א בורר כדרכו לזרוק הפסולת כו' ז"ל רא"ף לשון סמ"ג ומיימוני בהדיא דוקא אוכל מתוך הפסולת אבל פסולת מתוך האוכל אפי' בידו ולאלתר חייב וכי משמע באשר"י פרק כלל גדול ותמיהני על הטור שכתב אם יש טורח כו' בורר כדרכו לזרוק הפסולת. כי חילוק זה מצאנו פ"ח דביצה גבי י"ט לא בכלל גדול גבי שבת … להמשך קריאה
א אבל בידו כדי לאכול מיד מותר כו' ז"ל הגמרא והביאוהו ב"י בריש הסימן בורר ואוכל לאלתר וכו' ופירש"י ז"ל ומניח לאלתר לאכול לאלתר שאין זה דרך בוררין והתו' פירשו בורר ומניח לצורך אחרים. ושם בגמרא בהיו לפניו שני מיני אוכלין וקאמר דבורר אחד לאכול לאלתר והאחד מניח לאלתר. ונלע"ד דכוונת רש"י הוא דמפרש דאו … להמשך קריאה
א מותר ליתן מים היפים במים צוננים הרעים כדי לצננן. כן הוא נדפס בספרי רבינו בדפוס בית יוסף בס"ס שי"ח אבל בנוסחי ספרי רבינו המדוייקים וגם בנוסחי של קלף ז"א. ודע שמשנה שלימה היא בפרק חבית (שבת דף קמ"ו) ושם בגמרא פריך עלה ז"ל פשיטא סיפא איצטריכא ליה ואת הצונן בחמה הא נמי פשיטא הוא … להמשך קריאה
א אבל ספל שיש בו מים חמין לרחיצה אפילו הוא כלי שני אסור ליתן בהם מים צוננין כו' עיין בב"י שמתמה ע"ז הלא מסקינן בגמרא דספל אינו כאמבטי ורבא לא קפיד ונתן אפי' צונן לתוך חמין כו' ע"ש שהאריך בתירוצים דחוקים. ולעד"נ דרבינו ס"ל כדעת התוספות ולא כהרי"ף שהתו' כתבו בהדיא שם בד"ה מי סברת … להמשך קריאה
א אפילו תבשיל שנתבשל כבר יש בו משום בישול אם נצטנן כבר אבל בעודו רותח לא ואם לא נתבשל כל צרכו אפילו נתבשל כמב"ד שייך בו בישול אפילו בעודו רותח. ועיין בב"י שהביא לשון הרא"ש דפרק כירה ומסיק וכתב עליו דרבינו לא תפס דברי הרא"ש עיקר דלדברי הרא"ש אם נתבשל כמב"ד אינו אסור כ"א בנצטנן … להמשך קריאה
א כגון ליתן ביצה בצד הקדירה בשביל שתצלה ז"ל המשנה אין נותנין ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל ופירש"י בשביל שתתגלגל שתצלה קצת עד שתהא מגולגל מלשון זה דרש"י היה נראה לדקדק שס"ל פי' דמגולגלת ר"ל שתתגלגל הביצה בעצמו אחר הצלייה בחוזר סביב כדרך העולם שבודקין הביצה אם היא צלוייה מגלגלין אותה והוא סימן לצלייתה ומש"ה … להמשך קריאה
א אבל השוחט או שאר מלאכות דמעיקרא לא חזי כלל כגון שהדליק נר אפי' בשוגג אסור לו באותו שבת. אין להקשות הא פסק הרא"ש ורבינו בסמוך השוחט לחולה בשבת אפי' חלה היום מותר לבריא לאוכלו ומטעם דלא מקצה איניש מדעתיה כל מה שיכול להיות ראוי לו וכמ"ש ב"י שא"ה דאינו יכול להיות ראוי כ"א ע"י … להמשך קריאה
א ור"י פסק כר"מ דבשוגג מותר אשי' בו ביום כו' עיין בב"י שכתב הרי"ף והרמב"ם והרא"ש מסכימין לדעת אחת דהלכה כר' יודא דבשוגג אסור בו ביום גם לאחרים ולערב מותר גם לו כו' ותימא בעיני אם הרא"ש מסכים לפסק הלכה כר' יודא איך לא כ"כ רבינו בשמו ולא הזכיר אלא דעת הגאונים שפסקו כר"י ודעת … להמשך קריאה
