סוד ישרים, שמחת תורה ח׳

א וזאת הברכה אשר ברך משה וגו'. מלת וזאת רומז על מדת מלכות שמים כדאיתא כמה פעמים בזוה"ק (פרשת אחרי ובתקונים) והתגלות זה המדה הוא דוקא מפאת ההעלם כי אם היה מדת מלכות שמים בהתגלות בלי שום העלם אזי היו רואים מפורש שכל חיי האדם תלוי בקבלת עומ"ש שאם אינו מקבל עליו עול מלכות שמים … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמחת תורה ז׳

א וזאת הברכה אשר ברך משה וגו'. במדרש (מובא לעיל) ומניין שטעונה ברכה לאחריה וכו' מששנה להם את התורה ואח"כ בירך הרי ברכה לאחריה וכו'. הענין ברכה לאחריה היינו מה שנשאר בקביעות בלב האדם אחר עסקו בתורה כי ברכה לפניה הוא מה שממשיך האדם דברי תורה אל לבו. אכן מה שנשאר גבי האדם מאותן הד"ת … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמחת תורה ו׳

א וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים וגו'. במדרש רבה (מובא לעיל) מנין שמברכין בתורה לפניה שנאמר ברוך אתה ה' למדני חקיך ומניין שמברכין לאחריה וכו' מששנה להם את התורה אמר וזאת הברכה וגו'. הטנין ברכה הוא אמשכותא כמבואר בזוה"ק (עקב רעא) היינו שימשיך אדם את האור מהמקור יתברך שיהיה ממש בהבנת תפיסתו, וצריכין … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמחת תורה ה׳

א וזאת הברכה אשר ברך משה וגו'. איתא במדרש רבה (מובא לעיל) במאי דסיים יעקב אבינו פתח משה רבינו. יעקב אבינו סיים וזאת אשר דבר להם אביהם וגו' פתח משה וזאת הברכה וגו'. מאי דסיים יעקב היינו אחר שהביא יעקב אבינו את כל הברכות בהתגלות מפורש גם על הלבוש האחרון אז אמר וזאת. היינו שלא … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמחת תורה ד׳

א וזאת הברכה אשר ברך משה וגו'. במדרש (פ' ויחי) ויעקב במה שפסק אביו משם התחיל שנאמר ויקרא יעקב אל בניו וחתם וזאת אשר דבר להם אביהם וגו' ומשה כשברך את השבטים פתח ממקום שפסק יעקב אבינו שנאמר וזאת הברכה וחתם באשריך ישראל וגו'. הענין הוא כי מלת זאת מרמז על מלכות שמים כמבואר בתקונים … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמחת תורה ג׳

א וזאת הברכה אשר ברך משה וגו'. הנה לא כתיב זאת הברכה אלא וזאת הברכה וגו' להורות דקאי על מה שנאמר למעלה ומוסיף על ענין ראשון שנאמר שם ועתה כתבו לכם את השירה הזאת וגו' ואח"כ נאמר על זה יערוף כמטר לקחי ויערוף הוא לשון עורף היינו שדברי תורה אוחזים את ישראל בערפם בחזקה לבלתי … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמחת תורה ב׳

א וזאת הברכה אשר ברך משה וגו'. איתא במדרש רבה (פ' נצבים) כך שנו חכמים הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה וכו' מששנה להם את התורה אח"כ בירך וכו'. ענין ברכה מבואר בזוה"ק (בלק קצ:) מאי ברכו משיכו ברכאן מאתר דכל ברכאן נפקין. ובזוה"ק (עקב רעא) ברוך דא רזא דמקורא עלאה מכלא לארקא ולאמשכא וכו' … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמחת תורה א׳

א וזאת הברכה אשר ברך משה וגו'. איתא במדרש רבה (פ' נצבים ח') כך שנו חכמים הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה. ומנין שטעונה ברכה לפניו שכתוב ברוך אתה ה' ואח"כ למדני חקיך. הרי ברכה לפניה ומנין שטעונה ברכה לאחרי' אמר ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן שכתוב אחר השירה וזאת הברכה מששנה להם … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת ל״ד

א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו'. היינו שיתן לנו השי"ת כלי קיבול לקבל כל הטובות ועיקר הכלי קיבול הוא השמחה כי כאשר משולל האדם ח"ו שמחה אזי נחשבו עליו כל הטובות אפילו היקרים ביותר לעול ולמשא ואינו בנייחא מהם משא"כ כשהאדם הוא בשמחה אזי מקבל נייחא אפילו מטובה קטנה הרי שעיקר הכלי קיבול … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת ל״ג

