א אפילו ספינות הבאות מגליא לאספמיא אין מתברכות אלא בשביל ישראל. ושמעתי דמאמר חז"ל זה מסכים לדברי כי כאשר אחד מישראל מחדש איזה דבר מחכמת התורה שהיא חכמת השי"ת חכמה זו מתפשטת בכל עלמין וגם בעולם הגשמי מתחדש כנגדה איזה דבר חכמה שבעניני עולם הזה, הנמשך ע"י חכמה זו שנתחדשה בתורת ה' ועבודתו יתברך, ויוכלו … להמשך קריאה
א מלמד שמגביהין אותו ומראין בו לעולי רגלים לחם הפנים ואומרים להם ראו חיבתכם לפני המקום סילוקו כסידורו. והטומאה שהיה בשולחן בסיבת ההגבהה להראותו לעולי רגלים (כמ"ש בגמ' שם) הוא גם כן ע"ד ששמעתי מהמעשה שהיה אצל רה"ק הרבי מלובין זצוק"ל שנתנו לו לקידוש ע"פ טעות צלוחית מי דבש, וכשהסתכל בכוס אמר שהוא כשר אבל … להמשך קריאה
א ר' יוסף כי מטי להאי קרא בכי ויש נספה בלא משפט (משלי י"ג,כ"ג) אמר מי איכא דאזיל בלא זמניה. בזה ביאר כאאזמו"ר הרב הגה"ק זללה"ה שיש משפט מהשי"ת שזה יספה בלא משפט, שגם זה הוא משפט, וזה הטוב והנאות לפניו.(תפארת החנוכי וילך דף ק': ועיי"ש ביאורו) הסבר על זכויות יוצרים מי השלוחמקור: www.nli.org.il מצווה … להמשך קריאה
א קללות וברכות נקרין ומתרגמין, פשיטא מהו דתימא ניחוש דלמא פייגא דעתייהו דציבורא קמ"ל. כי הקללות והעונשין הם שעי"ז יצמצמו ישראל את עצמם, ומהו דתימא ניחוש דלמא פייגא דעתיהו דציבורא שיאמרו מי יוכל לעמוד באלה לסבול כ"כ צמצומים, וח"ו על ידי זה יהיו עורקים מקמאי מרייהו, קמ"ל שזה עצה טובה לאדם לכוף ולהיות שפל בדעתו … להמשך קריאה
א ההוא דנחית קמיה דר' חנינא אמר האל הגדול הגבור והנורא האדיר והחזק והאמיץ אמר לו סיימתינהו לשבחיה דמארך השתא הני תלתא אי לאו דכתבינהו משה באורייתא ואתי אנשי כנסת הגדולה ותקניניהו בתפילה אנן לא אמרינן להו ואת אמרת וכו'. וביאר בזה אזמו"ר הגה"ק זללה"ה כי בתפלה אין אדם רשאי להרבות כלום על שבחי אנשי … להמשך קריאה
א הם לא עשו אלא לפנים אף הקב"ה לא עשה עמהן אלא לפנים. וקבלתי דהסנהדרין וכל אנשי כנסת הגדולה שבאותו דור ידעו האמת שהוא רק גזירה לפנים ולא עשו חשבון מזה כלל, רק מרדכי דנעלם ממנו ענין זה הוא שזעק והזעיק על הענין וכך שמעתי.(רסיסי לילה אות נ"ב ד"ה והמן) הסבר על זכויות יוצרים מי … להמשך קריאה
א אין בין שילה לירושלים אלא שבשילה וכו'. הנה הגמ' מחשב כאן שלש עשרה אין בין, וביאר בזה כבוד אזמו"ר הגה"ק זללה"ה שהם נגד השלש עשרה מדות שהאדם צריך לברר עצמו בהם. והסדר מאלו הי"ג אין בין, שמחשב כאן הוא שנה נפש עולם. אין בין אדר ראשון לשני וכן אין בין יו"ט לשבת ואין בין … להמשך קריאה
א אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה. כמו שאמר רה"ק זצוקללה"ה דבני כפרים נקראו עמי הארץ שעוסקים בעבודת האדמה, ואף שעיקר מחיית עמלק ע"י תלמידי חכמים, מ"מ גם עמי הארץ בני הכפרים מבררין את עצמן לגביהו שהם כריח שדה של תפוחים, ואדרבה הם מקדימין ליום הכניסה דעיקר הבירור נגד קטרוג עמלק הוא בהם, שיש לו טענות … להמשך קריאה
א מי שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה אתכם וכו'. אמר בזה כבוד אזמו"ר הגה"ק זללה"ה שעל ידי העבודה שישראל עובדים מגיעין לקדושת אבות היינו שאברהם היה עובד את השי"ת במסירות הנפש עד היכן שעקד את יצחק בנו והעלה אותו לשחוט, ואיתא במדרש (בראשית רבה נ"ו, י"ח) שאחר הנסיון הזה בקש אברהם אבינו ע"ה … להמשך קריאה
