דרישה

א תניא וזבחת כו' ל' הגמרא בפ"ב דחולין ד' כ"ז א"ר כהנא מנין לשחיטה שהיא מן הצואר שנא' ושחט את בן הבקר (וקרא זה בקדשים כתיב עכ"ה) ממקום ששח חטהו. פרש"י ששח שכופף. חטהו הכשר אכילתו. ל"א חטהו הוצא את דמו ונקהו עכ"ל. ומסיק בגמרא ותו שהייה דרסה כו' מנלן אלא גמרא שחיטה מן הצואר … להמשך קריאה

א וצריך אדם ליזהר כו' שהרי אפי' הכהנים צריכין לבטל מעבודתן כו' ואפי' ת"ת ששקולה כנגד כו' מלשון ואפי' ת"ת כו' משמע שת"ת הוא חמור יותר מן העבודה שהרי אחר שכתב שהעבודה נדחית מפני מקרא מגילה כתב ואפי' בת"ת כו' משמע שפשוט יותר שהעבודה נדחית ממקרא מגילה יותר מת"ת ונמצא שת"ת חמור מן העבודה. ודבר … להמשך קריאה

א כתב בא"ח מעשה בהר"ר משולם שנטל לולב בי"ט ראשון ובירך על נטילת לולב ושהחיינו ואח"כ הסתכל בו ולא מצא בו ערבה והניחה בלולב וחזר ונטלו ונטל ג"כ האתרוג ובירך על נטילת ערבה ושהחיינו וכן מצינו מכתיבת ידי ראב"ד ז"ל עכ"ל. דוקא בזה שלא חזר לברך על נטילת לולב אלא על נטילת ערבה שלא כנוסח … להמשך קריאה

א ולשייר ממנו כדי לצאת בה וכן מוכח בסמוך מדפסל בכל הפסולים מחמת מום והוא שעת הדחק שאין נמצא כשר דיכול לברך משמע הא כשאינו פסול מחמת מום והוא שעת הדחק מותר לברך לכ"ע אחסר כיון שאינו פסול ודו"ק: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © … להמשך קריאה

א ורי"ף פי' כו' אם נפרדו כו' עלין ברי"ף דף שמ"ו ע"א שכתב שם ז"ל בעי רב נחלקה התיומת מהו פי' התיומת גבא דהוצא דמתיים להו לב' צדי העלה ומשוינן להו חד כי כל א' וא' כפולה לשניים ותאומה מגבה ואם נפרדו ההוצין זה מזה ועמד כל אחד ואחד כשהוא כפול לשנים והתיומת שלהן קיימת … להמשך קריאה

א כתב המגיד בשם הגאונים דמצוה מן המובחר ליקח לולב שאין עליו פרודות ולכאורה משמע מזה ממ"ש הטור ז"ל דרך הלולב כשיוצא מהדקל יוצא כולו עץ אחד כחץ ולאחר שגדל מעט נפתח מעט כו' דאפילו לקח כפות תמרים בעודו בעץ בלי חלק עליו כלל מהשדרה כשר אבל אינו מוכרע דנראה דלא מקרי לולב בלא עלין … להמשך קריאה

א וא"א כתב דשושבינין לא מקרי עוסקין במצות כו' עד וחתן אעפ"י שפטור מכל המצות חייב בסוכה שאפשר לו לשמח בסוכה עיין באשר"י בפרק הישן דף ס"א ע"ג וב"י הביאו אלא שנפל ט"ס שכתב בשם רבי זירא שאמר אנא אכלית בסוכה וחדאי בסוכה וצ"ל וחדאי בסוכה וכן הוא בהדיא שם בהרא"ש וכמ"ש כ"כ רבינו בשמו … להמשך קריאה

א משמע שתסרח ממש ז"ל ב"י לאו דיוקא הוא דהיאך אפשר דלא יהבא מתני' שיעורא היכא דליכא מקפה הילכך ע"כ לומר דבכדי שתסרח המקפה משערינן לה כו' וגם הרא"ף כתב בהגהותיו ז"ל כי מתוך הגמרא מוכח כדברי הסמ"ג גמרא בס"פ הישן משתסרח המקפה של גריסין ע"כ ולפי דברי הטור מי שאין לו מקפה של גריסין … להמשך קריאה

א ואף אם ירדו גשמים לא יעצרנו כו' כתב ר' איסרל סי' ק"ס דנראה דבליל ב' אע"פ דלדידן הוי כליל ראשון לא מחמירין בזה: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות … להמשך קריאה

