דרישה

א בשחר משכימין כו' ז"ל רמ"א ונוהגין שבשבת מאחרין יותר לבא לבהכ"נ מבחול משום דבתמיד של ימות החול נאמר בבוקר ואצל שבת נאמר וביום השבת דמשמע איחור וכ"כ מהרי"ל בשם מהר"ש וכ"כ המרדכי בפרק כל כתבי שצ"ח. וז"ל מהרי"ץ ע"ז שם ותימא הא האי וביום השבת במוסף הוא דכתיב עכ"ל. וז"ל מהרי"ל דף ל"ח ע"א … להמשך קריאה

א לפיכך עונת ת"ח כו' אע"ג דכל אדם חייב בעונג שבת וא"כ יש לומר דעונת פועלים שהוא ג"כ פעם אחת בשבת כמו ת"ח היא צריכה להיות מליל שבת לליל שבת. אפשר לומר דאה"נ אלא משום דלא נחית בגמרא לפרש באיזה שעה היא עונת פועלים רק כמה פעמים צריך לבטל ממלאכתו לקיום עונתו מש"ה אינו מפרש … להמשך קריאה

א ויהא זהיר לקיים עונתו כדאיתא בכתובות בפרק אע"פ יהודה כו' דף סב. ואיתא שם לפני מעשה זה עונה של ת"ח אימת אמר רב יהודה אמר שמואל מע"ש לע"ש וכן פסק רבינו לעיל בסי' ר"מ ובטור אה"ע סי' כ"ה והא דלא מייתי רבינו לראיה להא דאמר רב יהודה כו' משום דאיכא למימר שכוונתו להביא ראיה … להמשך קריאה

א כתב ב"י בשם ריב"ש שכתב בתשובה וז"ל מה שמטלטלין הנר שלא ע"י תלאי ע"י מעט לחם אם נותנים הלחם בנר בשבת טועים הם כו' עד אלא שי"ל שהרי זה כאילו התנה שיוכל לטלטלו אחר שכבה עכ"ל. יש להקשות דלפ"ז למה צריך שיהא הלחם חשוב יותר מהשמן וי"ל כיון דבאמת לא התנה אלא כאילו התנה … להמשך קריאה

א ואיתא בירושלמי שאם העכו"ם הדליק מדעתו בבית ישראל שאין מטריחין אותו לצאת משם פירוש אפילו אם העכו"ם הדליק בשביל ישראל בלבד כמ"ש הכלבו בשם הר"פ. ולאו דוקא שאין מטריחין אותו לצאת משם אלא ה"ה שאין מחייבין אותו להפוך פניו מנר. וז"ל ב"י ואיכא למידק דהא בירושלמי הכי איתא לצרכו ולצורך ישראל נשמעינה מן הדא … להמשך קריאה

א אלא א"כ יש הוכחה שלצורך עכו"ם מדליקה יש להקשות דהא בירוש' גבי עובדא דשמואל משמע בהדיא לפי' ספר התרומה והסמ"ג אע"פ דאיכא הוכחה שלצורך עכו"ם מדליקה אפ"ה אסור דהא ר' יונה קאמר לעולם לצורכו ולצורך ישראל אסור אלא הכא שאני שאין מטריחין כו' ואע"פ דשמואל חזא דהעכו"ם הדליק הנר לצורכו דהא חזייה מתעסק בשטרותיו. … להמשך קריאה

א שאימת רבן עליהן ולא יטו ז"ל המשנה באמת אמרו החזן רואה מהיכן התינוקות קורין אבל הוא לא יקרא ומפרש בגמרא מאי רואה מסדר ראשי פרשיותיו ופריך וכולה פרשה לא מיתיבי רשב"ג אומר התינוקות של בית רבן היו מסדרן פרשיותם וקורין לאור הנר אבע"א ראשי הפרשיות ואבע"א שאני תינוקות הואיל ואימת רבן עליהן לא אתי … להמשך קריאה

א שבקל יכול להטות קודם שירגיש בו חבירו אע"ג דרש"י פי' עוד טעם אחר דהואיל ויושבים רחוק זה מזה אפשר דרבינו נקט טעם זה לאשמועינן רבותא אע"פ שאינם יושבים רחוקים זה מזה אפ"ה אסור: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי … להמשך קריאה

