א כתב רבינו ירוחם בנתיב ה' כשקורין ג' בספר אחד אינו אומר עליו קדיש כי לא נשלם עדיין חובות עולי היום עכ"ל: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן … להמשך קריאה
א וזמן הספירה מתחלת כו' כתב בתשובת הרשב"א כו' ציבור שטעו ביום המעונן ובירכו על ספירת העומר חוזרין דהיכא לומר היום י' ימים ואינו אלא ט' ומים והמדקדקים אינן סופרין אלא בצאת הכוכבים וכן ראוי לעשות עכ"ל ועיין רמ"א בש"ע. כתב ר' דוד אבודרהם המתפלל עם הציבור מבעוד יום מונה עמהם בלא ברכה ואם יזכיר … להמשך קריאה
א מקדש ישראל והזמנים כתבו התוס' בפ"ק דברכות שאם טעה ואמר מקדש השבת וחזר בתוך כדי דיבור יצא אחרי שהוא יודע שהוא י"ט. כתב בא"ח אם שכח לומר אתה בחרתנו ואמר יעלה ויבא יצא ואפילו בשבת ויו"ט אם הזכיר בו של שבת וי"ט יצא עכ"ל בתשובת אשכנ"ז אע"פ שאין מזכירין שבת ביעלה ויבא בתפלה בר"ח … להמשך קריאה
א את יום חג המצות הזה וכתב ב"י ז"ל השמיט רבי' את י"ט מקרא קודש הזה והולך לשיטתו שכתב בסימן תקס"ב שאין לאומרו ע"ש אבל במסכת סופרים איתא שצריך לאומרו וכ"כ הרמב"ן וכ"פ ב"י ע"ש. ורמ"א כתב שלא לאומרו: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © … להמשך קריאה
א וב' תבשילין כו' ז"ל מהרש"ל בסדר פסח שלו יקח שני תבשילין דהיינו הזרוע והביצה ויאכלם ויזהר שלא יהיה שום אחד צלוי דהא אפי' ביצה אסור לאכול באותו לילה אם היא צלויה כדאיתא במרדכי ובמנהג אשכנז שצולין הזרוע והביצה היינו לפי שאין אוכלין אותן ומשמרין אותן לליל שניה ומנהג זה זר הוא בעיני והוא נגד … להמשך קריאה
א על טיבול של ירקות מה שדימה ב"ה לברכת בפה"א של טיבול ראשון ולא קאמר שיכול לברך להוציא אחרים אף ע"פ שכבר יצא כמו בשאר כוסות כגון כוס שני וכוס ד' עיין טעמו בב"י ונראה לומר דה"ט דרבינו משום דלגמרא דידן טעמא ואכלת ושבעת וברכת אינו עיקר אלא לאסמכתא בעלמא נקט הירושלמי וכמ"ש רבינו לעיל … להמשך קריאה
א ואי בעי לאקדומי להני בתי ברישא בריך להו ולא אכיל ולא טעים מידי אין להקשות לפי מה שכתבתי לעיל בסימן תע"ח דקודם שאכל אפיקומן מותר לאכול בשני מקומות א"כ קשה למה כתב כאן ולא אכיל ולא טעים מידי ואי משום דאין קידוש אלא במקום סעודה הא קידש ג"כ בבתים אחרים ומותר לשתות ולאכול שם … להמשך קריאה
א שרי המוציא ובצע לריפתא צ"ע למה בצע לרפתא במקדש על הלחם בלילי פסח מבמקדש על הריפתא בשאר לילי שבת וכמו שכתב רבינו לעיל סימן רע"ב ז"ל דמקדשין עליו ואומר ויכולו השמים ומברך ברכת המוציא ואינו פורס וגומר הקידוש ופורס ואפשר משום דהרי"ף לשיטתו דס"ל דמברך על אכילת מצה על אותה פרוסה דהמוציא ומש"ה מצריך … להמשך קריאה
א ויותר מסתבר לפי סברתו להניח הכריכה אבל לא קאמר דיותר טוב להפך הסדר ולעשות הכריכה תחלה משום דאיכא למיחש דיעשה כן בשאר השנים ואז אינו יוצא י"ח מצה דאורייתא דהא אתא מרור ומבטלו לטעם מצה ואחר שאכל ראשונה מצה אפי' עם מרור לא יאכל לתיאבון משא"כ בזה דאף אם יניח הכריכה בשאר השנים לא … להמשך קריאה
