א ב"י תמה על רבינו למה לא כתב אם מתה מושיבין אחרת תחתיה ותירץ דרבינו סובר דכי אמרי' בגמ' דסיפא אתאן לחול המועד אברחה מחזירין לבד קאי אבל אאם מתה לא קאי ואח"כ הקשה לפ"ז מאי משני סיפא אתאן לחש"מ הא אכתי איכא למפרך לגבי י"ד השתא אותובי לכתחלה מותבינן אם מתה מושיבים אחרת מיבעיא … להמשך קריאה
א ובסמ"ק אסר אלא א"כ איזורו מוכיח עליו ותמה ב"י על רבינו דלא הו"ל לכתוב והר"ף הוסיף כיון דלאו תוס' הוא ומה הוסיף לאסור דקאמר כיון דסמ"ק אסר אלא אם כן איזורו מוכיח עליו ממילא משמע דחלוקים שלנו כיון שאין להם איזור מוכיח אסור ונדחק ליישבו וכתב אדהא דקאמר בגמרא איזורו מוכיח עליו פירש"י שני … להמשך קריאה
א וכתב א"א הרא"ש ז"ל ולא נהגו כן וכתב ב"י מדברי רבינו נראה דמ"ש הרא"ש ולא נהגו כן קאי גם אבגדי קטנים דהא עירב ותני בגדים קטנים בהדי כלי פשתן ולע"ד איפכא מסתברא דלא קאי אלא אבגדי פשתן וכדעת רבינו ירוחם וכו' יש לדקדק ממ"ש וכל כלי פשתן מותרין לכבסן ומותרין שכתב נראה שהוא מיותר … להמשך קריאה
א ב"י הביא בשם רבינו ירוחם דכל דבר שצריך לצורך המועד אפילו שלא לצורך אכילה כגון פשתים לחפיפה מותר לעקרו וכתב דמשמע מדבריו שאינו יכול לעקור אלא מה שצריך אבל המ"מ כתב לפי שאין דרך לעקור פשתן לחצאין התירו לעקרו כו' עכ"ל משמע מדבריו דס"ל דפליגי אהדדי ולעד"נ דנוכל לפרש דלא פליגי אהדדי ומ"ש המ"מ … להמשך קריאה
א והראב"ד פי' אפילו לטייל דאמרי' לא יגלח דוקא מא"י לח"ל כו' הרא"ש כתב בשמו דפלוגתא דר"י ורבנן איירי ביוצא לח"ל כו' וכתב ב"י דמשמע ליה לרבינו דבא לאשמעינן הכל דהכל בח"ל או הכל בא"י אפי' לשוט שרי ואין לפרש דבא לאשמעינן דלא פליג ר"י אלא ביוצא לח"ל אבל הכל בא"י או הכל בח"ל מודה … להמשך קריאה
א מ"ש ב"י שם אבל מדברי הרא"ש שכ' שם בשם הראב"ד נראה שהיה מפרש הירושלמי דביומוי דר' זעירא בענין אחר כו' והביא מה שהקשה הראב"ד על הרי"ף שפסק דלית הלכתא כאביי דאמר לאפיקורוס בעינן דליחול עליה שמתא תלתין יומין אלא שרינן לאלתר אי פייסי' לבעל דיניה א"כ מאי הך דקתני בברייתא אין נידוי הי' פחות … להמשך קריאה
א וכן המנודה שלא היה כו' כתב ב"י ואפשר היה לומר שהירושל' סובר כאביי כו' ואע"ג דבירושלמי שרי להתיר קודם ל' דלכשישלמו ל' יום יהא מותר ואביי לא רצה להתיר קודם ל' וא"כ היכי קאמר הב"י דירושלמי סבר כאביי נראה דה"ק דירושלמי ואביי לכל הפחות בהא הם שווים שלא היו מתירין קודם ל' יום להיות … להמשך קריאה
א והאנשים אוכלים בשר ושותין יין כו'. ותמה עליו ב"י מהא דתניא אמר רבי יהודה בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר שנאמר וזבחת שלמים ואכלת ושמחת ועכשיו שאין בית המקדש קיים אין שמחה אלא ביין שנאמר ויין ישמח לבב אנוש ואם כן למה הצריך הרמב"ם שיאכלו בשר וישתו יין עכ"ל ולעד"נ דל"ק מברייתא … להמשך קריאה
א וקטן שאינו סמוך על שלחי אביו חשיב כגדול ולעיל בסי' שצ"ו כ' רבי' וטוב להחמיר כדברי שניהן והא דלא כתב ג"כ הכא י"ל שסמך על מ"ש לעיל וגם בשאר דברי' קיצר בעירוב תבשילין וסמך על מ"ש לעיל גבי עירובי חצירות אלא שיש לדקדק קצת לפי מאי שפירשתי דרבינו רצה לקצר כאן וסמך אלעיל וזה … להמשך קריאה
