דרישה

א ומיהו במחנה ההולכים כו' התוס' הקשו ממעשה דר"ע בפרק עושין פסין שאמר מוטב שאמות מיתת עצמי ולא אעבור על דברי חבירי ותירצו דמחמיר על עצמו היה. וזהו לשון ר' יונה שכתב על הא דטיבולו במשקה עיקר נטילת ידים הותקנה על הפת שנאחז בידים שהנטילה היא משום סרך תרומות ורוב התרומות הם מהפת אבל לפירות … להמשך קריאה

א וצריך ליזהר כו' כתב הרוקח אבל על פחות מכביצה יטול מספק ולא יברך ונראה שטעמו משום דכיון דבפחות מכביצה אינו מקבל טומאת אוכלים איכא למימר דלא הצריכו נטילה ואיכא למימר דמסתמא לא חילקו בין פת לפת הילכך יטול ידיו מספק ב"י: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל … להמשך קריאה

א אלא לכל דבר שטיבולו במשקה כתב ב"י שכתב רבינו ירוחם י"א דמברך על הנטילה וי"א שאין צריך ליטול למשקין אלא משום נקיות ואין לברך עליהן ע"כ וכן כתב רבינו לקמן בסי' תע"ג ז"ל הר"מ מרוטנבור"ק כתב דהאידנא א"צ נטילה לדבר שטיבולו במשקה וע"כ לא היה מברך על הנטילה של טיבול ראשון וכ"כ בעל העיטור … להמשך קריאה

א וכולם פת במלח כו' עיין בפרק המקבל דאיתא שם ת"ר י"ג דברים נאמרו בפת שחרית מצלת מן החמה ומן הצינה ומן המזיקין מחכימת פתי זוכה ללמוד תורה וזוכה ללמד ודבריו נשמעים ותלמודו מתקיים בידו וזוכה בדין ואין בשרו מעלה הבל נזקק לאשתו ואינו מתאוה לאשה אחרת והורג כינים שבבני מעיים וי"א אף מכנסת האהבה … להמשך קריאה

א נשאת ונתת באמונה כו' כבר כתבתי בפרישה ל' ב"י בביאור דברי רבינו שהוא עיקר ומ"ש בשם התוס' ז"ל בפ"א דסנהדרין דף ז' הא דאמרינן בבמה מדליקין ששואלין לו נשאת ונתת באמונה ואח"כ קבעת עתים לתורה התם באדם שעוסק בתורה איירי אלא שלא קבע עתים (ולזה שואלין תחילה נשאת ונתת כו') והכא מיירי בשלא עסק … להמשך קריאה

א וצריך לגונזן כו' ואיכא למידק שהרי מניחין סדורי תפלה וס"א ע"ג בגד הפרוס על התיבה וכיון דתשמיש ס"ת הוא היאך משתמשין בו לס"א וצ"ל שמאחר שנוהגין כן אומר אני שלכך התנו מתחילה ואף אם לא התנו בהדיא איכא למימר דלב ב"ד מתנה עליהן ב"ד וכ"כ בת"ה: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il … להמשך קריאה

א ורצועות של תפילין מכאן דקדקו התוס' שהדלי"ת והיו"ד שהן בקשר הרצועה אין להם דין אותיות ואינם הלכה למשה מסיני כשי"ן של תפילין מדלא קרו חכמים להו לרצועה אלא תשמיש קדושה והא דאמרו רז"ל על מ"ש וראו כל עמי הארץ כי שם יי' נקרא עליך אלו תפילין שבראש היינו משום שהן בגובה הראש ונראין משא"כ … להמשך קריאה

א אין בה קדושה דלכ"ע הזמנה כי האי לאו מילתא היא ולא היה צריך רבינו לכתוב זה דהא כיון דקי"ל כמ"ד הזמנה לאו מילתא היא אפי' נבנה לשם ב"ה אין בה קדושה עד שיתפללו בתוכה וכבר כתב רבינו כן בסמוך ולא כתב הא דלבנים חדשים אלא דאיתמר בגמ' גבי הדינים שהזכיר בסמוך ב"י ולעד"נ דלעיל … להמשך קריאה

א עושין במעות כו' כתב ב"י והקשה הרמב"ן היאך יכולין למוכרן כיון שהוא קדוש קדושת הגוף כמ"ש שאסור למשכן או להשכיר ועוד כי מכרו ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר איך התירו לעשות בדמיה מה שירצו והלא הדמים נתפסין הן בקדושתן ותירץ דב"ה עשאוהו כתשמיש מצוה כסוכה ולולב שנזרקין אחר מצותן ובזמן מצותן אסור להסתפק … להמשך קריאה

