א ועל כן כל מדה ומדה בשבוע שלה, פועלת מאד בגוף המתחנך, ומשפעת על כל מחשבותיו, ואם בעל נפש הוא נוח לו לגלות אז איזו דקדוקים ופרטים חדשים בענינים הנוגעים לאותה מדה, ע"כ טוב וישר הדבר ללקוט חידושים אלו מדי שבוע בשבוע עד תום כל הי"ג מדות, ואח"כ יחזור ויעבור על החדושים שבכל מדה ומדה … להמשך קריאה
א הרעיונות הצפונות בלבו של אדם מלוין אותו בכל מקום ובכל עת ופועלים בנפשו מדעתו ושלא מדעתו, לפי תוקף ממשלתם בלבו: ב ד"מ: אדם פלוני יוצא מביתו, ומפנה כל מחשבותיו לעסקי יום השוק שלפניו, אלא שע"י מדת הגאוה התקועה בלבו תמיד, אפילו שלא מדעתו, הוא הולך בנטיית גרון, מדקדק בפסיעותיו, ומשחק במקלו בין ראשי אצבעותיו, … להמשך קריאה
א כשנמצא חלק מדה אחת מהי"ג הללו, משותף לשנים או לג' וד' מהן כאחת, אזי הדבר ברור שאותו החלק יותר מהיר במהלך תקונו, מחמת שנכפל חינוכו, ונפקא מינה לענין איזו מדה כבידה, שבכדי להקילה מפרקין אותה לחלקים, ובוררין חלק היותר כבד שבהן, וכוללין אותו החלק לתוך שאר מדות ע"י העלאה כנ"ל (סי' ל"ג וסי' ל"ז): … להמשך קריאה
א אם רצונך לחנך את בניך, אזי צריך אתה להזדרז להתחיל משהגיע לי"ג שנה, מעת שמדותיו מתחילין להגלות ולהיות ניכרין בשלמותם וחסרונם, ואז תתמיד להשגיח עליו משך ה' שנים בכדי להכיר כל פרטי מומין שבמדותיו, ותרשום אותם אחת אחת לזכרון, ובהגיע שנת הי"ח אז יכול אתה להבינו ולהכינו למוסר תיקון המדות ולמסור לידו הלוחות להתחנך … להמשך קריאה
א טבע בני הנעורים, לדחות התחלת חינוכים בדרך הטובה, מיום ליום ומחדש לחדש, ומשנה לשנה, ע"כ ראוי לרבם אחר שהגיעו הלוחות האלו לידו להכיר בתועלתם, לזרזם לקדם ולשבר העצלות הבהמית, ולהתחיל בחינוך הלוחות האלו תיכף מבוקר יום א' הסמוך, ומכ"ש למי שכבר בא בשנים, ומתנוונה בחליי מדותיו מימים ושנים, שיתגבר כארי לטהר ולהחיש את חינוכו … להמשך קריאה
א והנה מצינו שהמתחילים קובלים מאד על השכחה שלהם משך יום שלם לאחוריהם ויכול להיות שעי"כ יצא טעות בפנקסם, שתמצא בו חשבון של שקיעה מזויפת (סי' ל"ב) ר"ל שיתרבו מספר עונות ימים הבאים משלפנים בעוד שלא נתחנכו עדיין בלקט השכחה הנ"ל, ובשעת הדחק יכולין להתיר להם על זמן מה לרשום להם העונות תיכף לחטאים, עד … להמשך קריאה
א והנה צריך להתלמד לזכור את העונות עד הלילה, ועי"כ יתחנך ג"כ אחת אחת להיות יכול לחזור לאחוריו תמיד מן אחרית כל עסק ועסק עד תחלת מקורו, ולחזור ולהיות צופה והולך ומשגיח על כל גלגולי הרפתקאות של העסק ההוא איך הם משתלשלים זו מתוך זו מראשית מוצאו עד תכלית סופו וגמרו, ואם ירגיל א"ע במדה … להמשך קריאה
א כמו שהמובראים, אפילו לאחר שנתרפאו מחלים צריכין לחיי זהירות זמן ארוך, לפי חומרת המחלה שיצאו ממנה ואורך התמדה, לפי שהם עלולים עדיין לחזור וליפול בה ע"י התרשלות. כך צריך גם השב מחטאותיו אפילו לאחר שנגמר תיקון איזו מדה והבריאה בשלימות, שלא לעזבה מתוך לוח החינוך שלו לגמרי, אלא צריך להכניסה בכלל משמעות איזו מדה … להמשך קריאה
א והני מילי בנסיון קצר, אבל בנסיון ארוך ימים ושנים כגון מי שעוזב בני גילו ונכנס לדור בעיר אחרת, או מי שהבניס אשה חדשה, שבני משפחתה ובני גילה נעשים בני ביתו וכיוצא בזה, אזי צריך המתחנך להעלות כוונת אותה מדה הבאה עכשיו לידי נסיון למדרגה יותר גדולה עד למילי דחסידות ולסייגה בסייגים חזקים: ב דרך … להמשך קריאה
