א וכן הקרום וכו' המוח אסור והראש מותר עפ"ר ומ"ש שם בשם ב"י דכאן מיירי שהוציאו המוח עם קרומו ולכן הוה המוח מותר שדומה לבשר שיש בו חוטין וצלאו בלא חתיכה דחוטין אסורין ובשר מותר ה"נ קרום אסור ומוח מותר ומהרי"ן חביב כתב דלא דמי דהתם אין הבשר מקובץ בתוך החוטין אבל המוח שכולו מקובץ … להמשך קריאה
א כגון חוטין שביד כתב הרשב"א והר"ן גף העוף כיד הבהמה והלכך צריך לחתוך עצם האגפים ולמלחם וכן עצם הלחיים בעוף וכתב הר"ן בפרק השוחט יש מי שאומר אין צריכין ליטול חוטים אלו מפני שדקין הם והדם יוצא מהם ע"י מליחה אבל אין כן דעת ר"ת והראב"ד ויש לתמוה על רמ"א שפסק בש"ע שאין צריכין … להמשך קריאה
א יש חוטין שאסורין משום דם כתב ב"י והרוצה לצאת ידי חוטין הללו לא יסמוך על חתיכת בשר אלא יחתוך הבשר והעצם לשנים ובחוטי הצואר צריך לחתוך המפרקת לשנים כ"כ רמ"א: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה … להמשך קריאה
א אם הוא כשעורה מעבירין אותו כתב הר"ן שמעבירין אותו שלא ליקח ממנו בשר עוד ומיהו און דינו כחשוד שהחשודין חזרתן קשה (וכתבוהו רבינו בסימן קי"ט עכ"ה) כדאיתא בסנהדרין מפני שהם מזידין אבל הכא לא חשבינן ליה מזיד אלא פושע הוא וחזרתו קלה ובקבלת חברות שיקבל עליו שיתנהג החבר לענין זה בפני ג' סגי ליה … להמשך קריאה
א לפיכך צריך הטבח שיהיה לו שני סכינים כו' כן הוא בפ"ק דחולין דף ח' וכתב הרא"ש שם דף ק"ן ע"ד והאידנא דלא נהגו טבחי למעבד תרי סכיני צריך לשפשף ולהדיח הבשר יפה ואפילו לצלי (דמשום דם לא צריך לשפשף לצלי אלא כשרוצין למולחו לבישול אבל זה צריך אף לצלי) שלא ישאר לחלוחית החלב דבוק … להמשך קריאה
א צריך שיהיו לו שני כלים ולא סגי דידיח בכל פעם בשר תחילה ואח"כ חלב דשמא יחליף אבל השתא דהצריכוהו שני כלים יעשה סימן גמרא ואין להקשות בלי חשש חילוף נמי אסור דהא אף שידיח בו תחילה הבשר מ"מ כשידיח בו אח"כ החלב ואחר זמן יחזור ליתן בו בשר יהיה חלב ואח"כ בשר. דבזה אין … להמשך קריאה
א לשון הרמב"ם כו' עד שהוא תחילת בני מעים דקדק הרא"ש מלשון הרמב"ם שלא הזכיר באורך אמה שלא הצריך אמה ומ"ש רב יהודה באמתא לבני מעים קרי אמתא ע"ש אמתן כמו אמת המים ע"כ לא נהיגי לגרר מהטבחיא אמה ב"י: ויש מהגאונים כו' עד שהוא סוף המעים וירא שמים יוצא ידי שניהם וכתב רמ"א דאין … להמשך קריאה
א ורש"י אוסר שניהם ולזה הסכים הרא"ש ז"ל טעם פלוגתתן כתבתי לעיל ר"ס מ"ח ושם כתבתי דל"ק ממה דכאן כתב רבינו שהוא אסור ולעיל כתב (קיבה שנקבה והחלב סותם דכשר עכ"ה) חלב שעל היתר סותם וקי"ל דוקא חלב טהור סותם ע"ש (דטעמא דלאו חלב טמאה לגמרי היא דאיסורא הוא לאכול אבל מסתם הוא סותם וע"ש … להמשך קריאה
א וצריך ליזהר לחטט אחריהם בסמוך בדין ניקור כתב ונמשכות מאליהם בהיותו חם אבל בהיותו צונן צריך לפשפש אחריהן וכתב סמ"ק וכלבו בסימן זה ואם הם שרוים במים ה"ל כחמימי ומשתלפי: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה … להמשך קריאה
