א שתי חצרות זו לפנים מזו לא שנא דר ישראל וכותי בפנימית וישראל בחיצונה ל"ש ישראל וכותי בחיצונה וישראל בפנימית בפ' הדר א"ר יהודה אמר רב ישראל וכותי בפנימית וישראל בחיצונה בא מעשה לפני ר' ואסר כו' וב"י הביאו ואע"ג דמסיק התם אמר רב הונא בריה דרב יהושע ולעולם כראב"י וכר"ע דאמר כל רגל המותרת … להמשך קריאה
א עיין בב"י שכתב בד"ה ואם אינו רוצה כו' ז"ל וכ"כ הרא"ש שם ז"ל כותי שהיה רגיל להשכיר ועתה אינו רוצה להשכיר אין שוכרין ממנו בע"כ ולא שייך למילף שכירות מעירוב עכ"ל ואח"כ מביא בשם מרדכי דשוכרין מאשתו בע"כ וגם בשם רשב"א בתשובתו שוכרין מאשתו אפי' משכירו ולקיטו וא"כ יש לתמוה על הרא"ש ז"ל למה … להמשך קריאה
א ויש ביטול רשות מבית לבית כו' עד שאין נקרא מחזיק אלא כשמכניס לרשות שביטל אבל מה שמוציא ממנו אינו חזרה ויש להקשות אסברא זו שכתב רבינו והוא סברת התוס' שכ"כ שם בעובדא דהמן בר ריסתק ע'"ש דף ע"ג ופי' מהא דכתבו התוס' שם דף ס"ח בד"ה הוציאו מה שאתם מוציאים כו' ז"ל פי' הוציאו … להמשך קריאה
א שכחו שנים ולא עירבו יכולין לבטל כו' שיבטל כו' האי שיבטל לשון מיותר הוא דהל"ל מיד בין אם כו'. ב"י דייק מדברי רש"י שכתב במשנה פ' הדר גבי צדוקי וש"מ שאינו ככותי דאי אגירו מיניה היכי מצי למהדר ע"כ ומשמע לו דכל שאינו ככותי אין שוכרין ממנו ול"נ דאי מהא לא איריא דמנלן לפרש … להמשך קריאה
א ומה שכתב רבינו וגם הוא שהוא אורח בעלמא. נראה דהוא מותר להוציא מביתם אפילו קודם שהחזיקו ול"ד לביטל חצירו וגם רשות ביתו דלא יכול להוציא קודם שהחזיקו דשאני התם דמוציא מביתו ומסתמא הם כליו ונראה כחוזר מביטולו אבל כאן שמוציא מבתיהם מסתמא הם כלים שלהם ולא נראה כחוזר מביטולו כנ"ל: כתב המ"מ בשם רשב"א … להמשך קריאה
א שלש חצירות פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי ולשון משנה פתוחות לרה"ר ופירש"י פתוחות לרה"ר דכל אחד ואחד רשות לעצמן ואין להם דריסת הרגל זו על זו דאי הוה להו זו לפנים מזו אסרה פנימה על החיצונה ותמה אני דקי"ל רגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה וכאן עירבה כל אחת מהחיצונות ומותרת לטלטל כל … להמשך קריאה
א ואם אין הבור קרוב להם אלא רחוק מכל אחד ד' טפחים כגון שיש שביל קטן בין שתי החצירות והבור בתוכו ואין דיורין פתוחין לו אלא ממלאים דרך חלונות הפתוחים לו משתי החצירות כו' וא"ל מ"ש בב' בתים וג' חורבות ביניהם דבסמוך כיון שהמבוי קטן אסור להשתמש בו שניהם כבר תירץ רש"י ז"ל דשאני גבי … להמשך קריאה
א או יעשו קורה ד"ט בפי הבור לכאורה משמע מתוך סוגיית הגמרא דשקיל וטרי בשמעתין ומסיק ז"ל אלא דקולא הוא שהקילו במים משמע דחזר בו מטעם דאין הדלי הולך יותר מד"ט תחת הקורה מ"מ המ"מ כתב בשם הרשב"א שני טעמים יחד מש"ה הקשה רבי יהונתן מגזוזטראות וב"י הביאו ומה שב"י תירץ דשאני גזוזטראות דאין הדלי … להמשך קריאה
