א דין נדרי צדקה ומעות צדקה (סי' רנ"ז רנ"ח רנ"ט):הצדקה ה"ה בכלל נדרים ולכן צריך אדם לזהר מלידור ואם פוסקים צדקה וצריך לפסוק עמהם וכן כשיאמר יזכור על נשמת אביו ואמו יאמר בלא נדר כדלעיל ריש הל' נדרים (סעי' ג"ד). והאומר הרי עלי סלע לצדקה או הרי סלע זו לצדקה חייב ליתנה לעניים מיד ואם … להמשך קריאה
א דין גבאי צדקה ואפוטרופסי' וכיצד יתנהג בו (סי' רנ"ו):בזמן הש"ס הי' בכל עיר קופה דהיינו שהיו מחזרים לגבות מכל אחד מה שהוא ראוי ליתן ודבר הקצוב עליו והם מחלקין המעו' מערב שבת לע"ש ונותנים לכל עני מה שיספיק לו לשבעה ימים וזו היא הנקראת קופה וזה מחויב להיות בכל מקו'. ועוד היה מנהג בקצת … להמשך קריאה
א דין להרחיק מקבלת הצדקה ושלא לקבל צדקה מן ישמעאלים (סי' רנ"ד רנ"ה):לעולם ירחיק אדם עצמו מהצדקה ויגלגל עצמו בצער שלא יצטרך לבריות וצוו חכמים עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות ואפילו היה חכם מכובד והעני יעסוק באומנות ואפי' באומנות מנוולת ואל יצטרך לבריות אבל אם אינו יכול לחיות אא"כ יטול כגון זקן או חולה … להמשך קריאה
א דין איזה צדקה קודם לחבירו (סי' רנ"א רנ"ב רנ"ג):פרנסת עצמו קודם לכל אדם ואינו חייב ליתן צדקה עד שיהיה לו פרנסתו דכתיב וחי אחיך עמך משמע חייך קודמין לחיי אחיך ואח"כ יקדים פרנסת אביו ואמו אם הם עניים ואם ידו משגת לפרנסם ממעותיו ומפרנסם ממעו' מעשר אמרו חכמים תבא לו מאירה לפרנס' שמבזה אביו … להמשך קריאה
א דין חיוב נתינת צדקה (סי' רמ"ז רמ"ח רמ"ט ר"נ):ועיין עוד מהל' צדקה בס"ח מסי' שי"ז עד סי' של"גמצות עשה ליתן צדקה כפי השגת ידו וכמה פעמים נצטווינו בה במ"ע וגם יש בה ל"ת המעלים עיניו ממנה שנאמר לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך וכל המעלים עיניו ממנה נקרא בליעל כדכתיב פן יהיה … להמשך קריאה
א קיצור מקונטרס מבעל סמ"ע על הל' ריבית נדפס בק"ק שקלאוו תקמ"ג ובתוספת שלי ונוסח שטרות:שלא יעשו שום הלואה או נתינה על סחורה או התעסקות בענין שיהיה לו ריוח בוודאי אבל צריך שיהיה קרוב לשכר ולהפסד בשוה ואם נותן לו מעות בעסקא צריך ליתן להמקבל שכר טרחו ואם התנה עמו בתחלת הלואה ליתן לו אפי' … להמשך קריאה
א דין הנותן לחבירו בהמה או סחורה או שאר דבר או שנותן לו מעות על עיסקא (סי' קע"ז):אין מקבלין צאן ברזל מישראל (לפי שכן היו רגילין לקבל צאן שהגיזות והולדות והחלב יחלוקו עד שנה כמו שהתנו ואם מתו הצאן המקבל משלם דמיהם וזהו רחוק להפסד וקרוב לשכר ולכן כל עיסקא בין סחורה וכל דבר נקרא … להמשך קריאה
א דין לפסוק על הפירות כפי השער (סי' קע"ה):אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער פירש הרוצה להקדים מעות לחבירו על חיטין או שאר פירות או סחורות כדי שיתן לו אותו הסחורה במקח זה כל השנה כשיעור מעותיו שנותן לו עכשיו ואיזיל גבי' בשביל הקדמת המעות ומקבל עליו שאם יתיקר יתן לו בזול כמו שהן … להמשך קריאה
א דין ריבית שע"י מכירה במוכר בית ע"מ להחזיר (סי' קע"ד):המוכר שדה לחבירו והתנה עמו המוכר שכשיהיה לו מעות יחזיר לו קרקע או שהמנהג כך שכל מי שקונה צריך להחזיר כשיהיה להמוכר מעות במשך זמן ידוע נמצא שאין כאן מכר כלל ואסור ללוקח לאכול הפירות ואם אכל כיון דאינו אלא צד א' בריבית תליא בפלוגתא … להמשך קריאה
