א שאלו תלמידיו את רבי זירא במה הארכת ימים אמר להם וכו' ולא הרהרתי במבואות המטונפות. שלא הרהרתי בענינים המלכלכים דעת האדם. הסבר על זכויות יוצרים מי השלוחמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי … להמשך קריאה
א שאלו תלמידיו את רבי זכאי במה הארכת ימים אמר להם מימי לא השתנתי מים בתוך ארבע אמות של תפלה. היינו שלא נכנסתי לתפלה עם דמיון שזה מורה השתנתי מים, כדאיתא בגמ' (בכורות מ"ד:) שני נקבים יש באדם אחד מוציא שתן ואחד מוציא שכבת זרע והיינו שאחד מוציא זרע להחיות זרע והשני הוא דמיון. הסבר … להמשך קריאה
א הקורא את שמע וכפלה הרי זה מגונה. ואף שאיתא בגמ' (ברכות ט':) הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה א"כ למה אומר כאן שהוא מגונה, אך באמת צריך האדם להמליך את השי"ת בכל רגע על זה הזמן שעומד בו וכן על להבא, אבל להמליך את השי"ת על הזמן העבר זה אינו ביכולת האדם, … להמשך קריאה
א לא הוו ידעי רבנן מאי השלך על ה' יהבך אמר רבה בר בר חנה זימנא חדא הוה אזילנא בהדי ההוא טייעא וקא דרינא טונא אמר לי שקול יהביך ושדי אגמלאי. היינו כי החכמים לא ידעו עד היכן מגיע מדת הבטחון לבטוח בהשי"ת שיושיע, אפילו מה שלא היה דעת האדם מצפה לזה והשי"ת ברוב אהבתו … להמשך קריאה
א וא"ר אלעזר א"ר חנינא בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מדת בשר ודם אדם שופת קדרה ואח"כ נותן לתוכה מים אבל הקב"ה נותן מים ואח"כ שופת הקדרה. כל החמדות נקראים בשם מים, ומדת בשר ודם הוא עין רואה ולב חומד וזה נקרא שופת הקדרה לקבל המים שהעין רואה מקודם ואח"כ הלב חומד, … להמשך קריאה
א בסעודתו של אותו רשע הללו אומרים מדיות נאות וכו' ובלבד שתהא ערומה. איתא בשם הבעש"ט שזה הענין ערומה ועדיין לא בא, ביאור הענין בזה כמו שכתיב (ישעיה ס"א,י') שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני. היינו כמו שנתבאר בחלק ראשון (לקוטי הש"ס מגילה י"ב: ד"ה והקרוב) שכל המצות … להמשך קריאה
א רבי שמואל בר נחמני פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא, תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס, תחת הנעצוץ תחת המן הרשע שעשה עצמו עבודה זרה דכתיב ובכל הנעצוצים ובכל הנהלולים, יעלה ברוש זה מרדכי וכו', תחת הסרפד תחת ושתי הרשעה בת בנו של נבוכדנצר הרשע ששרף רפידת בית ה' וכו' יעלה הדס … להמשך קריאה
א יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת במקדש היה תוקעין אבל לא במדינה. הענין בזה, כי ענין שופר הוא לעורר הפנימיות מהבריאה כי הפנימיות מהבריאה הוא דברי תורה כדאיתא בזוה"ק (בהרבה מקומות) באורייתא ברא קוב"ה עלמא, ובקול שופר נתעורר הנקודה הפנימיות כי בעוה"ז מעשי המצות המה לבושים למצות דלעילא כדאיתא בהאר"י ז"ל [עץ … להמשך קריאה
א לפני המלך ה' הוא דבעינן חצוצרות וקול שופר אבל בעלמא לא. כי חצוצרות הוא אהבה וקול שופר הוא יראה והם הפכים, ולפני המלך ה' היינו במקום המקדש ששם הוא החיים האמיתים שם מתקשרים ומתאחדים יחד. הסבר על זכויות יוצרים מי השלוחמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות … להמשך קריאה
