דרישה

א ואני שמעתי טעם זכר למן כו' כתב ב"י דכן איתא בתוס' וכ"פ בס' התרומה וכתבוה הגהות פ' כ"ט בשם ספר המצות כו' ותמה אני מאחר שמצינו טעם זה כתוב בספר התרומה א"כ למה כתב רבינו ואני שמעתי כו': הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © … להמשך קריאה

א כתב הרי"ף שמברך ברה"מ על כוס ראשון כו' כתב ב"י בשם הרא"ש ותמיה לי לדברי הרי"ף דע"כ צריך לאכול מיד אחר הקידוש אליבא דשמואל עד לפרוס מפה ולברך אע"ג דמשו ידייהו ואיתסר להו לאכול הא קי"ל הב לן ונבריך א"צ לברך ברה"מ כו' מכאן יש סתירה למ"ש ב"י לעיל ריש סי' קע"ט דמשמע מדברי … להמשך קריאה

א ולזה הסכים א"א ז"ל שלא לברך בפ"ה אם שתה תחלה כר כתב ב"י והתימא על רבינו ירוחם שכתב בח"א שמברך המוציא ומברך בפ"ה כר וקשה היאך פסק היפך הירושלמי וגם לא הזכיר סברת הרא"ש בזה. ומיהו לדברי הרמב"ם שאכתוב בסמוך אפשר לומר שצריך לברך בפ"ה ולא חשש לכתוב כן בהלכות שבת כו' יש להקשות … להמשך קריאה

א וכל דבריו תמוהין מ"ש שיוצאין בשמיעה בלא טעימה כו' ולא עוד אלא שאסורין לטעום. עיין מ"ש בוה. ולפי פירוש ראשון שפירש בית יוסף בישוב דברי רב נטרונאי דמ"ש רב נטרונאי שהטעימת יין של קידוש כו' ומה שטועמים כל הציבור כו' היינו לומר טעימה בפה הוא וס"ל דמותר לטעום הקידוש אע"פ שאינו מקום סעודה ובסברת … להמשך קריאה

א והמקדש בבית הכנסת אין לו לשתות כו' כתב ב"י ואע"פ שכתב הר"ר שמואל אומר בשם השר מקוצי כו' וכ"פ בסמ"ק נהגו העולם כדברי האוסרים כו' צריך שתדע דמ"ש נהגו העולם כו' אינו מדברי הסמ"ק אלא דברי ב"י המה וכאילו אמר אע"פ שכתב שהר"ר שמואל כו' מ"מ נהגו העולם דלא כוותיה אלא כדברי האוסרים. כתב … להמשך קריאה

א והמקדש בבית הכנסת כו' לכאורה יש להקשות הא כתב לעיל מזה דלאו שפיר עבד המקדש בבית הכנסת. ובאמת לק"מ דה"ק ואפילו מי שמקדש בבהכ"נ מאיזה טעם וסברא שיש לו מכל מקום אין לו לשתות כו': הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות … להמשך קריאה

א ואני תמה היאך נתפשט זה המנהג כו' יש לתמוה על רבינו שלא הזכיר בזה דעת הרא"ש הלא כתב גם הרא"ש בהדי' בפ' ע"פ דף רל"ה ע"ד והביאו ב"י דאין מקדשין בבהכ"נ אלא לאפוקי אורחין ואם אין שם אורחים הוי ברכה לבטלה כו' ע"ש ובפרט לקמן בסוף זה הסימן כ"כ בשם רב האי ולא הזכיר … להמשך קריאה

א ותקנו אותה בשביל בני אדם שמאחרין לבא שיסיימו תפלתם בעוד שש"ץ מאריך כו' אין להקשות דלפי טעם זה למה אין אנו אומרים ברוך ה' לעולם כו' די"ל דאז לא הועילו חכמים בתקנתן דברוך ה' לעולם כו' היה צריך כל יחיד לאומרה כל ימי החול וכמ"ש והיה הוצרך להתעכב בב"ה לאחר שסיימו הציבור תפלתם לאפוקי … להמשך קריאה

א כי הוא להסמיך מעין חתימת החול כו' צ"ע תיפוק ליה משום דבשבת א"צ שמירה וי"ל דטעם זה אינו מספיק למנוע מלאומרו דהא אין הפסד לאמרו הילכך צריך לומר טעם זה: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה … להמשך קריאה