א בימי ר' זירא גזור גזירא, וגזור דלא למיתב בתעניתא, אמר להו ר' זירא נקבליה עיילוון ולכי בטיל הגזירה ליתביה אמר ליה מנא לך הא אמר להו דכתיב (דניאל י',י"ב) ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלוקיך. ענין תפלת תענית הוא כמו שביאר כבוד אזמו"ר … להמשך קריאה
א אמר ר' אבהו גדול יום הגשמים מתחית המתים דאילו תחיית המתים לצדיקים ואילו גשמים בין לצדיקים בין לרשעים וכו'. ולהבין זאת, הלא על גשמים נמי נאמר (דברים י"א,י"ג) והיה אם שמוע תשמעו וגו' ונתתי מטר ארצכם וגו' השמרו לכם פן יפתה לבבכם וגו' ועצר את השמים ולא יהיה מטר וגו'. הרי שהגשמים הוא נמי … להמשך קריאה
א יעקב אבינו לא מת וכו' אמר ליה מקרא אני דורש. שמעתי שלא היה התגלות גמור בפשט הכתוב רק בדרך הדרש, וכן היה התגלות הענין בפועל לא נגלה לעין כל בפשיטות, רק דורשי רשומות המעמיקים הבינו, וכיוצא בזה בכל הענינים.(קדושת שבת מאמר ג' ד"ה וכל) הסבר על זכויות יוצרים מי השלוחמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את … להמשך קריאה
א אמר רבי יוחנן שעת גזירות המלכות שנו. תקיעות במוסף נתקן ע"י גזירה. ושמעתי לפי שהוא שלא ע"פ דין, דמדין ראוי להיות זריזין מקדימין ודבר כזה אי אפשר להיות ע"י חכמי ישראל רק נעשה ע"י גזירת המלכות.(צדקת הצדיק קע"ח) הסבר על זכויות יוצרים מי השלוחמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד … להמשך קריאה
א אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה ובמה בשופר. ואמר כבוד אזמו"ר זללה"ה דמה שייך אצל השי"ת זכרון, הלא אין שכחה לפני כסא כבודו, ורק דכל זה הוא מצד הבריאה דהיינו שישראל מצידו יכיר את הזכרון הזה איך שיש להשי"ת חבור עמו.(תפארת יוסף ראש השנה ד"ה אמרו א') הסבר … להמשך קריאה
א ירח שנולדו בו איתני עולם. האבות נקראו איתנים ושמעתי פירושו עקשנים, פירוש שהיה להם תוקף החשק בוער באש שלא ישקוט וינוח עד שיגיעו למלויו. אברהם אבינו ע"ה במדת האהבה עד שהגיע לתכלית אהבת ה' שהוא בהרחקת כל אהבות זולתו, עד שהוליד את יצחק שהוא היה תוקף החשק ליראת ה' שנאת רע וכל מיני אהבות … להמשך קריאה
א כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו. ושמעתי כי בי"ג שנה שנכנס יצר הטוב אז היצר הרע מתגבר.(צדקת הצדיק רי"ט) הסבר על זכויות יוצרים מי השלוחמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] … להמשך קריאה
א מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו וכו' ולא היה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה חסידים ואנשי מעשה וכו' ויש מהם אומרים אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותינו. ביאר בזה כבוד אזמו"ר הגה"ק זצללה"ה שמזה הלשון משמע שמקודם היה נראה להם לפעמים שחסר אצלם אור, ומהארת בית השואבה נתוודע … להמשך קריאה
א האי עוון מזיד הוא וקא קרי ליה כשלון אלא שב מיראה זדונות נעשות לו כשגגות שב מאהבה נעשות לו כזכויות. ואמר בזה כבוד אזמו"ר זללה"ה ששב מיראה אין פירושו ששב מחמת יראת העונש, אלא מרמז שכבר קנה והשיג אור בשלימות ורק שלא נקבע עוד אצלו בקביעות גמור ועוד יכול לפסוק ממנו זה האור. וזה … להמשך קריאה
