א כתוב בה"ג דאי אינקב טרפשא דכבדא טריפה וא"ת הא כתב רבינו לעיל סימן ל"ט ריאה שנסרכה לאחד מהמקומות שאין הנקב פוסל בהם כמו לטרפשא כו' ואפשר דהתם בטרפשא דליבא א"נ התם בטרפשא המבדלת בין אברי הנשימה לאברי המזון והכא בטרפשא דכבדא שהיא יותרת הכבד א"נ אף על גב דניקב הטרפשא טריפה שייך שפיר למימני … להמשך קריאה
א ואם צד הדק שלו כלפי חוץ כשירה כתב ב"י אם המחט תחובה בעובי הכבד ביושר בין קופא לגאיו בין קופא לבר טריפה דודאי דרך ושט נכנסה ונפלה על דופן הכבד שאילו נכנסה דרך סמפון לא הוה אפשר להתעקם לגמרי וליתחב בעובי הכבד ע"כ וכתב רמ"א ולא ידעתי מנ"ל דאדרבה אילו נכנסה דרך הושט אי … להמשך קריאה
א קנה הלב כו' והוא החלב שעל דופני הערוגה כתוב בהגהת רוקח ומהרא"י בשעריו סימן ל"א דרגילין להיות בו נקבים קטנים והיינו רביתייהו והוא השומן שיורד בין שתי ערוגות הריאה ועיין בדרישה ס"ס ל"ד: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי … להמשך קריאה
א לשון הלכות גדולות כו' ז"ל ב"י מחט כו' (כמ"ש בספרים דידן) עד כך הוא הנוסחא האמיתית. וכתב ב"י ע"ז ביאור דבריו שכשנמצאת מחט בסמפון הלב בפנים וראש המחט כלפי פנים אף על פי שאין נראה שום נקב בלב טריפה לפי שכיון שהיא בפנימי הסמפון שהוא מקום דחוק ואינה יכולה לצאת משם וחודה לצד מטה … להמשך קריאה
א וא"א הרא"ש ז"ל הסכים לסברת בע"ה ל' ב"י ויש לדקדק על מש"ר וא"א הרא"ש ז"ל הסכים לסברת בעל העיטור שמאחר שבנסרכה אונא לעצם ולבשר הסכים לדעת האוסרים שחוששין למיעוטא שעל העצם ולמה לא חשש ג"כ למיעוט בדינים אלו שהביא בע"ה (ואפשר ליישב דלעיל איירי כשהסירכא לעצם ולבשר שוה אבל אם נסרך ברובו לבשר י"ל … להמשך קריאה
א וכתב בעל העיטור שאם האונא כו' כתב ב"י וז"ל ודע שבעל העיטור כתב עוד חלוקה רביעית והיא שאם האומא נסרכה לטרפש ולדופן אם רוב הסירכא לדופן צריך מכה ואם רוב הסירכא לטרפש טריפה: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי … להמשך קריאה
א וכתב הרא"ש ז"ל דבאשכנז וצרפת נוהגין להטריף הכל וטעמם משום דס"ל שפרש"י בריאה הסמוכה לדופן דבדק לה רב נחמיה בפשורי דאפילו כי איכא מכה בדופן לא שרי לה אלא ע"י בדיקת פשורי וכן כי סריך ריאה במקום רביתא חיישינן לפירוש ר"ג דמצריך בדיקותא וכן בתרי אוני דסמיכי להדדי כסדרן חיישינן לדברי האומרים דבדיקה בעי … להמשך קריאה
א ריאה הנקובה במקום שאין הדופן סותמה דהיינו כל האומה חוץ ממקום חיתוכא דאונא כתב הרמב"ם כו' ז"ל הגמרא פא"ט דף מ"ח ע"א אמר רב יוסף בר מניומי א"ר נחמן ריאה הסמוכה לדופן אין חוששין לה העלתה צמחים חוששין לה מר יהודא משמיה דאבימי אמר אחד זה ואחד זה חוששין לה היכי עבדינן אמר רבא … להמשך קריאה
א והעיקר כמו שכתבתי כו' אבל במה שהתיר רב שר שלום ור"ג אפילו סריך בזה לא כתב הטור כנגדם ומכל מקום באשכנז נהגו להטריף הכל מ"ו ונראה שהיה גורס וכדסביך ריאה הנקובה כו' ולכן מפרש דברי רבינו שמיירי אף בסריך ולי נראה הגירסא הנכונה ובדסביך וקאי אמ"ש ולבשר אפילו בלא בדיקה היינו דוקא בדסביך וכמ"ש … להמשך קריאה
