א לפיכך אסור למלוג אלא אחר ניקור ומליחה ולדבריו ג"כ אסור אפי' נתנו לתוך כלי שני ב"י: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו … להמשך קריאה
א והרשב"א כתב שאפילו אם נחשב עירוי ככלי שני אסור ומדבריו משמע שאף בעוף דליכא חלב אסור משום דם דדם שנבלע ע"י וה לא יצא על ידי מליחה ב"י: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה … להמשך קריאה
א שאין בה מקום שיתקבץ שם הדם כתב הרא"ש בפג"ה דף קס"ז ע"א וז"ל יש שמגלגלין תרנגולת ברמץ למולגה ולכאורה היה נראה דאסור דלא שרי ברישא אלא אבי נחירי וזה לא שייך בתרנגולין ויש לחלק דדוקא בראש של בהמה שיש עצמות ודברים המעכבים את הדם לצאת אבל התרנגולת האש שואב את הדם ואינו מתקבץ בשום … להמשך קריאה
א ומותר למלוג תרנגולת ברמץ ז"ל ב"י מצאתי כתוב (והוא בהגהות ש"ד בשם מהרא"י ע"ש) (בת"ה סימן קס"ה והביאו בת"ח כלל צ"א סעיף ה' עכ"ה) ולא ראיתי בגבולין נוהגין כן ואפשר דאיכא חשש איסור מפני הכבד שעדיין בתוך התרגולת וכבדא עילוי בישרא לכתחילה אסור ע"כ גם נ"ל שאין נוהגין כן כרשב"א שכתב שמבליע ומפליט אפילו … להמשך קריאה
א וכן החוטין שבלחי צריך לחותכם קודם מליגה משמע דאם לא חתכם קודם מליגה עכ"פ החוטין אסורין וכן משמע בהרא"ש בפג"ה דף קס"ז ע"א בדין רישא בכבשא (פי' הטמנה שמטמין הראש ברמץ להסיר השער עכ"ה) וצ"ע הא פסק לפני זה דף קס"ו ע"ד דלצלי א"צ לחתוך החוטין וכמש"ר בשמו לעיל בר"ס ס"ה וסימן ס"ז ולכאורה … להמשך קריאה
א וגם הבשר מותר לאוכלו חי כתב מ"ו ולא צריך מליחה דהוי דם האיברים שלא פירש אבל לקדירה בעינן ג"כ חתיכה ומליחה ע"כ ונראה דלא כ"כ מורי דלקדירה אסור אלא לדידן שאין אנו בקיאין בהחלטה וכמש"ר בסימן ע"ג בכבד וכדעת ר' ירוחם שהביא ב"י שם דס"ל דכן הדין נמי לדידן דלא בקיאינן גם בשאר בשר … להמשך קריאה
א וכ"כ הרשב"א כתב ב"י שרשב"א לא קאי אלא אוורידין ואומצא דאסמיק אבל חוטין שביד ושבכתף ושבלחי הצריך חתיכה אפילו לצלי והטעם דבאומצא ובוורידין יראה לי שלא התירו אלא כשהוציא הוורידין ופניהם על האש וכיון שאין מבדיל בינם ובין האש האש שואל את הדם אבל חוטין אלו שמובלעין בתוך הבשר הבשר מבדיל בינם ובין האש … להמשך קריאה
א אבל מותר לצלותם בלא חתיכה ומליחה זהו דעת הרא"ש ויש חולקין כמש"ר בר"ס ס"ה שיש מצריכים חתיכה אף לצלי (אבל רש"ל כתב מ"ש רבי' וכן הוורידין ז"ל זהו מזרקו דגמרא ופי' רש"י בפרק כיצד צולין חוטין גסין שהן וורידין שבבית השחיטה ואיירי הכא בעינן היתר וורידין עצמן כשהוציאן מן הבשר כ"כ הרא"ש בפרק ג"ה … להמשך קריאה
א השובר מפרקתה של בהמה כתוב בהגהות אשיר"י דוקא שובר שמחמת יסורי השבירה אין בה כח להתאנח ולהוציא דם אבל חותך לא אסר ובשבלי הלקט כתב מכאן שאסור לקרב מיתת הבהמה אחר שחיטה ע"י הושטת סכין בלבה מפני שמתה ואין בה כח להתאנח ולהוציא דם ע"כ ויש לדקדק שכתב רבינו לעיל בסימן כ"ג שחט רוב … להמשך קריאה
