סוד ישרים

א מה נשתנה הלילה הזה וכו'. הענין שהציב השי"ת הופעת הארת הישועה של פסח שילך על דרך שאלה כמו דכתיב והי' כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת וגו' ולא עוד אלא שחכ"מ ז"ל התקינו ליפעל השתנות בזה הלילה יותר מבכל הלילות למען שיתמהו הרואים ויתעורר בלבם קושיא מה נשתנה הלילה וכו' כד' (פסחים ק"ט:) … להמשך קריאה

א והי' כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים וגו' (בא י"ג) הענין שהציב השי"ת זאת המצוה שיהי' באורח שאלה כדכתיב והי' כי ישאלך בנך מחר וגו' כי איתא בזוה"ק (בלק קצ"ג:) שיש מה דלא קיימא לשאלה כלל ויש מה דקיימא לשאלה ולא לאתבא ואית לשאלה ולאתבא וכו' … להמשך קריאה

א הביאו לפניו מטבל בחזרת וכו' (פסחים (קי"ד.) מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל אביו וכו' מה נשתנה הלילה הזה וכו' (שם קט"ז.) איתא בזוה"ק (הקדמה א':) ר' אלעזר פתח שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה (ישעיהו מ׳:כ״ו) שאו מרום עיניכם לאן אתר. לאתר דכל עיינין תליאן לי' ומאן איהו פתח עינים ותמן … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (פסחים דף ס"ו.) ת"ר הלכה זו נתעלמה מבני בתירה פעם אחת חל ארבע עשר להיות בשבת שכחו ולא ידעו אם פסח דוחה שבת אם לאו אמרו להם אדם אחד יש שעלה מבבל והלל הבבלי שמו ששמש שני גדול הדור שמעי' ואבטליון ויודע אם פסח דוחה את השבת וכו' מיד הושיבוהו בראש ומינוהו … להמשך קריאה

א וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמניות וגו'. איתא במדרש רבה (ויקרא פ' ז') כימי עולם כימי משה וכשנים קדמוניות כשני שלמה רבי אומר כימי עולם כימי נח וכשנים קדמוניות כימי הבל וכו' היינו כי הציב השי"ת ימי עולם וימי קדם כדאיתא בזוה"ק (אדרא רבה קל"ח:) אינון שנים קדמוניות דאקרון ימי קדם … להמשך קריאה

א וידבר ה' אל משה במדבר סיני וגו' בחודש הראשון לאמר ויעשו בני ושראל את הפסח במועדו בארבעה עשר יום וגו'. ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא וגו' בחודש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אותו וגו' : ב מבואר בגמ' (שבת פ"ז:) שהפסח הראשון שהי' במדבר … להמשך קריאה

א שבת הגדול שחל בערב פסח ב וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכל עת אל הקודש וגו'. איתא בתורת כהנים ואל יבוא בכל עת זה יום הכיפורים. אל הקודש לרבות שאר ימות השנה וכו' ביאר בזה אזמו"ר הגה"ק זללה"ה אשר ביותר הי' כל אלו גודל האזהרות על אותו היום … להמשך קריאה

א משכו וקחו לכם צאן. איתא בזוה"ק (בא מ'.) ובהאי דאתקרי צאן אתקשר כלא וכלא כליל בצאן. אתקשר צאן בצאן ולא יכול לאתפרשא מקטרוי ובהאי כלהו אתקשרי וע"ד כתיב והי' לכם למשמרת וגו'. היינו כי ישראל נמשלו לצאן כדאיתא במדרש תנחומא (פ' מסעי) מה צאן כל מקום שהרועה מנהיגה היא נמשכת אחריו כך ישראל כל … להמשך קריאה

א ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשור לחודש הזה ויקחו להם איש שה לבית וגו'. כתיב גדול ה' ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר. וביאר בזה אזמו"ר הגה"ק זללה"ה הטעם שקורין שבת שלפני פסח שבת הגדול … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (פסחים יא:) ועוד אמר ר' יהודה שתי חלות של תודה פסולות מונחות על גב האיצטבא כל זמן שמונחות כל העם אוכלין ניטלה אחת תולין לא אוכלין ולא שורפין ניטלו שתיהן התחילו כל העם שורפין: ב הענין מאלו שתי החלות ביאר אאמו"ר הגה"ק זללה"ה שאחת רומזת על שעבוד מלכיות והשני' מורה כדאיתא בגמ' … להמשך קריאה

