דרישה

א במבואות המטונפות כו' ויקרא את שמע כו' כתב ב"י בשם ה"ר מנוח ז"ל בירושלמי אמרינן דמותר להרהר בד"ת בבה"כ ולא פליג אגמרא דידן דכי אמרינן אסור להרהר ה"מ לכתחלה כלומר לשום מחשבתו ולבו לחשוב בד"ת אבל אם היה תלמודו שגור בפיו והרהר לאנסו מותר עכ"ל. ול' הגמרא דידן הוא במסכתא ברכות פרק מי שמתו … להמשך קריאה

א ודוקא בתוכו אבל כנגדו מותר. מל' רבינו משמע דא"צ להרחיק ד' אמות כנגדו כיון דבית הכסא חדתי הוא וב"י בשם המרדכי דס"פ מי שמתו כתב ז"ל אמר רפרם עומד אדם כנגד בית הכסא ברחוק ד' אמות וקורא ואוקמוה בחדתי נשאלתי על בני אדם שיש להם ספסל נקוב בחדרם ונפנין עליו אם מותר לקרוא ק"ש … להמשך קריאה

א צואת חמור הרכה הבא מן הדרך ירושלמי מרחיקין מגללי בהמה ד' אמות ר"ש בר חסדא אמר ברכים ובלבד בשל חמור כו' וכתב הרא"ש משמע מירוש' זה שאין צריך להרחיק מצואת בהמה אלא בחמור כשבא מן הדרך ודלא כהרמב"ם שלא התיר אלא כנגד מי רגלים של בהמה ע"כ וכתב ב"י ז"ל ול"נ דהרמב"ם לא בכל … להמשך קריאה

א אסור לקרות כנגד ערוה והר"י ס"פ מי שמתו כתב שיש נוהגים לכסות ערות הקטן בשעה שמלין אותו וי"א שא"צ לזה ובסוף דבריו כתב דנראה דודאי בקטן כ"כ לא דיינינן ליה ערוה וא"צ לכסותו בשעת ברכה והרא"ש כתב דברי הר"ר יונה והוסיף וכתב ז"ל וגם נראה כיון דלתקוני מילה קאתי קרינא ביה שפיר והיה מחניך … להמשך קריאה

א בזמן שהמת מוטל לפניהם נשמטין א' א' וקורין אין המת מוטל לפניהם הם יושבין וקורין והאונן יושב ודומם בי"ד סי' שמ"ד כתב רבינו עוד ז"ל הן עומדין ומתפללין והוא מצדיק עליו את הדין כו' וכבר כתבתי שכן הוא לשון הברייתא. [גם כתבתי דמה שלא כתבו כאן הוא שאין כאן מקומו אלא בי"ד] ומשמע מרבינו … להמשך קריאה

א והעוסקין בהספד בזמן כו' וקורין אין המת מוטל כו' ודוקא העם הבאים לשמוע את ההספד אבל החזנין המספידין פטורין ודוקא ביום ראשון כו' ז"ל ב"י מ"ש רבינו ודוקא העם הבאים לשמוע כו' הוא מדכתב הרא"ש בפרק מי שמתו ירושלמי כל העוסקים בהספד פטורין מן הק"ש ואין מפסיקין לתפלה מעשה היה והפסיקו רבותינו לק"ש ולתפלה … להמשך קריאה

א וה"מ בחול אבל בשבת ויום טוב חייב כל היום עד הערב כו' ז"ל הרא"ש פרק אלו מגלחין מיהו בהא פליג הירושלמי אגמרא דידן דמשמע התם דאפילו בשבת כיון דמחשיכין על התחום להביא לו ארון ותכריכין חלה עליו האבילות והכא אמרינן דבשבת חייב בכל המצות האמורות בתורה וה"ה בי"ט. וי"א דגמרא דידן איירי בשחרית והתם … להמשך קריאה

א והרמב"ם ז"ל כתב כל מי שפטור כו' כתב ב"י וז"ל אע"פ שאמת הוא שמשמע מדברי הרמב"ם דמי שמתו מוטל לפניו אם רצה לקרות קורא מ"מ לא מסתבר למימר שלא כתב רבינו דבריו כאן אלא ללמוד דבר זה כיון שעדיין לא הזכיר רבינו דין מי שמתו מוטל לפניו כו' אלא העיקר ללמוד שגם הרמב"ם פסק … להמשך קריאה

א וכ"ש האידנא כתב ב"י ביאור דברי רבינו כך הוא והרי"ף פסק כת"ק ונראין דבריו דאילו באותו זמן רשאי וכ"ש האידנא שאין שאר כל אדם כו' עכ"ל ואינו נראה לי שיהא רבינו חולק על אביו סתמא בלי ראיה בפרט הכא שכתב דעתו תחלה אלא כמ"ש בפרישה כן עיקר: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה

א ד' ימים וד' לילות כבר כתבתי בפרישה דלכאורה ג' ימים וד' לילות הן דהיינו יום ה' ו' ז' וליל ד' וליל ה' וליל ו' וליל מ"ש וכתבתי ישוב בשם ב"י ועוד כתב ב"י ז"ל ועי"ל שמנהג היה לכנוס את הבתולה בליל רביעי אחר תפלת ערבית כמו שנוהגים במצרים עד היום והשתא הוה שפיר ד' … להמשך קריאה

א ועמד אחד שלא שמע כו' ז"ל ב"י וכתב מהררי"א שנהגו לעשות כתלמידי רש"י אבל יש ליזהר שלא יאמרו ברכו אם לא יהיה שם אפילו יחיד שרוצה לברך על שמע ע"כ כלומר שאל"כ יהיו נראין ח"ו שש"ץ אומר להם ברכו ואין בהם גם א' שיברך עכ"ל ב"י וז"ל רמ"א וצ"ע דלפי זה יהיה זה שלא … להמשך קריאה

א וברכה ראשונה יוצר אור כו' כבר כתבתי בפרישה בשם ב"י דטעמא חדא שלא יהיו נראין ככופרין וז"ל ד"מ ואיני יודע טעם לדבריו שיהיו נראים ככופרים אף בלא ברכת יוצר אור שהרי כבר ענו על ברכו ברוך ה' המבורך לעולם ועד הרי שעשו מה שאמר להם וראייה דסגי בהכי מברכת התורה שהעולה אומר ברכו את … להמשך קריאה

א ומברך לפניה ולאחריה כבר כתבתי בפרישה דכל ספיקא דאורייתא מברכין עליו וא"ת הא כתב רבינו לעיל סימן י"ו דאנדרוגינוס וטומטום מחוייבין מספק ואפ"ה ס"ל לרמב"ם דיתעטפו בלא ברכה אע"ג דציצית דאורייתא וי"ל דלא דמי כלל דהתם הספק אם הוא כלל בר חיובא אי לא להכי לא יברך מספק דשמא אשה הוא. אבל כאן עכ"פ … להמשך קריאה

א צריך לעמוד בפסוק ראשון כתב הרשב"א פרק היה קורא דלכ"ע צריך פסוק ראשון כוונה ואפילו בדיעבד ואפי' למ"ד מצות אין צריכין כוונה והטעם שבשאר מצות שהן מצות עשין כל שעושה מצוה אע"פ שלא נתכוין לה הרי קיים מצות עשייה אלא שאין זה מן המובחר וכ"ש שיצא אם כיון לבו אלא שהרהר באמצע המצוה. אבל … להמשך קריאה

א בין מהלך בין עומד בין יושב פ"ק דברכות תנן ב"ש אומרים בערב כל אדם יטו ויקראו ובבוקר יעמדו שנאמר בשכבך ובקומך. וב"ה אומרים כל אדם קורא כדרכו שנאמר ובלכתך בדרך א"כ למ הנאמר בשכבך ובקומך בשעה שבני אדם שוכבין ובשעה שבני אדם עומדים עכ"ל ואיפסק הלכתא כב"ה. ומ"ש ב"ה שנאמר בלכתך בדרך ר"ל כמו … להמשך קריאה

א ונקראת בכל לשון כתב הכלבו בשם הרי"ף דה"מ בציבור אבל ביחיד לא כדאמר ר' יוחנן אל ישאל אדם צרכיו בל' ארמי ע"כ וכתב ב"י ז"ל ואיני יודע מה שאלת צרכים יש בקריאת שמע הלכך אין נראה לחלק בין יחיד לציבור וכן נראה שהוא דעת כל הפוסקים שלא חילקו בין יחיד לציבור עכ"ל: הסבר על … להמשך קריאה

א ופירש"י כשכופל הפסוק משתקין אותו כתב ב"י ז"ל בפרק אין עומדין כתב ר' יונה דלפי' רש"י קשה מה שנהגו לכפול בסליחות פסוק שמע ישראל אלא שאומרים שכיון שמנהג אבותיהם בידיהם מכמה שנים ואומרים אותו כל הקהל מוכחא מילתא שאין עושים לכוונת שתי רשויות ולא חיישינן להכי עכ"ל. ומה שטען להתיר מטעם שאומרים אותו כל … להמשך קריאה