א מטלטלין חבל גרדי כו' עיין בב"י מ"ש דרבינו תפס לשון הרמב"ם דכתב דמשום איסור מוקצה אסרו חבל דעלמא ומש"ה אמר לשון מטלטלין. ובאמת נראה דלשון הגמרא תפס דאר"י מביא אדם חבל מתוך ביתו וקושרו בפרה ובאיבוס ומוקי לה בחבל גרדי. ומה לי לשון מביא ומה לי לשון מטלטלין וכאשר יתפרש לרש"י לשון מביא כן … להמשך קריאה
א וכן ברוק שלפניו כו' עד והרמ"מ כתב דאין לשפשפו ברגליו כו' ז"ל הש"ע אבל מותר לדרסו לפי תומו שאינו מתכוין למרח ולהשוות גומא ואע"ג דממילא ממרח הוא כי לא מכוין שרי משום מאיסותא עכ"ל מכאן נראה לדקדק דמותר לשפשף אותו דרך הלוכו לא כמו שראיתי מדקדקים שאינו ממרח כלל רק מעמידין עליו רגל מיהו … להמשך קריאה
א אבל במפלא ראשו מותר להרוג כינה. וזהו דברי הרא"ש שמחלק בהכי ואין מזה בגמרא ומש"ה לא תקשה למאן דמפרש פרעוש כינה: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן … להמשך קריאה
א כל דבר שבמינו ניצוד חייב עליו הילכך זבובים כו' עד ונ"ל שא"צ לדקדק בזה כו' מ"ש ב"י על דיחוי של רבינו לדברי ב"ה שאין בו ממש כו' הנה אכתוב לך ל' גמרא ותו' דריש פרק משילין (ביצה דף ל"ו ע"א) ומתוכו תעמוד על דברי רבינו שיש ממש בדבריו תו' פורסין מחצלת ע"ג כוורת דבורים … להמשך קריאה
א חגר חולה או זקן בגמרא והביאו ב"י מקשה ע"ז והתניא חולה חייב א"ר ששת ל"ק הא בחולה מחמת אישתא הא בחולה מחמת אובצנא. פירוש עייפות ורבינו שלא חילק בזה ה"ט משום דלת נחית רבינו לכתוב אלא האסור והמותר לא החיוב והפטור. לכן כתב בחולה פטור דר"ל פטור אבל אסור ככל פטורי הנזכרין בדיני שבת … להמשך קריאה
א כילת חתנים כו' עיין מ"ש ב"י ז"ל והרי"ף הביא מימרא דרב שישא בריה דרב אידי כו' עד ול"נ שסמך על מ"ש גבי טלית כפולה כו' עד ואף על פי שאין זה בירור נדחקתי לתת טעם להשמטתו. גם מסיק וכתב ז"ל ומכלל דברים אלו יתבאר לך שמ"ש רבינו גבי כילת חתנים ואם כרך עליה חוט … להמשך קריאה
א עלה של הדס אם הוא קטום ויש לו הרבה מהם הא דכתב רבינו הרבה מהם נראה שטעמו מהא דאיתא בגמרא ס"פ חבית האי טרפא דאסא אסור מ"ט רב יימר מדפתי אמר משום מרזב רב אשי אמר שמא יקטום פירש"י שמא יקטם העלה מן הענף וכיון דקשה הו"ל מתקן מנא מאי בינייהו איכא בינייהו דקטמי … להמשך קריאה
א ובשבירת פותחת כו' וכשנאבד המפתח נראה דמותר לפתוח בסכין או במחט לכ"ע כדתנן בריש כל הכלים מחט של יד ליטול בו את הקוץ ושל שקים לפתוח בו את הדלת פי' מחט קטנה שתופרים בה בגדים ושל שקים מחט גדולה שתופרים בה שקים לפתוח את הדלת מי שנאבד מפתחו עכ"ל מצאתי מ"ו. בת"ה בסי' ש"ז … להמשך קריאה
א מותר להתיז ראש החבית כו' בריש פרק במה טומנין גרסינן דף מ"ח סוף ע"א א"ר יודא א"ר הפותח בית הצוואר בשבת חייב חטאת ופירש"י בית צוואר של חלוק לכתחלה דהשתא קמשוי ליה מנא וחייב משום מכה בפטיש והיינו גמר מלאכה מתקיף לה רב כהנא וכי מה בין זה למגופת חבית פי' ר"ת דהכי פירושו … להמשך קריאה
