א בין של נהר בין של מעין כתב הרשב"א הא דצריכין להיות פושרין מעת לעת ראייתו ממסכת נידה והביא לשון בעל העיטור שכתב בשם ר"ת שהשיב אליו דתלמוד ערוך בידינו בקייטא אף על פי שמעיינות צווננים מי נהרות רותחים שרואים פני החמה אבל מעיינות הם בתחתיות הארץ ומי נהרות המושכין חמין כמו פושרין ופוק חזי … להמשך קריאה
א וכגון שהוא נפרכת בצפורן כתוב בהג"א בשם בה"ג אונא דריאה שיבשה קצת ואינה נפרכת בציפורן מניחין אותה במים וממשמש בה אי הדרא בריא כשירה או יתן מים לתוך הקנה אולי תחזיר לקדמותה וכשירה כשתחזיר עכ"ל ויש לתמוה למה צריכה בדיקה ואף אם בדקוה ולא חזרה כשירה הוא כיון שאינה נפרכת בצפורן ואע"ג דבצמקה צריכה … להמשך קריאה
א קורעין המקום האטום כתב הרשב"א בת"ה מביאין סכין וחותכין סמוך ממש למקום האטום. כתוב בבדיקות אשכנזים אטום בריאה מייתינן סילוא ומברזינן לה בנחת שלא ינקוב רק הקרומים ולא הבשר ב"י. וכ"פ אלו שני הדינים בש"ע: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות … להמשך קריאה
א לשון הרמב"ם אחד מהסמפונות ולא נהירא טעם רבינו כתבתי בפרישה וז"ל ר"י בר ששת שכתב ליישב דברי הרמב"ם נראה שהוא מדבר בסמפונות שבתוך הריאה אלא שמדבר בשאין בשר מגין כגון ריאה שנשפכה כקיתון דבעינן דקיימי סימפונהא וכן כשנמצא בה אבעבוע מלא ליחה שכתב הוא ז"ל בפ"ח ופי"א חוששין שמא ניקב הסמפון שתחתיו וצריך בדיקה … להמשך קריאה
א או שלקחם זאב והחזירם אע"פ שכתב רבינו דין זה לעיל גבי בני מעיים חזר ושנאו כאן דלא תימא דוקא בבני מעים תלינן בזאב שהם בחזקת כשרות אבל גבי ריאה דשכיחי ריעותא אימא לא תלינן בזאב כמ"ש רבינו ירוחם קמ"ל רבינו דל"ש ועיין בב"י שהביא דברי הרשב"א שהוכיח בראיה דל"ש: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: … להמשך קריאה
א ריאה שמוציאה קול כו' אי מבצבצא טריפה הא דלא בדקינן ליה בנקב אחד אי לאחר שחיטה ניקב או קודם שחיטה כמש"ר בסמוך ואם אין לתלות עושין נקב אחר י"ל דהכא מיירי בנקב קטן שאינו ניכר אלא מתוך שהוא מבצבץ וא"א לבדוק ע"י נקב אחר אבל לקמן מיירי בנקב גדול ובזה יתורץ גם כן הא … להמשך קריאה
א נקבו ועלה בו קרום ונסתם טריפה כתב ב"י ואע"ג דריאה שנקבה ודופן סותמה כשירה וכן מרה שניקבה וכבד סותמתה שאני התם דהיא סתימה דמעיקרא אבל הכא סתימה דסלקא בה לאחר זמן עכ"ל. י"מ דר"ל דהתם מיד שבא הנקב הוא נסתם בדופן או בכבד ונמלא שמעולם לא היה נקב פחות בלי סתימה אבל עלה בו … להמשך קריאה
א ואפילו נגלד קרום העליון כולו כשירה וא"ת מ"ש מקרומים של וושט דכתב לעיל בסימן ל"ג דאם שניהם אדומים ס"ל להרא"ש דטריפה כיון דכולו לקוי אין חבירו מגין עליו ואין דומה לנקב קטן אם כן הכא נמי נימא הכי וי"ל דשאני קרומים של וושט דאכלא ושתי בהו ומתנדנדים תמיד אינם יכולין לעמוד בקרום אחד משא"כ … להמשך קריאה