א מי שחושב להכנס לבית ועד של אנשים רבים, או להתחיל איזה עסק חדש ועם אנשים שאינו רגיל עמהם, אזי יש לפשפש קודם לכן באיזו מדה מן הי"ג הוא עלול לבוא לידי נסיון ע"י אותו ועד, או אותו עסק החדש, ויקרא הפרקים השייכים לאותן המדות, או עכ"פ המקראות שלהן, להיות לכלי זיין מוכן בידו קודם … להמשך קריאה
א טוב מאד להשגיח תמיד על כל פרטי מאורעותיו הנוגעים לעסק החינוך שלו, בכדי לקבל תועלת מהם לימים הבאים, ואם יזדמן לו איזה מאורע טוב או רע ביותר אזי יש לרושמה בקיצור אפילו בפנקסו לזכרון, שאם לא יועיל לו לעצמו עכשיו, יכול להועילו לימים הבאים להשתמש בחינוכים האלו, שידע הוא ליעצם לטובתם עפ"י הנסיונות שלו: … להמשך קריאה
א ויש להתבונן, שעיקר חינוך כל מדה ומדה בכדי להזיזה למהלך התיקון מתחיל מאותו שבוע שהיא חלה בו ואע"פ שהיתה מתונה הרבה קודם לכן, מ"מ אין משם ראיה שהיא מדה כבדה מצד עצמה, מאחר שעדיין לא נתחנכה אלא בדרך טפל ואגב: ב וזולת זה יש לדקדק עוד, שי"ג מדות הללו מקצתן יש בהם קום עשה … להמשך קריאה
א ואמנם לפעמים אפשר שיארע ג"כ היפך הדבר, דהיינו כשהמתחנך מוצא שעונות איזו מדה הולכין ומתרבין מתקופה לתקופה או משנה לשנה, וזהו נקרא מהלך השקיעה ח"ו, ואז צריך שלא ליבעת ממעשה השטן, ולא יבוש מהמלעיגים, אלא להתבצר במדת מנוחת הנפש בכדי שלא יתיאש להרפות ממלאכתו, וכמשחז"ל (ברכות יו"ד) אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של … להמשך קריאה
א והנה הסברא נותנת שיהא מהלך התיקון רובא דרובא הולך ומהיר בתנועתו כמ"ש חז"ל (יומא ל"ח) הבא לטהר מסייעין אותו דהיינו שאם אין המיעוט ניכר לכתחלה אלא מסכום עונות שנה אחת לחברתה אזי יתגלה במהרה ג"כ מסכום תקופה לתקופה וכו' בסייעתא דשמיא, וזהו ענין מהלך התיקון, ומהלך המהירות ועמידת המהירות שהיא ג"כ דקדוק יקר הערך … להמשך קריאה
א ימי העמידה של איזו מדה הם כל זמן שאי אפשר למצוא מיעוט מחשבון העונות שלה דהיינו שאין עונותיה מתמעטין והולכין עדיין, אבן מאותה שעה שמתחיל להגלות בהן התמעטות, יש לקרותן ימי מהלך התיקון, המהלך הזה פעמים שהוא מתון ופעמים שהוא מהיר, לפיכך יש לדקדק בחשבון הסכומות הנ"ל, להבחין איזו מדה לא זזה עדיין ממעמדה, … להמשך קריאה
א וכדאי הן הדברים הללו, שכבודו של אדם וחייו בעולם הזה ובעולם הבא תלוין בהם לדקדק בהם מאד כמונה מרגליות, ולענין זה טוב לשמור פנקס רשימות הסכומות ולהשגיח עליו בעינא פקיחא תמיד כדי לעמוד מתוכן על תוכן חשבון העמידה וההליכה המהירות והמתינות העליה והשקיעה וכו' ובכדי למהר למצוא עי"כ מקור העיכובים והמכשולות של מהלך התיקון, … להמשך קריאה
א ובמוצאי כל שנה ושנה, תעבור גם על כל אחד ואחד מלוחות הסכומים הנ"ל בפרטות, וראית ורחב ושמח לבבך בעזה"י, כי תמצא העונות מתמעטין והולכין משנה לשנה ומתקופה לתקופה ומשבוע לשבוע, ובה תדע כי רצה אלהים מעשיך ונחך בדרך אמת, כמשחז"ל (מכות יו"ד) בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו ואז תלך לבטח דרכך עוד איזו … להמשך קריאה