א כתב בעל התרומות אבל מי שאינו יודע כלום כו' כתב ב"י בסוף דבריו ולקמן בסמוך אכתוב ששבולי הלקט מתיר בכל זה וכדבריו דעתי נוטה דדברים של טעם הם כו' צ"ע הלא רבינו ג"כ מתיר בהדיא. בכל זה וא"כ למה תולה זה בשבולי הלקט: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את … להמשך קריאה

א ולא קורין לאור הנר שמה יטה כו' כתב מ"ו וראיתי לחכם אחד שהתיר לנער בנרות של חלב כמו בשלנו ודימה אותו לנר שאין בו שמן אבל נ"ל טוב להזהר ולעשות ע"י עכו"ם א"ל בהפסד מרובה מ"מ תמה אני על המתירין אפי' בנר של שעוה אי סומכים על תלמוד שלנו שמתיר ס"ס איך יכול לנער … להמשך קריאה

א ומצוה לבצוע פרוסה גדולה שתספיק לו לכל הסעודה כו' זהו כפירש"י וכמ"ש בפרישה ע"ש אבל רבינו האי פי' וכתב וז"ל אי מברך אינש בשבת אתרתי ובצע חדא כרב כהנא ש"ד ואי בצע לתרווייהו אפילו לכולא שירותיה כר' זירא ש"ד עכ"ל ומה"ט נהג מ"ו לבצוע בשחרית בשבת לתרווייהו ולא עביד הכי בליל שבת כיון דכבוד … להמשך קריאה

א אלא אפילו אכל דבר מועט או שתה כוס יין שחייב עליו ברכה כו' מהרמ"י כתב דר"ל ששתה עוד כוס יין חוץ מן הכוס יין של קידוש ומש"ה הוי קידוש במקום סעודה וכן נלע"ד ויש קצת ראייה לפרש כן דומיא דאכל דבר מועט. ומ"ש אפילו אכל דבר מועט רצה לומר כזית דמה שכתב רבינו שחייב … להמשך קריאה

א דאע"ג דבברכת היין אינו יכול להוציא אחרים כו' עיין לעיל בס"ס קפ"ז שכתב ב"י ומשמע דאפילו בשבת שהוא חייב לאכול פת לא יברך לו חבירו ברכת המוציא אם אין המברך אוכל ממנו כו' עד אלא ברכת היין דקידוש וברכת המוציא דמצה כו' אפשר לומר דמ"ש ברכת היין דקידוש ר"ל ברכת היין דקידוש לילה דכיון … להמשך קריאה

א כל זמן שרואה מקומו מותר כו' ומדמי לשתי חבורות שהיו אוכלים בבית א' דתנן בפ' ג' שאכלו דמזמנין כאחת ר"ן: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי … להמשך קריאה

א ואיני מבין דבריו כיון שכתב שאם בירך ב"ה שנפטר מלברך על הקידוש כו' יש לדקדק בדברי רבינו דה"ל לקצר ולומר ואיני מבין מה לי בין יש לו כוס לאין לו כוס. ועוד קשה למה שכתב תחלה ז"ל כיון שכתב שאם בירך ב"ה שנפטר והוא לשון דיעבד טפי ה"ל למינקט סוף לשון רב עמרם שכתב … להמשך קריאה

א על דבר שאינו נהנה ממנו וכתב א"א ז"ל שמקדשין על השכר כו' כצ"ל וכן הוא בטור של קלף: ומ"מ יותר טוב הוא לקדש על הפת כו' כבר כתבתי בפרישה שכתב בה"ג והביאו ב"י דאע"ג דסתם בני אדם מתאוים יותר למאכל מלמשתה וא"כ הוה להם לקדש על הפת ולא על היין דמצוה להקדים החביב. מ"מ … להמשך קריאה

א וגומר הקידוש ופורס וכ"כ רב האי כו' כצ"ל וכן הוא בטור של קלף. ולא כגירסת הספרים שבידינו כ"כ רב האי דלפ"ז צ"ל דרב עמרם כ"כ בשם רב האי והרי האשר"י הביא ג"כ דברי ר"ע הללו ולא הזכיר כלל שכ"כ רב האי: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל … להמשך קריאה

