א אפילו הורמו מאמש אחלה נמי קאי וכן משמע בהדיא בפרק קמא דביצה בברייתא דקתני אמר רבי יוסי לא נחלקו ב"ש וב"ה על המתנות שמוליכין לא נחלקו אלא על התרומה שב"ש אומרים אין מוליכין וב"ה אומרים מוליכין כו' וכיון דשמעינן לב"ה דמתיר להוליך אפי' תרומה דאין רשאי להפריש ולא נתנה לנו חכמים שום כח וזכות … להמשך קריאה
א ורבי חננאל אוסר אף כשיש כו' ואפילו יש פירורין בקערה שהחלב נכנס לתוכם ונעשה אוכל אפ"ה כתב סמ"ג שאין דעת חכמים נוח הימנו וכתב עוד שאסור לכתוש הבוסר ולסחוט הימנו משקה לתת לתוך השומן משום שאין דרך לאכול הבוסר ואותן האוכלים בטלה דעתן אצל כל אדם והוי כמברר אוכל מתוך פסולת עכ"ל כתב בהגהות … להמשך קריאה
א לרב אלפס אכילו במדוכה של אבן כו' עיין בב"י דברי הרי"ף ומה שהקשה הר"ן והב"י ומדבריהם משמע דס"ל לרי"ף דתנא דברייתא דקתני לא נחלקו ב"ש וב"ה על הנדוכין כדרכן ומלח עמהן לא נחלקו אלא לדוכן בפני עצמן כו' וב"ה מתירין לכל דבר דמשמע דלא בעי שינוי פליגי אתנא דמתני' דבעי שינוי ורב יהודא דאמר … להמשך קריאה
א וכן נחתום יכול לחמם כו' לפי מ"ש המ"מ בשם הרשב"א והביאו ב"י וז"ל ובלבד שיתן את הכל קודם שהניח החבית ע"ג האש ע"כ נראה דוכן דנקט רבינו הוא ל"ד דל"ד ממש להא דלעיל דממלא קדירה דהתם מותר ליתן בקדירה חתיכה אפילו אחר שהניח הקדירה ע"ג האש וכמ"ש המ"מ והביאו ב"י אלא דבהא הם שוים … להמשך קריאה
א אין מבשלין בקדירות כו' וכתב ב"י ז"ל ורבינו ירוחם כתב קדירה חדשה לבשל בה ביו"ט כתבו התוס' שאסור ודקדקו כן מדאסור כו' צ"ע דהא התוס' כתבו בהדיא להתיר והביאו ב"י בד"ז וז"ל יש נזהרים שלא לבשל בתחלה כו' ודוקא בקדירה ריקנית כו' אבל כשמבשלין בה מאכל לא שייך בה ליבון רעפים וצ"ע מיהו גם … להמשך קריאה
א וכן ביצים כשצולים כו' עיין ב"י: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים … להמשך קריאה
א אסור להסיק בי"ט שני של ר"ה הלפידים שכבו כו' עיין מ"ש בזה הב"י ומ"ש עליו ודע שבמהרי"ל בהל' ר"ה דף מ"ט סוף ע"א כתב בשם מהרי"ל תמיהת ב"י וז"ל והקשה מהר"י סג"ל מאחר דבי"ט של גליות הנשאר בהבערה שחרית מותר בצהרים באותו היום א"כ ה"נ ממ"נ יהיה מותר בשני אם הן קדושה א' ואם … להמשך קריאה
א וכשמלקט עצים בחצר כדי לשרוף לא יעשה מהם כו' משנה בפ' המביא כדי יין (ביצה דף ל"ג) ר' אליעזר אומר נוטל אדם קיסם משלפניו לחצוץ בו שיניו ומגבב מן החצר ומדליק שכל מה שבחצר מוכן הוא וחכמים אומרים מגבב משלפניו ומדליק ופירש"י מלפניו דנקט רבי אליעזר לאו דוקא דלר"א אפילו מן החצר דקאמר כל … להמשך קריאה
א אלא מן המכונסים שבקרפף כו' ז"ל ב"י אבל מדברי הרמב"ם בפ'"ב נראה שהוא סובר דלר' יוסי בין סמוך ובין רחוק לא שרי אלא דוקא בפותחת כו' ולכאורה יש לדקדק בדברי הרמב"ם מדקמבעיא בגמרא ר"י לקולא קאמר או לחומרא קאמר ופשטי' דר"י לקולא קאמר ולפי פי' רמב"ם דלר"י לא שרי אלא דוקא בפותחת וא"כ צ"ל … להמשך קריאה