א או שפירש ממקומו ונתעורר ללאת ונבלע כו' בפרק כל הבשר אמר שמואל משום רבי חייא השובר מפרקת של בהמה קודם שתצא נפשה הרי זה מכביד את הבשר וגוזל את הבריות ומבליע דם באיברים איבעיא להו היכי קאמר מכביד את הבשר וגוזל את הבריות משום דמבליע דם באיברים הא לדידיה שפיר דמי או דלמא לדידיה … להמשך קריאה
א ודם דגים כו' אם ניכר שהוא מדגים כגון שיש בו קשקשים מותר וא"ת גבי דם שנמצא על קשר חלבון ולא נתפשט חוצה לו או בשאר מקום בחלבון שלא על הקשר אמאי אמרינן דיזרוק הדם ולא אמרינן שהביצה מוכח עליו שדם ביצה הוא ולשתרי כיון שאינו מריקום האפרוח ממנו ותירץ רשב"א דכיון שמצינו בביצה דם … להמשך קריאה
א מותרות לאוכלם וזורק הדם הטעם כתבתי בפרישה וכתב הרשב"א מ"מ אין ללמוד מכאן היתר לביצה בת יומא שנמצא בה דם דכיון שהיא ראויה לגדל אפרוח לא פלוג רבנן וכן המנהג שלא לחלק בין בן יומא לכשאינו בן יומא: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © … להמשך קריאה
א כתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל בתשובה ביצים הטרופים בקערה וכו' כתב ב"י וז"ל ויש לדקדק אם היו טרופות היאך יכולה האשה ליקח החלמון שעליו הקורט דם ולזרקו הרי טרוף ומעורב היה ונ"ל שאחר שהתחילה לטרפה ראתה הדם על אותו חלמון שעדיין היה שלם ואפ"ה חש הרא"ש שמא דם זה היה בקשר החלבון וחוצה לו … להמשך קריאה
א ואם נמצא על הקשר פי' בראש החד של ביצה כו' בס"פ א"ט נמצא עליה קורט דם זורק את הדם ואוכל את השאר א"ר ירמיה והוא שנמצא על הקשר שלה תני דוסתאי אבוה דרבי אפטוריקי ל"ש אלא שנמצא על חלבון שלה אבל אם נמצא על חלמון שלה אפי' ביצה אסורה מ"ט דשדא תכלא בכולה ע"כ … להמשך קריאה
א ודם ביצים אם ידוע שאינו מריקום האפרוח כו' ז"ל ב"י בס"פ אלו טריפות אמרינן דביצה שנמצא בה דם אסורה והקשו התוס' והרא"ש ע"ז מדאמרינן בכריתות פרק דם שחיטה יצא דם ביצים שאינו מין בשר ויצא דם דגים וחגבים שכולו היתר ומשמע דכי היכי דשרי דם דגים וחגבים כל זמן שישנו עליהם וניכר שיצא מהם … להמשך קריאה
א כוי חייבין על דמו ז"ל הגמרא פרק א"ט דף כ"א כל דקתני לאתויי כוי מאי קסבר אי קסבר ספיקא הוא איצטריך קרא למיסר ספיקא אלא קסבר כוי בריה בפני עצמו הוא וכתבו התוס' שם בריה בפני עצמו פי' לא חיה ולא בהמה דאל"כ לא איצטריך לרבויי ולא כמו ששנינו במקום אחר שהוא ספק ע"כ … להמשך קריאה
א וחוט המוח שבא מהראש לשדרה מוציאין אותו כו' ז"ל ב"י נראה שזה החכם סובר שהחלב שמפסיק בין חוט המוח לעצם השדרה אסור ומש"ה קאמר שמוציא אותו בקרומו ואוכלו והחלב שבין חוט המוח לעצם השדרה מנקר אותו ואפשר שטעמו מפני שסובר שהוא משרשי חלב הכסלים וחלב הכליות ולא נזכר זה כלל לא בדברי הגמרא ולא … להמשך קריאה
