א אבל המשתתף עם הנכרי ועם הכהן פטור כתב הר"ן ואיכא למידק חציו של ישראל אמאי פטור מ"ש מכוי הבא מצבי הבא על התיישה דלרבנן חייב בחצי מתנות משום דשה אפי' מקצת שה משמע וי"ל דלא דמי דהתם כל שיות שבו חייב דבכה"ג כל שה מיקרי אבל הכא דמקצת שה פטור כה"ג לא אמר רחמנא: … להמשך קריאה
א אבל אם נטלם כהן מידו א"צ להחזירם לו גם הרמב"ם כתב כן בפ"ט מה' בכורים והר"ן תמה עליו וז"ל ומשמע לי כיון דספיקא הוא אפי' נטל הכהן יחזור ללוי דהא מסקינן בפ"ק דבבא מציעא גבי ספק בכורות דתנן בהו המע"ה דאפי' תקפו כהן מוציאין אותו מידו שכך הדין בתופס ממון שהוא מסופק מצד הדין … להמשך קריאה
א ורש"י פסק שאין נוהגין בזמן הזה עפ"ר וכתב הרא"ש בס"פ ראשית הגז אף ע"ג דא"ר נחמן בר יצחק האידנא נהוג עלמא כר' אלעאי בראשית הגז ופרישנא דה"ה במתנות האריכו רבנן בהלכותיהן משום דר"נ בר יצחק לא פסק בהדיא הלכתא אלא אמר ונהוג עלמא הכי ואי איכא דוכתיה דלא נהוג שידעו הלכותיהן: וכ"כ הר"מ מרוטנבור"ק … להמשך קריאה
א ונוהגין עד כ"כ הרמב"ם כתב ב"י וז"ל וראיתי מי שכתב דע"כ לא קאמר הרמב"ם דמתנות נוהגות בח"ל אלא במצרים ובבל וכיוצא בהם שהם סמוכות לא"י ותרומה ומעשר נוהגין בהם אבל בשאר ח"ל אין מתנות נוהגות בהם: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל … להמשך קריאה
א ונראה שר"ל דוקא בצבי הבא על התיישה כו' כתב ב"י ע"ז וז"ל אינו נ"ל דא"כ לא ישתק מלפרש אלא אף בתייש הבא על הצבייה קאמר דחייב מריבויא דקרא וכמ"ש הר"ן בשם רש"י ז"ל עכ"ל. ול"נ דאדרבא מדברי הר"ן משמע נמי כמ"ש רבינו שהוא מבאר דברי רש"י בצבי הבא על התיישה וכמ"ש בדברי הר"ן הביאם … להמשך קריאה
א ובענין כוי הבא מבהמה וחיה לעיל בסימן כ"ח בענין כסוי הדם כתב רבינו וז"ל וכוי שהוא ספק חיה וכלאים הבא מבהמה וחיה וכאן לא הזכיר כוי שהוא ספק חיה משום דס"ל כוי שהוא ספק חיה פשיטא דפטורה משום המע"ה ולא בא לכתוב אלא הדין אם יש צד בהמות מאב או מאם אבל בשאר מקומות … להמשך קריאה
א ולא יהיה הכהן המזכה משרת בבית ישראל שרגיל ליתן לו המתנות י"מ דר"ל ליתן לאורחיו של הבע"ה ול"נ דא"כ עיקר חסר מן הספר וגם דוחק לפרש שלא יהא כהן משרתו של זה הישראל שירצה לזכות לו דא"כ מאי קאמר שרגיל ליתן לו המתנות בלא רגיל נמי (ובש"ע לא כתב שרגיל אלא ז"ל ושלא יהא … להמשך קריאה
א ובזמן שהכהנים רבים במטבחיים הצנועין מושכיי ידיהם והגרגרנים נוטלין כו' ז"ל הגמרא פרק הזרוע אמר אביי מריש הוה חטיפנא מתנות אמינא חבובי קא מחביבנא למצוה כיון דשמענא להא דתניא ונתן ולא שיטול מעצמו מיחטף לא הוה חטיפנא מימר אמינא הבו לי כיון דשמענא להא דתניא ר"מ אומר בני שמואל חלקם שאלו בפיהם (פי' חלקם … להמשך קריאה
א ולא עוד אלא שאפי' בעלה ישראל פטור בשבילה בגמ' פרק הזרוע רב כהנא אכל בשביל אשתו וכתב הרשב"א אכל בשביל אשתו וכ"ש שהוא פטור מן המתנות והר"ן כתב משמע לי דה"ק שכל אחד מאלו היה נוטל מתנות בשביל אשתו (ר"ל הנך אמוראי דחשיב בגמרא שאכלו בשביל נשותיהן) שמי שהיה נותן להם היה מקיים מצות … להמשך קריאה