א לא הוו ידעי רבנן מאי השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך. היינו שזאת ידעו ברור שזה הפסוק רומז שהאדם יהיה בוטח בה' אכן לא ידעו עד כמה יגיע מדת הבטחון, כי זאת ידעו, למשל ההולך בדרך ורואה עגלה של ישראל וישראל מנהיג העגלה צריך לבטח בה', באם שיהיה רצון השי"ת שהוא יסע על העגלה … להמשך קריאה
א אמרו לפני בראש השנה מלכויות זכרונות ושופרות, מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה ובמה בשופר. להבין הטובה באמירת מלכיות, כי בזכרונות מפורש הטובה, אבל מה הוא הטובה במלכיות. אכן אף שנדמה להאדם שעול מלכות שמים הוא שיעבוד, אבל באמת זה הוא החירות האמיתי מכל שיעבוד שבעולם, כמו שאיתא בגמ' (סוטה … להמשך קריאה
א אתרוג קשיא ליה ידא. מחמת שמצות אתרוג הוא בלקיחה כמו שכתיב (ויקרא כ"ג,מ') ולקחתם לכם, לכן לקיחה שאינה של מצוה קשה לו, כי אין זה לקיחה הראויה לאתרוג. הסבר על זכויות יוצרים מי השלוחמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות … להמשך קריאה
א בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה. ובאמת הלא כל אדם נפקד בראש השנה כדאיתא (דף ט"ז. במשנה) בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון. אכן כל אדם נפקד בראש השנה שביום אחד מהשנה יפקד, יען שלכל אדם יש יום מיוחד בשנה שזה היום מלמד עליו זכות כמו שאיתא במסכת אבות (פרק ד' … להמשך קריאה
א באחד בניסן ראש השנה למלכים. היינו מחמת שניסן מורה על חירות עצום ואם האדם יש לו עליו עול מלך בשר ודם הוא בשיעבוד גדול, לכן מראה השי"ת שבמלכי ישראל עיקר החירות להיות תחת המלך. הסבר על זכויות יוצרים מי השלוחמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי … להמשך קריאה
א לעתיד לבא מביאו הקב"ה ליצר הרע וכו' צדיקים נדמה להם כהר גבוה ורשעים נדמה להם כחוט השערה הללו בוכין והללו בוכין וכו'. מהלשון שאמר הגמ' נדמה משמע שהן הצדיקים והן הרשעים המה בדמיון ואצל מי הוא האמת, האמת הוא אצל הבעל תשובה שבאמת בתחלה דומה כחוט השערה ובסוף דומה כהר כדמסיים שם בגמ'. הסבר … להמשך קריאה
א תנו רבנן שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח רבי שמעון אומר שלש כהלכתן ורביעית אפילו טפח. הענין בזה, שהשי"ת נתן לישראל תורה ומצות שהאדם יעסוק בתורה ופעולות המצות בפשיטות, אכן יש כוונת המצות שהוא מדרגה גבוה, וגם נמצא עוד גבוה מעל גבוה עוד מדרגה עליונה מכוונת המצות ונקראת שמש עלאה ונתבאר בחלק ראשון (בפרשת אמור … להמשך קריאה
א וממאי דחללה עשרה בר מסככה אימא בהדי סככה וכו' ממאי דגדפינהו עילוי רישייהו קיימי דלמא להדי רישייהו קיימי. והיינו כמו שנתבאר בענינים הקודמים שעד עשרה נדמה להאדם שפעולותיו יעשו לו את הכל כי שם נסתר אור השי"ת, אכן האדם אשר יבין לאשורו וידע כי כל פעולותיו המה רק כקליפת השום ולה' הארץ ומלואה ואפילו … להמשך קריאה
