א דתנן מי שבירך כו' הא דלא מביא ראייה ממשנה זו לעיל סי' תקפ"ה דעיקר תקיעה היא על סדר הברכות דהו"א דילמא דייקינן מינה הא אית ליה שופר אחר יתקע קודם ברכות כך היינו דוחקין לפרש כדי שלא להוציא דברי ר' יצחק דקאמר למה תוקעין כו' וחוזרין ותוקעין כו' ממשמעותיה דהא משמע מינה דקושייתו היה … להמשך קריאה
א שיעור תקיעה כתרועה ושיעור תרועה כר משנה בפרק בתרא דר"ה דף ל"ג ע"ב ז"ל שיעור תקיעה כתרועה ושיעור תרועה כג' יבבות ג' קולות בעלמא כ"ש ובגמרא והתניא שיעור תקיעה כתרועה ומשני אמר אביי כו'. ופריך עוד שיעור תרועה כשלשה יבבות והתניא שיעור תרועה כג' שברים אמר אביי בהא ודאי פליגי מר סבר גנוחי גנח … להמשך קריאה
א אפי' לעצמו אינו מוציא כו' אבל באנדרוגינוס ליכא למימר לא אתי צד נקבות ומוציא צד זכרות דבריה בפני עצמו הוא ואפי' אינו בריה בפני עצמו אלא חצי זכר וחצי נקבה יש לחלק בין מה שהוא בידי אדם כגון עבד דאפשר לתקן ולשחררו לגמרי ובין זה שהוא בידי שמים דא"א לתקן ר"י וז"ל רש"ל אבל … להמשך קריאה
א שלא במקום הנחת פה כל אורך השופר בצד הקצר עד כו' האריך רבינו בלשונו כדי להוציא מדעת הב"י שחילק ואמר שהשינוי קול אינו פסול כי אם מחציו ולהלן לצד הרחב. אבל מחציו לצד הפה לא הוי שינוי עיין בלשון הרא"ש שהביאו ודו"ק ועיין בר"ן דף שי"א על פי' שפירש נמי במקום הנחת היינו שהוסיף … להמשך קריאה
א צפהו זהב בעוביו במקום הקצר ברייתא שם צפהו זהב במקום הנחת פה פסול שלא במקום הנחת פה כשר צפהו זהב מבפנים פסול מבחוץ אם נשתנה קולו מכמות שהיה פסול אם לאו כשר ע"כ וז"ל הרא"ש לכאורה נראה לפרש דעובי השופר מקום שמניח עליו הפה קרוי במקום הנחת פה ושלא במקום הנחת פה היינו מבחוץ … להמשך קריאה
א ולדעת ר"י כו' שלא חזר כו' קולו לכמו שהיה כו' ז"ל הרא"ש ד' ל"ט ע"ג אבל סתמו במינו אפילו נשתנה קולו אין זה גורם שינוי הקול וכל הקולות כשרים בשופר ומה"ט נמי בלא סתימה כשר אפילו מעכב דאין כאן שינוי מחמת ד"א ואם סתמו שלא במינו והקול הוא כמו שהיה קודם סתומו פסול דשופר … להמשך קריאה
א ול"נ כו' הא דכתב רבינו ול"נ אע"ג דגם בשם הרא"ש כתב בסמוך דאם לא נשתנה קולו ונשתייר בו רוב כשר י"ל שאני התם דהרא"ש ס"ל דכל זמן שלא נשתנה קולו לא מיפסל משום קול שופר וד"א שהרי הד"א לא גרם שום שינוי קול ממה שהיה ראשונה אלא שהצריך רוב כדי שלא יהא כדיבק שברי … להמשך קריאה
א ניקב וסתמו שלא במינו פרק ראהו כדתנן ניקב וסתמו אם מעכב את התקיעה פסול ואם לאו כשר ובגמרא ניקב וסתמו בין במינו בין שלא במינו פסול ר"נ אומר במינו כשר שלא במינו פסול אמר ר' יוחנן והוא שנשתייר רובו מכלל דשלא במינו אפילו נשתייר רובו פסול איכא דמתני כו' ופסקו הפוסקים כלישנא קמא דרבי … להמשך קריאה
א תקיעת מצוה כתב הכל בו בשם גאון דדוקא אדם אחר תוקע לי והוא שומע אבל הוא עצמו אסור לתקוע בו אפילו תקיעת מצוה מפני שיש הרבה בני אדם נהנים כשהם עצמם תוקעין וכל מידי דאיכא הנאה לגוף ליכא לשרויי משום טעמא דמצות לאו ליהנות נתנו וכתב הר"ן וכי אמרינן נמי דשרי דוקא במודר הנאה … להמשך קריאה
