דרישה

א רגילין באשכנ"ז ליתן שכר של שעורין בחבית של חרס והתיר רבינו יואל כו' ר"ל דזה שכתב רבינו בשם רבינו יואל כ"כ ג"כ המרדכי פרק כל שעה סימן תקס"ו בשמו והביא שם ראיה לדבריו מירושלמי דמתיר גרבי דכותחא בעירוי שלשה ימים ועירוי ג' ימים והגעלה שוים הם וכתב שם שר"י היקל יותר להתיר בהדחה ובניגוב … להמשך קריאה

א מדוכה של עץ ואבן כו' כתב בת"ה שנהגו באוסטרי"ך להכשיר מדוכה בפסח ע"י מילוי גחלים לוחשות ומדביק חוט של פשתן בחוט סביב המדוכה ומפיחין בגחלים עד שישרף החוט ומדוכה של עץ יש לקלפו בכלי אומנות דחיישינן לגומא ולהגעילו אח"כ: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! … להמשך קריאה

א עיין מ"ש ב"י בשם תשו' הריב"ש חמצו של עכו"ם אפי' בחש"מ וכתב בת"ה הטעם מפני שאין הישראל בא לבערו אלא לדוחפו מרשותו שהרי אינו שלו ואינו חייב לבערו אז חיישינן דילמא אתי למיכל מניה כדקאמר בפ"ק דפסחים הוא עצמו מחזר לשורפו מיכל קאכיל מיניה בתמיה: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה … להמשך קריאה

א חשוב דברי הרשות לשון גמרא כאן שנה רבי גדול המעשה כו' אבל מסיק עלה נמנו וגמרו בעליית בית ארזא בלוד שהתלמוד קודם למעשה שהתלמוד מביא לידי מעשה רבנן דקסרין אמרין הדא דתימא כשיש שם מי שיעשה מעשה אבל אם אין שם מי שיעשה המעשה המעשה קודם התלמוד וכל זה כתב בי'"ד סי' שס"א ונראה … להמשך קריאה

א על כמה הוא חוזר על כביצה משנה בס"פ ואלו עוברין ושם פלוגתא ר"מ אמר כוית ור"י אמר כביצה ובשיעור חיוב ברכת המזון אחר האכילה פליגי איפכא וכמ"ש רבינו בס"ס קפ'"ד משום דשם כתוב ואכלת ושבעת וס"ל לר"מ דבעינן אכילה שיש בה שביעה ע"ש וברכת המזון קי"ל כר"י בכזית להחמיר וגבי חמץ ג"כ ס"ל כר"י … להמשך קריאה

א במצה עשירה וכתב רמ"א ובמדינות אלו שאין נוהגין לאכול מצה עשירה כדלקמן סימן תצ"ב יקיים הסעודה ג' בפירות או בשר ודגים כדלעיל בסימן רצ"א: אין מבשלין לשבת זה דייסא ואין עושין בו פת הצנומה בקערה אם עבר ובישל והמאכל דבוק בקדירה וא"א להדיחו יקנחו מעט להעביר החמץ ב"י ורמ"א. הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: … להמשך קריאה

א ומשיירין מזון ב' סעודות עיין מ"ש לקמן סי' תע"א בשם הרא'"ש ות"ה ור"ן ורז"ה דמותר לאכול מצות קודם זמן איסור חמץ אפי' גדולים אף שזה הדין איתא בגמ' משיירין מזון ב' סעודות נ"ל דמפרשים דדוקא אתרומה קאי שאסור לשורפה או מפרשים אם ירצו משיירין אבל משמעות לשון רבינו לא משמע הכי גם שם כתבתי … להמשך קריאה

א ובעל המאור כתב כו' דפסק כר"ש דפרק כל שעה (פסחים דף כ"ח) סוף ע"א תניא חמץ בין לפני זמנו בין לאחר זמנו עובר עליו בלאו דברי רבי יהודה ר"ש אומר חמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום ופירש"י לפני זמנו משש שעות עד שתתשך והנה בעל המאור ובעל העיטור תרווייהו פסקו … להמשך קריאה

