א בע"ש כו' אבל רש"י כו' בע"ש בלילי שבת ואין כאן כבוד שבת דקי"ל כבוד יום קודם לכבוד לילה והם היו מתכוונים מפני ביטול בית המדרש ולפי פי' זה לק"מ ארמב"ם ופי' שם עוד פי' אחר כמ"ש רבינו ומ"ו ז"ל היה נוהג ג"כ לעשות סעודת היום עיקר לחוש לפירש"י שר"ל בלילי שבת ודו"ק: הסבר על … להמשך קריאה
א נמי אין לקבוע כו' והרמב"ם מיירי בסעודה שרגיל בה כל ימי החול שאותה סעודה מותר קודם מנחה וגם לאחר מנחה אין למנוע אלא מכח מצוה אבל סעודת משתה שאינו רגיל בה בימות החול אסור בה בכל ע"ש אפי' קודם מנחה. ולשון הרמב"ם הכי איתא בפ"ל אסור לקבוע סעודה ומשתה בע"ש מפני כבוד השבת ומותר … להמשך קריאה
א או לבית האושפיזא כו' וז"ל מ"ו ולכל הדיעות דפרק לולב וערבה אם הוכן סעודתו ולקחה עמו שרי ומ"מ נ"ל דלא יהלך עד עת ערב דשמא לא יגיע למלון מבעוד יום וילך יותר מדאי עכ"ל: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות … להמשך קריאה
א ואם התחילו אין מפסיקין ונראה דמ"ש ואם התחילו אינו מיירי שהתחילו באיסור תוך ג' אלא ר"ל דמאחר שהתחילו בהיתר שוב א"צ לפסוק בשיגיע השבת דהפסוק עד רדתה מיירי שצרו עליה כבר ג' ימים אבל פחות מג' ימים אסור לצור אפי' רוצין לפסוק בשבת משום צער או חשש מלחמה וק"ל. וכן משמע במיימוני פ"ב ע"ש: … להמשך קריאה
א מותר ליכנס בה אפילו בשבת וכתב מהרי"ק בשורש מ"ה דלכ"ע אם נכנס בספינה ג' ימים קודם השבת אפי' למטה מיו"ד שרי כו' ע"ש וב"י הביאו ומייתי תשובת הרמב"ם שכתב אע"ג דקי"ל דתחומין י"ב מיל הוי דאורייתא ואיבעיא היא אי יש תחומין למעלה מי' ולא איפשיטא א"כ ה"ל ספק דאורייתא לחומרא ואפילו בד' ובה' יהא … להמשך קריאה
א ובה"ג כתב אם קנה שביתה בספינה מע"ש כו' ולפי דברי האומרים שאין תחומין למעלה מי' טעמא שצריך קניית שביתה בספינה מע"ש כתב הריטב"א כדי שאם יגיעו למחר בשבת לנמל שיהיו רשאין ליכנס שם ויהיו כבני העיר ואילו היה שביתתן בביתן לא היו זזין ממקומן מתוך הספינה שהרי באו למטה מי' אבל בלאו הכי מותר … להמשך קריאה
א איש ידוע שכל כתב שמביאים כו' זהו מה שאמרו בגמרא הא דקביע בי דואר ומתוך פירש"י משמע הא דקביע ר"ל שתמיד הוא מצוי שם הא דלא קביע ר"ל שאינו מצוי שם תמיד שהולך לסחור במקומות אחרים רא"ף: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד … להמשך קריאה
א שאדם מצווה על שביתת בהמתו ודוקא בשבת אבל בי"ט מותר דאין מצווה על שביתתה בי"ט רמ"א. וכתב עוד ז"ל לדברי הכל נראה שכל שהשכירו בד' וה' אפילו כלי שעושין בו מלאכה שרי ליקח שכר שבת בהבלעה וא"צ לומר שמותר להשאילו בד' וה' דאפילו בע"ש שרי כמ"ש רבינו בסמוך מעתה אל תטעה במה שכתב בהגהות … להמשך קריאה
א אבל להשאיל לו כו' אפילו בע"ש אפי' אם התנה עמו שמשאיל לו כלי זה שישאיל לו ג"כ אחר שבת כלי אחר מ"מ מותר דלא דמי לשכירות הגהות מרדכי: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה … להמשך קריאה