א חוטין שבעוקץ כו' עד מצוין בחצי הבהמה שלפנים וכן הוא בהדיא באשר"י שפירש ואותן ראשי הפצולין מצוין בחצי שלפניה וכן משמע מתוך התוס' וכתב מהר"ן בהלכות ניקור דף כ"ט ע"א וז"ל אבל במחילה מהם לפרש"י שפי' עיקר "הנקא נ"ל שאינו מדבר בחציו שלפניה אלא בחציו של אחור בחתיכה שקורין בל"א קושליץ ובאותה חתיכה יש … להמשך קריאה
א וכשכלה למטה כו' יוצא ממנו קרום לבן כו' עד ובאשכנז נוהגין בהן היתר ובצרפת וברומי ובלומברדיא ובאוסטרך בדילין הימנו ועונשין עליו כרת ובערפורט נוהגין לאיסור ובשאר קהילות נוהגין להתיר אמנם אלו אין נמנעין מכליהם של אלו ומבישוליהן אך הכרס אינם אוכלין בבואם לקהילות אלו עכ"ל אגודה פג"ה: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה
א ומונח על עצם "הנגא ומחובר כו' עיין בהלכות ניקור דף ל"ג ע"א וע"ב פירושו: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי … להמשך קריאה
א חלב האליה מותר הטעם כתבתי בפרישה דדרשינן מכל חלב שור כשב ועז דוקא חלב השוה בשלשתן וכתב הרשב"א בת"ה דטעמא דדרשינן הכי משום דליכא למימר דאיצטריך למכתב שור וכשב ועז למשרי חלב חיה דהא מדכתיב בפרשת ויקרא כל חלב וכל דם לא תאכלו דבר הלמד מענינו הוא שלא אסרה תורה אלא חלב הקרבים למזבח … להמשך קריאה
א ולא יהא בשר חופה כתב ב"י וז"ל ורבינו פירשו לענין שלא יהא בשר חופה אותו ולא ידעתי למה הוצרך לשנות מפרש"י עכ"ל הנה הבין ב"י שמ"ש רבינו ולא יהא בשר חופה הוא פי' למ"ש לעיל כל שהוא תותב ואני אומר שרבינו כתבו לדין בפני עצמו ול"ק מידי ועיין פרישה: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: … להמשך קריאה
א איזהו חלב כו' ז"ל רמ"א וכל אלו החלבים אין לחוש להם אלא באחוריים של בהמה ולא בחצי של פנים רק קצת מן הקרום שעל חלב הכסלים הנשאר בראש הדפנות על הכסלים הנשאר שם וצריך להסיר אותו הקרום משם: ונקלף פי' שהוא פרוש כו' עיין בהלכות ניקור דף ל"ג סוף ע"ב מ"ש שם בשם רבינו … להמשך קריאה
א והרמב"ם אסרו אפילו לא הפריס על גבי קרקע ולא נהירא גם כל הבאים אחריו תמהו עליו וב"י האריך ליישבו ולא עלה בידו ליישבו יפה ועיין בדברי הרמב"ם שס"ל שדין חלב גמור יש עליו לחייב האוכלו כרת ולפ"ז קשה מש"ר מיד אחר זה הושיט ידו למעי בהמה כו' והוא מדינא דגמרא וקשה פשיטא דחייב להרמב"ם … להמשך קריאה
א אבל בהמה טמאה כו' חלבה כבשרה אע"ג דרבינו לא נחית בכל מקום אלא ללמד האיסור והמותר ולא החיוב והפטור ובהמה טמאה בלא"ה אסורה נמשך בזה אחר דברי הרמב"ם (ועי' פרישה מ"ש א"א ז"ל ג"כ על מ"ש רבינו בין אם היא שחוטה או נבילה וכ"כ ב"י. אבל י"ל דלק"מ דרבינו בא להודיע דחייב כרת דאז … להמשך קריאה