א כדתנן התוקע לתוך הבור ז"ל ב"י כתב הר"ר אליה מזרחי ז"ל בביאורי סמ"ג דאי כדמפרש לה הטור משום דבשמיעה תליא מילתא כדתנן התוקע לתוך הבור כו' קשה הרי אמר רב הונא ל"ש אלא לאותן העומדים על שפת הבור כו'. וא"ל שאני העומדים על שפת הבור דלא תקעו אבל היכא דתקעו אפי' לא שמע עכ"ל … להמשך קריאה
א סימנא מילתא היא ק"ק מאי ענין סימנא דאביי לסימנא דרבה דבשלמא סימנא דרבה י"ל כיון שרואה שהנר דולק יפה והתרנגול משמן שפיר יכול לידע שהש"י הסכים עמו להיות לו לסימן טוב אבל בהאי דאכל כרתי ואתרוגא ואינך מאי סימנא מילתא שייך לומר ביה וי"ל דלאו לדמות אתא אביי אלא ה"ק השתא דאמרת סימנא מילתא … להמשך קריאה
א כיון שאינו מוזכר בתלמוד אע"ג שמוזכר במ"ס אינו מיחשב תלמוד וכיוצא בזה איתא סי' רע"ח שכתב הרא"ש אך בספרים החיצונים יש שיש לתופרם מבחוץ אע"פ שבמ"ס כתוב כמ"ש אח"כ וי"א מ"ש במ"ס שיש לתופרם מבחוץ כו' ומשמע דהרא"ש לא ס"ל כמו שתירצו הי"א ואפ"ה כתב הרא"ש אך בספרים חיצונים נמצא וע"ש וכ"כ התוס' בהדיא … להמשך קריאה
א היה אומר לחיים בשוא כו' בקצת טורים נדפס בגי' והוא מהגהות רא"ף ז"ל ותימא כי לשון הפסוק הוא בפתח בישעיה סי' ל"ד כל הכתוב לחיים בירושלים וגם על ראייתו יש לפקפק הרבה גם נראה לומר לחיים בפתח לידיעה כמו מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים עכ"ל הגהות רא"ף וז"ל מורי על זה ונראה דלק"מ … להמשך קריאה
א לכ"ע אינו חוזר כו' לשון המרדכי ספ"ק דברכות לאבי העזרי ה"פ ר' אליעזר אומר שכך יצא בהאל הקדוש כמו בהמלך הקדוש ושניהם כאחת טובים אבל לרב עדיף המלך הקדוש ומיהו בדיעבד יצא ונ"ל דהא דנדחק אבי"ה לפרש כך הוא משום דק' ליה ל' דרב דאמר כל השנה מתפללין כו' דמשמע דלכתחלה קאמר ומדפליג ר"א … להמשך קריאה
א כמו בשאר עי"ט ולא הוי טעמ' מפני שהוא יום כניסת החג וזה אינו דגם בשאר ימים שלפניהם א"א תחנון. בפסח כל חדש ניסן וגם ערב שבועות ג"כ מטעם דא"א תחנון מר"ח סיון וכן מי"כ עד סוכות א"א תחנון מר"ח סיון וכן עי"כ הוא י"ט לעצמו: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה … להמשך קריאה
א שנאמר אם יתקע שופר כו' עיין ב"י: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל … להמשך קריאה
א ואסור לשמש בו המטה חוץ מבליל טבילה כן דקדק ב"י מהירושלמי ובזה נלע"ד ליישב מה שהקשו התוס' בפ"ק דתענית מלוי שנולדה לו יוכבד בין החומות ברדתם למצרים ואיך שימש בשני רעבון דאין לתרץ קודם מתן תורה היה דהא יליף זה שם בגמרא מיוסף שנא' בו וליוסף יולד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב ובזמן … להמשך קריאה