א וצריך ליתנו עם העור ועם הצמר שבראש הכבשים כו' כתב הר"ן אף על פי שהוא במקום שנהגו להפשיט הראש לא יפשיט הלחי ואע"פ שבא ניתן לו לחי ועורו מופשט דשמא במליגה הוא רוצה לפי שדרך הראש למולגו אבל זרוע במקום שהגו להפשיט אם רוצה מפשיט ונותן לו הוא ועורו לכהן עכ"ל ובזה מיושב שאין … להמשך קריאה
א מיביעיא אם מהני ולא איפשיטא ולחומרא כבר כתבתי בפרישה שהרמב"ם פסק בזה לקולא וטעמו כתב בכ"מ וז"ל רבינו לטעמיה אזיל שכתב בפ"ק שבספיקי טריפוח זולת הדרוסה יש בהן שהולכין להקל מפני שאינן בפירוש בתורה (ותירוץ זה דוחק דאין זה ספק גמור כדבר שיש בו פלוגתא) ועי"ל שטעם רבינו שמאחר שבניטל עור מאחד מג' מקומות … להמשך קריאה
א הגלודה אסורה וכו' משנה פרק א"ט הגלודה ר' מאיר מכשיר וחכמים פוסלין וידוע דהלכה כחכמים ופרש"י גלודה שניטל עורה מחמת שחין או מחמת מלאכה וגם הרמב"ם בפרק ט' מהלכות שחיטה דבין ניטל ביד או בחולי טריפה ואיתא בברייתא בגמרא דאם נשתייר כסלע כשרה כלומר דע"י אותה שיור מעלה ארוכה ובעי בגמרא שיור זה היכא … להמשך קריאה
א עובר שנולד כו' עד ומותר לשוחטו מיד כו' ותימה דלעיל בטור א"ח סימן תצ"ח בהלכות י"ט כתב על עגל שנולד בי"ט מותר שוחטו כו' עד והא דשרי כגון דקים ליה בגויה שכלו לו חדשיו (דאי לאו הכי אסור עד ליל שמיני עכ"ה) וכגון שהפריס ע"ג קרקע שיצא מכלל ריסוק איברים וכבר תמה רבינו ירוחם … להמשך קריאה
א לפיכך שוורים שמפילים כו' כתב המרדכי בשהו ראבי"ה דאין לקשור רגלים של בהמה ולהפיל אותה דהא כשהרגלים קשורים אינו יכול לנעוץ צפרניו בקרקע ויש בו משום ריסוק איברים אפילו נראה יפה כבתחילה ולא נראה שבר בשדרה ובצלעות אפ"ה טריפה עכ"ל ולכך נוהגין דלא קושרין כל ארבע רגלים אלא שנים (או אפשר דמכוונים להפילה על … להמשך קריאה
א ואינן האידנא ליכא מאן דבדיק זהו כדעת בה"ג שנתבאר בסימן שקודם זה אבל לדעת רש"י האידנא נמי בדקי ב"י: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל … להמשך קריאה
א ואם היא שלימה מכל י"ח טריפות כשרה וא"ת אין מהניא בדיקה שמא ניקב משהו דלא מנכר בבדיקה כיון שאין מקומו ידוע דמהאי טעמא אמרינן דקוץ שניקב לחלל טריפה ויש לומר דאם איתא דמחמת נפולה ניקבה הוה נקרע קרע גדול ר"ן: רק פשטה ידה לעמוד וא"ת דלעיל בסימן י"ז גבי מסוכנת אמרינן דלא מהניא מה … להמשך קריאה
א ואם שהתה מעת לעת יצאה מכלל ריסוק אברים וניתרת ע"י בדיקה כו' ז"ל ב"י ובפיסקא נפלה מן הגג כתבו תוס' והרשב"א דתרתי בעינן שהייה מעת לעת ובדיקה והטעם שאינו מספיק בדיקה תוך מעת לעת כתב הר"ן משום דבנפילה חיישינן לתרתי חדא לריסוק איברים ודבר זה אינו ניכר בבדיקה כלל שאף על פי שלא נשתנו … להמשך קריאה
א וכן הדין בעוף שנחבט על דבר קשה בגמרא פא"ט חזקיה אמר אין ריאה לעוף ר' יוחנן אמר יש לו ומפרש בגמרא דה"ק חזקיה אין ריאה לעוף לא לינפל ולא ליחמר הואיל וצלעותיה מגינות עליה ופרש"י לא לינפל אם נפלה מן הגג דאמרן צריכה בדיקה אין צריך לבדוק בריאה וכתב הרשב"א דהיינו לומר דמסתמא לא … להמשך קריאה