א מ"ש ב"י בביאור דברי הרמב"ם הא פחות מגבוה י' אפילו הם סמוכים והלא בזה דברי רבינו ורמב"ם הם שוים והוא ז"ל בא לפרש כאן חילוקים שבין דברי רבינו לדברי רמב"ם וגם על מ"ש אמופלגים אפילו גבוה י' הוי אפילו לחצר מדקאמר אפילו לחצר לישנא מוכח שאין גבוה י' למרפסת ועדיפא הל"ל אפילו גבוה י' … להמשך קריאה
א כתב ב"י ומדנקט בסיפא דלישנא אע"פ שגבוהין י' משמע דכל שמופלגין מן המרפסת ד' בין גבוהין י' בין אינן גבוהין י' שניהם אסורין כו' אע"ג דגם לישנא דהכא בסיפא ג"כ בלשון אפילו הוא איכא למימר דלצדדים קתני כמ"ש ב"י בס"ס זה אבל מדברי הרמב"ם דנקט בסיפא דלישנא הרי אלו בכלל חצר ומרפסת דא"א לפרש … להמשך קריאה
א מה שהביא ב"י פירש"י על הא דאר"י אלו מעלין כו' נלע"ד ליתן טעם לדברי רש"י דפי' מ"ש רבי יוחנן אלו מעלין מכאן כו' דר"ל מעלין מן החצר להכותל ומתוכו יבואר ג"כ דעת רבינו במ"ש לאסור טילטול מהביא על הכותל וזה שיש לדקדק בהסוגיא דדיקדק עולין אין מעלין לא דזה אינו מיושב אליבא דר"ש במאי … להמשך קריאה
א ואם ספק אם לקטן בשביל ישראל כו' ולערב כתב סמ"ג שמותרין מיד ז"ל ב"י טעמא משום דקי"ל כשמואל דאמר גבי חלילין חיישינן שמא חוץ לחומה לנו ופירש"י חששא זו לקולא ומותרין מיד לערב וא"צ להמתין בערב בכדי שיעשו. והרי"ף שפי' חששא זו לחומרא ורבינו שכתב דעת סמ"ג לחוד סמך על מ"ש לקמן בס"ס פלוגתת … להמשך קריאה
א ואם לקטן וצדן בשביל ישראל אסורין לכל בו ביום והא דכתב בשם ר"י לקמן בחלילים דלאחרים מותר מיד דה"ט דר"י סבר דבחלילין ליכא איסור דאורייתא דלא חש להביאה דרך ר"ה: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה … להמשך קריאה
א עכו"ם שצד דגים או ליקט פירות או אפה פת כו' בספר המצות יש מתירין כמו שאר מלאכות שעושה העכו"ם לצרכו ויש אוסרין כמו פירות הנושרין שנאסרו אפי' נשרו מאליהן דבדבר מאכל החמירו טפי והכי מסתבר לאסור דלא גרע מנשרו מאליהן. כתב ב"י ז"ל אין דברי רבינו מכוונים ע"פ דברי הסמ"ג דלא כתב הסמ"ג דיש … להמשך קריאה
א פת של עכו"ם שנאפה בשבת ר"ת אוסר אותו דשמא נטחן היום כתב הב"י וז"ל וק' לי אמאי תלי טעמא דאיסורא בשמא נטחן היום הא אפילו נטחן מאתמול הוי מוקצה כמו גרוגרות וצמוקים מאחר שנאפה היום ואין לומר דקמח יותר ראוי לכוס מחטין ומש"ה קאמר שמא נטחן היום דאילו נטחן מאתמול לא היה מוקצה דז"א … להמשך קריאה
א כתב הב"י ז"ל ואע"ג דאתי בק"ו מפקיעין כו' ק"ק דאין קושיא זו תלוי בפי' הרמב"ם יותר מבפירש"י הנ"ל. אלא שהב"י אגב שטפיה שכ"כ בביאוריו להרמב"ם בחיבור שם בפני עצמו כ"כ גם בחיבור זה בביאור הרמב"ם וק"ל. עוד כתב ב"י ז"ל וכתבו שם הרי"ף והרא"ש תרגמא זעירי בבהמת קדשים כו' עד שאני התם די"ט הוא … להמשך קריאה
א מותר לומר לחבירו מלא לי כלי זה אפילו הוא מיוחד למדה כו' הנה אעתיק לשון הגמרא והמצורף מדברי הפוסקים ולדקדק בהן והוא על כוונת דברי רבינו לסלק המבוכה והסתירה שהקשה פה הב"י. בס"פ אין צדין ריש (ביצה דף כ"ט) תנן אומר אדם לחבירו מלא לי כלי זה אבל לא במדה כו' ובגמרא מאי אבל … להמשך קריאה