א ואין לומר וכו' ושמור צאתנו ובואנו כו' בס"א כתוב ואין לומר כי אל שומרנו ומצילנו כו' ושמור צאתנו ובואנו כו' וכן הוא גירסת רא"פ רק שהוא גרס ואין לומר כי שומרנו כו' דמשמע מדבריו שאין לומר גם בימי החול כי אל שומרנו כו' כמנהגינו: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף … להמשך קריאה

א סלקוה לתוספות שהוסיפו על שתים לאחריה ואוקמוה אדאורייתא יש להקשות הלא אין שום שייכות בעולם בתוספת זה עם קריאת שמע רק שתיקנו כן שזהו היו מתפללים במקום י"ח ברכות וע"ק מאי ואוקמוה אדאורייתא וי"ל דכיון שתיקנו לומר קדישים קודם י"ח ברכות א"כ נראה שתוספ' זה מקושר ומחובר על שתי ברכות דלאחר ק"ש. והא דקאמר … להמשך קריאה

א וסיום דבריו בשבת דשכיחי מזיקין וכו' יש להקשות דהא לעיל אמר שאין חותמין שומר עמו ישראל לעד כדאיתא במדרש שבשבת א"צ שימור שהשבת שומר י"ל דמ"ש שבשבת א"צ שומר היינו לומר בעיר מפני חלאים או שאר פגע רע לאפוקי שמירה מפני מזיקין א"צ כ"א בשדה. ועי"ל דמ"ש לעיל דא"צ שמירה ר"ל א"צ להתפלל מהש"י … להמשך קריאה

א ונוהגין לומר פסוק ושמרו בני ישראל וגומר לומר שאם ישמרו שבת כו' צ"ע למה אנו אומרים ברגלים וידבר משה את מועדי ה' וכו' וביום כיפור כי ביום הזה יכפר כו' ובר"ה תקעו בחדש שופר וכו' ובפרט שלא מצינו בשום פוסק. ואפשר דחשבינן ליה כתפילה אריכתא דכיון שבא להזכיר קדושת היום הילכך צריך להזכיר קודם … להמשך קריאה

א רק שימתין לקרות שמע כו' עיין בב"י שהקשה וא"ת אע"ג שיכול לאכול מיד ונפיק ידי סעודת שבת מ"מ איכא למיסר לאכול קודם שיקרא ק"ש כדאמרינן בריש ברכות כו' וי"ל דכיון דאיכא רבוותא דפסקו דמפלג המנחה ואילך הוי זמן ק"ש כו' ע"ש. וצריך לומר לפי דבריו דמ"ש רבינו רק שימתין ק"ש עד עונתה כו' היינו … להמשך קריאה

א וזורק כלאחר יד עיין בתוס' שהקשו דלעיל גבי כיס שהתיר לטלטל פחות מד' אמות ג"כ לא היה לו להתיר אא"כ זורק כלאחר יד ע"ש. כתב ב"י בשם הגהות מרדכי הרוכב על סוס והחשיך לו בדרך מוטב לו לרכוב ולבא דאז אינו עובר אלא שבות אם היא בתוך התחום כו' עד ולאבא מורי הר"ר מרדכי … להמשך קריאה

א היתה טעונה כלי זכוכית כו' הא דלא הביא רבינו דין היתה בהמתו טעונה עששיות דהיינו חתיכות רחבות של זכוכית דאיתא בגמרא והביאו ב"י אפשר מפני דאנן לא בקיאין איזה מיקרי חתיכות רחבות או קטנות: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות … להמשך קריאה

א אין עמו לא זה ולא זה יטלטלנו כו' כתב ב"י ג"ז שם א"ר יצחק עוד אחרת היתה שם דלא רצו חכמים לגלותה כו' נ"ל דר"ל דאפילו היכא דאיכא חמור או חש"ו נמי מותר רק שלא רצו חכמים לגלותה אבל היכא דליכא חד מהני ודאי מגלין את הסוד ומה"ט כתבוהו הפוסקים בפשיטות באין שם וק"ל … להמשך קריאה