א ונראה שיש להן תקנה כו' זה כדעת ר"ת בפרק התערובת ובפרק הנשרפין והיה מדייק מקדשים וע"ז לשאר איסורים אבל ק' דהא לקמן בסימן ק"י כתב רבינו להדיא שאסור דחיישינן שמא יקח ממקום הקבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ולא שרינן מה דפריש מרובא אלא בט' חנויות מוכרת בשר שחוטה ואחת בשר נבילה שהאיסור … להמשך קריאה
א אסור למכור דרוסה או ספק דרוסה לנכרי כו' כתב בת"ה דדרוסות שאר חיות בר מזאב וארי מותר למוכרן לנכרי חדא דשמא הלכה כהרא"ש שכתב לעיל בר"ס דאין איסור דרוסה בהן ועוד דשמא לא ימכרנה לישראל (יש להקשות דאם כן יהא מותר למכור ספק דרוסה לעכו"ם מטעם ס"ס. וי"ל דספק דרוסה ודאי אסור למוכרה דה"ל … להמשך קריאה
א שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות וז"ל א"ז ואומר אני יצחק בר משה הנה הגאונים שכתבו אין לדיין אלא מה שעיניו רואות הוא רש"י ז"ל ולדורו ולכיוצא בדורו הוא דכתב שהיתה בהם תורה גדולה וברורה וחכמה יתירה והם ראוים להורות ובני דורם היו יכולין לסמוך עליהם אבל עכשיו בימינו שבעוונותינו נתמעט התורה ואבדה החכמה … להמשך קריאה
א וכתב בעל הלכות גדולות בכ"מ שהוזכר כו' עד ואמור רבנן לזכר י"ב חדש כתב הרשב"א שנשאל על בהמה שנמצאת יתירת אבר מאותן איברים שהיא נטרפת בהן ועברו עליה י"ב חודש אם נכשיר והשיב לא תהא כזאת בישראל וכל מי שמכשיר זאת נראה כמוציא לעז על דברי חכמים: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה
א כתב הרשב"א כו' בדק ולא האדים הבשר מבחוץ אם סמוך לדריסתו בדק כשרה כו' כתב ב"י וז"ל בת"ה כתב וז"ל בדק ולא האדים בשר אפי' מבחוץ אם סמוך לדריסתו בדק כשרה בידוע שלא דרס שאילו דרס היה הבשר מאדים במקום דריסתו עכ"ל משמע דבספק דרוסה מיירי דוקא אבל ודאי דרוסה אפי' לא האדים כלל … להמשך קריאה
א וכיצד היא הבדיקה כו' כתב מהרי"ן חביב ז"ל ג' בדיקות הן האחת ספק דרוסה כגון ארי שנכנס כו' ובדיקה זו תועיל אפילו בבהמה כדעת רבינו כמ"ש הר"ן בפ"ט גבי ההוא ספק דרוסה דאתא לקמיה דרבא כו' ומ"ש המחבר וכיצד היא הבדיקה בודקין מכנגד המוח כו' עיקר כוונתי בזה על ספק דרוסה וכולל לעוף ולבהמה. … להמשך קריאה
א וכן אם ניקב אפילו בפנים כתב ב"י וז"ל כך הם דברי רשב"א בת"ה וקאי אקנה דאינו מיפסל בנקיבה (של קניא או כלבא עכ"ה) עד שיפסוק רובו משא"כ בשונרא דאפילו האדים מבחוץ טריפה ע"פ והנה מ"ש וקאי אקנה דמשמע דוקא ולא אשאר חלל הגוף משום דקשה ליה הלא אין בדיקה לחלל הגוף כמ"ש בפרישה וע"ש … להמשך קריאה
א אבל אם נכנס למקום שהבהמות רועות כתב הרשב"א דל"ד בקעה אלא כל מקום שאינו צר ביותר שיכולין לברוח קצת מפניו (ולא השיגם נ"ל אפי' נמצא הא' דרוסה מ"מ אין חוששין לאינך כל היכא דלא חזינן ריעותא ואמרינן לא השיגום רש"ל. ומ"מ כשנמצא שלשה נדרסין יש להחמיר ולאסור את כולם כי כבר הוחזק עדר זה … להמשך קריאה