א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו'. הנה כל מועד יש בו ברכת המועדים וזה החג הוא בזמן אסיפה לבית שמאסף אדם כל הצמיחות לביתו לזה מתפללין והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו' היינו שיסייע אותנו השי"ת לקבל כל הטובות עם אהבת הנותן כי אם הטובה היא משוללת אהבת הנותן אזי היא מתרחקת … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת ל״ב

א והשיאנו ה' אלהינו את ברכת מועדיך וגו'. היינו שיסייע השי"ת לכל נפש מישראל לעלות אל שורש נקודת לבבו כי ברכת מועדיך נקראים פני ה' היינו שאז יכול כל פרט נפש להכיר אור פני השורש יתברך וביותר יש זאת הבהירות בשמיני עצרת כי כל היפויים והתכשיטין שהתקשטו ישראל א"ע בעבודתם החזקות של ימים הקודמים בזה … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת ל״א

א עשר תעשר את כל תבואת זרעך וגו' להיות שבזה החג שהוא זמן אסיפה לבית נגמר הכלי קיבול גבי האדם ועל זה אמרו ז"ל במדרש אימתי בעל הבית עומד על הכרי בשעה שנגמר ועיקר הכלי קיבול של אדם לקנות טובה הוא זאת שיכול לחזור להשי"ת לכן מלמד השי"ת עצה לאדם עשר תעשר וגו' וכמו שביארו … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת ל׳

א ביום השמיני עצרת וגו' איתא בזוה"ק (נח סד.) מאי עצרת כתרגומו כנישו וכו' היינו דמתכנשים ביחד כל הלבושים להאחדות שבשרשם לבל יהיה נפרדים כמלפנים כי מקודם היה נראה כמו שהם נפרדים ח"ו מהשורש ובהארת שמיני עצרת אזי הוא כענין דאיתא בזוה"ק (בראשית טו) כד מטי לעלמא דפרודא אמר נעשה אדם ועלמא דפרודא רומז על … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת כ״ט

א ביום השמיני עצרת תהיה לכם וגו' בגמ' (תענית ט) אשכחיה ר' יוחנן לינוקא דריש לקיש אמר ליה אימא לי פסוקיך א"ל עשר תעשר וכו' עשר בשביל שתתעשר אמר ליה מנא לך א"ל זיל נסי א"ל ומי שרי לנסויי להקב"ה והכתיב לא תנסו את ה' א"ל הכי אמר ר' הושעיא חוץ מזו שנאמר הביאו את … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת כ״ח

א ביום השמיני עצרת תהיה לכם וגו' בזוה"ק (מובא לעיל) למלכא דזמין אושפיזין לבתר דשלח לון אמר לאלין בני ביתא דיליה אנא ואתון נעביד סעודה קטנה. ומאי עצרת כמד"א זה יעצר בעמי ולית עצור אלא מלכות וכו' היינו כי מי שיש לו כח המעצר להיות הצנע לכת ולהחביא עצמו אל הכלים לבל יתגלה היקרות הנמצא … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת כ״ז

א עשר תעשר את כל תבואת זרעך וגו'. (תענית ט) אמר ליה ינוקא דריש לקיש לר' יוחנן מאי עשר תעשר א"ל עשר בשביל שתתעשר וכו' א"ל מי שרי לנסויי למאריה א"ל דכתיב ובחנוני נא בזאת וכו'. אמר אזמו"ר הגה"ק זצל"ה אשר כל היכא דפליגי ר' יוחנן וריש לקיש הולכים לשיטתהו בענין צדיק גמור ובעל תשובה. … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת כ״ו

א עשר תעשר את כל תבואת זרעך וגו'. איתא בגמ' (תענית ט.) אמר לו ינוקא דריש לקיש לר' יוחנן מאי עשר תעשר א"ל עשר בשביל שתתעשר וכו' א"ל מי שרי לנסויי למאריה א"ל דכתיב ובחנוני נא בזאת וגו'. הענין מעשר רומז על הלבוש האחרון מהבריאה שהוא תפיסת הבחירה של אדם כי מאחר שעלה ברצונו הפשוט … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת כ״ה