א חרש וקטן יתננו למי שירצה הקשו התוס' תימא א"כ לעיל נמי אמאי קאמר שוטה וקטן יתננו לשוטה הא אמרינן אתי לאחלופי בגדול פיקח. כתב הב"י בשם המ"מ שנסתפק בדברי הרמב"ם אם ס"ל כרמב"ן והרשב"א ושאר המפרשים שכשהוא נותנו לאחד מאלו מניחו עליו כשהוא מהלך ונוטלו ממנו כשהוא עומד הא לאו הכי אסור דלא גרע … להמשך קריאה

א כתב ב"י בשם הג"א דמותר לתת כלי תחת נר של שעוה דכיון דאפשר כו' עד דאילו לדעת מי שחולק עליו כל שהניח דבר האסור מדעתו מיקרי מניח ונעשה כלי בסיס לדבר האסור כו' ולעד"נ שאין ענין זה שייך לענין זה לפי דלא מיקרי מניח אף שהניח דבר אסור מדעתו אלא דוקא כשרוצה וחפץ שיהא … להמשך קריאה

א ור"ת אסרו יש להקשות מ"ש מאם כרך שעוה סביב הפתילה ועשה ממנו נר שהתיר ר"ת. די"ל דשאני בשעוה שהפתילה כשר לאפוקי אם הפתילה פסול אז אף אם השמן כשר פסול ומוכח כן בגמרא מדקאמר פשיטא שעוה איצטריכא ליה מ"ד לפתילה נמי לא חזיא קמ"ל. ולא אמר מדאיצטריך לאשמעינן דכל הני דלעיל אינם פסולים אלא … להמשך קריאה

א ולא בשמן קיק פירש"י שמן העשוי מגפן ז"ל הגמרא מאי שמן קיק אמר שמואל שאילתינהו לכל נחותיימא ואמרו לי עוף אחד יש בכרכי הים וקיק שמו רב יצחק בריה דרב יהודא אמר משחא דקאזא ריש לקיש אמר קיקיון דיונה ע"כ ופירש"י משחא דקאזא שמן שעושין מגרעיני צמר גפן והא דכתב רבינו פי' רב יצחק … להמשך קריאה

א אם כיון להדליק כו' כתב ב"י אינו אלא לדברי הרי"ף אבל לדעת רש"י לא תליא מילתא בכוונה כו' עד ושמא ר"ל שאינו מפרש דברי רש"י כהרא'"ש אלא כמו הרב המגיד עכ"ל. יש להקשות דלפי זה למה כתב רבינו ורב אלפס פי' בלשון פלוגתא כיון שגם רש"י ס"ל דתלוי בכוונה כדעת הרי"ף וצ"ל דחילוק זה … להמשך קריאה

א ראוי להדליק בו כו' הא דכתב כאן בפתילת המדבר יותר מהאחרים ובו ראוי להדליק כו' היינו משום כיון דעשב הוא ואינו חזר למדורה לאפוקי לכש עץ הוא: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות … להמשך קריאה

א וכמו צמר גפן גדל בין העץ כו'. והוא מין ארז וכמו צמר גפן כו' כל' זה כתב ג"כ באשר"י אבל בפירש"י לא נזכר תיבת גפן וצ"ל דהם נקטו צמר גפן לפי שס"ל שמדליקין בצמר גפן כמו שיתבאר בסמוך ואתא לאשמעינן דאע"ג דדומה לצמר גפן אפ"ה אין מדליקין בו. ואין להקשות לפרש"י מאי אתא התנא … להמשך קריאה

א אלא תלוי בתפלת ערבית כו' כ"כ הרא"ש וכתב ב"י שצריך לפרש דהיינו תחלת תפלת ערבית שהוא ברכו כדמסיים בסוף דבריו ע"ש. ר"ל מדמסיים וכתב וכן עמא דבר כשהחזן אומר ברכו הכל פורשין ממלאכה עכ"ל. ולעד"נ שאין זה כדאי להוציא דברי הרא"ש ורבינו ממשמעותן ומפשטן ואפשר ליישב דלא מהני אמירת ברכו אלא כשהקהל מקבלין עליהן … להמשך קריאה

א והתוספות כתבו שאין תלוי בהדלקת הנר כו' יגעתי ולא מצאתי בתו' שלנו: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות … להמשך קריאה