א אם היא עבה אסור לגובלה הרבה ביחד אלא מעט מעט. בת"ה סימן נ"ג נתבאר והביאו ב"י בסמוך ע"ג דבלילתו עבה לא מהני מה שיתן המשקה תחלה או אח"כ דכיון דהוא עבה חשיבא לישה גמורה ואף שכתב הרשב"א והביאו ב"י דלר"י ב"י אפילו בעבה מותר אפילו טובא ובלבד שיתן הקמח תחילה כו' ע"ש. אבל נראה … להמשך קריאה
א אסור לחתוך הירק דק דק שדומה לטוחן. ז"ל הגמרא פרק כלל גדול (שבת ד' ע"ד) אמר רב פפא האי מאן דפרים סילקא חייב משום טוחן ופירש"י פרים מחתכו דק. ודפרים במ"ם גרסינן ולא בסמ"ך כדאיתא בהעור והרוטב הקיפה פי' פרים מחתכו הדק עכ"ל והתוס' כתבו שם ז"ל דפרים סילקא דוקא בסילקא שייך טחינה אבל … להמשך קריאה
א אסור למלוח חתיכות צנון ד' וה' ביחד עיין מ"ש בעל תרומת הדשן בסי' נ"ה דשרי לטבול כמה חתיכות צנון אחת אחת לבדה ולהניחם יחד לפניו כדי לאוכלם מיד זו אחר וו והכי משמע לשון רש"י ול' ספר התרומה שעיקר הקפידא שנמלח שנים וג' ביחד כו' ע"ש והנה נראה לי לדקדק מלשון בעל תרומת הדשן … להמשך קריאה
א בב"י ז"ל וא"ת אכתי תקשה מנשיא בן מנחם הוי רובא דעלמא ואפשר לומר דשל בית מנשיא ל"ד דאינשי טובא נמי הוו סוחטין כו' וצ"ע כי בא ב"י לשנות תירוץ חדש שלא מוזכר בגמרא בדברי רב פפא. ואם אפשר לומר ולתרץ כן ודאי לא הוי שתק גמרא מהאי תירוצא ובאמת קושיית ב"י אינו קשה כ"כ … להמשך קריאה
א שהחלבון והחלמון שניהם אוכלים הם כו' צ"ע מאי קאמר הא כתב לעיל היו לפניו שני מינים אוכלים אותו שרוצה להניח מיחשב כפסולת ואסור לבררו. ודוחק לומר דהכא איירי שרוצה לאכול שניהם מיד גם החלבון אלא דה"א דהוה אסור כיון שבורר אותו במסננת דדרכו בכך ודומה לבורר בנפה וכברה דאסור אפי' רוצה לאכול מיד קמ"ל … להמשך קריאה
א וכן מותר לסננו בכפיפה ובלבד שלא יגביה הככיפה משולי הכלי טפח משום אהל טעם זה דאוהל כתבו ג"כ רש"י ורמב"ם והר"ן כתב בשם הר"י ז"ל דהטעם משום שינוי והיכר קאמר דאי משום אהל אפי' במסנן את היין בסודרין נימא הכי ומדלא קאמר הכי בגמרא ש"מ דאינו אלא משום שינוי ובסודר כיון דאיכא שינויא אחרינא … להמשך קריאה
א ובשאר משקין חוץ ממים שרי. ה"מ מכאן הורה ר"י הלכה למעשה שמשקה של שקדים כתושים מע"ש מותר לסנן דרך סדין או מטפחת דמשום בורר ליכא כיון שיכולין לשתותן בלא סינון ושמא יסחוט לא גזרינן אלא במים שהבגד מתלבן ומתכבס בכך אבל סחיטת שאר משקים אינו אלא משום דש ואין רגילים לסחוט לצורך משקה הבלוע … להמשך קריאה
א אין שולין כרשינין עיין בפרק תולין (שבת דף ק"מ ע"א) שכן הוא לשון בהמשנה שלפנינו אבל ברא"ש והרי"ף ור"ן בכולן כתוב שורין ופירש"י שם ז"ל אין שורין את הכרשינין מציף עליהם מים בכלי לברור פסולתן כדתנן במסכת ביצה אף מדיח ושולה ע"כ. ושם בפ"ק דביצה דף י"ח במשנה קאמר רבן גמליאל אף מדיח ושולה … להמשך קריאה
א ותורמוס קאמר בגמרא דאפי' אוכל מתוך פסולת אסור עיין מ"ש בק"ש והארכתי בביאורו גם שם כתבתי השגות רא"ף על רבינו מה שמתיר לברור פסולת מתוך האוכל כשהאוכל מריבה על הפסולת וגם כתבתי איך שמיישב רבינו לשון הגמרא ע"ש. ומ"ש רבינו היה לו מלילות מע"ש מנפח מיד ליד ואוכל ועיין מ"ש ב"י ע"ז ופי' תמוה … להמשך קריאה