א וא"א הרא"ש ז"ל כתב ורואה אני כו' כיון שכנגד העצם אינו סותם כתב מהר"ר דוד ן' יחייא בשם העיטור איכא מ"ד דלא אתא למעוטי אלא נקב מפולש אבל סירכא בין בגרמא בין בבשרא כשרה עכ"ל וכ"כ מהרי"ן חביב וז"ל ויש חילוק גדול בין נקובה ודופן סותמתה לנסרכה בלבד כי בנקיבה ר"ל שנראה הנקב בעין … להמשך קריאה
א כתב בעל העיטור אם נקב באונא וסירכא עולה כו' ר"ל באלכסון כמ"ש ב"י בד"ה ואם נסרכא אונא כו' ואין לתמוה מ"ט דבע"ה הואיל והסירכא יוצאת חוץ למיצר החזה למה כשרה י"ל דהואיל ומקום הסירכא בריאה הוא במיצר החזה אין לחוש בין למ"ד אין סירכא בלא נקב לא חיישינן שהרי רש"י סובר אין סירכא בלא … להמשך קריאה
א ונקרא דופן כו' וכתוב בשחיטת אשכנזים שאם נסרכה ע"ג חוט כבחזה דינו כאילו נסרכת בחזה וטריפה והנה נתבאר שיעור מקום רביתא דאונא ברוחב אבל באורך הבהמה לא נתפרש שיעורו ונראה דכל שכנגד האונות דוקא הוי רבותייהו וכן מוכח לשון העיטור שכתב רבינו בסמוך אם נקב באונא וסירכא עולה מן האונא לדופן שבצד האומא עכ"ל … להמשך קריאה
א והרשב"א כתב כל סירכא שאמרנו כו' ב"י כתב סברות שיש לומר שהרשב"א פליג אמר יעקב דאף לנענע אסור ושוב הביא סברות שאפשר לומר שלא פליג וסובר שמותר לנענע ולא הכריע וכתב רמ"א ויש מתירין למשמש בסירכות ולמעך בהם ואומרים שסירכא אם ימעך אדם כל היום לא ינתק וכן נוהגין עיין בד"מ ובש"ע שם: הסבר … להמשך קריאה
א מר יעקב גאון הורה כו' וכל סירכא כו' כתב ב"י ומילתא דפשיטא הוא שהוראת מר יעקב לא שייכא כשהסירכא בריאה מינה ובה אלא כשהסירכא ממנה למקום אחר וכך כתוב בפסקי הרא"ש שאמרו הגאונים למר כו' ע"ש בב"י נראה שאין רצונו לומר דמר יעקב לא מיירי בסירכא שבריאה עצמם מאונא לאונא או לאומא (אלא מיירי … להמשך קריאה
א וסירכא היוצאת כו' אלא כחוט יוצא ותלוי בה כשרה ומ"ו דייק בהגהתו להלכות בדיקות מלשון הטור שכתב כאן בסירכא התלויה שאינה נאתות לשום מקום משמע שאם נסרכת בשום מקום אפי' באותה אונא עצמה טריפה (ונראה דאין זה דיוק די"ל דקמ"ל כאן רבותא דלא חיישינן דלמא היתה סרוכה בשלא כסדרן ונתפרקה וכמ"ש הרא"ש ודוק. עכ"ה) … להמשך קריאה
א ועינוניתא דוורדא כו' אפי' לכיס שלה הטעם כתבתי בפרישה ובאגודה כתוב שראה מעשה שהתירוה מ"ו: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש … להמשך קריאה
א אפילו נסרכת באלכסון כו' וכן נוהגין בכל המקומות. ובבדיקות האשכנזית כל שמחציו ולמטה לצד העיקר כשירה אבל כל שמחציו ולמעלה לצד חוד האונא טריפה שזה נקרא חלון וחלון נהגו להטריף מ"ו ודין חלון כתבו ג"כ הסמ"ק והביאו ב"י סוף דף כ"ז. וז"ל רמ"א ולדידן אין נפקותא בחילוקים אלו גם בכל החילוקים אשר יתבארו עד … להמשך קריאה