א דין ריבית שע"י מכירה (סי' קע"ג):כל ריבית שהוא בדרך מקח וממכר אסור מדרבנן כגון שמכר דבר ששוה י' זהו' בי"ב בשביל שממתין לו אסור אפילו אם המוכר עשיר וא"צ למעות וגם הסחורה לא היתה נפסדת אצלו ואם ישהנו אצלו וימתין עד אותו זמן ידוע שעתיד להתיקר באותו זמן דהשתא אין כאן ריוח כלל לזה … להמשך קריאה
א דין ערבות בין ישראל לאין יהודי (סי' ק"ע):ישראל שלוה מעות מאין יהודי בריבית אסור לישראל להיות ערב אם יכול האין יהודי לתבוע את הערב תחלה שהרי הוא כאלו האין יהודי מלוה להערב והערב מלוה לישראל אבל אם מנהג המקום שצריך לתבוע הלוה תחלה או שהתנה עמו כך שלא לתבוע אותו עד שלא ימצא לגבות … להמשך קריאה
א דין ריבית באמצעות האין יהודים (סי' קס"ח קס"ט):ישראל שחייב מעות לאין יהודי בין בריבי' ובין שלא בריבית וביקש להחזירם ואמר לו חבירו תנם לי ואני אעלה לו ריבית וכ"ש אני אעלה לך ריבית אפילו כתב הישראל השני שטר על שם האין יהודי ונתן משכנו' וגם הריבי' יתן לאין יהודי אסור והוי ר"ק שכיון שבשעה … להמשך קריאה
א דין ריבית שע"י שכירות ומלאכה (סי' קס"ו):כבר כתבנו בכלל קל"א סי' ט"ז דאסור למלוה ליהנות מלוה אפילו בדבר שזה נהנה וזה לא חסר. ולכן המלוה את חבירו לא ידור בחצירו חנם ולא ישכור ממנו בפחות אפילו הוא חצר שאין עומד להשכיר ונמצא שהלוה אינו חסר כלום וגם המלוה אין דרכו לשכור דירה ונמצא שאינו … להמשך קריאה
א דין הממשכן בית או שדה אם מותר המלוה לחזור להשכיר ללוה ודין הממשכן ע"מ שיאכל הפירות (סי' קס"ד וסי' קע"ב):המלוה את חבירו ומשכן לו בית או שדה על משך שנים הרבה ע"מ שיאכל הפירות כל ימי המשכונא אם היא כמשכנתא שהיו נוהגין בסורא (ולכן נקראת משכנתא דסורא) שהיה כותב לו בשטר שלאחר המשך תחזיר … להמשך קריאה
א דין ריבית אוכל באוכל כגון שלוה סאה בסאה (סי' קסב) ודין אוכל בכסף ע"י הלואה כגון שהלוה לו מנה ופסק עמו ניתן לו חיטין כשער של עכשיו (ש"ך ס"ק סי' קס"ג):כשם שאסור מה"ת ללות כסף בריבית כן אסור מה"ת ללות דבר מאכל בריבית כדכתיב נשך אוכל ואמנם אינו אסור מה"ת אלא בענין שמתרבה אצל … להמשך קריאה
א מה יש בין ריבית דאוריי' לריבית דרבנן (סי' קס"א):כל ריבית דאורייתא נקרא ריבית קציצה ואם לקח יוצא בדיינין דכתיב ווחי אחיך משמע לא תקח ואם לקחת אהדר לי' כי היכי דליחי וגז"הכ הוא אע"פ שאין כאן גזל שהרי מרצונו נותן לו אבל אין ב"ד יורדין לנכסיו ואם כבר החזיר הריבית עפ"י ב"ד או מעצמו … להמשך קריאה
א דין ריבית כסף בכסף ע"י הלואה באיזה צד מותר (ק"ס):לא אסרה תורה אלא ריבית הבא מיד הלוה למלוה כדכתיב את כספך לא תתן כו' וכן גבי אזהרת הלוה כתיב לאחיך לא תשיך משמע דוקא מלוה למלוה או משליח לוה לשליח מלוה ואין הכוונה שהלוה אינו נותן בעצמו הריבית למלוה אלא ששולח לו ע"י שליח … להמשך קריאה
א דין איזה ריבית דאורייתא ואיזה דרבנן ודין ריבית מוקדמת ומאוחרת (ק"ס קס"א):בכל דבר שהוא מוסיף לו בפרעונו מחמת שהלוה לו יש בו משום ריבית דאורייתא בין כסף בכסף בין אוכל באוכל בין אוכל בכסף בין כסף באוכל בין שאר דברים בכסף ואוכל בין כסף ואוכל בשאר דברים בין שאר דברים זה בזה דאע"ג דכתיב … להמשך קריאה
