א כתב ב"י ושלא כדברי הגהות אחרונות דמרדכי שכתבו אין מדליקין את הנרות אפי' ע"י עכו"ם ע"כ יש לתמוה הלא הגהות מרדכי מילתא בטעמא קאמרי ע"ש דף קפ"ב ע"א שדייק כן דאל"כ האי אין מדליקין את הנרות לא איצטריך למיתני דכ"ש הוא. ודילמא מיירי בלא צורך מצוה דאז אף לדעת הרמב"ם אסור כמ"ש [הב"י] לעיל. … להמשך קריאה
א עשרתם לכאורה היה נ"ל הטעם ששואלין דוקא בע"ש עם חשיכה משום דבשאר ימים יכול לעשר בשעת אכילה משא"כ בשבת. אמנם רש"י פי' בע"ז וז"ל עשרתם פירות האילן לסעודת שבת שאף אכילת עראי של שבת קובעת למעשר כדאמרינן במסכת ביצה דשבת עונג איקרי מכל שהוא הוי עונג: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il … להמשך קריאה
א כתב ב"י וז"ל וכתב רבינו ירוחם בהג"ה דמיחם ע"ג מיחם דשרי אפילו כלי התחתון על האש שרי כו' ומסיק וכתב על דבריו וז"ל ולפי דבריו כי תניא ולא בשביל שיחמו כו' כשלא נתבשלה כל צרכה היא בדוקא עכ"ל יש להקשות מנין לו דילמא מיירי בתבשיל שיש בו רוטב שכתב לעיל שאסור לדברי הכל ודוק … להמשך קריאה
א רשב"ם היה מתיר לתת פירות סביב הקדירה כו' אשהייה קאי ולא מיירי בהטמנה וע"כ כתב ב"י ודין זה היה ראוי ליכתב בסי' רנ"ג אלא דמשום דמסיים ביה דין דשייך להטמנה כתבו רבינו בסימן זה. כתב הב"י וז"ל והמרדכי כתב בר"פ כירה שמותר להטמין תפוחים ואגסים חיים וה"ה לביצים חיים ומים כדי שיהו חמין כו' … להמשך קריאה
א אבל אם פינה התבשיל לקדרה אחרת כו' ומפרש בגמרא טעמיה דליכא למיגזר שמא ירתיח משום דהשתא אקורי מיקר לה ארתוחי מרתח לה וכתב ב"י והר"ן שם גבי מותר להטמין את הצונן דייק מדברי רש"י דוקא כשפינן כדי לקררן הוא דשרי משום דליכא למיגזר ביה דהשתא אקורי מיקר לה במתכוין אחומי קא מחמם לה אבל … להמשך קריאה
א אבל אם גילה מבע"י אדעתא שלא לכסותו אסור לכסותו משתחשך כתב ב"י וז"ל ומ"ש וכן יכול לגלותו בשבת ולחזור לכסותו וכן מ"ש אבל אם גלה מבע"י אדעתא שלא לכסותו כו' הוא ממה שכתבו התוס' והרא"ש שם כסהו ונתגלה מותר לכסותו נראה דה"ה דמותר לגלותו בידים ולחזור ולכסותו כמו שמותר ליטול הקדירה ולהחזירה והא דנקט … להמשך קריאה
א ועשביה לחים כו' כתב ב"י דנראה מדברי הרי"ף דלחין מחמת עצמן מחממות טפי כו' נראה דר"ל דאל"כ לא היה כתב הרי"ף ומוכין לחין מחמת עצמן היכי משכחת לה כו' מאי נ"מ אם משכחת אי לא כיון דס"ל דלחין מחמת דבר אחר מחממות טפי וק"ל. עוד כתב ב"י והתימא על רבינו שלא חילק בין לחין … להמשך קריאה
א אבל לא בדבר המוסיף הבל כו' כתב ב"י וז"ל וכתב כר"ן פרק כירה גבי מעשה דאנשי טבריא דמהתם שמעינן דהמטמין בדבר המוסיף הבל התבשיל אסור אפילו בדיעבד וכתב הרמב"ם דדוקא בצונן שנתחמם או שנצטמק ויפה לו אבל כו' אע"ג דלעיל בסימן רנ"ג כתב ב"י בשם ר"ן דאפילו מצטמק ורע לו אסור להחזיר בשאינה גרופה … להמשך קריאה