א דהא לא ממשכא חד דופן כו' צ"ע למה לא אמר דשאני התם דהסוכה נעשה בהכשר אלא שיש לומר שתפס לשון הגמרא ששם בפסל היוצא תלוי הכשרה בזה במה שנמשך חד דופן עם הפסל וי"ל דהכא שאני דאין כאן דברים להתיר כהתם ובכלל זה ג"כ נשמע פסולה דהא אם אין דופן גם הסכך הנמשך חוץ … להמשך קריאה

א ואם היא עגולה ויש בה לרבע ז' ע"ז עיין ב"י וצ"ע מ"ש כ"ט על כ"ט טפחים דהא בכ"ט סך הכל סגי דהוא שיעור היקף המסבב לרבוע זע"ז העומד בתוכו דוגמא מ"ש בגמרא ד"ח ע"א לרבי יוחנן דבעי שיהא בסוכה ד' אמות על ד' אמות דבסוכה עגולה אם יש בהקיפה שבסר אמה נכי חומשא סגי … להמשך קריאה

א וכן תבן ועפר סתם כו'. לא הוי מיעוט אא"כ בטלו כו' יש להקשות הא כתב רבינו לעיל ס"ס שע"ב בחריץ שהוא בין ב' חצירות ומלאוהו עפר וצרורות אפילו סתמא שלא בטלו חשיב כמלא וצריכין לערב יחד וי"ל דשאני התם דבודאי לא יטול העפר מתוך החריץ בשבת משום איסור מוקצה מ"ה מחשב כביטול משא"כ בסוכה … להמשך קריאה

א והוא שיעשה צ"ה בדופן כו' ו"ל הרא"ש ס"פ הישן דף ס"ב סוף ע"ש קשה מה ענין סוכה למבוי דבמבוי איכא ג' מחיצות ולא בעינן לחי אלא להיכרא בעלמא הילכך סגי בנראה מבחוץ ושוה מבפנים דבהיכרא סגי. אבל בסוכה דופן ג' צ"ל היכר ליושב בסוכה כמו שתי הדפנות וכ' דאמרינן מגו דמהני לשבת מהני נמי … להמשך קריאה

א אפילו אם העליונה למעלה מכ' דלא חשיב סכך פסול כיון שאיו פסולו מחמת עצמו תו' וכמ"ש לעיל בסי' תרכ"ו בשמם העושה סוכה בראש עגלה כו' ז"ל המשנה דף כב ע"ב העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה כשר כו' וקמ"ל מתניתין בכל חדא רבותא דאראש העגלה קמ"ל לאפוקי ממאן דפוסל כיון דמטלטלת ולא קביעי … להמשך קריאה

א דתנן תקרה כו' מפקפק או נוטל א' מבינתיי' ז"ל ב"י לא מייתי ראייה מדתנן ונוטל א' מבינתיי' דההיא בנותן סכך כשר באויר שבין נסר לנסר ונסרים הנשארים לסכך פסול חשבינן להו אלא מדתנן מפקפק מייתי ראיה דכיון דבמפקפק סגי היינו שיסיר המסמרים לשם עשיית סוכה אלמא סכך כשר הוא אעפ"י שכל עוד שלא פקפק … להמשך קריאה

א ורב האי כתב לא בלשון הזה כו' ז"ל ב"י מדלא קאמר כתב רבינו הא משמע דפליג דאדלעיל מייתי ליה דכיון שלא בלשון זה היה אומר כ"ג א"כ לא שני ליה אם נאמר אנא השם או אנא בשם שלא אחד מהם מלשון שהיה אומר כ"ג דאין אנו רשאין להזכירו עכ"ל. וקשה לי על פירושו דא"כ … להמשך קריאה

א וברשותו הוא לנעול כו' ז"ל ב"י אעפ"י שהוא במקום שאין בו סכנת עקרב מאחר שלא נאסרה לגמרי שהרי אם היו העקרבים מותר לנעול שפיר דמי לברך וכו' מדוייק הוא בלשון הרא"ש שכתב כיון ששכיח וברשותו הן לנעלם כגון מפני סכנת עקרב מותר לברך וכיוצא בהם הוא לשון הר"ן וכתבו עוד הרא"ש והר"ן טעם אחר … להמשך קריאה