א ובכל מוצאי שבת תרשום לך בלוח הסכומות בערוגה השייכה לאותו שבוע של אותה תקופה, סכום העונות שבכל מדה ומדה שנכשלת משך כל ימי השבוע שעבר בקולמוס ובדיו, ואחר כלות י"ג שבועות, דהיינו במוצאי כל תקופה ותקופה, תחזור ותרשום לך סך כל החטאים של כל מדה ומדה (שעברת עליהם בתקופה שעברה) למשמרת בערוגה הי"ד כנ"ל … להמשך קריאה
א בכל בוקר תקרא בפיך הרמז השייך לאותו שבוע, ותפסיק מעט בכדי להתבונן כיצד להשתמש בו היום, ואחר כך תדקדק לחקור בדעתך, כמה מיני עסקים מוטלים עליך להטפל בהן היום, הן במילי דשמיא הן במילי דעלמא, ותערוך לך היום לעשותן בסדר נכון ובמשך הראוי לכל אחד ואחד מהן. ובסדר הזה ממש תהא שקוד אח"כ לגמרם … להמשך קריאה
א ולענין זה צריך שתיחד לך פנקס קטן אחד של תשעה דפים, שהם י"ח עמודים י"ג מהם לי"ג מדות האמורות לעיל, בראש כל עמוד כתוב רמז אחד מן הי"ג רמזים, ומפורש במקרא שלו, ותחתיו לוח ארוך לערך י"ג אצבעות על רוחב ז' באופן שתוכל לסמן לך בקולמוס מרובע ארוך כולל צ"א מרובעים קטנים, דהיינו ז' … להמשך קריאה
א בכל משך ימי השבוע צריך אתה להשתוקק מתי יבא מקרא זה לידי ואקיימנו ואם לא יאונה לידך מאורע לקיימו כראוי, הוי מערים לקיים אותו בכל מה דאפשר, לפי שכל כמה שתוסיף לקיים אותו היום כך תקל עליך המלאכה למצוא עילה לקיימו מחר, וכל כך יתחוקק הוא בקירות לבך יותר ויותר, אכן כל שאר י"ב … להמשך קריאה
א לכתחלה מזמינין להם (מעצמן או מפי סופרים וספרים) שלשה עשר פרקים של מוסר לשלש עשרה מדות שונות, דהיינו לאיש ואיש כפי צרכו לתיקון מדותיו הרעות, כי תפסת מרובה לא תפסת, ואח"כ כוללין תוכן כל פרק ופרק, לתוך פיסקא אחת, או מקרא אחד של מוסר קצר, וחוזרין ומכניסין כוונת כל מקרא ומקרא ברמז מיוחד לו, … להמשך קריאה
א אלא שמחמת שהן נוחים מאד, לפיכך כל עיקר פעולתם תלויה בהתמדה רצופה, כמש"ה אבנים שחקו מים (איוב ב י"ד י"ט), שהדבר ברור שהחינוך הנוח והמתמיד, מוסיף והולך אפילו על כח הגוף הבהמי עצמו, וכמעשה של אותו בעל אגרוף הגדול בארץ יון שהרגיל את עצמו לשאת על כתפו עגל בן בקר כמה שעות, מדי יום … להמשך קריאה
א ומה גם בחכמת המוסר גופה, שהפליגו חכמינו ז"ל להרחיב בה את הדבור, לפקח עיני הבינה שלנו, להראות לנו את הנולד כהוה והסתום כגלוי, ואעפ"י שהן עצמן צדיקים וחסידים גדולים היו, נאה דורשין ונאה מקיימין ואין לנו פה להשיב על תוכחתם, מ"מ הרי הם לא דברו אלא באזני נפש השכלית בלבד, אבל מנין נטול אנחנו … להמשך קריאה
א ואמנם אותה מלאכת החינוך שאנו עסוקים בה כאן, אעפ"י שהיא יקרה מאד, לפי שיש בה צורך לכל נפש, וקשה הרבה מאותה דלעיל (סי' ד'), מחמת שבכאן נפש השכלית המחנכת והבהמית המתחנכת משתתפין בגוף אחד, מ"מ לא הנחילונו בה חכמי הדורות שלפנינו, כ"א מעט מזער. כי הנה חכמת חינוך הבנים בבית אביהם ומלמדיהם, וחכמת הנהגת … להמשך קריאה
א ומעשים בכל יום בזמנינו בעו"ה, באנשים יקרים שנכוין באש היראה בימי רתיחת מזג בחרותם כשנחפזין לעקר ולשרש היצה"ר במהרה, ולאבד זכרו מתוך קמטי לבבם, סופן משתקעין במרה שחורה ושעמום הדעת, דהיינו מיתת נפש השכלית שלהם מדרס לפיל (סי' ד'): ב ע"כ צריכין אנו לשום כל מבטחנו, בהערמות של גנבת דעת הבהמיות, ובכל מיני תחבולות … להמשך קריאה