א ועל ידי עירוב מבשל לכתחלה לצורך שבת אין לפרש דכיון דשרי רבינו לבשל מי"ט לשבת על ידי עירוב דס"ל דהכנה מדברי סופרים וכדעת קצת הפוסקים זה אינו דהא בהדיא כתבו התוס' דלמ"ד הואיל דהוי הכנה דאורייתא ומסתמא רבי' קאי בשיטתיה וסבור ג"כ דהכנה הוי דאורייתא וטעם דעירוב תבשילין מועיל אע"ג דהכנה הוי דאורייתא ולא … להמשך קריאה
א ולא מגרשין כו' כתב ב"י כ"כ שם הר"ן ונתן הטעם גזירה שמא יכתוב כו' נראה דמ"ש כ"כ הר"ן אע"ג דגם התוס' כתבו שם והביאו ב"י בסמוך בא ללמדינו שרבינו ס"ל טעמא משום כתיבה מדעירב גירושין בין ייבום לחליצה ש"מ דייבום וגירושין טעם א' להם ולזה כ' וכ"כ הר"ן דטעם הוי משום קנין: הסבר על … להמשך קריאה
א ולא מספקין להכות כף על ירך ולא מטפחים להכות כף על כף כן פרש"י והביאו בסמ"ק ובירושלמי משמע דשניהם בענין א' הם אלא ספוק עושה בחמתו וטפוח ברצונו והביאו ב"י וגם בסמ"ק ורבינו שכ' פרש"י ופי' ירושלמי נראה שתפס אלו ב' הפירושים יחד ויש עוד פי' אחר בזה והביאו בהג"ה סמ"ק והוא הפך פירש"י … להמשך קריאה
א אין מילדין הבהמה בי"ט אבל מסעדין כו' כ"כ רבינו ג"כ לענין שבת בסי' של"ב כו' ומשנה היא בפרק מפנין ואע"ג דר"י נסתפק אם גם לענין שבת דינא הכי הוי וכמו שהביא ב"י בסי' של"ב מ"מ סבר רבינו כיון דמשנה זו נישנית במסכת שבת מוכרח הוא דלענין שבת נמי נישנית לכך כתב ג"כ לענין שבת … להמשך קריאה
א מ"ש ב"י דלהרמב"ם מי שהיו לו פירות על גגו וצריך לפנותו למקום אחר לא יושיטם מגג לגג כו' אבל משילין אפי' דרך ארובה ממקום למקום באותו גג עכ"ל נראה דה"פ דלרבינו ורש"י כל הסוגיא מיירי דמשליכין דרך ארובה שבגג והן נופלין לארץ ולרמב"ם מיירי הכל במשילין דרך ארובה מגג לגג או באותו גג ממקום … להמשך קריאה
א ב"י הביא משנה בפ"ב דביצה ר"ג אומר ג' דברים להקל מכבדים הבית כו' והביא הרא"ש דברי ר"ג וכתב משמע אף ר"ג דמיקל לא שרי לכבד אלא בין המטות ובי"ט כו' ולכאורה יש לתמוה על הרא"ש כיון דפסק כרבא לא הוי ליה להביא דברי ר"ג כלל ונראה לפרש דהרא"ש בא להוכיח שלא כדברי ר"ח וה"ג … להמשך קריאה
א בית שאינו טוח בטיט כו' ולא אמרינן מוקצין הן כיון שאין בפחיתתו אלא איסור דרבנן משמע דס"ל הלכתא כרבנן דר"מ דפליגי בפ' המביא והביאו ב"י וצ"ע דלעיל בסימן שצ"ו כתב רבינו ז"ל ונתן עירובו במגדל ונעל לפניו ואבד המפתח אם הוא של לבנים מסודרים אלו על אלו בלא טיט בי"ט הוי עירוב וכתב ב"י … להמשך קריאה
א מתחילין בערמת התבן שהוא מוכן כו' וכתב ב"י ז"ל דלשון רבינו במה שכתוב ברישא שהוא מוכן כו' אינו מדוקדק ונדחק לפרשו ולתקנו ולעד"נ דס"ל לרבינו דמודה ר"ש בערימת התבן כשאוצרין אותו לבהמה שהוא מוקצה לזמן ארוך ואסור משום דהוי כגרוגרות וצמוקין ולא שרי ר"ש אלא דבר שמוכן לשניהם לבהמה ולהסקה כגון שמונח במקום שנסתפקים … להמשך קריאה