א איתא (בפסיקתא עתיקתא לסכות) ביום השמיני עצרת תהיה לכם למה עכבו אותם עוד יום אחד משל למלך שזימן כל עבדיו לסעודה רמזו להם מטרונא שעכשו הוא עת רצון לבקש מהמלך כל מה שרוצים ולא הבינו כיון שלא הבינו מה שרמזה להם עיכבה להם המטרונא עוד יום אחד עד שיבינו כך בכל שבעת ימי החג … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת כ״ד

א ביום השמיני עצרת תהיה לכם וגו'. בזוה"ק (ויגש רח:) ולא עמד איש אתו בזמנא דקב"ה אתי לאזדווגא בכנסת ישראל. בהתודע יוסף אל אחיו בזמנא דקב"ה הוה מתחבר בהו בישראל בגין דאינון נטלי בלחודיהו ולא חבורא דעמון עכו"ם בהדייהו בגין כך ביום השמיני עצרת תהיה לכם דהא בזמנא דא איהו קב"ה בלחודוי בחבורא חדא עם … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת כ״ג

א עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה וגו'. כתיב יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים וגו'. היינו שישפיע השי"ת ברכה מעומק המקור עליון כי ענין ברכה מבואר בזוה"ק (עקב רעא.) ברוך דא רזא דמקורא עלאה מכלא לארקא ולאמשכא ולאנהרא כל בוצינין ואיהו ברוך תדיר דלא פסקין מימוי וכו'. הגם … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת כ״ב

א איתא בגמ' (תענית ) גדול יום הגשמים כיום שנתנה בו תורה וכו' רבא אמר יותר מיום שנתנה בו תורה שנאמר יערוף כמטר לקחי מי נתלה במי הוי אומר קטן נתלה בגדול וכו'. ביאר בזה הרב המגיד הגה"ק זצל"ה מקאזניץ בספרו הק' (עבודת ישראל לש"ע) וזה לשונו הק' נרמז בכאן על יום חג שמיני עצרת … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת כ״א

א בקר שמיני עצרת ב ביום השמיני עצרת תהיה לכם וגו'. כתיב התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו וגו' (איוב מ׳:ל״א). הנה בזה הקפיטול נסדרו כל החמשים שערי בינה כפי שמסדר אותם (הקדמת הראב"ד ז"ל לספר יצירה). השער הראשון הוא איפה היית ביסדי ארץ וכמו שביארו ז"ל איפה שלך היכן היתה. היינו שאם הגעת להשורש … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת כ׳

א ביום השמיני עצרת תהיה לכם וגו'. איתא בזוה"ק (בשלח נח:) אילנא חד רברבא עלאה תקיפא ביה אתזנו עלאין ותתאין והוא אתחם בתריסר תחומין וכו' שבעין ענפין סלקין בגויה ואתזנו מניה וכו' כד מטי עדן שלטניה דכל ענפא וענפא כלהו בעאן לשיצאה כלא גופא דאילנא וכו' כד מטא עלייהו שלטנותא דההוא גופא דאילנא חולקא דישראל … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת י״ט

א והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון וגו' וביארו ז"ל (פסחים נ') זה האור שיקר בעוה"ז וקפוי לעוה"ב וביאר בזה אאמ"ר הג' הק' זצל"ה כי בעוה"ז הוא האור יקר מאוד רק כלים לקבל בהם לעתיד את האור יכולין לקנות שפיר בעוה"ז אבל לעתיד שוב אין להשיג שם כלי קיבול כי מי שלא הכין … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת י״ח

א ביום השמיני עצרת תהיה לכם וגו'. אמר אאמו"ר הג' הק' זצל"ה אשר בכל מקום שנא' והיה ביום ההוא רומז על הארת שמיני עצרת כדאיתא בזוה"ק (שלח קעא.) והיה ביום ההוא ההוא לא ידיע מאן הוא אלא בכל אתר ביום ההוא יומא בתראה הוא אמאי אקרי יום ההוא אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת י״ז

א ביום השמיני עצרת תהיה לכם וגו' כתיב אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו וגו' איתא בזוה"ק (הקדמה יב) פקודא רביעאה למנדע ה' הוא האלהים כד"א וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים לאתכללא שמא דאלהים בשמא דה' למנדע דאינון חד ולית בהו פרודא וכו'. ב ביאור הענין כי … להמשך קריאה

דילוג לתוכן