א וכלפי התיבה כו' כתב מהרר"י בן חביב לפי דעת רבינו שהזכיר הבימה ואח"כ אומר וכלפי התיבה שמה שקורא תיבה לבימה יתיישב לשון יורד לפני התיבה לפי שעלה שם לקרות בתורה ואח"כ יורד להתפלל מוסף משום ממעמקים קראתיך ועכ"ז יקשה לפי כוונתו זאת היאך אמר שיהא פני כל העם כלפי ההיכל וכלפי הזקנים וכלפי התיבה … להמשך קריאה

א פרש"י איכא פתחא אחריני כו' כבר כתבתי בפרישה דברי ב"י וכתב עוד שרבינו הגדול מהרי"א ז"ל פי' כן בתחלה ואח"כ כתב שיש לדקדק בלשון המחבר למה הביא כאן כלל לשון הגאון שאמר הוסיף שמואל כי בזמן שמוציאין אותו מב"ה שהרי אין חילוק בין פירש"י לפי' הגאון אלא בפי' דברי ריב"ל ומה לו להביא כל … להמשך קריאה

א יהפוך הכתב אליו כבר כתבתי בפרישה ביאור דברי רבינו לפי הנראה לי וכן משמע מדברי הרא"ש דסוף מגילה שכתב על מימרא זו דר' שפטיה ז"ל פי' כשהספר עומד לפניו יהפוך הכתב אליו ויתחיל לגלול מבחוץ ומאחר שגמר הגלילה יהדק סוף המטפחת מבפנים וכשיבא לקרות בו נמצא ההדוק מבפנים ולא יצטרך להפוך הספר להסר ההדוק … להמשך קריאה

א ואיכא מ"ד עשרה דוקא כו' אין לתמוה הא כתב לעיל בסי' קל"ו אחר כהן ולוי קורין תלמידי חכמים הממונים כו' ואחריהם הראוים כו' וא"כ אם הוא חשוב בעשרה חשוב נמי בכל ב"ה דיכולין למימר כגון שלא היה זה החשוב בבהכ"נ ואח"כ בא א"נ שלא היה מעביר הפרשה דאינו רשאי לקרות כמ"ש רבינו בסי' קל"ט … להמשך קריאה

א כשהוא פתוח כו' כבר פירשתיו בפרישה דאיירי אע"ג דנשארו עשרה בבהכ"נ ונראה דמוכח מדקאמר אח"כ אבל בין גברא לגברא ש"ד דזה איירי דוקא בנשארו עשרה דאין סברא לומר דשרי לצאת אם לא בנשארו עשרה אפילו בין גברא לגברא דמ"ש מק"ש וא"כ הא דכתב רבינו דאסור לצאת כשהוא פתוח אפילו כי נשארו עשרה דאל"כ ה"ל … להמשך קריאה

א כתב הר"ף בהגהותיו שיתרגם ע"י קטן ובסי' רפ"ב כתב קטן עולה למנין. (ר"ל וזהו שכתב כאן דאין הגדול מתרגם כשעלה הקטן לס"ת) ויש לתמוה עליו דלפי הגהותיו משמע קטן וגדול דקאמר קטן ממש ובתוספתא שהביא הרי"ף מוכח שקטן וגדול במעלות כמו שהוכחתי בפרישה עיין עליו. ומ"ש רבינו בשם התוס' שמדקדקים לסתור דברי רב נטרונאי … להמשך קריאה

א כגון ר"ח טבת שחל כו' ז"ל מורי לפי דעת הטור משמע מי שקורא בתורה אסור לקוראו למפטיר בס"ת שניה וצ"ע ור"ל מדכתב אבל ג' גברי בג' ספרים כגון ר"ח טבת כו' דאז בס"ת השלישית קורא המפטיר ואפ"ה קאמר דדוקא ג' גברי מותר ר"ל שבכל ס"ת קורא חד גברא הא גברא חד בב' אסור אפילו … להמשך קריאה

א אין קורין בחומשין בציבור כבר כתבתי דברי הר"ן בפרישה ומסיים שם ומכאן כתב רבינו זכרונו לברכה להלכה ולא למעשה שאם נמצא טעות בספר תורה באחד מן החומשים מותר לקרות בשאר דהא אין החומשין מעכבין אלא מפני כבוד הציבור וכיון שהס"ת שלם ש"ד עכ"ל וכ"כ האגור והמרדכי עיין בב"י שהביאו בארוכה וכ"פ רמ"א בש"ע וצריך … להמשך קריאה