א היה היתרון על גבה כתב המרדכי חוץ מאונא העליונה של ימין הסמוכה לצואר שאפילו נמצא עלה כטרפא דאסא נמי כשר מפני שדרכה להתפצל מפני דוחק החזה ודוקא למעלה מחציה אבל למטה מחציה טריפה: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי … להמשך קריאה
א וכתב בעל העיטור כו' עפ"ר כתבתי ל' מהרי"ן חביב שמחק בדברי בעל העיטור מלת כסדר ואין להקשות מנ"ל להגיה דברי בע"ה דלמא שפיר גורס מלת כסדר משום שהוא סובר תרי עינוניתא דוורדא טריפה כדעת רש"י ומ"ה וכתב רבינו בשם בע"ה דלא מכשרינן אנא כשעומד ממש כסדר האונות אבל אם ביני ביני שלא כסדר כדרך … להמשך קריאה
א או שלשה משמאל כו' מכאן משמע להדיא שאם שוות האונות של ימין ושמאל שכשירה (ולא כיש בדיקות שכתבו דלעולם צריכין ימין יתירה על שמאל אלא לעולם לא תהא שמאל יתירה על ימין וכן קבלתי מזקן אחד וכן משמע בהג"א שבג' אונות על צד שמאל כשירה עכ"ל רש"ל עכ"ה) שהרי כתב או שלשה משמאל משמע … להמשך קריאה
א והגאונים מכשירין כו' בין אם יש לה שנים ולפ"ז ה"ה דאין שינוי פוסל בה אפי' אם היא פחותה מטרפא דאסא או שיש לה חסרון כיס הכל כשר והכי נקטינן ב"י ואנן מטריפין הכל מ"ו: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות … להמשך קריאה
א ונקראת עינוניתא דוורדא כתוב באגודה שאם היתה גדולה כשאר אונות פסקו התוספות דטריפה וב"י הביא עוד כמה חומרות השייכים בעינוניתא דוורדא. וכתב וז"ל ונ"ל שכל אלו הדברים אינן אלא לדעת הפוסלים יתרת שאינה בדרא דאונא או לדברי הפוסלים בשני וורדות או אם אין לה וורדא אבל לדברי המתירין יתרת בכל מקום שתמצא חוץ מעל … להמשך קריאה
א ריאה שנקבה טריפה ותחילה אפרש צורתה ואח"כ טריפות שלה יש לדקדק קצת שאמר תחילה אפרש צורתה ואחר כך טריפות שלה וכבר פי' טריפות שלה באומרו ריאה שנקבה טריפה ונראה ליישב לפי שכלל כל הטריפות שבריאה כולן משום נקב כגון יתרת אמרינן יתר כנטול דמי והוי נקב והיינו לפי' רשב"א דוקא שהביאו ב"י בסימן מ"א … להמשך קריאה
א אבל לא מחוליא לבר חוליא ומכ"ש שאין מקיפין מבהמה לבהמה אחרת ועמ"ש בסמוך סימן ל"ו בדין נקב שנמצא בריאה כו': הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי … להמשך קריאה
א אין מדמין כו' כתב הרשב"א בחידושיו נראה דמיירי במקום שא"א דנגע בו סכין בשעת שחיטה (שאפילו מותחין את הקנה לא מתרמי כנגד חתך העור עכ"ה) א"נ שיש היכר בדבר שלא נעשה ע"י סכין אלא נקרע ע"י עץ דאל"כ הוי תלינן בסכין דלמא בשנים ושלשה מקומות שחט דכשרה בלא הקפה כלל אי נמי בנקדרה הקנה … להמשך קריאה
א והרמב"ם כתב כו' יש לדקדק דל' והרמב"ם כתב משמע שחולק אדלעיל ואין כאן שום פלוגתא שהרי הרמב"ם קאי בשיטת הרי"ף והוכיח ב"י שהרי"ף מיירי בעוף (עיין בסמ"ע) שהרי"ף הביא ל' הגמרא הכי אמר רב נחמן אין אומר חופה אלא בכדי שיכנס איסר לרחבה ומדקאמר אין אומר חופה ש"מ דאעוף קאי דשייך ביה חופה ודלמא … להמשך קריאה
