סוד ישרים, שמיני עצרת ט״ז

א ביום השמיני עצרת תהיה לכם וגו' בזוה"ק (פנחס רנו:) למלכא דזמין אושפיזין לבתר דשלח לון אמר לאלין בני ביתא דיליה אנא ואתון נעביד סעודה קטנה וכו' אמר ר' אלעזר אבא אמאי מסטרא דאימא עלאה זמין לכל ממנן דכל אומין ומסטרא דשכינתא תתאה לא זמין אלא לאומה יחידאה לקבל פר יחידא. אמר ליה ברי שפיר … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת ט״ו

א כתיב יפרח בימיו צדיק ורב שלום עד בלי ירח וגו' (תהילים ע״ב:ז׳) היינו כי ירח רומז על קטנות האור שצריכה לקבל תמיד מהשמש. והנה בכל ההפכים עושה השי"ת שלום ביניהם כדכתיב המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו. ועיקר השלום בזה העולם הוא רק מפאת הקבלה שכל אחד מקבל מחבירו. אמנם מצד השי"ת אין בחמת … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת י״ד

א ביום השמיני עצרת תהיה לכם וגו' בזוה"ק פנחס רנט:) זכאה חולקהון דישראל דידעי לאעלחה לגו מוחא דאגוזא ובגין למיעל לגו מוחא מתברין קליפין אלין ועאלין מה כתיב לבתר כל האי ביום השמיני עצרת תהיה לכם לבתר דתברו כל הני קליפין ותברו כמה גזיזן וכמה נחשים קטלו וכמה עקרבים דהוו לון וכו' כדין עאלו לגבה … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת י״ג

א ועל זה הענין אמרו ז"ל (פסחים נ.) ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון וגו' אלו נגעים ואהלות שהם קפואין בעה"ב ויקרים בעה"ז וכו' היינו כי בנגעים ואהלות נרמזים כל מיני סבלנות של עוה"ז כי נגעים הוא כד' בזוה"ק (תו"מ מ"ו) סגורתא דנהורא עלאה. ואהלות הוא מה שמכניע אדם א"ע ומשפיל עצמו לפעמים תחת … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת י״ב

א ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו. איתא בזוה"ק (שלח קע"א) פתח ההוא ינוקא ואמר ביום ההוא. ההוא לא ידיע מאן הוא אלא בכל אתר ביום ההוא יומא בתראה הוא. אמאי אקרי יום ההוא. אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא שירותא אקרי הוא וכו'. … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת י״א

א כתיב (מלכים א ז) ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב וגו' איתא בזוה"ק (אמור צז:) בגין דאינון שבעת יומין דלתתא לא נהירו בשלימו עד דאתא שלמה וכדין קיימא סיהרא באשלמותא באינון שבעת יומין וכו'. היינו כי שבעת יומין דלתתא רומזין על הצמצום מההיקף שבעה שהנקודה האמצעית ממנו … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת י׳

א ביום השמיני עצרת תהיה לכם וגו'. ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו אמר אאמו"ר הג' הק' זצלל"ה שכל מקום שנאמר ביום ההוא רומז על ההיקף שמיני שיהיה בימות המשיח ושמיני עצרת הוא הארה מזה היום הנאמר עליו והיה ביום ההוא וגו' וכדאיתא בזוה"ק (ויחי … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת ט׳

א איתא במדרש רבה (וישלח פ' ע"ח) חד עמא דארעא אמר ליה לר' הושעיה אין אמרת לך חדא מלתא טבא את אמרת בצבורא מן שמיה אמר ליה מה הוא אמר ליה כל אותן הדורונות שנתן אבינו יעקב לעשו עתידין אומות העולם להחזירן למלך המשיח לעתיד לבוא מה טעמיה מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו יביאו אין … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת ח׳

א ביום השמיני עצרת תהיה לכם וגו'. הנה בפסח לא נאמר לכם אלא ביום השביעי עצרת תהיה לה' וכאן נאמר ביום השמיני עצרת תהיה לכם וגו' וביאר בזה אאמו"ר ה"ג ה"ק זצלה"ה דשם מיירי מהיקף שבעה הבא לאחר ששת ימי המעשה כמו שנאמר ששת ימים תעשה מלאכתך וביום השביעי תשבות וגו' היינו שתכלית הנקודה האמצעית … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת ז׳

א ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו ביאר בזה אאמו"ר הג' ה"ק זצל"ה שכל היכא דכתיב והיה ביום ההוא רומז על יום שמיני עצרת כי שמיני עצרת מרמז על העתיד. והענין הוא כי איתא בגמ' (ערכין יג) כנור של מקדש של שבע נימין ושל ימות … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת ו׳

א ביום השמיני עצרת תהיה לכם וגו' מבואר בזוה"ק (בלק דף קצז.) כנשתא דישראל מהו כנישתא דא איהו עצרת כנישו כד"א מאסף לכל המחנות מאן דכניש לכל משריין עלאין לגביה ומגו דלזמנין נוקבא אקרי כנישתא דאתמר עצרת כד"א כי עצור עצר ה' דנקיט ולא יהיב הכי הוא ודאי דהא מגו מהימנו סגיא דילה דלא אשכחן … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת ה׳

א ביום השמיני עצרת תהיה לכם וגו' איתא בזוה"ק (ויגש רח:) ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו בזמנא דקב"ה אתי לאזדווגא בכנסת ישראל. בהתודע יוסף אל אחיו בזמנא דקב"ה הוה מתחבר בהו בישראל בגין דאינון נטלין בלחודייהו ולא חבורא דעמין עכו"ם בהדייהו בגין כך ביום השמיני עצרת תהיה לכם דהא בזמנא דא איהו … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת ד׳

א וזהו דאיתא בזוה"ק (תצוה קפ"ז) על יום שמיני עצרת לית שמיני אלא מגו שבעה וכו' היינו כי שבעת ימי החג הם כנגד שבעת ימי בראשית וכמו שהנקודה האמצעית מכל ז' ימי בראשית הוא ביום השביעי תשבות כי עיקר המכוון מכל ימי המעשה הוא שבת היינו שיהיה להאדם הכרה בשלימות שאין לו מצדו שום כח … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת ג׳

א ביום השמיני עצרת תהיה לכם וגו'. כתיב (קהלת ד׳:ו׳) טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל וגו'. ומבואר במדרש רבה (שם ד' ויקרא ג') טוב מלא כף נחת זה יום השבת ממלא חפנים עמל אלו ששת ימי המעשה וכו' והנה כמו שבת כנגד ימי המעשה ככה הוא שמוני עצרת נגד ימי החג ולזה אמר … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת ב׳

א איתא בזוה"ק (נח ס"ד) מאי עצרת כתרגומו כנושא וכו' היינו היוצא לנו מכל אלו עבודות זה הוא ענין עצרת. וביאר הענין כי בר"ה נתעורר הרצון הקדום מזכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה ואח"כ ביוה"כ כשהיה עובד הכה"ג במקום הארון שאינו מן המדה אז הראה בעבודתו שכל ישראל המה לבושים לזה הרצון הקדום ית' … להמשך קריאה

סוד ישרים, שמיני עצרת א׳

א ליל שמיני עצרת ב איתא בגמ' (פסחים דף נ') והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון וגו' אלו נגעים ואהלות שיקרים הם בעוה"ז וקפואין המה בעולם הבא וכו'. הנה כל הסבלנות שבעולם המה רמוזים בכלל נגעים ואהלות וזהו שנאמר והיה ביום ההוא וגו' וכמו שביאר אאמו"ר הגה"ק זצל"ה שכל מקום שנאמר ביום ההוא … להמשך קריאה

סוד ישרים, הושענא רבה י״ט

א (ישעיהו נ״ה:ג׳) הטו אזנכם ולכו אלו שמעו ותחי נפשכם ואכרתה לכם ברית עולם חסדי דוד הנאמנים. וביאר בזה אאמו"ר הג' הק' זצללה"ה יען שהאדם צריך להתקרב עצמו אל עומק הד"ת בכח עצום מאוד לזה נאמר הטו אזנכם כי עיקר התקרבות של אדם הוא בחוש השמיעה כי ישנו באדם ארבעה חושים כדאיתא בתיקוני זוה"ק (תקונא … להמשך קריאה

