א וקאמר בגמרא דבריאה אין לחוש בנפילת האור כו' ז"ל הגמרא שם פא"ט ד' נ"ז ע"א אמר חזקיה אין ריאה לעוף ורבי יוחנן אמר יש לו וישנה כעלה של וורד בין האגפיים מאי אין ריאה לעוף אלימא דלית ליה כלל והא דקחזינן דאית ליה אלא דלא מטרף ביה והא תני לוי טריפות שמנו חכמים בבהמה … להמשך קריאה
א ולא נהירא מדקאמר שמואל כו' רבינו כ"כ לפי גרסתו שהיה גורס בספרי הרמב"ם הלעיטה חלתית תוך ג' ימים ספק כו' אבל לפי גירסת ספרים דידן לא קשה מידי ממ"ש שמואל על דברי הרמב"ם וזה נוסחו בפ"ו מה"ש בהמה שהלעיטה דבר שנוקב בני מעים כגון קורט של חלתית וכיוצא בו טריפה שודאי ניקב ואם היה … להמשך קריאה
א כתב הרמב"ם הלעיטה קורט של חלתית כו' ספק ניקב ספק לא ניקב תיבדק כתב ב"י שם וז"ל ומ"ש הרמב"ם ספק אם ניקב תיבדק לטעמיה אזיל שסובר כבה"ג דיש בדיקה לבני מעים כמו שנתבאר אבל לדעת רש"י אין להם בדיקה עכ"ל ול"נ דאף לדעת רש"י יש שם בדיקה דע"כ לא קאמר רש"י דאין בדיקה לבני … להמשך קריאה
א כתב הרמב"ם שאם נבראת כו' בסימן מ"א הביא ב"י דעת הרמב"ם והרשב"א באריכות ע"ש (בס"ס ע"ש דלדעת הרמב"ם כשיש לו ב' כבדים כשירה עכ"ה) ועמ"ש בסימן נ"ה בשם מ"ו: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם … להמשך קריאה
א כל אבר שאמרו בו אם ניקב במשהו טריפה ה"ה נמי אם ניטל וכתב ע"ז מ"ו וז"ל הא לך כלל בטריפות כל מקים שאמרו חכמים נקוב טריפה אם יש שם אבעבועות צריך לפתוח אותו אם נשאר העור שלימה תחתיו כשר בין מים זכים בין מים סרוחין וליחה אבל אם הבשר רע הוה כנקב וזו היא … להמשך קריאה
א ואם ניקב ושומן שעליו סותמו כשר בת"ה סימן קס"ה כתב בשם התוס' דמיירי אפילו ניקב על ידי מחט ועדיין תחובה בו והוכיח מכאן מדלא חילק בין חלב עב או דק שעליו דכשר בכל ענין ולא חיישינן שמא הבריא בבשר קורקבן כיון שהוא עב מצד עצמו ע"ש. גם ד"מ דייק מזה דאם ניקב כולו אין … להמשך קריאה
א ואם עבר המחט מעבר אל עבר ועודנו תחוב בו בודקין אותו כו' כתב ב"י וז"ל ומעתה כיון דבין מצד אחד בין מב' צדדין בעי בדיקה למה אמרו בגמרא מצד אחד כשרה מב' צדדים טריפה דמאי פסקא הא אם נמצא קורט דם אפי' מצד א' טריפה ואם לא נמצא קורט דם אפילו משני צדדין כשירה … להמשך קריאה
א אם נמצא עליו קורט דם כו' דין זה שייך נמי בקיבה ובכרס וכן הוא בתשובת הרשב"א ב"י: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר … להמשך קריאה
א נמצא באחד מהם מחט תחוב בו כתבו התוספות דה"ה קוץ וכל דבר דינו כמחט דהא אית ליה מידי למסרך ול"ד קורט דם אלא ה"ה בנמצא עליה חלודה רש"י ע"ש בב"י: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה … להמשך קריאה