א ותמה עליו א"א הרא"ש לפי סברתו כו' בפרישה כתבתי מ"ש בגליון ע"ש והוא פלאי בעיני דא"כ מאי קאמר לפי סברתו הא כ"ע מודו בזה דאסור לאכול שום דבר אחר כזית דאפיקומן דע"כ ל"פ לעיל ס"ס תפ"א אלא בשתייה אבל באכילה כ"ע מודו לכן היותר נראה דלפי סברתו דקאמר לאפוקי מדעת הרא"ש ואינך דכתב רבינו … להמשך קריאה
א ולבסוף מברך כו' בפרישה כתבתי שפירושו אחר סעודה וראיתי רבים מפרשים לבסוף לאחר שבירך על אכילת מצה וקודם סעודה וטעות בידם דא"כ קשה למה מצריך הרי"ף לברך המוציא על דאינה מנטרא לברך המוציא ואכילת מצה תרווייהו אכזית דמנטרא דהא הרי"ף ס"ל דא"צ אלא שתי מצות וכמ"ש לעיל בשמו סימן תע"ה וע"ק אדפריך הרא"ש עליו … להמשך קריאה
א ואומר הלל הגדול כו' וחותם בא"י מלך מהולל בתשבחות צ"ע דהול"ל דגומר החתימה דישתבח וחותם ואומר הבוחר בשירי זמרה מלך אל חי העולמים וכמ"ש בסי' תפ"א אבל עכשיו בעו תלמידים כו' עד וחותמין בנשמת כל חי הבוחר בשירי זמרה וכן יש להקשות בסוף סימן תפ"ו בנוסח הסדר שכתב רבינו בדרך קצרה ז"ל ונשמת חותם … להמשך קריאה
א ומצוה לחזר אחר זימון נלע"ד דהטעם הוא אגב שמצריכין ג' משום הודו מחזירין נמי שיהיו הג' ג"כ בשעת הזימון דבזימון נמי אומר אחד לשנים נברך כו' כמו בהודו וזה שסיים בראייתו ממדרש תהלים שלא כתב שם אלא משום הודו גם הרא"ש כתב ואי משום הודו כו' וק"ל אלא כיון שבהלל שכתב הודו דמשמע אחד … להמשך קריאה
א ואפי' באותו מקום לא יאכלו אחריו וכו' *************TEXT MISSING *************…טעם מצה וק"ל: ושוב מצאתי שרמ"י בש"ע שסידר כתב בהדיא כדברי בסימן תפ"ד ע"ש שכל זמן דלא אכל אפיקומן מותר לאכול בשני מקומות גם הרי"ף והרא"ש כתבו בהדיא דלא אסרו אלא היכא דכבר בירך והעתקתי לשונם לעיל בסימן זה ודו"ק: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: … להמשך קריאה
א לא יעקרו ממקומן לאכול במקום אחר מכאן משמע דדוקא אחר אכילת אפיקומן שהוא במקום פסח אסרו לאכול במקום אחר אבל קודם לכן מותר והא דכתב בסימן תפ"ד בשם רב כהן צדק דאסור שהרי כתב דאטו איניש דבעי למיכל תרי זימני מצי אכיל דמשמע דאסור וכמ"ש ב"י שם היינו דוקא כשאכל ובירך ברכת המזון שאז … להמשך קריאה
א וי"א שצריך לכרכו במרור כו' ולאכול אחריו כזית מצה לבדו וא"א כתב שאין צריך כו' עיין בפי' רש"י ורשב"ם בע"פ סוף דף קי"ט ובפסקי הרא"ש ריש דף קל"ט דמחולקים המה במ"ש רב יהודה אמר שמואל שם בגמרא אין מפטירין אחר מצה אפיקומן דפירש"י ורשב"ם דמצה שאנו אוכלין סוף הסעודה היא זכר למצה הנאכלת עם … להמשך קריאה
א אכלן בלא מתכוין כו' כתב ב"י לא הוי לרבי' לכתוב סתם אכלן בלא נתכוין יצא דמשמע דכ"ע אית להו הכי והרא"ש ובה"ג בוודאי לא ס"ל הכי ונראה דבאמת צריך ליתן טעם לב' דברים הללו שכתב תחלה סתם אכלן בלא מתכוין יצא ומיד אח"כ כתב דעת בה"ג והסכמת הראש דצריכין כוונה בלי דעת חולקים דס"ל … להמשך קריאה