סוד ישרים, הושענא רבה י״ח

א (ישעיהו כ״ה:א׳) ה' אלהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אומן וגו' ומבואר בזוה"ק (בלק קצג:) ה' אלהי וגו' ה' רזא עלאה שירותא דנקודה עלאה סתימא דלא ידע אלהי רזא קול דממה דקה וגו' כי עשית פלא כסויא ולבושא וכו' אבל עצות מרחוק מאי נינהו תרי בדי ערבות וכו'. היינו … להמשך קריאה

סוד ישרים, הושענא רבה י״ז

א והנה יום הערבה הוא חלקו של דוד המלך שמסר אפילו טובת הנאה מעבודתו להש"י ועל עבודה כזו רמזו בגמרא (ב"ק סד) ויסך אותם לה' דאמרינהו משמא דגמרא היינו שמסר את עצמו כ"כ לגמרי להש"י עד שלא ביקש אפילו טובת הנאה שיאמרו דבר הלכה משמו ורצון בעבודה כזו נקרא ערבי נחל שאין בה לא טעם … להמשך קריאה

סוד ישרים, הושענא רבה ט״ז

א (שמואל ב ז׳:י׳) ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה וגו'. ענין מקום הוא כמאמרם ז"ל הקב"ה הוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו והוא כדאי' בחגיגה מקומו ליכא מאן דידע ליה וכו' היינו שאין האדם מכיר את מקומו כי אם היה מכיר את … להמשך קריאה

סוד ישרים, הושענא רבה ט״ו

א (שמואל ב ז׳:י׳) ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה: ב וביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה שכל מה שלבבם של ישראל אינו עכשיו בנייחא זה הוא משום שאינם מכירין את מקומם כי כל זמן שעמלק בעולם כאלו הכנף משסה את הפנים ומסתיר מישראל את … להמשך קריאה

סוד ישרים, הושענא רבה י״ד

א (שמואל ב ז׳:י׳) ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה וגו': ב הענין בזה שהמקום של ישראל הוא כענין שאמרו חז"ל (במדרש בכמה דוכתי) הקב"ה מקומו של עולם ואין עולמו מקומו היינו שאורו ית' אינו מתלבש במדה מיוחדת דוקא אלא בהתלבשות מהתכללות כל המדות … להמשך קריאה

סוד ישרים, הושענא רבה י״ג

א (שמואל ב ז׳:י׳) ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד וגו'. הנה זאת ההבטחה שבפסוק זה הבטיח הש"י לדוד המלך בעת עמדו בגודל געגועים להמשיך את אורו יתברך שישכון בקביעות אצל ישראל וכל עוד שלא היה שוכן אורו יתברך בקביעות אצל ישראל היה נחשב בדעתו כמו שהוא מחוסר בעיקר צורת אדם … להמשך קריאה

סוד ישרים, הושענא רבה י״ב

א איתא בגמרא [סוכה מה.] מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא וכו' מ"ט קרי ליה מוצא איידי דמפיק מכרגא דמלכא קרי ליה מוצא. וזהו הוא כענין מאמרם ז"ל (אבות פ"ג) המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ היינו כי בכל הדברים שבעולם הגם שכמוס וגנוז בתוכם המוצא פי ה' המחיה ומהוה … להמשך קריאה

סוד ישרים, הושענא רבה י״א

א איתא בזוה"ק [צו לא:] ביומא שביעאה דחג הוא סיומא דדינא וכו' וערבי נחל בהו ובעינן לאתערא גבורן למיא ולסחרא ז' זמנין לרוואה להאי מזבח ממיא דיצחק וכו' ובגין כך בעינן לבטשא לון בארעא ולסיימא לון דלא משתכחו דהאי יומא אתערותא וסיומא הוא וע"ד אתערותא וסיומא הוא דעבדינן בערבי נחל וכו'. היינו כי יום הערבה … להמשך קריאה

סוד ישרים, הושענא רבה י׳

א [תהלים קל"א] שיר המעלות לדוד ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הלכתי בגדולות ובנפלאות ממני אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו וגו'. ומבואר בירושלמי אשר כל אותן הנפלאות הגדולות שנפעלו ע"י דוד המלך כגון הריגת הפלשתי וכדומה שהיה יכול לתלות אותן ברב כחו בכל זאת לא היה לו מהם בלבו … להמשך קריאה

דילוג לתוכן