א וי"א דאפילו כסדרן כו' אבל רב האי כתב שאפילו בדיקה א"צ ולזה הסכים הרא"ש ז"ל. וכתב סמ"ג דפלוגתתם תלוי באי יש סירכא בלא נקב דלדברי האומרים שאין סירכא בלא נקב בעי בדיקה ולדברי האומרים סירכא בלא נקב לא בעי בדיקה עכ"ל. ומשמע מדבריו שהרא"ש ז"ל שהסכים לסברת רב האי גאון סובר גם כן יש … להמשך קריאה
א ואם יש בה סירכא כו' דודאי ניקב אלא שנסתם טעם רבינו כתבתי בפרישה. והר"ן כתב כשהיא כסדרה אז הסירכא אינה באה מחמת נקב אלא מפני דוחק רביצתם יחד. והתוספות כתבו שהסירכא רגילה לבא אפילו בלא נקב בכל מקום ברואה אלא כשהוא שלא כסדרן סופה להתפרק וחשובה כנקב כיון שסופו לנקוב: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה
א אלא בגדיים או טלאים וה"ה חיה שאין הטריפות מצוי בה דיש לדמותה גדיים חוץ מאילות שהן ברוב פעמים סרוכין לדופן אם לקחו לריאה לחוץ בלא בדיקה צריך לבדוק בצלעות שאם לא נמצא שם ריעותא יש להתירו ולא בע"א מ"ו: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! … להמשך קריאה
א כל טריפות שמנו חכמים בבהמה. ר"פ אלו טריפות בבהמה כו' כתב ב"ז ז"ל ובה"ג כתב שצריך לאפוקי לריאה ולמבדקה בנפיחה ואי לא עביד ספק טריפה הוא וגם ראב"ן כתב כיון שנהגו לבדוק הריאה אי אתרמי דמתפרק בלא בדיקה טריפה דלא סמכינן ארובא כו' עכ"ל. לכאורה נראה דמ"ש בה"ג דצריך לאפוקי לריאה ולמבדקם כו' מכח … להמשך קריאה
א אפי' הוא כולה כך כו' זהו דעת רש"י וה"ג ורי"ף ורמב"ם אבל ר"ת פירש דטריפה אם אינה מתלבנת ע"י נפיחה ובה"ג כתוב בהלכות טריפות ר"ג סא"ז מ"ו: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות … להמשך קריאה
א שאין מדמין באבעבועות ולא דמי לריאה שמדמין מאונא לאונא דשאני בועות דנשתנין ממראיתן בכל שעה ודוקא כשניקבה היכא דאין ידא דטבחא ממשמש שם אבל היכא דממשמש תלינן בטבח ולאחר שחיטה (רש"י): הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – … להמשך קריאה
א ואם לאו הרי היא כיתרת כו' ז"ל התוספות כתוב בה"ג בועא בשיכולי אומא או אונא טריפה משום יתר ותימא לפי טעם זה מ"ש סוף הריאה מאמצע הריאה ושמא הטעם דכשעומד בסיף סופו ליפסק ולינקב וכתב ב"י ובסמ"ק וס"ה כתבו בשיפולי הריאה היינו בחודה של ריאה ושמא הטעם מאחר שניכרת משני צדדין דומה לב' בועות … להמשך קריאה
א שתי אבעבועות הסמוכות אסורה הטעמים כתבתי בפרישה ולכל הטעמים כשאין בהם מים ולא מוגלא אלא הם צמחים קשים אע"ג דסמיכי אהדדי כשירה דכיון דקשות הן אין סופו של עור לינקב וזהו לטעם ר"ן ולפרש"י דרכן לעלות שלא מחמת נקב ולטעם הרמב"ם יש דרך בדיקה ביניהם ב"י: כתוב בא"ח מעשה אירע "במונפליר שנמצאת בועא בקנה … להמשך קריאה
א אם שלימה היא נופחין אותה כתב הר"ן אם הריאה שלימה ועולה בנפיחה כשירה ולא חיישינן דלמא נקב המחט סמפונות לחבריה דאחזוקי ריעותא לא מחזקינן: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא … להמשך קריאה