א ובלבד שלא יזכיר שם מידה כו' ולא סכום דמים כו' ולא סכום מנין כו' ברייתא בפרק אין צדין ורש"י ורי"ף כל אחד גירסא אחרת היה לו בברייתא זו והביאם ב"י בסימן שכ"ג ומה שהביא בסימן זה בשם ר"ח נראה דט"ס הוא כי היא גירסת הרי"ף וגירסת ר"ת הוא הפך גירסת הרי"ף וכתב הרא"ש ולכך … להמשך קריאה
א משלחין כלים בין תפורין ובין שאינן תפורין כו' משנה שם בפ"ק דביצה והביאו ב"י ופריך בגמרא בשלמא תפורים חזו למלבוש שאינם תפורים חזו לכסויי אלא כלאים למאי חזו ואוקימנא בקשין וכתב ב"י על דברי רבינו שכתב בין שאינן תפורין שאף הן ראוים לישען עליהן ז"ל אפשר שהיה גרס חזו לזגויי במקום חזו לכסויי בו … להמשך קריאה
א ורי"ף מתיר אף בתבואה כו' משנה בפ"ק דביצה בש"א אין משלחין בי"ט אלא מנות ובה"א משלחין בהמה חיה ועוף חיים ושחוטים. משלחין יינות שמנים וסלתות וקטניות אבל לא תבואה ר"ש מתיר אף בתבואה ובברייתא תניא שם ר"ש מתיר בתבואה כגון חטים לעשות מהם לודיות שעורין ליתן לפני בהמתו עדשים לעשות מהן רסיסין ורי"ף פסק … להמשך קריאה
א ב"י ז"ל הביא דברי הר"ן ז"ל אבל הר"ן בפרק אין צדין אע"פ שכתב שדברי רש"י הם עיקר כתב דכדי שיעשו היינו כדי שילך העו"ג למקום שלקט כו' ואם נסתפק לו מהיכן הביאו כדי שיבואו מחוץ לתחום והביאו ראייה ממסכת מכשירים מהא דתנן מצא בה ירק כו' אם מחצה על מחצה ממתין בכדי שיבואו ממקום … להמשך קריאה
א ומותר להסיר הפחם שבראש הנר כו' ז"ל ב"י ומדברי רש"י והרא"ש נראה שאינו מותר להעביר כו' עד אבל לחתוך גוף הפתילה לא נראה דר"ל גוף הפתילה בראש הפתילה דדוקא הפחם מותר להסיר מראשה אבל לא יקמוט שם מגוף הפתילה עם הפחם דאל"כ פשיטא דאסור דהא הרא"ש אפילו לחתוך באור בפי שתי נרות אוסר וכמ"ש … להמשך קריאה
א ב"י הביא דברי הרוקח שכתב דלדברי האוסרים להדליק באותו שמן י מרבה עליו שמן אחר ומותר והביא ראיה מעצים שנשרו מדקל כו' ולפי מ"ש הר"ן הביאו ב"י בסימן תק"ו דלא שרי אלא כשיש בתנור עצים של היתר נראה דלפ"ז אין ראיה מעצים דגבי שמן הכל הוא איסור: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה
א כתב הרמב"ם אבל אם בא העו"ג מאליו כו' כתב ב"י שכ"כ מדגרסינן בפ"ב דביצה מרימר ומר זוטרא כי מקלעי כו' משמע מדבריו דהרמב"ם למד דין זה מההיא מימרא דמר זוטרא ולכאורה נראה דאין ללמוד כלום מההיא מימרא ואדרבה איפכא איכא למידק מההיא מימרא דצריך שיאמר לו כו' והמ"מ כתב על הרמב"ם שדקדק כן ממה … להמשך קריאה
א מ"ש ב"י בשם הכל בו דמותר להחם הרבה מן המים דומיא דממלא אשה קדירה בשר לכאורה יש לתמוה מה בא ללמדנו בזה הדומיא לקדירה כו' דהא בהדיא אמרו כן גבי נחתום דיכול למלא חבית מלא מים אעפ"י שאין צריך אלא לקיתון אחד נוכל לומר דבא לאשמועינן דיכול להוסיף בקדירה אפילו לאחר שהניח הקדירה ע"ג … להמשך קריאה
א ופי' רב אלפס אגב ריחייא או דיקולא כו' וב"ה כתב אפי' במשחות וכתב ב"י ז"ל דהרא"ש ס"ל כב"ה שהרי דברי רי"ף שכתב אהא דסכין שעמדה דוקא אגב ריחייא או דיקולא אבל במשחות לא כתב הרא"ש דהיינו לומר שאין מורין כן משמע מדברי ב"י דגם ב"ה סבר דאין מורין כן ולא משמע הכי מדברי רבינו … להמשך קריאה