א ואפילו הכי בששי אסור מפני מראית עין כיון שהוא סמוך כו' בפי' התוס' והר"ן מסקי ז"ל ואע"ג דישראל מותר בהבלעה דשבת או חדש וכדאמרינן בפרק הזהב השוכר לשמור את הפרה ואת התינוק אפ"ה לעכו"ם אסור והרא"ש כתב ג"כ זה הטעם בשם ר"י ומסיק ע"ז והר"ר יונה כתב דאי איירי בכלים שאין עושין בהם מלאכה … להמשך קריאה
א אבל אם מתחלה כשקבלו וכו' מותר עיין בב"י שכתב בשם מהררי"א לדברי הפוסקים לחומרא יש להסתפק היכא דהתנו מתחלה ואח"כ חלקו סתם כו' ר"ל דאף כשהתנו מתחלה שייך לומר שיטלו אח"כ ע"פ החשבון ולא יטול הישראל יותר כגון שלא עבד נגד כל השבתות או שעבד חצי היום נגדו: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public … להמשך קריאה
א שקבלו שדה בשותפות כו' פשוט הוא דה"ה כשהישראל ועכו"ם קנו יחד שדה בשותפות ולא נקט שקבלו אלא משום כשקבלו באריסות שהוטל על שניהם אסור אם לא התנו: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות … להמשך קריאה
א תיכף לאותה משנה ר"ע וכו' פירש"י הוא במסכת אבות סוף פרק חמישי וז"ל שם ר' יודא בן תימא אומר בסמוך לההוא דר"ע דאמר עשה שבתך חול תנינן לה במסכת פסחים פ' מקום שנהגו אתא לאורויי לן דר"ע לא אמר אלא במי שהשעה דוחקת לו ביותר אבל צריך אדם לזרז עצמו כנמר וכנשר לעשות רצון … להמשך קריאה
א דבשבת כ"ע מודים. כו' ז"ל מורי בכאן מקשים למה אמר המחבר הכל מודים מאחר שהלכה כר' יהושע לגבי ר' אליעזר וכאשר פסק לקמן בסימן תקכ"ד והאמת שכן קשה על הסמ"ג ושם תירצתי בביאורי ע"ש. וכתב עוד כמ"ש רבינו דבעינן נמי לכם ז"ל פי' אבל לה' ג"כ יכול להיות שצריך נ"ל עכ"ל ולעד"נ שדקדק מתיבת … להמשך קריאה
א אלמלא שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון. אין להקשות מנ"ל שעונש זה דוקא משום עבירת חילול שבת דילמא אי הוה עברו שאר עבירות היו ג"כ נענשים בעמלק. דלא ילפינן מסמיכות אלא שנענשו בשביל העבירה באויב זה. ודילמא אלו חטאו בדבר אחר היו ג"כ נענשים. וא"כ מנ"ל לומר אלמלי שמרו ישראל שבת … להמשך קריאה
א עיין מ"ש ב"י בד"ה ומ"ש רבינו וכו' עד וכתב אבי העזרי הא דאמרינן בכל מידי דמנקי כו' עד וי"א צריך שלא יהיו מלוכלכים ועל היסח הדעת אין לחוש כו' ר"ל וי"א דא"צ שום תיקון כ"א כשהידים מלוכלכים ואז אם יש לו מים ירחצם במים ואם אין לו ינקם בצרור או בכל מידי דמנקי אבל … להמשך קריאה
א ופירש ר"ת דוקא סעודה גדולה כו' בפ"ק דשבת דף ט' תנן לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל לא יכנס אדם למרחץ ולא לבורסקי ולא לאכול ולא לדין ואם התחילו אין מפסיקין. ופריך בגמ' הי סמוך למנחה אילימא סמוך למנחה גדולה אמאי לא האיכא שהות ביום טובא. אלא סמוך למנחה קטנה אם … להמשך קריאה