א אלמא דכלי צמר אפי' ישנים אסורים הלכך בין כו' וכתב ב"י הלכך פי' כיון דלא שאני לן בצמר בין חדשים לישנים ה"ה נמי דאין אין חילוק בהן בין לבנים לצבועים וכן בכלי פשתן חדשים לא נחלק בין לבנים לצבועים שכולן אסורים בגיהוץ וז"ש הלכך כלים חדשים כו' עד וכן ישנים מכובסים בין לבנים בין … להמשך קריאה
א ב"י בד"ה מ"ש שאין אבילות כו' הביא לשון הרא"ש וסוף דבריו ומיהו בהא פליג ירושלמי אגמרא דידן דמשמע התם אפילו בשבת כו' וי"א דגמרא דידן איירי בשחרית והתם איירי לעת ערב דשייך אז למימר דמחשיכין על התחום ולא בשחרית ואח"כ כתב ול"נ דודאי בחול שיכול לעשות צרכי המת כו' ע"ש וצ"ע דהא לא הוסיף … להמשך קריאה
א ב"י הביא בס"ס זה ז"ל כתוב בנ"י שם בגמרא אההיא עובדא דבי נגרי דבי ריש גלותא כו' פי' בי נגרי עו'"ג כו' ולעיל ריש סי' תקמ"ב בשם הרא"ש הביא אבי נגרי מסדרים שלחנות למיעב' עבידתייהו ומשמע דבישראל מיירי: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © … להמשך קריאה
א בד"ה ומ"ש ואפי' נבנה כו' וכתב ב"י ז"ל ומדכתב רבינו סתמא נכון להחמיר ולא חילק בין אדם חשוב לשאינו חשוב. נראה שהוא סובר דבלישנא דסיועי סייעי בתיבנא נקטינן דבתראה הוא וא"כ נבנה באיסור עכ"ל ולכאורה משמע מדבריו דבעי למימר דרבינו לא סבר כלישנא קמא וזה אינו מוכרח דע"כ לא מחלק לישנא קמא בין אדם … להמשך קריאה
א מסרגין המטות כתב הב"י וכ"כ רבינו ירוחם כו' נראה דב"י מייתי ראייה מדנקט רבינו ירוחם בסיפא דמילתא וכ"ש שממתחים שאם היו החבלים כבר במטה זו ימים רבים ונעשו רפוים כו' מדנקט לישנא דכ"ש משמע דמתיר אפי' כשלא היו במטה כנ"ל: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה … להמשך קריאה
א ועי"ט האחרון מוכרין כדרכן וכתב ב"י בשם הרמב"ם כו' ולפי מה שפי' ב"י דברי הרמב"ם דלענין למכור בפרהסיא אפי' בעי"ט האחרון של פסח נמי מותר ולא הזכיר עי"ט האחרון של חג הסוכות אלא לענין העיטור השוק בפירות דבעי"ט האחרון של פסח אסור ולפ"ז ק"ק מאי פריך בגמרא מהא דתניא עי"ט האחרון של חג מוציא … להמשך קריאה
א וא"א הרא"ש ז"ל כתב סתם ולא חילק וכתב ב"י ז"ל ואין נ"ל משם ראייה דסתם חביות גדולות הן ואע"ג דיש להוכיח שפיר דלהרא"ש הכל שרי כיון דמצינו דהיתר בחביות גדולות והוא כדעת רב דימי עכ"ל צ"ל דגם בקטנה היתר דאל"כ הוי הכל כרב דימי וזה דוחק לפסוק כרב דימי כנגד שמואל כיון דשמואל הוי … להמשך קריאה
א מ"ש המ"מ והביאו ב"י בריש סי' שמתניתין דקתני מי שהפך לרבותא הוא דאעפ"י שכבר הפכן ואינן מתעפשות כ"כ מותר ק"ק למה לא כתב הרמב"ם ג"כ לרבותא מי שהפך וצ"ל דיש פנים לכאן ולכאן וכ"א הוי רבותא ורמב"ם נקט אבל הופך לרבותא ר"ל אפי' הופך אף על גב דאינה מתעפשת כ"כ וכמ"ש הרא'"ם וק"ל: הסבר … להמשך קריאה
א חריצין שהמים באים דרך שם מהנהר כו' בפ' מי שהפך ת"ר הפסיקות והבריכות שנתמלאו מים מעי"ט אסור להשקות מהם בח"ה ואם היתה אמת המים עוברת ביניהם מותר אמר רב פפא והוא שרובה של אותו שדה שותה מאותו אמת המים רב אשי אמר אעפ"י שאין רובה של אותה שדה שותה כיון דקא משכה ואתיא מימר … להמשך קריאה