דרישה

א ובקריאת הפרשה הלכה כרב דאמר דולג פי' כהן קורא ג"פ שהם וידבר כו' ואמרת ולוי חוזר וקורא ואמרת ומסקנא דגמרא בפרק קמא דמגילה והטעם ג"כ שם בגמרא מפני שפרשה זו אין בה אלא ח' פסוקים ואם יקראו שנים הראשונים כ"א ג' פסוקים לא נשארו אלא ב"פ ואין משיירים בפ' פחות מג' פסוקים ואם קראו … להמשך קריאה

א ואם הוא מסתפק אם אמרו ב"י ז"ל הביא דברי הכלבו בריש סי' זה וז"ל וגם הכלבו כתב בשם הר"ם דאם נסתפק אם אמר ענין היום אם לא שצריך לחזור ואח"כ כתב מיהו בפ"ג שאכלו גרסינן ירושלמי דבספק הזכיר בר"ח אין מחזירין עכ"ל ותמה הוא ז"ל עליו שלא נסתכל במאי דאיתמר התם עליה אשכח תנא … להמשך קריאה

א ב"י ז"ל כתב דמשמע ליה דכל היכא דאמרינן שאם אירע י"ט בתוך הימים שקיבל עליו להתענות אינו דוחה את הי"ט כ"ש היכא דקיבל עליו בפי' להתענות באותו יום שאינו רשאי להתענות והכי דייק מהא דתנן אין גוזרין כו' וכתב אח"כ וכן נראה מדברי המ"מ ומדברי הראב"ד ואח"כ תמה על רבינו שנראה מדבריו בהיפך ממ"ש … להמשך קריאה

א ומיהו לאחר שעירב לדבר מצוה יכול לילך אף לדבר הרשות וכ"כ ב"י בשם סמ"ג שכתב דהכי איתא בפרק בכל מערבין דכתב עליו ז"ל ואני לא מצאתי אבל מדברי רש"י אמימרא דרב יוסף בריש פ' כיצד משתתפין משמע דאפילו עירב לדבר מצוה אינו יכול לולך לדבר הרשות וכ"כ הגהות אשר"י בשם רש"י וכתבו ומיהו שמא … להמשך קריאה

א או מפני פחד כו' נראה אף על גב דרבינו כולל פחד עם דבר מצוה אין ר"ל דטעם דפחד נמי הוי משום דבר מצוה דהתם לא צריך ה"ט דאין לך דבר שעומד בפני הסכנה וגם שבולי הלקט שכתב העומד במחנה עם כו' מפני שהוא כדבר מצוה והביאו ב"י נראה דה"פ שהוא כדבר מצוה אבל לא … להמשך קריאה

א קטן שאין אביו בעיר כו' בגמרא בריש פרק כיצד משתתפין (עירובין דף פ"ב) אמר רב אסי קטן בן שש יוצא בעירוב אמו מיתיבי קטן שצריך לאמו יוצא בעירוב אמו ושאין צריך לאמו אין יוצא כו' ואמר ר' ינאי וכמה כבר ד' וכבר ה' ופירש"י כבר ד' כבר ה' קרי ליה א"צ לאמו כל חד … להמשך קריאה

א ודוקא לבא בדרך התירו כה"ג כו' אבל מי שיושב בביתו כו' ב"י הביא לשון רש"י שפי' ז"ל וזה שאמרו כגון שבא בדרך ואין עמו פת דהשתא עני הוא לו התירו לערב ברגליו בלא פת ואחד עשיר היושב בביתו כו' וכתב עליו שנראה מדבריו דתרתי בעי שיהא בא בדרך וגם לא יהיה לו פת ע"כ … להמשך קריאה

א נתגלגל משחשיכה הוי עירוב כו' וכתב ב"י ז"ל דמי שיצא לחוץ לתחום בשבת כיון דנתכוין לשבות בעיר היא חשובה לו כד' אמות כו' אבל הכא שנתכוין לעקור מן העיר דירתו ראוי לתת לו במקום שמניח עירובו ד"א ויראה לכאורה מדבריו דאם לא נתכוין לעקור דירתו מן העיר אע"פ שנתן עירובו אין נותנין לעירובו ד"א … להמשך קריאה

א כגון שהוא כהן והעירוב בבית הקברות אינו עירוב וכו' וכתב הב"י בשם הרמב"ם דאפילו ישראל גם כן אין עירובו עירוב שכן משמע מסוגיא דגמרא דמוקי פלוגתייהו דרבנן ור"י באסור לקנות בית באיסורי הנאה וכיון דטעמיה דרבנן משום דאסור לקנות בית באיסורי הנאה מה לי כהן מה לי ישראל והעלה דרבינו שכתב דוקא כהן אבל … להמשך קריאה