א ותניא רבי יוסי אומר מעולם לא ירדה שכינה למטה ולא עלו משה ואליהו למרום שנאמר (תהלים קט"ו,ט"ז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם. כתיב (תהלים כ"ד,א') לה' הארץ ומלואה תבל וגו' כי הוא על ימים יסדה. הנה כל הפילוסופים חוקרים טעם שתעמוד הארץ על המים וכפי תפיסתם בדרך הטבע הארץ לא תוכל לעמוד … להמשך קריאה
א ושאינה גבוה עשרה טפחים וכו'. כתיב (משלי ט"ו,כ"ג) שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב, היינו מה שהשי"ת השפיע ברוב רחמיו שהאדם יבין ד"ת אפילו דברי תורה הנראים סותרים זה את זה, מכל מקום הקנה השי"ת לישראל את הדברי תורה, שכל הלבושים שישראל מלבישים את הדברי תורה כדי שיבינו בתפיסתם גם הלבושים יתקיימו … להמשך קריאה
א סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה. ואיתא בגמ' ג' טעמים על זה, והענין בזה כמו שכתיב (בראשית ל"ג,י"ז) ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות, להבין מה שקרא שם המקום על שם מקנהו, כי ויבן לו בית היינו במעמקי לבו של יעקב באתר דלא אתיידע … להמשך קריאה
א הענין שנזכר ענין המן במסכת זו אצל עניני הענויים, שבעת שהאדם מענה עצמו לכבוד שמים, אז נוטל שפע עליון קודש המחיה אותו ממזון העליון שהוא מן לחם אבירים, ולכן סגולה להנצל מבולמוס ביום הכפורים לומר הפסוק (שמות ט"ז,ל"א) ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש, (ועיין בחלק זה … להמשך קריאה
א דרש רבא מאי דכתיב (תהלים קט"ז,א') אהבתי כי ישמע ה' וכו' דלותי ולי יהושיע אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אע"פ שדלה אני במצות לך אני ולי נאה להושיע. הנה מצינו בגמ' (מגילה ד':) שאין קורין המגילה בשבת משום שמא יעבירנו ד' אמות ברה"ר והיינו טעמא דשופר והיינו טעמא דלולב, ובאמת אם היו ישראל … להמשך קריאה
א תניא נמי הכי השמש מטביל בבני מעיין ונותנן לפני האורחים ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים. הענין בזה, כי בכל מקום שצריך האדם לקנות קדושה בקיום מצוה בקום ועשה צריך לברר תחלה אותו האבר שבו יקיים המצות עשה מכל הלאוין, וכמו שכתיב (ישעיה נ"ב,י"א) הברו נשאי … להמשך קריאה
א ת"ר זכור את יום השבת לקדשו זוכרהו על היין. ענין קדוש והבדלה שמפסיק בין קודש לחול וכן התקיעות שהיה בערב שבת כדאיתא בגמ' (שבת ל"ה:) שבכניסת שבת היה צריכים לתקוע וכן לקדש, היינו שכל מה שהיה קודם השבת צריכים להמשיך לקדושת שבת וע"י זה יושלמו ויגמרו לטוב, אכן כיון שכבר נשלם הכל בשבת, לכן … להמשך קריאה
א ואמר ר' אלעזר מאי דכתיב והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב וכו' לא כאברהם שכתיב בו הר וכו' ולא כיצחק שכתיב בו שדה וכו' אלא כיעקב שקראו בית. הענין בזה, כמו שכתיב (משלי כ"ד,כ"ז) הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך. הכן בחוץ מלאכתך זה … להמשך קריאה
א ת"ר שבעה דברים מכוסים מבני אדם אלו הן יום המיתה ויום הנחמה. היינו מתי שיתנחם כל נפש מישראל בהשלימו את חסרונו הנולד בשרשו. ועומק הדין, היינו שהאדם צריך לירא תמיד בכל עניניו אולי אינו ממליך עליהם את השי"ת בשלימות, כמו שכתיב ולגדלתו אין חקר (תהלים קמ"ה,ג'), היינו להסתעפות רצונות השי"ת שכוללים כל עניני האדם … להמשך קריאה