א ופרשב"ם שנקרא חמר מדינה כשאין יין בכל העיר כו'. פי' ולאפוקי מראבי"ה שפי' כגון הגמוניא אחת. ונראה דראבי"ה פי' כן מדקאמר מדינה ולא עיר. לכן פי' מדינה כמשמעותיה כגון הגמוניא אבל הרשב"ם ס"ל דשם מחוז נקרא מדינה. והא דכתב ראבי"ה וב"י הביאו אין לו לקדש אריפתא כו' ולא כתב אשכר כמ"ש גבי הבדלה דאזיל … להמשך קריאה

א ושאר משקים ומיהו על המים כתב שם רשב"ם דאין הבדלה אפילו היכא דליכא יין ושכר וכתבו הרא"ש שם ב"י. ומ"ש רבינו ומדברי הרמב"ם יראה הוא משום דאפשר דאינו מחלק בין קידוש להבדלה אלא במדינה שרוב יינה שכר ומ"מ יש בה יין אבל אם אינו מצוי בה יין כלל מקדשין על השכר אלא שלפי שלא … להמשך קריאה

א והרמב"ם ז"ל כתב אין מקדשין כו' הא דמוקי להרמב"ם באחרונה אע"פ שדעתו כדעת הגאונים דלעיל שאין מקדשין על יין מבושל היינו משום דאתי לאשמעינן דין אם נתערב בו דבש או שאור כו': הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים … להמשך קריאה

א בודק פי' לבן ביותר כו' עיין בב"י שכתב ודעת רבינו ג"כ להכשיר ביין לבן לקידוש אפילו לכתחילה שכתב אצל ד' כוסות בסי' תע"ב כו' והא דלא מייתי ב"י ראיה ממה שהכשיר רבינו בודק שפי' לבן ביותר נ"ל דהיינו מטעם כיון דלכתחילה אין מקדשין על בודק אלא צריך לחזור אחר יין הטוב יותר כדמסיק לאפוקי … להמשך קריאה

א אע"פ שיש בו קמחין כו' אע"פ דב"י כתב בשם א"ח דבתוספ' אוסר לקידוש יין שמעלה קמחין אם א"א לסננו שלא ישאר בו קמחין אפשר לומר דכאן מיירי בדאפשר לסננו: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם … להמשך קריאה

א ואפילו ריחיה וטעמיה חמרא אע"פ שמברכין כו' כתב ב"י וביאור דברי רבינו למעוטי ריחו רע דהיינו שמסריח קצת אבל אין בו שינוי לחמיצות דריחיה וטעמיה חמרא ומברכין עליו בפה"ג ואפ"ה אין מקדשין עליו מאחר שמסריח קצת. ועי"ל דהכי קאמר למעוטי ריחו רע שמסריח קצת ומ"מ כיון דריחיה וטעמיה חמרא מברכין עליו בפה"ג. והראשון נראה … להמשך קריאה

א ומפרש במסכת יומא וכמה מלא לוגמיו כל שאילו כו'. הא דמפרש הגמרא שיעור מלא לוגמיו דוקא גבי י"כ ולא גבי קידוש אפשר משום דגבי קידוש פשוט הוא לגמרא דפירושו מלא לוגמיו ולא מלא לוגמיו ממש. דהא רביעית הוא שיעור כוס של ברכה ומלא לוגמיו גדול מרביעית ואיך יתכן שישתה מלא לוגמיו ומה"ט הוכיח ראבי"ה … להמשך קריאה

א ואני תמה על מנהגו שצריך לדחוק ולהוציא מימרא דרב ברונא מפשטה עיין בב"י שתמה על רבינו דהא לפירוש ר"ת דרבינו סבר כוותיה יכול ליטול ידיו קודם כמו שהיה נוהג הרא"ש. ול"נ דלק"מ דהא דכתב לקמן בסימן רפ"ט דהטעם הוא משום הפסק כו' היינו לשיטת הרא"ש כ"כ. ואע"פ דרבינו עצמו ס"ל כדעת הרא"ש מ"מ תמה … להמשך קריאה

א כתב רב עמרם לאחר שמקדש על הכוס נוטל ידיו וכו' שם העתיק הב"י אמר רב ברונא אמר רב הנוטל ידיו לא יקדש א"ל רב יצחק אכתי לא נח נפשיה דרב שכחתינהו לשמעתתיה זימנין סגיאין הוה יתיבנא קמיה דרב זימנין דחביבא ליה ריפתא מקדש אריפתא זימנין דחביבא ליה חמרא מקדש אחמרא וסיים לה הרי"ף אלמא … להמשך קריאה