א ולא ימלא נחתום חבית של מים סמוך לחשיכה כו' יש להקשות לפי טעם האיסור שכתב רבינו למה נקט סמוך לחשיכה הלא מבע"י נמי אסור מה"ט. וי"ל דאה"נ רק שנקט סמוך לחשיכה לרבותא דה"א דלא יצטנן כ"כ מכ"ש מבע"י דאז יצטנן בשהייתו יותר אסור א"נ י"ל דדוקא נקט סמוך לחשיכה אבל מבע"י ודאי מותר דכיון … להמשך קריאה
א כתב ב"י וז"ל ופירש"י גדיא קשיא ליה זיקא כו' עד כבישרא אגומרי שאינו בתנור דאפי' כיסוי ליכא ומוכן להפוך לו ולחתות עכ"ל. ומשמע דה"ה אם הבשר תוך התנור סמוך לגחלים ואין פי התנור מכוסה כלל חשיב מונח אגומרי ואפי' בגדיא אסור דע"כ לא שרי בלא שריק אלא כשפי התנור מכוסה מיהא דלא מגלי ליה … להמשך קריאה
א ואם אינה גרופה וקטומה אסור להחזירה ל"מ בשבת כו' כתב ב"י וכתב הר"ן דאפילו במצטמק ורע לו אסור להחזיר בשאינה גרופה וכן נראה מדברי הרמב"ם שכתב בפ"ג וז"ל כל שמותר להשהותו ע"ג האש כשנוטלין אותו בשבת כו' עד אלא ע"ג כירה גרופה או מכוסה או בכירה וכופח שהוסקו בקש או בגבבא ע"כ. גם כאן … להמשך קריאה
א ואם אינה גרופה וקטומה אסור להחזיר כו' כתב ב"י פשוט שם במשנה כירה שהסיקוה בקש או בגבבא נותנין עליה תבשיל בגפת או בעצים לא יתן עד שיגרוף או עד שיתן את האפר והאי לא יתן לא יחזיר הוא כדמשמע בגמרא דלא איבעיא לן אלא אי משמע נמי לשהות או לא אבל בלא יחזיר לא … להמשך קריאה
א ואיני יודע למה חילק ביניהן דהא בגמרא כו' כתב ב"י שרבינו לא הבין דברי הרמב"ם דהוא מפרש בעיא זו בשנתבשל כל צרכו ומצטמק ויפה לו ואע"ג דקנסו על השוכח דילמא ה"מ כשלא נתבשל כל צרכו אבל בנתבשל כל צרכו אע"פ שהוא מצטמק ויפה לו לא קנסו ולא אפשיטא ולקולא. ומש"ה לא ק"מ דהא דלא … להמשך קריאה
א ולזה הסכים א"א ז"ל איני רואה שום גילוי דעת בדברי הרא"ש ז"ל שהסכים כן דהא כתב וז"ל ובשביל שרבו הדיעות בפסק זה וישראל מדקדקים במצות עונג שבת ולא ישמעו להחמיר הנח להם כמנהג שנהגו ע"פ הפוסקים כחנניא עכ"ל. ואפשר ליישב דכיון שמשמע בגמרא דכל כה"ג במנהגא תליא וא"כ כיון שכתב הרא"ש שכן נהגו ישראל … להמשך קריאה
א ותבשיל שנתבשל כל צרכו אפילו מצטמק ויפה לו מותר ג"כ להשהותו כו' יש להקשות דאמאי לא נקט רבותא זו אפי' מצטמק ויפה לו ברישא גבי אם נתבשל כמב"ד על כן לכאורה היה נראה לי דרבינו ס"ל דגם רש"י ור"י ס"ל שאם נתבשל כמב"ד דאז אינו מותר אם מצטמק ויפה לו אחר גמר בישולו דכיון … להמשך קריאה
א אבל רש"י ור"י פסקו דכל שהוא כמב"ד מותר כו'. אבל אם לא נתבשל כ"כ כמב"ד אז אסור כדאיתא בספ"ק בשיל ש"ד בשיל ולא בשיל אסור. ואין להקשות לפי זה מאי דוחקיה דגמרא למוקמי הא לא נתן דרישא. דמתניתין דלהחזור תנן ומנו חנניה היא הא יכול לאוקמי בלשהות ולכ"ע ומיירי כשלא נתבשל כמב"ד די"ל משום … להמשך קריאה
א וכ"ש לשהות על גבו ותוכו דלא כו' צריך שתדע תיבות וכ"ש שעומד במקום שנים כאילו אמר וכ"ש לשהות על גבו ואצ"ל לתוכו וכן הוא להדיא בגמרא ואצ"ל לתוכו: ב ומותר ע"י גריפה וקטימה יש לתמוה על רבינו דהא בלא גריפה וקטימה נמי שרי דומיא דכירה ואפשר שטעמו מדכתב הרא"ש דבפירושא דמתניתין הלכה כרב אדא … להמשך קריאה