א אלא בקופיץ ובצד הקצר כו' וכתב הר"ן למה התירו לבקע ע"י שינוי והא מכשירי כו' עד לבשל בהם שרי משום מתוך עכ"ל וכתב מהר"י אבוהב על טעמו של הר"ן. אינו מגמגם בטעם זה שהרי מה שהתירו במדומה לחמם לא התירו אלא מתוך שהותרה הבערה לצורך אוכל נפש וא"כ היכא אמרינן מתוך שהותרה הבערה למדורה … להמשך קריאה
א מותר למלוח הרבה חתיכות ביחד אעפ"י וכו' וכתב ב"י ז"ל בפ"ק דביצה אמר רב יהודה אמר שמואל מולח אדם כמה חתיכות בשר בבת אחת אעפ"י שאינו צריך אלא לחתיכה אחת ודע דסמוך להאי מימרא אמרינן בגמרא דרב אדא בר אהבה מערים ומלח גרמא גרמא וכתבו הרי"ף והרא"ש הא דאמר רבי יהודה אמר שמואל וגם … להמשך קריאה
א ומיהו גבי מדידת קמח משמע כו' ב"י הביא דברי מהר"י אבוה"ב שכתב על מה שהקשה רבינו ממדידת קמח דאסרינן בגמרא למדוד אפילו בביתו ותירץ דשאני התם שהיה יכול לעשותו מעי"ט משא"כ אם שחטה בי"ט ומפני כך לא גזרו אפילו כשהיה לו בשר מעי"ט ודחה הוא ז"ל דבריו דקמח נמי הא אפשר שלא היה לו … להמשך קריאה
א והרמב"ם ז"ל כתב אם יש לו עפר מוכן כו' וכתב ב"י ז"ל ואם אין לו עפר מוכן אעפ"י שיש לו דקר נעוץ בעפר תיחוח אסור לכסותו אפי' בדקירה אחת דאי תימא בדקר נעוץ אעפ"י שלא הזמין העפר מותר בדקירה אחת א"כ אין חילוק בין עפר מוכן לדקר נעוץ כו' וצ"ע מנ"ל לפרש דברי הרמב"ם … להמשך קריאה
א מותר לשחוט לכתחלה חיה ועוף בי"ט לר"ת אם יש לו דקר כו' אבל להרי"ף לא ישחוט לכתחלה כו' מחלקותם תלויה בגירסת הגמרא פ"ק דביצה השוחט חיה ועוף בי"ט בש"א יחפור בדקר ויכסה ובה"א אומרים לא ישחוט אא"כ היה לו עפר מוכן ומודים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה כו' ובגמ' רמי האי מתניתין אהא דתנן … להמשך קריאה
א בהמה מסוכנת שירא שמא תמות כו' במשנה בפרק אין צדין בהמה מסוכנת לא ישחוט אא"כ יודע שהוא יכול לאכול ממנו כזית צלי מבע"י ר"ע אומר אף כזית חי מבית טביחתה והביא ב"י דברי רבינו ירוחם ע"ז שכתב ז"ל ורבינו ירוחם כתב ואעפ"י שלא אכל כזית כיון שגמר בלבו לאכול למאן דלית ליה הואיל ואי … להמשך קריאה
א וכגון שהפריס ע"ג קרקע כו' ב"י הקשה דכאן כתב רבינו והרא"ש אביו דצריכין שיפריס ג"כ על גבי קרקע והרא"ש בפ' אלו טריפות כתב דברי רב נחמן סתם דבית הרחם אין בו משום ריסוק איברים ולא הצריך שיפריס ע"ג קרקע וגם רבינו בי"ד סי' ט"ו וצ"ח כתב עובר שנולד אעפ"י שבית הרחם הוא מקום צר … להמשך קריאה
א ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל כתב ב"י לאו למימרא דבהדיא פסק הרא"ש כן דהא לא הכריע בין הפוסקים כר"י לפוסקים כר"ש כו' ול"נ מאחר שהרא"ש ז"ל הביא דעת בה"ג ור"י ור"ת ורש"י באחרונה וגם דרכו של הרא"ש להיות מסתמא בשיטת התוס' לכך סבר רבינו דהרא"ש ז"ל הסכים לדעת בה"ג ור"י ור"ת ורש"י. ומ"מ ב"י … להמשך קריאה