א וכתב עוד שאינו מברך אלא בפעם הראשון שהשינוי גדול עליו ולפי מ"ש למעלה מברך א' לשלשים יום ועיין מ"ש בס"ס רי"ח דיש להקשות מ"ט כתב הראב"ד כאן דלא יברך אלא בפעם הראשון ושם בברכת ראיית מקום הנס כתב מכאן ואילך רשות ומ"ט דרבינו דכתב ולפי מה שאמר למעלה כו' הא אינו דומה דין זה … להמשך קריאה
א הרואה בתי ישראל עוד כתב ב"י ז"ל והרי"ף כתוב הרואה בתי כנסיות ישראל אין להקשות דילמא הרי"ף ס"ל דעל בתי ע"ג אומר בית גאים כו' דא"כ ק' למה סתם הגמרא וקאמר סתם הרואה בתי עו"ג אומר בית גאים כו': הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! … להמשך קריאה
א ואם רואה אפי' א' שהוא מופלג בחכמה יברך חכם הרזים דרב חביבא בירך כד חזא לרב פפא ר' חנינא גרסינן כי כן הוא בגמרא פרק הרואה (ברכות דף נ"ח ע"ב) ז"ל רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע הוו קאזלין באורחא פגעו ביה ברב חנינא בריה דרב איקא כו' עד אמר להו אנא כיון … להמשך קריאה
א אמרו לו מת אביו עיין בפרישה שיש להקשות אדיוקי דברי רבינו שברישא לא נקט ל' הגמרא ובסיפא נקט ויש לומר דדרך עולם בשמועה טובה מכריזין ברבים ואומרים ילדה אשתו של פלוני זכר משא"כ בשמועה רעה שאין מכריזין ע"ד מוציא דבה הוא כסיל ולו לבדו אומרים אותו ודוחק. בסוף פרק בכל מערבין גרסינן אמר רבה … להמשך קריאה
א ואם אין לו שותף בשדהו מברך שהחיינו כ"כ הרי"ף כו' עיין בב"י שכתב טעם פלוגתת הרי"ף והרא"ש ובאמת שלשיטת פי' הרי"ף קשה לי כיון דתנן דעל הגשמים מברך הטוב והמטיב ופריך האמר ר' אבא מברך מודים כו' על כל טפה וטפה כו' עד הא דאית ליה ארעא הא דלית ליה ארעא. אית ליה ארעא … להמשך קריאה
א ובירושלמי בעי כו' עד ומסיק התם כמ"ד בעבודה עיין באשר"י פרק אין עומדין שכתב ג"כ אדברי בעל ה"ג שהביא רבינו ז"ל וגרסינן בירושלמי דתפלת השחר ראש חודש שחל בו תענית היכן מזכיר של תענית במוסף ר' זירא אמר בהודאה רבי אבא בר ממל אמר בעבודה. ר' אבינא אמר ברכה רביעית. ר' אבא אמר מה … להמשך קריאה
א או כוללה באלהי נצור ז"ל הרא"ש או שמא כוללה באלהי נצור ור"ל שנסתפק בפי' הגמרא אי ר"ל שאומר אלהי נצור בברכה או שמא בה"ג ר"ל שיכוללה באלהי נצור בלא ברכה וכן דעת רבינו במ"ש או כוללה או דעת בה"ג הוא לכוללה באלהי נצור וק"ל. לכן פסק הרא"ש בתענית שאין לחתום וכ"כ ג"כ הטור לקמן … להמשך קריאה
א אמר רב חסדא ובו ביום יש מדקדקים להיטיב החלום קודם תפלת ערבית מטעם ובו ביום שאמר רב חסדא ולאו מילתא היא בעיני דהא אמרינן כל תענית שלא שקעה. עליו החמה לאו תענית וכיון דעד צאת הכוכבים בעי להתענות זמן ההטבה הוא בסוף היום אחר יציאת ב"ה וק"ל: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה
א יפה תענית לחלום כאש לנעורת פירוש לבטלו הוצרך לומר פי' לבטלו משום דקשה ליה מאי יפוי הוא זה הא ודאי אש לנעורת אינו יפה דהא שורפו מש"ה קאמר פי' וכו' כאשר האש מבטל בקלות הנעורת ומוציאו מן העולם כן התענית מבטל החלום וק"ל: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את … להמשך קריאה