א ויש בה חסרון מצטרף לכאיסר כתב הרשב"א בחידושיו כתב בעל העיטור ואנן דלא מתחזי לן שיעורא אזלינן לחומרא. ונראה דמ"מ אם אין שיעור הקדירה יותר מחצי רוחב עיגול פי הקנה כשרה וכדאמרינן גבי עוף מקפלו ומניחו על פי קנה אם חופה רוב קנה טריפה ואם לאו כשירה אלמא אפילו בעוף דחיותו מועט אזלינן לרוב … להמשך קריאה
א אם תצרף עמו עובי העור כשירה ב"י הביא לשם פרש"י שכתבו סתמא כשנפסק הקנה מלמעלה למטה הוא נפסק ולמ"ד רוב עוביה מהני עובי התנוך (פי' דופן הקנה שהוא עב מלמעלה עכ"ה) לאשלומי לרובא אעפ"י שיש במיעוט התחתון חצי החלל או רובו ע"כ. ונ"ל שלא לצורך הביא ב"י לכאן מה שפירש רש"י וסתמא כשנפסק הקנה … להמשך קריאה
א גרגרת שנפסקה כו' במקום הראוי לישחט כתבתי פירושו בפרישה אבל א"ל דנקט במקום הראוי לישחט לאפוקי גם לצד מעלה וס"ל שאין דינו ליפסל ברוב אלא אפילו לא נשאר אלא מיעוט כשר כדין עיקור ואף על פי שעיקור בסוף הסימן וכאן נפסק הסימן מ"מ דינן שוה שאף במיעוט הנשאר במקום אחד כשר ז"א דמסקינן פרק … להמשך קריאה
א אבל כתב בתשובת הגאונים מדקאמר כו' ש"מ דלא קי"ל כרבי כו' דהא איכא מקום דאפי' ניקב לבד טריפה עיין פרישה וב"י כתב ע"ז והרשב"א בת"ה כתב שהראיה שכתובה בתשובת הגאונים דלא קי"ל כרבי מדקאמר גגו של זפק נידון כוושט אינה נכונה בעיני דדילמא ר' דוקא כשניטל למטה מן הגג והגג קיים עכ"ד. וקשה לפי … להמשך קריאה
א ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל אבל הרי"ף הרמב"ם והרשב"א הסכימו דאין הלכה כעולא והכי נקטינן ב"י: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו … להמשך קריאה
א וי"מ הבריא מל' בריא דחיישינן שמא ניקב ונתרפא כו' ואף על גב דמחט שנמצא בעובי בית הכוסות מצד אחד כשרה ולא חיישינן שמא הבריא היינו משום דעור בית הכוסות הוא עב לא חיישינן שמא הבריא משא"כ בושט אבל ראב"ן והרא"ש שמתירין בסמוך ס"ל דאין לחלק בין עובי כל דהוא: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: … להמשך קריאה
א וצריך בדיקה למ"ד ושט יש לו בדיקה אצל נקב יש לדקדק הלא זה קאי אליבא דרש"י שהוא מפרש הבריא ניקב ואם כן מאי כתב רבינו למ"ד ושט יש לו בדיקה הא רש"י סובר דאף לענין נקב אין לו בדיקה מבחוץ והו"ל למינקט רבותא דאפי' בדיקה אין מועלת ויש לומר שרבינו כתב אפי' למ"ד כו' … להמשך קריאה
א ורוב הפוסקים פסקו דלא כותיה שם בפרק א"ט הקשו התוס' מ"ש הא מבא זאב ונטל בני מעים דתלינן לקולא ולא אמרינן שמא במקום נקב ניקב והוכיחו שם דליכא לחלק ולומר שספק זה נולד מחיים ותירצו דנקב לא שכיח אבל נקיבת הקוץ שכיח: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר … להמשך קריאה
א ופרש"י דה"ה נמי לענין נקב כו' כתב ב"י בשם הריטב"א שכתב בשם התוס' דלדברי רש"י דאין בדיקה לושט מבחוץ אף גבי נקב לא משכחת לה ניקב פנימי ולא חיצון דכשר אלא בניכר שהוא על ידי חולי הוא הא לאו הכי חיישינן שמא ניקב אף החיצון ואין לו בדיקה עכ"ל וכ"כ הרא"ש בפ' א"ט עכ"ל … להמשך קריאה