א ב"י ז"ל הביא דברי ר"י שכתב וז"ל אע"פ שאנו אומרים שאין העיר כלל מן החשבון כשעירב לסוף אלף אמה לרוח מזרח אבל אין לו לצאת חוץ לשער העיר לצד צפון ולצד דרום כלל שהרי דרומו וצפונו למקום שנתן בו עירובו הוא נמשך ואין לו לילך לצפון העיר ולדרומו כלל כו' ואח"כ כתב וגם בתוך … להמשך קריאה

א אבל אם מצא מקום צנוע כו' כתב הגהות אשר"י ז"ל וכן מי שבא בספינה מחוץ לתחום בשבת או בי"ט והוצרך לנקביו יוצא וממשמש את נקביו ואם פקח הוא נכנס לתחום ונכנס לעיר ור"ל כל העיר כד"א וחוצה לה אלפים מא"ז עכ"ל. וב"י תמה על הג"א זו דהא לא שרי בגמ' אלא בנכנס לתוך תחומו … להמשך קריאה

א ומטלטל בכולה ע"י זריקה שיכול לזרוק אפילו חוץ מאלפים כו' ר"פ מי שהוציאוהו (עירובין דף מ"ב) אמר רב נחמן אמר שמואל שבת בבקעה והקיפוה א"י מחיצה בשבת מהלך אלפים אמה ומטלטל בכולה ע"י זריקה ורב הונא אמר מהלך אלפים ומטלטל בארבעה ופי' רש"י מטלטל בכולה אפילו חוץ לאלפים שאין לו רשות להלוך מותר לטלטל … להמשך קריאה

א ואפילו היא תלויה שאינה נוגעת בקרקעית החריץ כו' וכתב ב"י ע"ז דקולא הוא שהקילו חכמים במים כמו שהקילו להתיר במים מחיצה תלויה כלו' אעפ"י שאינה נוגעת במים יש לדקדק בדבריו והלא הוא עצמו הביא בסי' שע"ו גבי בור שבין שתי החצירות דרוב הפוסקים פסקו כרב יהודא ובעי טפת ממנו משוקע במים וגם רבינו כתב … להמשך קריאה

א עיין בב"י בד"ה ומ"ש ואם הוא משופע ביותר כר הוא מאי דתניא אין אומרים יקוב את הכותל אלא אומדו והולך לו ואוקימנא בדלא ניחא תשמישתיה ופירש"י דהיינו במתלקט י' מתוך ד' וכדרבא עכ"ל נראה דהרב ז"ל לפום רהיטא כתב רש"י והיה לו לכתוב בשם הרא"ש כי רש"י ז"ל פי' דהאי דאין אומרין יקוב את … להמשך קריאה

א היתה עשוי' כמין גם או כמין קשת רואין אותה כאילו היא מרובעת ומלאה בתים ומודדים לה מן היתר וה"מ שאין בין יתר לקשת אלא אלפים שיכול להגיע שם אז מודדין לו מן היתר אפילו יש בין שני ראשיה ד' אלפים ששני התחומין מובלעין זה בתוך זה אפילו יש בין יתר לקשת יותר מאלפים אמה … להמשך קריאה

א עיין בב"י שכתב בד"ה ושל אותה העיר כו' ז"ל וכתב המ"מ בפ"ה מהלכות י"ט ז"ל הרשב"א הרי הן כרגלי אנשי אותה עיר לפיכך אנשי העיר אם לא עירבו כ"א מוליכן אלפים אמה לכל רוח ונכרי שממלא מהן אינו מוליכן אלא כרגלי אנשי העיר עירב אחד מן העיר לצפון וא' לדרום זה מוליך לרגליו לצפון … להמשך קריאה

א והוא באמצען כו' כר"א דס"ל הכי ומש"ה פסק כחכמים אבל ר' יהודה פליג אתרווייהו וס'"ל שד"א שלו לאיזה רוח שירצה ומודה שאם בירר לו שאינו יכול לחזור כו' ע"ש ריש סי' ת"ה שמשמע שרבינו ס"ל כר"י וכ"כ ב"י בסי' זה וז"ל ודעת רבינו דלא קיל"ן כר"א דאמר והוא באמצען שהרי כתב בסימן ת"ה מי … להמשך קריאה