א ואיני יודע מה חשש איסור כו' ז"ל מהר"א פראג בהגהותיו ועיין בסי' רכ"ד אצל לא ימלא נחתום כי משם יראה כי יש חשש איסור ודו"ק שוב מצאתי ודקדקתי בגמרא סוף פ"ק דשבת דהתם מיירי באין פי התנור טיח בטיט והכא מיירי בטיח וע"כ אין חשש איסור כלל ואע"פ שכתב בסמ"ג בדיני הטמנה. גבי לא … להמשך קריאה

א שלא לאומרו הש"ץ עיין קונטרס ב"י. ויש ליישב גירסת רבינו דה"ק אם רצה להרויח אין מונעין אותו אבל אם בא לשאול אין מורין לו כן ולכן בתשובה לא הורה להם לומר ועי"ל דלא התיר להם אלא להוסיף קצת תחנונים וז"ש כגון וידוי אבל לא וידוי עצמו: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il … להמשך קריאה

א ונוהגין לטבול כו' כתב הרשב"ץ בער"ה ובעי"כ כשהוא בעל ברית אם רגיל לשפוך על ראשו ועל גופו ט' קבין מים חמין שהם רי"ו בצים במקום טבילה כי אותה טבילה אינה כ"א בשביל טהרה ולא בשביל חובה: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל … להמשך קריאה

א אף ישראל יחיפי רגל כו' אע"פ שאינם יחפים לגמרי שהרי מותר להם להלוך באנפלאות חוץ משל עור אפשר שר"ל שהם יחיפים ומופשטים מהגשמות כמלאך שהרי הפשיטו מנעליהם שבא מהבהמות. ע"ש שאינם רוצים לדבק עוד בבהמותן ואסרו דוקא מנעלים לפי שעליהם עומד כל הגוף וע"ד של נעלך מעל רגליך וכן אין להם קפיצות ג"כ רמז … להמשך קריאה

א ולטובתם כו' וא"ת כיון שהתענית לטובת ישראל צוה אותו א"כ למה חייב כרת להאוכל די היה שלא ימחלו לו עונותיו וי"ל כיון שרוב ישראל מתענין וחפיצים בתענית א"כ בדין שיחיד הרוצה לצאת מן הכלל יתחייב כרת כי חוטא אחד מאבד טובה הרבה וגורם לכל ישראל תקלה וזהו דוגמא מ"ש בע"י פרש' נצבים בעונש יחיד … להמשך קריאה

א כאילו התענה תשיעי כו' ז"ל התוספות שם אהאי ברייתא כאילו התענה כלומר כמו שציוהו הקב"ה להתענות והתענה אבל השתא ודאי אסור להתענות דאמרינן בפסחים פ' אלו דברים מר בריה דרבינא כולי שתא הוי יתיב בתעניתא לבר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכיפורי וסבר לה כר"ע דאי כר"י לית ליה האי דרשה (פי' שמוקים האי קרא … להמשך קריאה

א אפילו התקיעה ספק כו' פי' ב"י אע"פ שבאת' יש שם ודאי מי שבירך לו ובשנייה ספק אם יש שם תוקע ספק אין שם תוקע כו' ורש"י פי' בגמרא ז"ל ודאי שאם ילך אצל המברכים ימצא שם עשרה ויתפלל שליח צבור להוציא רבים י"ח ואם ילך אצל התוקעים שמא כבר עמדו והלכו לבתיהם נמצא שהיה … להמשך קריאה

א יש לגעור במי שמשיח כו' הרז"ה והר"ן תמהו על זה דא"כ גם המברך המוציא או על ביעור חמץ אסור לו לדבר עד שיגמור סעודתו או ביעורו וכתב הר"ן והנכון למנוע התוקע מלשיח אבל הציבור אם לא נמנעו אין גוערין בהן ע"כ: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל … להמשך קריאה

א אינו מפסיק בברכות לתקוע כתב הכלבו דיש פוסקים שטוב ליחיד שישמע התקיעות לפני הברכות עכ"ל ואפשר דהטעם קודם התפילה ולא לאחריה משום זריזין מקדימין א"נ משום ערבוב. אבל בציבור כ"ע ס"ל שתוקעין בברכות ואע"ג דכתב לעיל בסי' תקפ"ה וי"מ דטעם תקיעה שנייה משום ערבוב וא"כ גם בציבור היה להם לתקוע קודם התפלה כדי שיהיה … להמשך קריאה