א ויאכל המוציא תחלה עיין מה שכתב לקמן סי' תפ"ו דא"צ היסיבה להמוציא: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות … להמשך קריאה
א ורבי' חננאל כתב כוס של קידוש ושלפני המזון כיון שיש לו כוס לברך עליו כו' עיין ב"י ומיהו לא נתיישב בדברי ב"י הא דתליא ר"ח בכיון דיש לו כוס לברך עליה ב"ה בלא כוס נמי כיון דכולהו חדא סעודה בזה נפטרו בב"ה ונלע"ד דס"ל כדעת רב עמרם שכתב רבינו בשמו לעיל סוף סי' רע"ב … להמשך קריאה
א וכתב רב אלפס כו' עיין מ"ש לעיל סי' קע"ח דב"י כתב דלהרי"ף דמצריך הכא לברך אכל כוס וכוס מצריך נמי לחזור ולברך המוציא המתפלל בתוך סעודתו וק' לדידן דקי"ל בברכת הכוסות כרי"ף והפסק תפלה כרא"ש ע"ש ושם כתבתי וישוב לזה ע"ש: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל … להמשך קריאה
א ואבי העזרי כתב שאין לברך עליו כלל כו' בפ' ע"פ דף ק"ו ע"ב אהא דתניא כל הברכות כולן פותח בברוך וחותם בהן בברוך חוץ מברכה הסמוכה לחברתה כו' והקשה שם התוס' ז"ל והקשה מיהללוך דהלל דלילי פסח דאין מברכין לקרוא את הלל נמצא דאינו סמוכה לחברתה לברכה שלפניה כמו ישתבח לברוך שאמר ואפ"ה אינו … להמשך קריאה
א ויש מדקדקין להוציא ממנה התבשילין כשמגביהין אותה משום דאמרינן בשר א"צ להגביה וא"צ דדוקא כשאומר פסח שהיו אוכלים בהא קאמר שלא להגביה כו' הלשון אינו מדוקדק דמתחיל וקאמר א"צ להגביה דמשמע אבל אי בעי מגביה ומסיים בהא קאמר שלא להגביה וראיתי בטור שהגיה רא"פ שכתב בה ז"ל מדאמרינן בשר א"צ להגביה וכו' הגיה וכו' … להמשך קריאה
א ויאמר הא לחמא כו' נדפס בגיליון וא"צ לשבש ולומר כהא לחמא כי לשון הפסוק הוא למען יראו את הלחם וגו' עכ"ל והוא מהגהות רא"ף ואע"ג שהפסוק למען יראו וגו' אמן שאכלו במדבר קאי ולא אמצות שאכלו במצרים מ"מ מייתי שפיר ראייה כמו שכאן נאמר למען יראו את הלחם אף שלא מלחם זה אכלו כיון … להמשך קריאה
א ואין צריך כזית כו' ז"ל רא"ף בהגהותיו זהו לרשב"ם בסמוך אבל לר"י צריך דמאחר שהצריך בסימן תע"ה לברך בורא נפשות רבות ודאי צריך לאכול כזית עכ"ל כבר כתבתי בפרישה דלא כרא"ף כי לענ"ד דגם לר"י אין צריך כזית דאף שכבר דאף אם אכל כזית ירק ובירך ברכה אחרונה אין צריך לחזור לברך בפה"א אמרור … להמשך קריאה
א ולא חשוב לקידוש כו' ז"ל ב"י אבל המרדכי כתב בפ' ע"פ מותר ליטול ידיו קודם הקידוש משום דלא הוי היסח הדעת אבל בפסח שיש הפסק גדול בינתיים אין לו לב"ה ליטול ידיו קודם קידוש משום דצריך ליטול ידיו פעם אחרת לעשות הטיבול ונמצא דברכה ראשונה היתה לבטלה אבל כל בני הבית רשאין ליטול ידיהן … להמשך קריאה
א דכל שטיבולו במשקה וכו' וז"ל הגמרא בפ' ע"פ דף קט"ו ע"א אמר ר"א אמר רבי אושעיא כל שטיבולו במשקין צריך נטילת ידים וכתב רש"י ור"ן משום דסתם ידים שניות הן ושני מטמא משקין להיות תחילה הא אי לא משום משקין משום דבר אכילה שמטבל א"צ נטילה דהא אין שני עושה שלישי בחולין בר מסעודת … להמשך קריאה