א או יוליך הטבח להסכין כו' כדי נסב טבח דפשיטא שיכול לילך בכל מקום שירצה ב"י ולעד"נ למחוק הוי"ו של וסכין ואז לק"מ ודו"ק: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות … להמשך קריאה
א צריך שלא יבדוק עיין מ"ש בזה הב"י ומשמע מדבריו דדווקא אם נמצא טריפה מותרת משום דהיה דעתיה עליה והוי חזי לאדם אבל מתה אסורה אע"ג דחזי לכלבים מאחר שמבע"י לא היה דעתו שתמות וז"א דקי"ל כל מה דחזי לאדם חזי לבהמה ואם היה דעתו עליה מבע"י לשוחטה והוי חזי לאדם אע"ג דמתה מותרת וצ"ל … להמשך קריאה
א זימן ג' ומצא ב' כו' אפילו מקושרים ב"י ע"ש ועיין בפרישה: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל … להמשך קריאה
א פשיטא שאסורין בגמרא מפרש טעמא ממ"נ אי אחריני נינהו הא אחריני נינהו ואי לא אחריני נינהו הא איכא חד דמערב בהו וכתבו התוס' והר"ן וליכא למשרינהו משום דחד בתרי בטל דב"ח חשיבי ולא בטלי ועוד דכל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטל ע"כ: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה … להמשך קריאה
א זימן שחורים כו' כתב ב"י ?בשר ?בינו ?ירומם כל זה מיירי שאין מכירן ואח"כ כתב בשם הגה' אשר"י דמיירי בקינים המובדלים במחיצה כו' כל זה פירש"י להדיא שם פ"ק דביצה ולא הוצרך לכתבו בשם ר"י וה"א: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל … להמשך קריאה
א וה"מ בגדולים אבל בקטנים מותר משמע דבגדולים שייך צידה ולכאורה יש לדקדק ממאי דפריך בגמרא פ"ק דביצה והביאו ב"י בזה הסי' בד"ה ואם אין שם קן וז"ל ה"ד אלימא בפורחים איכא למימר הנך אזלי לעלמא והני אחריני נינהו דעדיפא ה"ל למפרך אפי' לא אזלי לעלמא אסורים משום צידה וי"ל דבקטנים אפי' מפורחים אין אסור … להמשך קריאה
א וכתיב שבע שבתות תמימות תהיינה מל' שבות ול' שמיטה שבע שבתות שנים ר"ל דלהכי אין עושין מלאכה בשעת הספירה מדאפקיה רחמנא לספירה בל' שבתות ושבתות הוא ל' שבות דהיינו שישבתו וינוחו ממלאכה וג"כ הוא ל' שמטה כמ"ש שבע שבתות שנים דאותו שבות ר"ל שישמטו ג"כ ממלאכה וזריעה בימי השמיטה וכאשר פירשתי כ"כ רבינו ירוחם … להמשך קריאה
א ויש מסתפרים מל"ג בעומר כו' הר"ר דוד אבודרהם כתב בשם אבן ירת משמו של הרז"ה וכ"כ נמי האבן שועיב וכן הועתק בספר אדם נ"ה וכן השיב הר"ש בר צמח בתשובה שכל ל"ג ימים אסור ומקצת יום ל"ד ולפי דעת הרמב"ם מקצת ליל ל"ד סגי ופסק ב"י עד יום ל"ד בבוקר אבל רמ"א כתב ובמדינות … להמשך קריאה
א ומקדשין בליל ז' ואומרים בתפלה ובקידוש זמן חירותינו כמו בי"ט ראשון רמ"א אבל מ"ו כתב שמצא כתב בשם מהר"ש שביום ז' של פסח יאמר בתפלה ובקידוש יום שמחתינו לפי שהכל שמחים שמצרים נטבעו בים: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות … להמשך קריאה