א אסור אפי' לסמוך לו אפי' אם הוא גרוף וקטום צ"ע דהרמב"ם כתב בפ"ג וז"ל אבל התנור אע"פ שגרף האש או כסה בעפר או שהסיקוהו בקש בגבבא אין משהין בתוכו כו' הרי כתב או שהסיקוהו בקש כו' ורבינו כתב אפי' אם הוסק בקש או בגבבא אפילו אם הוא גרוף וקטום כו': הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה
א אסור ליתן עליה תבשיל מבע"י להשהותו עליה כו' במשנה תני סתם לא יתן ולא נזכר שם מבע"י רק שרבינו בא לפרש כשיטת הרי"ף לא יתן לשהות דהאיסור בא ממילא והיינו בשבת שאז מבשל אבל במה שנותן בתחלה הקדירה ע"ג הכירה לשהות אינו עושה איסור בנתינה ומש"ה מפרש רבינו דהנתינה היא מבע"י כלומר שלא בשעת … להמשך קריאה
א כירה שהיא עשויה כקדירה כו' משנה ריש פ"ג דמסכתא שבת כירה שהסיקוה בקש או בגבבא נותנין עליה תבשיל בגפת ובעצים לא יתן עד שיגרוף או עד שיתן את האפר בש"א נוטלין אבל לא מחזירין ובה"א אף מחזירין ופירש"י מחזירין הואיל וגרוף. עוד תנן תנור שהסיקוהו בקש ובגבבא לא יתן בין מתוכו בין מעל גביו … להמשך קריאה
א אם קצץ לו דמים כתב ר"ן ואגור בשם שבולי לקט ובשם מהר"ם דכל שקצץ אע"פ שעשה העכ"ום מלאכה בשבת מותר לישראל ללבוש אותה כלי דכל שקצץ אדעתיה דנפשיה קא עביד ובמרדכי והגהות אשר"י אוסרים אם ידוע שהעכו"ם גמרו בשבת וכתב רמ"א שלכתחילה יש לחוש לדברי האוסרין וצריך להמתין במ"ש בכדי שיעשה אם לא שצריך … להמשך קריאה
א העושה מלאכה בע"ש כו' כתב הכלבו אפשר להתיר תספורת מעשה הדיוט דלא גרע מח"ה דאמרינן הדיוט תופר כדרכו (וכו' ונוטל עליהם שכר) והולך אחר המנהג וכ"פ רמ"א: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות … להמשך קריאה
א כתב הכלבו שצריך להשחיז הסכין בכל ע"ש דהכי תניא בספרי וידעת כי שלום אהלך זו השחזת סכין ובספר חיי העולם מוכח לה מדכתיב והכינו את והוא כמו לאתי"ם ולמזמרות וכן נהג מ"ו ויסד כן בזמירותיו ולקמן כתבתיהו בסי' ר"ס בשם מ"ו: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל … להמשך קריאה
א עד אחר התפלה ותפלה היא מפלג המנחה ולמעלה אע"פ שעדיין היום גדול דאפי' זה מיקרי משלים אם ירצה ואם אינו רוצה יעשה כר"י שכתב המרדכי בשמו שפעם אחד אירע י' בטבת ביום ו' וכשרצה ר"י לילך לב"ה טעם התבשיל כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה וז"ל מ"ו ולקמן בסי' תקע"ב ובאשר"י דאפי' יחיד שקיבל … להמשך קריאה
א שיכול לאכול מיד כו' וכ"כ רמ"א וכן משמע בתשובת מ"ו סי' ט' ומ"מ טוב להתענות וביום שמת בו אביו ואמו אם פעם ראשון אחר פטירתן חל ביום ו' אז לא ישלים אבל אם כבר חל פ"א בימי החול והשלים ישלים ג"כ בע"ש ע"ש סי' ט': הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה … להמשך קריאה
א פי' בשעת בית המדרש כו' ז"ל ב"י וכתב הגאון מהר"י ז"ל ואחת בשבת פי' בשעת ב"ה זה הכי' הוא מלשון הגמרא שאומר ואחת בשבת בעידן בי מדרשא ואולי המחבר מביא ראיה דמע"ש הוא סתמא מלשון הגמרא שאמר בע"ש ובשבת פי' בשעת בהמ"ד ובע"ש לא פי' כלל נראה שהוא סתמא עכ"ל ואע"פ שבגמרא לא באו … להמשך קריאה