א ואע"ג דקי"ל כרבי שמעון דלא קניס בחמץ ע"י תערובות כו' י"מ אדברי רבינו ממ"ש כאן למ"מ בס"ס תמ"ז שכתב שם לדברי ר"ש הנ"ל ז"ל ולאחר הפסח בין במינו בין שלא במינו בטל בס' כו' עד כללא דמילתא כל דבר שאין עוברין על תערובתו יכול לערב לכתחלה ולשהותו ודבר שעוברין עליו אפילו נתערב ממילא קודם … להמשך קריאה

א ונראה שלא טעה וז"ל המ"מ ואני אומר שאין טעות בדברי רבינו ובודאי לא נתכוין שיהא רשאי להטמין בבור ולבטלו שאע"פ שאינו עובר עליו כל שביטלו קודם זמן איסורו מ"מ אסור להטמין בבור לכתחלה ודבריו בככר הנופל מאליו בבור שאז לא הטריחיהו חכמים לירד שם אלא יבטל הביטול שהוא מן התורה והרי זה ממש כחמץ … להמשך קריאה

א על ההיא דככר בבור שמבטלנו כו' ומ"מ בככר על הקורה פסק דצריך להוציאו משום דמסיק לשם את"ל צריך להוציאו וכל את"ל אמת אם לא נפשוט לדעת הרמב"ם ז"ל ואע"ג דגבי בור נמי איתא את"ל הוא לא גרסו בספריו כן פי' המפרשים והטור ס"ל בשניהם לקולא ולא הביא הרמב"ם אלא משום השגת הראב"ד עליו ולכתוב … להמשך קריאה

א והר"ר פרץ כו' כתב ב"י דלא חמיתיה משום שאינו יכול לבטל מה שראה שהרי אנו רואים שהוא משמר אותו יפה וחוזר וזוכה בו וכבר הוכחתי שרבינו אינו סובר כן: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם … להמשך קריאה

א ודלא ביערתיה כו' וא"ת כיון דאמר דלא חזיתיה למה לי עוד דלא ביערתיה וא"ל דבלשון דלא ביערתיה מבטל החמץ שמצא זה אינו שהרי כתבתי בפרישה דעת מהרי"ו שצריך לקיים מצות שריפה בשלו לכן נראה דבלא ביערתיה מבטל החמץ שהצניע לאכול והכי דייק לישנא דלא ביערתיה ר"ל דחזיתיה כבר ועכשיו דלא חזיתיה ולאו ביערתיה עכשיו … להמשך קריאה

א משום שהם דברי יחיד ז"ל מורי ז"ל תימה על הרא"ש הלא הוא סבר כהאי כללא כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו כו' אבל הרי"ף והרמב"ם לא סבירא להו עכ"ל ותימה על תמיהתו הלא דוקא בכל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו קאמרי וזה ברייתא היא ולא משנה: (עי' בפ"ט ה"ה מה' טומאת מת בכ"מ ובמ"ל ובפ"ז מה' … להמשך קריאה

א ומיהו לכתחלה טוב ליזהר כו' עיין בפרישה מה שפירשתי ומהרש"ל פי' וז"ל ונראה דבודאי מ"ש שאין לבודק לדבר כו' ולא חילק בין תחלת הבדיקה לאחר שהתחיל לבדוק אלמא דבחד מחתא מחתינהו וזהו ליתא ודו"ק. פי' לדבריו כמו שבתחלת הבדיקה אסור לדבר כך אסור אח"כ והוא ס"ל שטוב ליזהר אבל אין איסור בדבר כתב מהרי"ל … להמשך קריאה

א ומסתברא רשות הוא כו' ז"ל ב"י תימה מפני שהוא רשות היה לנו להחמיר ולומר דמספק לא יברך כו' עכ"ל ולעד"נ דלא דמי למ"ש רבינו בסימן כ"ט ואני תמה דודאי כיון דשאינו חייב לברך אם יברך הוי ברכה לבטלה דהתם כיון שודאי אינו חייב לברך דקי"ל לילה לאו זמן תפילין היא אם יברך הוי ברכה … להמשך קריאה

א דהא לא קבע ליה זימנא עיין מ"ש ב"י בשם תשובת הרשב"א: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל … להמשך קריאה

א על ביעור חמץ עיין באשר"י והר"ן בפ"ק דפסחים הטעם למה בקצת ברכות מברכין בעל ומקצת מברכין בלמ"ד. ועיין ברמב"ם בהלכות ברכות ועיין מ"ש מהרמ"י וב"י: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, … להמשך קריאה

