חיי אדם, שבת ומועדים י״ז

א

הטוחן (שכ"א):
כל השוחק תבלין וסממנים במכתשת ה"ז טוחן וחייב (רמב"ם פ"ח) ולפיכך הצריך לדוך פלפלין וכיוצא בהם ליתן לתוך המאכל בשבת ה"ז כותש ביד הסכין וכיוצא בו ואפ"ה לא יניחם במכתשת דהוי עובדא דחול כיון דדרכו בכך בחול אלא יניחם בקערה וכיוצא בו וידוכם בקתא של סכינא דהוי שינוי גמור וכן מלח הגס אסור לדוך במכתשת אלא ע"ג השולחן ובקתא של סכין (א"ר דלא כמ"א שי"ט):

ב

המחתך ירק וצנון וכ"ד דק דק חייב משום טוחן ולכן אסור לחתוך בצלים ליתן לתוך המאכל אלא דוקא סמוך לסעודה לא מקרי טחינה מה שטוחן ואוכל תיכף כדאיתא לעיל במלאכת בורר. ומ"מ יזהר שלא יחתוך דק דק מאד אלא בחתי' גדולות קצת והחותכים הבצלים והצנון דק דק שעה או שתים קודם הסעודה קרוב הדבר לומר שחייב והבצלים אסורים באכילה וגם דאז אסור משום בורר כדלעיל במלאכת בורר סי' י"ג (שם):

ג

אסור לגרור גבינה על ריב אייזין דכיון דמלאכתו בכך הוי טוחן אבל מותר לחתכו בסכין דק דק משעת אכילה וכן מותר לחתוך בשר קשה אע"פי שא"א לו ללעסו אא"כ חותכו לחתיכות דקות כיון שרוב ב"א יכולים לאכול כך ואין חותכו אלא בסכין (שם):

ד

מותר לפרר לחם אפי' דק דק הואיל דכבר נטחן אין טחינה אחר טחינה ויש ליזהר דוקא לאכול לאלתר דלמקצת פוסקים גם בזה חייב (שם):

ה

המפרר חתיכת עץ שנרקב ועושה ממנו פולווער וכן המפרר צרור עפר חייב משום טוחן (שבת ע"ד):

ו

ולכן כשיש מעט טיט או צואה יבשה על בגדו אסור לשפשפו או לגרור בצפורן להסירו דהוי טוחן אבל אם אין שום ממשות הצואה רק המראה מותר לגררו ולהסירו להתפלל בנקיו' וכשעדיין הטיט לח מותר לשפשפו מבפנים להסירו. ונ"ל כשהבגד שחור מקפיד עליו אף זה אסור דהוי מלבן כמו שלבאר במלאכת מלבן (סי' ש"ב):

ז

הנוסר עצים שצריך לנסורת שלהן והשף מתכות ר"ל שקורין פיילן חייב בכל שהוא והמחתך עצים דק דק ועושה אותם קטנים אם דקדק מהן כדי לבשל כגרוגרת מביצה חייב (רמב"ם מ"א סימן שי"ד ס"ק ע"ד):