א המסס ובית הכוסות כו' עד אם הנקב מפולש מעבר לעבר טריפה ז"ל הגמרא פ' המדיר (כתובות דף ע"ו ע"ב) מחט שנמצא בעובי בית הכוסות מצד אחד כשירה מב' צדדים טריפה ופירש"י שם והביאו ב"י וז"ל בעובי בית הכוסות מקום בראש הכרס סמוך להמסס קרוי בית הכוסות שהוא כעין כוס ויש בו סביב שפתו עובי … להמשך קריאה
א אם אין בחסרון כו' ואם יש בו יותר מכסלע כו' טריפה כן הוא בהדיא בגמרא וז"ל בפא"ט אמר גניבא אמר רב אשי נקדרה כסלע טריפה שאם תמתח תעמוד על טפח אמר רבי חייא בר אבא לדידי מיפרשא לי מיניה דגניבא כסלע כשירה יתר מכסלע טריפה עכ"ל הגמרא וכ"כ הרמב"ם. והרא"ש כתב על הא דאמר … להמשך קריאה
א נקדר הבשר בעיגול או באורך כתב מהרי"ן חביב לא ידעתי כוונתו כי אם הוא באורך אין זה קדירה ושיעורו טפח אבל כשהוא בעיגול אז כשתשים חוט סביב הקדירה יהיה בחוט אורך טפח (כי הסלע הוא שליש טפח וכמ"ש לעיל סימן ל' וקי"ל דכל דבר עגול חוט המקיף אותו דבר הניקב הוא שליש ממנו וק"ל … להמשך קריאה
א ואם חלב שעל היתר סותם הנקב כשירה אף על גב דלקמן סימן ס"ד כתב רבינו דחלב שעל היתר אסור וקיימא לן חלב טמא אינו סותם היינו טעמא דסותם דלא חלב טמא לגמרי הוא דבגמרא פליגי רבי עקיבא ורבי ישמעאל בחלב שעל הקיבה אם הוא מותר או אסור ובני ארץ ישראל נהגו כדברי המתיר ובני … להמשך קריאה
א כשירה דלא אסרו חכמים ז"ל בתלמוד אלא מעיים היוצאין מב' מקומות שכנגד זה בעוף כשר שיוצאין מהקורקבן ב' דקים אחד לזפק והשני הם הדקין אבל הכא דק היוצא מן הדקין הוא ולא אסרו כאן משום כל יתר כנטול דמי והטעם מבואר בתשובת הרא"ש זכרונו לברכה דר"ש ב"ט הקשה לראב"ן על מעשה שהכשירו הא כיון … להמשך קריאה
א הדקין של הבהמה שיוצאין מהן מעי קטן כו' ז"ל פא"ט דף נ"ח ע"ב גרסי' העיד נתן בר שילא ריש טבחייא דצירפוי לפני ר' על שני מעיים היוצאין מן הבהמה כאחד שהיא טריפה בד"א שיוצאין בשני מקומות אבל יוצאין במקום אחד וכלין עד כאצבע כשירה. פליגי בה רב אמי ורב אסי חד אמר אע"ג דלא … להמשך קריאה
א וחלב חיה שכנגדו טמא כו' ושומן קורקבן של עוף סותם דלא מצינו כנגדו טמא וכן פסקו כל הפוסקים דכל שומן עוף סותם ב"י: (וכתב רמ"א דאינו סותם אלא באותו אבר שהשומן דבוק בו בתולדתו אבל אם סותם נקב של אבר אחר לא מקרי סתימה וטריפה כ"כ התוס' וס"ה וכ"כ הרשב"א והרא"ש והמרדכי עכ"ל ד"מ … להמשך קריאה
א ואם חלב טהור סותמתן כשרה וה"ה בשר דסותם הנקב ולא בא למעוטי אלא חלב טמא וכדמשמע בסמיך מהדרא דכנתא שניקב בחד לחבריה: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו … להמשך קריאה
