בבית … להמשך קריאה