א מותר לפותחו כתב הכלבו שי"א דלא שרי לנקוב נקב ישן אלא בחבית של חרס שאין הסתימה מהודקת יפה אבל בחבית של עץ שמהדקים מאוד העץ שסותמים בה הנקב וחותכין ראשו על דעת שלא להוציאו ודאי נראה שזה נקב חדש ואסור ע"כ ע"ש יותר: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את … להמשך קריאה
א כגון חבית שנשברה כו' כתב בת"ה בסי' ס"ה בשם א"ז דהיינו דוקא כשאינו מחזקת מ' סאה דאילו מחזקת מ' סאה נחשבת כקרקע ושייך גביה בנין וסתירה: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים … להמשך קריאה
א אא"כ גבוהין מן הארץ ג"ט ז"ל ב"י ט"ס יש בספרים דבהדיא איתא בגמרא דגבוהין מן הארץ מלא נימא סגי כו' ולעד"נ דשפיר גרס לה וכן הוא בנוסחאות מדוייקים בגירסת ?רא"ף וכ"כ ברמזים בהדיא וכן מוכח לשון רבינו דגרסינן לה דאל"כ לא הל"ל לרבינו לכתוב סתם אא"כ גבוהין מן הארץ אלא הכי הל"ל אא"כ גבוהין … להמשך קריאה
א וכיצד יהא קשור אם יש בראשו גלוסטרא כו' עיין בב"י שכתב שיש נוסחא אחת דגרסי בדברי רבינו גבי יש בראשו גלוסטרא דה"ה דשריא אפי' אם אינו קשור כלל כו' והסכים עם אותה הגירסא והביא עליה ראיה וכתב מ"ש רבינו וכיצד יהא קשור וכו' משום אינך נקטה ע"ש שהאריך אבל בש"ע סתם הדברים כלשון הטור. … להמשך קריאה
א עיין מ"ש ב"י בשם הרא"ש ריש ד' קצ"ח ביישוב הרא"ש לדברי הרי"ף ז"ל אלא ה"ט לפי שהקנה הוא לצורך נעילת הבית ודמי קצת לנגר הנגרר חמיר טפי וצריך תיקון כלי כו' אין להקשות א"כ למה לא תירץ כן הגמרא אמה שהקשה בגמרא רבי יוחנן אהדדי והביאה הב"י לפני זה ז"ל ומי א"ר יוחנן הכי … להמשך קריאה
א משום סכנה הא דחזר וכתבו רבינו כאן אע"ג דכבר כתבו לעיל סי' ג' משום דה"א בשבת מותר לקנח בו כיון שיש תורת כלי עליו לחתות בו אור או לחשוף בו מים מגבת מוטב שיקנח בו מלקנח בצרור שאסור לטלטלו בשבת וה"א בשבת לא חיישינן לאיסור משום כשפים קמ"ל וכן הוא בגמרא בהדיא ס"פ המוציא … להמשך קריאה
א בוכנא קטנה עיין בב"י שכתב בשם רש"י כהכרע כשיעור המכריע כאגוז אע"ג דהביא הב"י לפני זה בלשון גמרא שיעור באגוז ע"ש בגמרא דף פ"א ותמצא ג"כ שיעור אגוז מוזכר. ומ"ש אח"כ בשם התוספות שכתבו ז"ל נראה דל"ג כגי' ר"ח ואם לאו כהכרע כו' לכאורה נראה דגי' רש"י היה כהכרעו שהוא מלה מוכרתת ומ"ש מדוכה … להמשך קריאה
א ומקצת עליו מגולין כו' עיין בב"י שכתב ודחינן מימרא דרב נחמן מדתנן הקש שעל המטה מנענעו בגופו כו' ר"ל מדמה טילטול מוקצה בגופו לטילטול מן הצד לצורך דבר המותר וכמ"ש הב"י לעיל בשם הרא"ש ע"ש. עוד כתב שם אח"כ בשם התוס' ז"ל וא"ת האי ה"ד אי במניח מ"ט שרי ממטה למעלה ר"ל לפי המסקנא … להמשך קריאה
א חם להם מלמטה כו' והקשו התוס' תימא בלי שום חום כו' ועיין מ"ש רמ"י שעירבב פי' רש"י ורמב"ם יחד וכבר כ' ב"י שרמב"ם לא ס"ל כרש"י בדינים אלו גם כתב הטעם כמשום כבוד המת עושין כן שאין זה כבודו לחלל את השבת בשבילו ושאנו משערים שגם אם היה חי ודאי לא היה רוצה בזה … להמשך קריאה