א שאין צריך להפסיק כו' עיין בב"י שמפרש טעמא דר"י משום דאמר אביי לא ליפתח אינש בגירסא משמע אבל אם התחיל אין צריך להפסיק ומ"מ אין לפרוך מראייה זה אמ"ש רבינו ונראה דאזלינן בתר טעמא וצריך להפסיק דס"ל דאביי לא אתא לאשמועינן אלא דאע"ג דת"ת היא מצוה תדירה ומוטלת עלינו מ"מ אשמועינן דצריך שלא לפתוח … להמשך קריאה

א ב' שעות קודם כו' כבר כתבתי דעת בעל תרומת הדשן בפרישה וצ"ע דלכאורה לא משמע דיהא דעת ת"ה כן דהא כתב בתשובה סימן קכ"א ז"ל שאלה הא דקיימא לן כר' יהודא אוכלין כל ד' ולא יותר בשנת העיבור שהיום מאריך בגבולינו שבסוף ד' עדיין כמו ג' שעות עד חצות עד אימת שרי לאכול חמץ … להמשך קריאה

א ממדרש הפסוקים כו' כתב ב"י אך מיעוט הוא ומחלקינן מסברא חצי להיתר וחצי לאיסור עכ"ל וא"ת דילמא מיעוט זה אתא שלא יצטרך להשביתו מכל וכל באור לי"ד אבל מצפרא צריכין לבער וי"ל דהא כתיב ביום הראשון דמשמע דוקא ביום ולא בלילה ואך בא למעט חצי היום והכי איתא בהדיא בגמרא דף ה' ע"א. גם … להמשך קריאה

א ונמצא שעשרה בחודש היה שבת כו' וא"ת לפי טעם זה ה"ל למיקרי לכולהו יומי מעשור לחודש עד ע"פ ימים גדולים דבכולם נעשו נס וי"ל שעיקר הנס היה בתחלה שאז היה עיקר קהיון שיני המצריים אבל אחר שעבר יום ראשון כיון דדשו דשו. ובמדרש איתא שמיד הלכו הבכורים ובקשו שישלח פרעה לישראל ולא רצו ועשו … להמשך קריאה

א ותלמידים מתענין בו כו' כבר כתבתי בפרישה לשון ב"י דהיינו לבני א"י שאין עושין פסח רק ז' ימים כו' אבל ק' לפירושו איך מתענין באסרו חג והוא בעצמו כתב עד אחר אסרו חג ובפרק לולב וערבה יליף לאסרו חג מקרא וצ"ע ועיין ב"י. וז"ל מסכת סופרים שם והתלמידים מתענין ב"ה מפני חילול השם ומפני … להמשך קריאה

א מפני שבאחד בניסן הוקם כו' ז"ל ב"י ונראה דה"פ דמסכת סופרים אין מתענין בכל חודש ניסן מאחר שבאחד בו הוקם המשכן ובי"ב שאחריו הקריבו הנשיאים כו' עכ'"ל משמע מדברי ב"י דהנשיאים התחילו להקריב ביום ב' להקמתו דאף אם בזאת יש לתרץ דמ"ש ב"י ובי"ב שאחריו אינו ר"ל אחר יום ראשון אלא אחר הקמתו ור"ל … להמשך קריאה

א שואלין בהלכות פסח וכו' והא דתניא בפרק בני העיר משה תיקן לישראל שיהיו שואלין ודורשין הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג היינו לדרוש בטעמים שבעבורם נצטוו במועד ההוא וגם דברים שאסור או מותר לעשות בי"ט אבל צריך להודיע לעם ל' יום קודם פסח כדי שיהיה להם שהות רב לטחינת החיטים והגעלת … להמשך קריאה

א ב"י הביא גמרא פרק בתרא דר"ה במוספי שבת מה היו אומרים רב חנן אמר הזי"ו לך לאו דוקא בשבת אלא ר"ל במוספים של אותה שבוע שהיו עושין מעמדות והיו מתפללין בכל יום מוסף וגם נעילה וכן משמע מפ' כ"ב שהביא ב"י וכן מדברי רבינו: מ"ש ב"י ז"ל ומנהג זה יפה ממנהג הראשון דלמנהג הראשון … להמשך קריאה