א ופסק רב אלפס שאין לו אלא ד' אמות כו' ותמה אני עליו מנ"ל הא דרי"ף פסק כר' אליעזר דאסר והלא הרי"ף ז"ל השמיט כל זה וממנו דייק הרא"ש דס"ל להרי"ף כת"ק דריש פירקא ולא הזכיר כלל והוא באמצען. עיין בב"י שכתב בד"ה ומ"ש ופסק כו' דרבינו סובר דלא קיל"ן כר' אליעזר כו' יש לתמוה … להמשך קריאה

א עיין מ"ש בס"ס ליישב מנהגינו בעירוב בקצת מקומות שאסור לטלטל ומברכין גם על מה שמערבין בכל ע"ש אף על פי שכבר הניחו בערב פסח על כל השנה: ב ומתי מברך בשעה שמקבץ אותו מבני החצר וכתב ב"י הטעם לפי שכל המצות מברך עליהן עובר לעשייתם וכיון שנתקבץ הרי נעשית המצוה שכבר עירבו ואע"פ שלא … להמשך קריאה

א שניהם קנו עירוב ול"ד למאי שכתב רבינו בסי' תל"ט גבי צבור אחד של חמץ ושני בתים בדוקים ואתא עכבר ושקיל ולא ידעינן להי מינייהו אזיל אם שני בתים של אדם אחד או של שנים ובאים לשאול בבת אחת שניהם צריכים בדיקה ואע"ג דהתם נמי הוי מדרבנן כמ"ש רבינו התם ואפי' ביטלו דהוי מדרבנן כמו … להמשך קריאה

א עיין בב"י בד"ה ואפילו עירב לשנים לאחד מבע"י וכו' וכתב שרש"י פירשו בעירובי תחומין וא"ל דרש"י גופא פירש בפרק במה מדליקין דאין מערבין עירובי תחומין בין השמשות והביאו הב"י בריש סי' זה זה כבר פירשו התוס' שם בסוף הפרק דלכתחלה אין מערבין אבל בדיעבד הוי עירוב: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il … להמשך קריאה

א אפילו אינו אלא בית אחד ובגמרא פרק כיצד משתתפין דף נ"ט אמר רבי יצחק אפילו בית א' וחצר א' וגם הרמב"ם ז"ל ובש"ע כתבו ג"כ חצר ורבינו שכתב בית ס"ל דהגמרא דקאמר חצר ל"ד וגם רמ"א ז"ל כתב בית כלשון רבינו ע"ש. עיין בב"י שכתב בד"ה והרמב"ם כו' ז"ל והתוס' פירשו מחיצה גבוה ד' … להמשך קריאה

א ואינו מספיק במה שישכור משר העיר כתב הריב"ש דהיינו דוקא לענין להוציא מן המבוי לבתי היהודים ולהכניס די בשכירות מן השר של העיר כי ידוע כו' עיין בב"י שהביאו. מ"ו בתשובותיו סימן י"ח כתב קבלתי מכל זקנים לאסור לטלטל בלובלין כעיר שישראלים שנתארחו שם א' אוסר על חבירו שאף ששאר אורחים אינן אוסרים על … להמשך קריאה

א אמר שבועה שלא אוכל ככר זה כו' בש"ע בסימן זה הביא ב"י דעת רבינו דסובר דוקא כשנדר או נשבע שלא יאכלנו אבל אם נשבע שלא יהנה ממנו אין משתתפין בו ודעת רמב"ן דסובר דאפילו נדר מליהנות מותר להשתתף בה וכתב הרמ"א בהג"ה ואם אמר קונם הנאתו או אכילתו עלי לכ"ע אין משתתף בו יש … להמשך קריאה

א וככל משפטי עירוב וכתב ב"י ז"ל ומצאתי כתוב על מ"ש רבינו אפילו אם א' מזכה כו' ר"ל לפי שיש מי שפירש דהא דקאמר כו' לכך כתב רבינו דל"מ כשנותן כל א' חלקו שמספיק רביעית לכל אחד וא' אלא אפילו כשעירב אחד לכולם מספיק רביעית לכל א' ואע"ג דרבינו כתב בסמוך דיין חי ב' רביעית … להמשך קריאה

א מן התורה מותר לטלטל מן החצירות כו' עיין בב"י שמביא בשם התוספות דשיתופי מבואות דוקא בחצר משום דמנכרי טפי כו' ואע"ג דקאמר במתניתין דשיתוף מבואות בבית שאין בו ד' על ד' ושם לא מינכר ע"ש בתוספות פרק הדר ושם פירש"י דלא קשה מידי: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את … להמשך קריאה