א צריך לשקוע הסכין בשפת הכתף כו' כתב ב"י ר"ס ז"ל מלשון רש"י משמע לכאורה דחוטין שביד היינו חוטין שבכתף אבל מדברי רבינו נראה דתרי גווני חוטי נינהו חד ביד וחד בכתף וכ"כ בסדר הניקור לבעל העיטור שכתב רבינו בסימן זה וכן נראה מדעת רשב"א שכתב בשם הראב"ד דחוטין שבכתף בכלל ידא הם ואפשר שלזה … להמשך קריאה
א שני גידין מצד זה כו' לעיל בריש סימן זה הביא ב"י דברי רוקח ז"ל וצריך להסיר חוטין שבצואר ובגרון הבהמה והם מזרקי שמליאים דם ובעוף שני גידין משני צידי הצואר אחד מימין ואחד משמאל ויוציא חוט שבאמצע צואר מלא דם ע"כ ויש לדקדק שלפי דברי הרוקח משמע שאין בכל צד אלא חוט א' ורבינו … להמשך קריאה
א ואין כאן מי שהוא בקי כו' מותר כתב ב"י מדאמרינן רוב מצוין אצל שחיטה מומחין הם לפיכך אמרינן דרוב מצוין אצל ניקור מומחים הם. וכיון דגבי שחיטה לא סמכינן ארובא אלא בדליתיה קמן דנשייליה ה"ה נמי גבי ניקור לא סמכינן ארובא אלא היכא דליכא למיקם עלה דמלתא כגון דליכא בקי אחרינא להראותו אבל היכא … להמשך קריאה
א ויש אוסרין אותו בהנאה מכל מקום מותר למכור הירך לנכרי דהנכרי אינו נותן המעות אלא על דבר שיש בו טעם ולא אגיד תוספות אבל לשלוח לנכרי ירך שלימה במתנה שעדיין הגיד בתוכו אסור תוס': הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות … להמשך קריאה
א והקנוקנות כו' אוסרים תערובותן בפליטתן זה אחד מהדברים שהטפל חמור מן העיקר שהרי הקנוקנות והשומן אין איסורין מן התורה אלא שחכמים החמירו עליהן הואיל והן דבוקין בגיד והגיד אינו אוסר תערובתו בפליטתו והן אוסרין תערובתן בפליטתן: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל … להמשך קריאה
א ושומנם אסור ואין חילוק בין בהמה לחיה אף בשומן שלא חלקו חכמים אלא בחלב הראוי להקרבה ואם יש אדם שמפטפט כנגד זה נוטה לצד מינות וראוי לנדותו מרדכי: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה … להמשך קריאה
א ושני גידין הם כו' עיין מ"ש בפרישה ורשב"א כתב בחידושיו דמה שנכנס מן הגיד בבשר אינו אסור מן התורה וכתב ב"י ובזה מיושב מה שהקשו התוס' על פירש"י דכתב פג"ה ר"ד צ"א במימרא דרב יהודה פי' פנימי הסמוך לעצם שהוא בצד פנימי של ירך שכלפי ירך חבירתה כשהבהמה מחוברת קרי לה פנימי ובסוף ד' … להמשך קריאה
א כתב גאון יש בבהמה כמה גידין כו' ברוקח כתוב שיש בבהמה נ"א חוטין אסורין כ"ה מצד זה וכ"ה מצד זה ואחד מתוך הזנב וסימנך אל תאכלו נ"א: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות … להמשך קריאה
א לשון הרמב"ם כו' (וחוטי העוקץ כו' כתב הב"י דזהו מה שאמרו הגמרא חוטין שבעוקץ אסורין ופירשו הרמב"ם דהוא אסור משום דם אבל רש"י פי' שהן אסורין משום חלב ותמה בעל ש"ג בפרק ג"ה דף תש"ז ע"ב על הטור דמאחר שכתב לעיל סימן ס"ד בחוטי העוקץ ארש"י והן אסורין משום חלב איך כתב כאן פי' … להמשך קריאה