א מה המקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל. כי טהרת מים הוא השקה, כמו שאמר כבוד אזמו"ר הגה"ק זללה"ה שטהרה מהמים הוא שמחבר המים למקור כן הוא הטהרה של האדם, כשהאדם מחבר ומדביק את עצמו להשי"ת ורואה שכל חיותו הוא רק ממקור החיים מהשי"ת, זהו הטהרה של האדם.(תפארת יוסף יומא פ"ה:) הסבר … להמשך קריאה
א האוכל ביום הכיפורים ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה. בעי רב פפא ככותבת שאמרו הגרעינתה או בלא גרעינתה. פירש"י ז"ל הא דקתני מתניתין ובגרעינתה מיבעיא ליה היכי קאמר כמוה וכגרעינתה יחד, או דלמא הכי קאמר כמוה כגרעינתה. ופירש כבוד אדוני אבי זקני מו"ר הרב הגאון הקדוש מרן מרדכי יוסף זצללה"ה דהאיבעיא כפשטא אזלא הא דקתני כמוה … להמשך קריאה
א (פ"י ה"א) כל האוכל מצה בערב פסח כאילו בועל ארוסתו בבית חמיו. מה שמדמה אכילת מצה בע"פ לארוסה כי האשה כשנשאת היא מתאחד עם האיש, וקודם שמתאחדת עמו לגמרי ומ"מ יש לה מעט שייכות אצלו, היא ארוסה. וקודם לזה אין לה עדיין שום שייכות אצלו ואין לו שום חשק אצלה, רק שהיא ארוסתו יש … להמשך קריאה
א אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. התחלת בנין הישועה הופיע השי"ת ממקום העליון ביותר שנעלם אפילו מצבא מעלה, והוא כמו שביאר א"ז מו"ר הגה"ק זללה"ה, אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, היינו אם תשאל למה בחר השי"ת בישראל יותר מבכל האומות, על זה משיבים אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן היינו כי זה שבחר השי"ת בישראל דווקא … להמשך קריאה
א אמר רבי יהושע בן לוי הני עשרים וששה הודו כנגד מי, כנגד כ"ו דורות שברא הקב"ה בעולמו ולא נתן להם תורה וזן אותם בחסדו. ולהבין הלא נחשבו שם אף דורות שהיו אחר מתן תורה כגון סיחון ועוג. אכן כפי שביאר בזה כ"ק אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה שעד ביאת הארץ ושנתיישבו בה לא נשלם עוד יציאת … להמשך קריאה
א רבי אומר עם הארץ אסור לאכול בשר. וידוע מטעם האריז"ל מצד הנפשות המגולגלות. דהיינו כי ענין הגלגול בבעלי חיים שיש נפש שנשתקעה כ"כ במעשה בהמה בחייה עד שמלובשת בנפש הבהמית שלה אחר המות בהלבשה גמורה בלי שום יתרון האדם על הבהמה, שהוא מצד הדעת והחכמה, וזה נעדר מחכמה לגמרי. ושמעתי כי מכל מעללי אדם, … להמשך קריאה
א למה צדיקים דומין בפני השכינה כנר בפני אבוקה. וביאר כבוד אאמו"ר זצללה"ה שלא אמרו כנר בפני השמש, משום דשרגא בטיהרא מאי מהניא, שמתבטל ומתכלל במקור האור שהוא השמש. אבל נר בפני אבוקה אינו מתבטל, שהוא חלק ממנו וניכר בו אור בפני עצמו. וע"כ נמשלו צדיקים בפני השכינה כנר בפני אבוקה, לומר שגם בעת שיתגלה … להמשך קריאה
א נוח לו לאדם שלא נברא משנברא וכו'. ודייק אאזמו"ר הגה"ק זצללה"ה למה לא אמרו ז"ל טוב לו לאדם וכו' אלא נח לו וכו', משמע מזה שבאמת טוב לו יותר לאדם שנברא, כי כיון שרצונו ית' שתהיה הנפש בגוף האדם בוודאי הוא טובה גדולה להנפש, כי בטח יודע השי"ת שהנפש יגמור בכי טוב את רצון … להמשך קריאה