א אם על תודה יקריבנו וגו'. הענין קרבן תודה הוא שהאדם הי' מקודם במקום סכנה וניצל ממנה היינו כי מלפנים הי' נעלם ממנו השגחתו ית' ומסבת זה ההעלם הי' ממילא במקום סכנה כדאיתא בזוה"ק כמה חבילי טריקין וכו' ואח"כ כשבא האדם על הכרת השגחתו ית' אזי מכיר הטיב גם מלפנים איך שעוד למפרע השגיח עליו … להמשך קריאה

א ברכי נפשי את ה' ה' אלהי גדלת מאד (תהילים ק״ד:א׳). במדרש (ש"ט ק"ד) עד שלא בראת עולמך היית גדול בעולם ומשבראת עולמך נתגדלת עד מאד וכו'. היינו כי במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו ואין לך ענווה גדולה יותר מזו שבכל עוצם אור גדולתו ית' עלה ברצונו ליתן מקום גם לכבוד העולה מברואים השפלים … להמשך קריאה

א דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשור לחודש הזה ויקחו להם איש שה וגו'. איתא בזוה"ק (בא ל"ט:) בעשור אמאי בעשור אמר ר"א בזמנא דאנהיר יובלא לסיהרא דכתיב ביובלא בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא וכו' ועל דא פריש משה ואמר משכו וקחו לכם צאן כמה דכתיב צאן ועבד ושפחה וכו': ב וביאור … להמשך קריאה

א איתא בגמ' (מנחות מה.) כה אמר ד' אלהים בראשון באחד לחודש תקח פר בן בקר תמים וחטאת את המקדש (יחזקאל מו) חטאת עולה היא אמר ר' יוחנן פרשה זו אליהו עתיד לדורשה רב אשי אמר מילואים הקריבו בימי עזרא כדרך שהקריבו בימי משה תניא נמי הכי ר' יהודה אומר פרשה זו אליהו עתיד לדורשה … להמשך קריאה

א ויאמר ד' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה וגו'. בזוה"ק (תצוה קפו.) חדשיכם לא כתיב אלא החודש הזה לכם דילי איהו אבל אנא מסרית ליה לכון דלכון איהו באתגליא וכו' ירחא דילכון איהו בסדורא כסדר דאתוון אביב דאיהו אב"ג וכו'. אבל ירחא שביעאה … להמשך קריאה

א ויקחו אליך פרה אדומה תמימה וגו'. כתיב (קהלת ז׳:כ״ד) רחוק מה שהיה ועמוק עמוק מי ימצאנו וגו'. ואיתא במדרש בקש שלמה לגלות טעם פרה אמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני והוא כדאיתא בתקוני זוה"ק (תיקון יג ליום ח) דרגין דשלמה אינון בית קבול לדרגין דמשה וכו'. וכמאמרם ז"ל בגמ' כלים של שלמה במה הי' … להמשך קריאה

א דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה תמימה וגו'. במדרש (בזו הסדרא) זש"ה מי יתן טהור מטמא לא אחד (איוב י״ד:ד׳) כגון אברהם מתרח וכו' ומחשב שם כל מיני הפכיים שנמצאו בעולם עד כל העוסקין בפרה מתחילה ועד סוף מטמאין בגדים היא גופה מטהרת וכו'. והענין הוא כי כל ההפכיים וההשתנות הנמצא בעולם … להמשך קריאה

א ואסף איש טהור את אפר הפרה וגו'. איתא בזוה"ק (וישלח קע.) ויאבק איש עמו כו' מלמד דסליקו אבק ברגליהון עד כורסי יקרא וכו' אבק טפל לעפר מה בין עפר לאבק דא אבק דאשתאר מן נורא ולא עבד איבין לעלמין עפר דכל איבין נפקי מני' וכו'. והענין הוא כי הצמיחות מכל הדברים נמשך מאש היינו … להמשך קריאה