א איסור ריבית ולמי מותר להלוות בריבית (סי' קנ"ט ק"ס):יתברך יוצרנו אשר ברא עולמו בחסד ורוצה שיתנהגו בריותיו זה עם זה בחסד ורחמים וחמלה וצוה בת"הק ללות לעני לזכותינו לעו"הב ולפי שנפשו של אדם מתאוה וחומד לממון לפיכך הזהיר אותנו בהרב' לאוין כדי להרחיקנו מלהרבות ממונינו ברבית (א) אזהרה על המלוה שלא להלוות בריבית שנאמר … להמשך קריאה
א דין החופה וז' ברכות וז' ימי המשתה:כיון שהכנים האיש ארוסתו לחופה אעפ"י שלא נבעלה ה"ז כאשתו לכ"ד ומנהג הפשוט שקורין חופה מקום שמכניסים שם יריעה פרוסה על גבי כלונסאות ומכניסים תחתיה' חתן וכלה ברבים ומקדשה שם ומברכין ברכת ארוסין ונשואין ואח"כ מוליכין אותן לביתם (סי' נ"ה) ולכתחלה לא יעשה חופה כשהיא נדה די"א דחופת … להמשך קריאה
א דין שלא להרבות בתשמיש וכיצד יתנהגו בשעת תשמיש (סימן כ"ה ובא"ח סי' ר"מ):ראוי לאדם להרגיל עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה ובדעה נכונה כדי להנצל מלהכשל בדבר ערוה ויזהר מהיחוד ולהתרחק מהשחוק ומהשכרות ומדברי שחוק והיתול וכ"ש דברי חשק שכלן הם הגורמים הגדולים לערוה ולא ישב בלא אשה שמנהג זה גורם לטהרה גדולה והשמירה המעולה … להמשך קריאה
א דין איסור הוצאת ז"ל ודברים המביאים לידי כך (סי' כ"ג):אסור להוציא שכבת זרע לבטלה ועון זה חמור מאוד מכל עבירות שבתורה וקבלו חז"ל שזה היה עון של דור המבול כמש"כ כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ ר"ל שהוציאו בידי' הזרע ע"י חימום עד שנשפך על הארץ וזה היה עון ער ועונן שהיו … להמשך קריאה
א דין איסור יחוד (סי' כ"ב)אסור להתיחד עם ערוה מהעריות בין חייבי לאוין ומכ"ש חייבי כריתות ומיתות ב"ד ולדעת רוב הפוסקים הוא מדאורייתא בין ישראלית ובין נכרית בין פנויה בין נשואה ומכין שניהם מלקית מרדות אם היה ע"ז ב' עדים חוץ מאשת איש ישראלית שאף על פי שאסור להתיחד עמה אם נתיחד אין לוקין שלא … להמשך קריאה
א דין להתרחק מן העריות (סי' ט"ו):לפי שראיתי ושמעתי מהרבה בני אדם שהם ע"ה וחושבים שכל הקרוב קרוב יותר מותר לחבקו ולנשקו כאילו היה אשתו וח"ו ומצוה לפרסם דאדרבה כל הקרוב קרוב יותר צריך להתרחק שהרי הבא על אמו וכלתו בסקילה ועל אשת איש בחנק ולכן צריך האדם ליזהר מאד ומכל שכן מאלו שלבו גס … להמשך קריאה
א דין האסורים לבא בקהל ודין סירוס באדם ובהמה ועוף (אה"ע סימן ה'):ממזרים ונתינים אסורים איסור עולם עד סוף כל הדורות בין זכרים ובין נקבות שנאמר לא יבא ממזר בקהל ואיזהו ממזר הבא מאחת כל העריות בין מחייבי כריתות ובין מחייבי מיתות חוץ מבן הנדה או מפנויה שאינו אלא פגום. וישראל שנשא ממזרת או ממזר … להמשך קריאה
א דין זמן נשואין ואיזה אשה ראוי לישא (אה"ע סי' א'):יתברך שמו של הקב"ה שברצונו להיטיב עם בריותיו ברא כל העולמות ולא לתוהו בראה אלא לשבת יצרה למלאות פני תבל למען יכירו כח מלכותו ולכן צוה יוצרנו ובוראנו לפרות ולרבות וכל מי שאינו עוסק בפ"ור כאלו שופך דמים וכאלו ממעט הדמות וגורם לשכינה שתסתלק מישראל … להמשך קריאה