א והא דתנן אם כיון לבו יצא כו' כבר כתבתי בפרישה. ועוד יש לפרש דקשיא לרבינו דאמאי נדחקו ר"ח ורב האי בההיא דירושלמי דלמא ודאי הברכות מעכבות וכי לא בירך לא יצא ידי ק"ש והא דאמר בירושלמי על מתניתין דאם כיון לבו יצא זאת אומרת ברכות אינן מעכבות היינו משום שכיון לבו לצאת אבל הכא … להמשך קריאה

א וברכות אלו דוקא לכתחלה צריך לאומרם כו' עד אלא לענין זה קאמר בירושלמי שאינן מעכבות שאם שינה הסדר כו' כבר כתבתי בפרישה בדעת רבינו דרב האי תירץ דההיא דירושלמי מיירי לענין שאין עיכוב במה שאומר הברכות לאחר ק"ש אבל עכ"פ צריך לאומרן. ובאותן דברים מיושב מה שהקשה ב"י על רבינו וא"א לפרש כן על … להמשך קריאה

א כי אין אדם יכול לכוין תדיר עם ש"ץ בשתיקה כו' ז"ל ב"י ק"ל על תשובת הרא"ש דמשמע מינה שאם לא היה חושש שמא יפנה לבו לדברים אחרים לא היה מברך בפיו כלל אלא הי' סומך לצאת בשמיעתו מש"ץ ואמאי הא אסיקנא בסוף ר"ה דאין ש"ץ מוציא את הרבים ידי חובתן אלא בברכות ר"ה ויו"כ … להמשך קריאה

א ונזכר מיד ואמר יוצר אור וגם סיים כדין כו' כבר כתבתי בפרישה מה שיש לדקדק בדברי רבינו. והנה בישוב דבריו כתב ב"י ז"ל ונ"ל דלעולם בעינן תרוייהו שיחתום יוצר המאורות וגם שיזכיר בתחלה יוצר אור ואם חיסר א' מהם לא יצא ומ"ש אבל אם לא סיים כדין היינו אפילו חתם יוצר המאורות ולא הזכיר … להמשך קריאה

א ואומר ש"ץ ברכו כו' כתב בספר המנהיג שדבר פשוט הוא שאחר שאמר הש"ץ קדיש וברכו כאילו התחיל ביוצר אור ואין לספר אף בצרכי רבים ולאפוקי מקצת מקומות שצועקים על חביריהם בציבור בזה ואח"כ מתחיל החזן והוא רחום יכפר עון שהרי הם מפסיקין בין סידור שבח לתפלה לצרכי יחיד ולא יתכן עכ"ל: הסבר על זכויות … להמשך קריאה

א ועונין הציבור בכוונה שלימה אמן יהא שמיה כו' איתא במדרש א"ר אלעזר בר יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך מצאתי אליהו ז"ל ועמו ד' אלפים גמלים טעונין אמרתי לו מה אלו טעונין א"ל אף ותימה לעשות נקמה באף וחימה במי שסיפר בין קדיש לברכו בין ברכה לברכה בין פרק לפרק בין אמן יהא שמיה … להמשך קריאה

א ועומד ש"ץ ומתחיל כו' כבר כתבתי בפרישה דצריך לעמוד דוקא ונ"ל ליישב מנהגינו מה שאנו משנין בשבת לומר הקהל תחלה ישתבח בקול רם ומיושב ה"ט משום דתיקנו לומר אחר שכבר אמר החזן בפי ישרים תתהלל ובדברי צדיקים תתברך כו' שהקהל יאמרו כאחד ובמקהלות רבבות עמך בית ישראל ברנה יתפאר שמך מלכנו בכל דור ודור … להמשך קריאה

א ויברכו שם כבודך עד שירת הים כו' כתב בא"ח יש ליזהר לומר מי כמוך נאדר דגושה שאל"כ נמצא מחרף כאומר ה' מיכה. ומיכה הוא האיש שגנב השם ועשה העגל שנאמר ועבר בים צרה ואין להקשות מפסוק כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך שהוא רפוי שזה לא נאמר על הים ואין להזכיר עליו מיכה וכתב … להמשך קריאה

א ואם לומד מיד אחריה כו' עד והפסיק אח"כ בלימודו א"צ לברך וא"ת מ"ש מסוכה שאנו צריכין לברך על כל סעודה לישב בסוכה וי"ל דשאני תורה שאינו מייאש עצמו דכל שעה אדם מחויב ללמוד דכתיב והגית בו יומם ולילה והוי כמו יושב כל היום בלי הפסק אבל אכילה בסוכה יש שעה קבועה כו' עכ"ל ר"י … להמשך קריאה