א איתא במדרש בקש שלמה לידע טעם פרה אמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. וזהו כמאמרם ז"ל בגמ' (ר"ה כא) בקש שלמה להיות כמשה יצתה בת קול וכו' היינו כי מדת משה רבינו הי' כדכתיב כי מן המים משיתיהו ונקרא שמשא כי אצלו הי' מאיר הפעולה ממש כמו הכוונה ונקרא כבד פה כמו שביאר בזה … להמשך קריאה

א דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה תמימה וגו'. כתיב בטחו בד' עדי עד כי ביה ד' צור עולמים וביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצל"ה שהבטוחות של ישראל אינו ממה שאוחזים בידם ממש אלא עיקר בטוחות שלהם הוא רק ממה שהוא עדיין בידו ית' ועל דרך מאמרם ז"ל בגמ' (ברכות נח.) הרואה מלכי ישראל … להמשך קריאה

א ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת וגו'. הנה זאת המצוה הוא עצה למלאות חקיקת החסרון שיש בתפיסת הבריאה שנדמה לה מציאות העדר כי כל תרי"ג מצות הם עצות ונקראים עיטין דאורייתא אמנם מצות פרה אדומה הוא עצה למלאות זה החסרון המסתעף ממנו תרעומת בלב אדם מדוע הציב השי"ת לבושים המגיע להם התבטלות ומה גם אפילו … להמשך קריאה

א זאת חקת התורה וגו' ויקחו אליך פרה אדומה תמימה וגו'. איתא במדרש בקש שלמה לידע טעם פרה אמר אמרתי אחכמה והוא רחוקה ממנו. וזה כענין מאמרם ז"ל בגמ' (ר"ה כא:) בקש קהלת למצוא דברי חפץ וכו' בקש קהלת להיות כמשה יצתה בת קול ואמרה לו וכתב יושר דברי אמת ולא קם נביא עוד בישראל … להמשך קריאה

א איתא בירושלמי הובא ברש"י (מגילה כט.) אמר ר"ח בדין הוא שיקדום החודש לפרשת פרה שהרי באחד בניסן הוקם המשכן ושני לו נשרפה הפרה ומפני מה הקדימוה מפני שהוא טהרתן של ישראל וכו'. ענין שצריכין להקדים פ' פרה שהוא טהרתן של ישראל קודם כל המועדים כי ענין מועדים הוא קדושה כי ישראל מקדשי' להו כדאיתא … להמשך קריאה

א כתיב מי יתן טהור מטמא לא אחד (איוב י״ד:ד׳) היינו שיהי' יכולין לראות טהרה באותו גוון הלבוש בעצמו שמקודם הי' נראה ההיפך והלבוש בעצמו לא ישתנה זה אין יתכן רק כאשר זורח ממקום העליון ביותר הנקרא אחד שמורה על חד ולא בחושבן היינו שיהי' מאיר מזה הרצון עליון שהוא נעתק מכל לבושים ומשולל מכל … להמשך קריאה

א זאת חקת התורה וגו' ויקחו אליך פרה אדומה תמימה וגו'. איתא במדרש (קהלת) בקש שלמה לידע טעם פרה אמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממנו. ובגמ' (ר"ה כא:) בקש קהלת להיות כמשה יצתה בת קול ואמרה לו וכתוב יושר דברי אמת ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. ובמדרש תנחומא (פ' חקת) אמר לו הקב"ה למשה … להמשך קריאה

א ולהיות שמעשה פרה אדומה מורה על חיבור לזה מצינו בגמ' (סוטה מו.) שילפינן לענין עבודה פרה אדומה מעגלה הערופה כי עגלה הערופה הוא ההיפך מפרה אדומה כי עגלה הערופה מורה על פירוד שמצות הערופה מורה שנפרוד הראש מן הגוף כי עגלה הערופה בא על חטא שלא נודע מי הכהו וזה מורה על אשר נזדמן … להמשך קריאה