א ניטלה האם כשירה וכתב רש"ל כ"ש ניקב וכ"כ רמ"א והתוס' כתבו להדיא וז"ל כל היכא דניקב טריפה כ"ש אם ניטל והביאו ב"י בס"ס מ' והיינו דוקא שאינו מפורש בהדיא ובטחול שטריפה בניקב ובניטל כשר דשם אמרו בפי' והם כתבו היכא דנקט ניקב טריפה לבד אז הוא מכ"ש ניטל וכבר מבואר בס"ס מ"ג דטריפת ניקב … להמשך קריאה
א ופול בכלל טריפה ולפ"ז צריכין למימר הא דכתב נעיל ניטלו הכליות כשרה ר"ל שנבראת כך חסרת הכליות שאם ניטלו ע"י חולי כיון שהקטינו לפחות מכשיעור כבר נאסרה ואיך תחזור להכשירה כשגמרה לכלות ולהמק ולפ"ז צריך לבדוק מקומן אם הכיס שלהן מלא חלב ואין שם כ"א החוטין בלבד אז ניכר שזהו תחילת ברייתא וכשירה ואם … להמשך קריאה
א אבל אם הם עכורים כו' ובזה אפי' הרא"ש מודה אע"ג דפליג בריאה שנמס ובבועא וכמ"ש לעיל סימן ל"ו ול"ז: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל … להמשך קריאה
א הג"ה (ניטל הטחול כשר ובניקב יש חילוק כו' והא דכתב רבינו לעיל בכבד סימן מ"א ולא נהירא דאם ניטל כשר מכ"ש ניקב. היינו משום דמ"מ צ"ל שנשתייר כזית במקום מרה ובמקום חיותא ולכן מקשה רבינו שפיר. אבל ניטל כולו עדיף מניקב. גם אין ראיה מטחול דמבואר בס"ס זה דטריפה ניקב הטחול חידוש הוא כיון … להמשך קריאה
א ואם הוא דק כשל זית טריפה ואע"ג דגבי מחט קי"ל דכשירה שאני גרעין זית שהיא גסה ואינה יכולה לבא בריוח דרך הסמפון חיישינן שמא ניקב וחזר וניקב המרה תוס' וכ"כ הרא"ש והמרדכי והר"ן כתב דאפילו את"ל דרך המעי אתא מתוך שעור המרה דק ורך חיישינן שמא ניקבה לאחר שנכנסה במרה ב"י (ובש"ד כתב וכ"ש … להמשך קריאה
א אחת היא וכשירה כתב מהרא"י סימן רט"ו שאעפ"י שהן שתי מרות גמורות רק שבמקום דיבוקם בכבד כמו רוחב אצבע היו כאחת כשירה אפי' אי לא שפכי להדדי ע"כ וכתב ב"י שלמד דין זה מדין הדקין שיתבאר בסימן מ"ז (גם בעל ת"ה בעצמו כ"כ בסוף התשובה עכ"ה) ונראה מדבריו דה"ה אם מתחילתן הם שנים ובסוף … להמשך קריאה
א מרה שניקבה טריפה כתב הרשב"א ואם יכול לתלות שניקבה בסכין או ביד הטבח כשירה וכ"כ רבינן בסימן נ': הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] … להמשך קריאה
א וא"א הרא"ש ז"ל הסכים לסברא הראשונה סברא שהוא לחומרא כאן ולקמן סימן מ"ג בדין טחול הוי קולא סברא ואת דאמרינן כאילו ניטל כולה וכשירה ולפי הי"א הוי כאילו ניטל המקום כדבוק ויכול להיות טריפה ונראה דלפי הי"א אם לא נדבק כלל שהוא כשר ולסברא ראשונה אסור וכתב ב"י בשם הרשב"א שנראה לו לפי דעת … להמשך קריאה
א דכל יתר כנטול דמי ואע"ג דגבי אוני לא אמרינן יתר כנטול ומכשירין בארבע בימין ושלשה בשמאל הא אוקימנא והוא דקיימי בדרי דאונא דקים להו לרבנן דאורחייהו בהכי אבל ביני ביני טריפה רש"י: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים … להמשך קריאה