א או טביעות עין כתב הרמב"ן דכל אדם נאמן לומר טביעות עין יש לי בו וא"צ ת"ח (ונ"ל הטעם דדוקא במציאה אף שאדם כשר הוא חיישינן שמא יטעה לומר שהוא שלו ואינו שלו משא"כ בזה שהניח בביתו בשר כשר בחזקה כל דהו אמרינן שהוא הוא מיהו אפי' מצאו בשוק משמע שנאמן בט"ע שהרי משוה יש … להמשך קריאה
א חכמים אסרו כל הבשר הנמצא בין בשוק בין ביד נכרי אע"ג דאמרינן בפרק גיד הנשה נמצא ביד נכרי ורוב טבחי ומוכרי ישראל דמותר אפי' לרב היינו דוקא במקום דמכרזי ולא הכריזו אותו יום שיש טריפה במקולין אז עדיף נמצא ביד נכרי דלא שייך למימר עורב החליפו ממוצא בביתו והתעלם עינו ממנה אבל במקום שאין … להמשך קריאה
א וכן בשר הפורש מן החי לכאורה היה נראה דנ"מ בין אבר לבשר מן החי דבאבר חייב אע"פ שאין בו כזית ראוי לאכילה אלא גידין ועצמות אבל בלאו הכי יש נפקותא לענין מלקות דאם אכל שניהם לוקה שנים אאבר מן החי ואבשר בשדה: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר … להמשך קריאה
א בין אם יש בו כזית אע"ג דבגמרא בהדיא א"ר אבר מן החי צריך כזית מאי טעמא אכילה כתיב ביה היינו לומר דכשאין בו כזית דפטור ממלקות אבל מ"מ איסורא מיהא איכא דהא קי"ל חצי שיעור אסור מן התורה ב"י אלא שיש לתמוה על רבינו דמשמע דלפי דרכו קאי שלא רוצה לבאר אלא האיסור לא … להמשך קריאה
א בין שאין בו אלא בשר לבד כתב ב"י בשם הרמב"ם שהאבר שאין בו עצם בין שחתך כולה בין שחתך מקצתו ה"ז אסור משום אבר מן החי והאבר שיש בו עצם אינו חייב משום אבר מן החי עד שיפרוש בברייתו בשר וגידין ועצמות ע"כ ל' הרמב"ם ורבינו לא חשש לכתוב זה משום דלפי דרכו לא … להמשך קריאה
א לפיכך אבר הפורש כו' כתב ב"י וז"ל ותיבת לפיכך שכתב רבינו אינה מדוקדקת ואפשר דה"ק כיון דאיסור אבר מן החי אפקיה קרא בלשון בשר שמעינן שמאבר שאין בו אלא בשר נמי מחייב ע"כ משמע מדבריו שבמילת בשר מרומז אבר מן החי ולא משמעינן מפירש"י כמ"ש בפרישה וגם ב"י הביאו דמשמע דבמילת נפש נרמז אבר … להמשך קריאה
א ספק אם קודם אם אח"כ פטור משנה פרק הזרוע וכ"כ בסי' ש"ה ובסי' שי"ח לענין פדיון הבן ובכור בהמה ובסי' שכ"א לענין פטר חמור (וז"ל רש"ל) וקשה דלקמן בסי' ק"ל בדין חלה כתב שחייב מספק וי"ל דהתם לענין חלה שהוא איסור חייב מספק אבל הכא שהוא ממונא פטור מספק וכן תירץ בגמ' מ"ו וכ"כ … להמשך קריאה
א ואם יש בהמה לכהן ומוכר ראשה לישראל כו' חייב בלחיים ולא דמי לבכור שניתן לכהן במומו ומכרו הכהן לישראל דפטור ממתנות דשאני בכור שמחיים לא הוי עליה חיוב מתנות מעולם אפילו בעודו ביד ישראל משום דאין קדושה חל על קדושה משא"כ בשאר בהמות כהן שאף שרחמנא פטרו לכהן מ"מ מיד שמכר לישראל כולה או … להמשך קריאה
א כתב הרמב"ם אם הכהן יושב עמו כו' משנה פרק הזרוע דהמשתתף עם כהן או עם נכרי צריך לרשום ובגמרא ורמינהו המשתתף עם כהן צריך לרשום ועם הנכרי א"צ לרשום הכא במאי עסיקינן דיתיב נכרי אמסחתא דכוותה גבי כהן דיתיב אמסחתא אמאי צריך לרשום דאמרי בישרא קא זבין אי הכי נכרי נמי כו' עד איבעית … להמשך קריאה