א דאעפ"י שטעה בה יצא ידי קריאה כו' כתב מהר"י בן חביב וקשה למה שכתב למעלה סוף סי' קמ"א בשם הרא"ש שאין הציבור יוצאים בקריאת הבלתי יודע וי"ל כי זה בדיעבד ודברי הרא"ש לכתחילה עי"ל כי זה שכתב המנהיג הוא בטעות שאין בו שינוי עניין ודברי הרא"ש בטעמים שהוא פירוש הפסוק ממש עכ"ל ב"י ול"נ … להמשך קריאה

א משום דתרי קלי לא משתמעי וכתב ב"י ומשמע מתוך דברי הרא"ש דצריך העולה לקרות בנחת עם הש"ץ כדי שלא תהא ברכתו לבטלה וכן כתבו התוס' סוף פ"ק דב"ב ור"י אבוהב כתב שמעתי שכבר כתב בספר הזוהר שאין לקרות כלל אלא אחד וראוי לחוש לדבריו אם האמת הוא כך שאני לא ראיתיו כתוב אלא שמעתיו … להמשך קריאה

א יתחיל ממקום שהתחיל כתב הרא"ש בפרק הקורא את המגילה עומד מימרא זו בירושלמי נאמר בתר דתקינו דכל אחד מברך (דאי קודם תקנה הלא לעולם זה שקרא ראשון בירך לפניה ולא לאחריה וזה שקרא אחרון בירך לאחריה ולא לפניה) ושמעינן שכשהוא מתחיל ממקום שהתחיל הראשון מברך ברכה ראשונה ואם היה מתחיל מתחיל ממקום שפסק אינו … להמשך קריאה

א ומטבע כל ברכה אחרונה כו' וא"ת למה ברכה אחרונה פותחת בברוך כיון שהיא סמוכה לברכה ראשונה דקריאת התורה לא הוי הפסק כדאשכחן בברכות דק"ש ובברוך שאמר וישתבח תירצו התוס' פרק ג' שאכלושה טעם לפי שהיו רגילין שלא היו מברכין רק הראשון ברכה ראשונה והאחרון ברכה אחרונה ואיכא הכסק גדול בין ראשון לאחרון שוב שתקנו … להמשך קריאה

א נסתפקתי אם יש לו לברך כו' כתב ב"י בשם סמ"ג סי' י"ט וז"ל אל יקשה עליך העומד אח"כ לקרות בתורה שמברך כי אותו אפי' בירך מיד על עסק התורה שעסק בפני עצמו הוא צריך לחזור ולברך על קריאתו בציבור שנתקנה שם ברכה לפניה כמו שנתקנה לאחריה וכמו שנתקנה ברכה גם על ההפטורה ע"כ ומכלל … להמשך קריאה

א פירש רש"י בלשון א' שלא יקרא לוי כלל וצ"ע מ"ש ב"י וז"ל מצאתי כתוב אסור לקרות לוי במקום שאין כהן אלא מתחלה במקום כהן כו' אע"פ שלפירש"י איבד הלוי את כבודו היינו לומר שאיבד כבודו משום לוי אבל אם קוראין אותו תחלה מפני גדולתו בהא לא מיירי עכ"ל ב"י י"ל א"כ מאי לא יקרא … להמשך קריאה

א ומשמע מדבריו וכו' אע"פ שהוא פשוט בגמרא דגרסי' בגמרא אמר רב מתנה הא דאמרינן בב"ה לא לא אמרן אלא בשבתות וי"ט והא רב הונא קרי בכהני כו' שאני רב הונא דאפילו ר' אמי ור' אסי כהני חשיבי דא"י מיכף כייפי ליה והקשו התוס' דמשמע דאי לאו הכי דכהני חשיבי הוו כייפי ליה אסור אפילו … להמשך קריאה

א ביום הראשון היו אומרים כו' לשון הגמרא במסכת ר"ה פרק י"ט תניא ר' יהודה אומר משום רבי עקיבא בראשון מה היו אומרים ליי' הארץ ומלואה ע"ש שקנה והקנה ושליט בעולמו. בשני מה היו אומרים גדול יי' ומהולל מאוד וגו' ע"ש שחילק מעשיו ומלך עליהם. בשלישי מה היו אומרים אלהים נצב בעדת אל ע"ש שגילה … להמשך קריאה

א שתהא עזה שיהא ריחן חזק. ושואל והלא מי רגלים יותר טובה שתהא עזה אלא שהיה מפטמין בעזרה ואין נכון להביאם לעזרה והאבודרהם פי' הלא מי רגלים יפין לרחוץ וליפות הציפורן יותר מבורית כו' וראשון עיקר וכן נראה מדברי רש"י בכריתות: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה … להמשך קריאה