א ורבינו תם פירש אף ע"פ דשני תלמודא כו' למסקנא לא קאי הכי בפרק כיצד צולין אמר רב הונא בדם אמרינן כבולעו כך פולטו ובעי להביא ליה סיוע מהא דתניא הלב קורעו ומוציא את דמו לא קרעו קורעו לאחר בישולו ומותר וקס"ד דהאי בישולו (דקאמר קרעו לאחר בישולו עכ"ה) ר"ל צלייה כמו ויבשלו את הפסח … להמשך קריאה
א וא"א הרא"ש ז"ל היה מתיר כו' וינקוב גם הקרום לשון ב"י ומשמע נמי שהוא מתיר להניחו על הצדדים לצלות ע"י נקיבת העצם כדברי הרשב"א אע"ג דרשב"א לא הצריך לנקוב הקרום שאני צלייה אע"ג שהקרום שלם נורא משאב שאיב כדין חוטין שיש בהן דם שא"צ מליחה לצלי לדעת הרא"ש כמ"ש בסימן ס"ה הלכך דנקיבת העצם … להמשך קריאה
א והרמב"ם כתב שאין מבשלין ולא קולין אותו כו' לשון ב"י דברי רבינו סתומים שנראה מהם שמן הדין אוסר הרמב"ם לבשל ולקלות אותו ואינו כן שהרי כתב בזה הלשון בפ"ו מהמ"א מנהג פשוט שאין מבשלין המוח של ראש ולא קולין אותו עד שמהבהבין אותו באור עכ"ל: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה … להמשך קריאה
א רוצה לאוכלו צלי מניח בית שחיטתו על האש כתב הרא"ש בתשובה דין זה דוקא לדידהו כי בימיהם היו צולין בתנור ומשלשלין הצלי בתוכו וכשנותנין הנחירין למטה זב כל הדם למטה דרך הנחירין אבל בתנורים שלנו שאין פיהם למעלה איכא למיחש שמא לפעמים לא יהיה בית השחיטה למטה ע"כ וכתב ב"י ונראה שזו היא זהירות … להמשך קריאה
א כתב הרשב"א כו' ואיני רואה דבריהם אלא חותך הראש לשנים כו' כתב ב"י וז"ל וא"ת מאחר שהוא סובר שאין השער מעכב ע"י המלח למה צריך לחתוך הראש לשנים ימלחנו מבחוץ והדם יצא דרך השחיטה ודרך הנחירין דלא גרעי הני דוכתי ממקום חתך שבטלפים ואין לומר דשאני ראש שהוא עב ואין כח במלח להפליט כל … להמשך קריאה
א ואפי' לפי זה בשר שנמלח כבר ופלט כל דמו כו' פי' מ"ו אפי' הציר וכמ"ש בפרישה ומכאן קשה קצת על א"ו של מורי שדייק ממ"ש בפוסקים כל דמו שר"ל מיד אחר שיעור מליחה לכך פסק בנפלה לתוך ציר לאחר שיעור מליחה דאסור דהא כאן ג"כ כתב ופלט כל דמו ור"ל אפי' לאחר שיעור פליטת … להמשך קריאה
א אבל אם הטהור מליח והטמא תפל כו' ז"ל הרא"ש אהא דאמרינן בגמרא טהור מליח וטמא תפל מותר וא"ת כיון שנמלח הטהור ומונח על הטמא או תחתיו או בצידו הרי נמלח גם הטמא ממלח שעל הטהור וי"ל שנמלח מכל צדדין רק במקום שהוא דבוק לטמא א"נ אחר שנמלח הטהור הגיע לטמא ובמה שהוא נוגע אינו … להמשך קריאה
א וכן הוא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל הרא"ש בדף קע"ה אמר רב נחמן אמר שמואל דגים ועופות שמלחו זה עם זה אסורין ואפי' בכלי מנוקב מ"ט דדגים רפו קרמייהו וקדמי פלטי ובתר דנייחי דגים פלטי עופות והדר בלעי דגים מינייהו ופרש"י הדגים לבדן אסורות והקשה רשב"ם א"כ הו"ל למימר דגים שמלחו עם העופות אסורין דאז … להמשך קריאה
א אלא שמלח הדג אצל העוף מותר אבל איפכא אסור כמ"ש בפרישה אבל רמ"א כתב בש"ע סעיף ב' וכ"כ בת"ח כלל כ' סעיף י"ד שהדגים בכה"ג מותרין ומדמה זה לחתיכה חיה שנפלה לציר דאמרינן ידיחנה וימלחנה דאגב דפלט דם דידיה יפלוט גם זה שקיבל וה"נ נאמר בכה"ג וע"ש עוד. וצ"ע דלכאורה יש לחלק ביניהן דשאני … להמשך קריאה
א לא מלחן יחד אלא שמלח הדג אצל העוף מותר עמ"ש בפרישה ונראה עוד ליישב הא דחזר וכתב לקמן וכל זה כשמלחם שניהם יחד לפי שיטת ב"י שמפרש הא דמלח הדג אצל העוף מיירי שלא מלח הדג באותו הצד שהוא מונח אצל העוף לכך מותר דלפי זה י"ל דמש"ר לקמן לא מלחן יחד אלא לאחר … להמשך קריאה
א וכל זמן שפולטת צירה אינה בולעת התוס' כתבו טעם אחר והוא זה משום דפליטת ציר מושכת הרבה אחר פליטת הדם וכל זמן שמושך פליטת הציר פולטת מה שבולעת מן העליונות ומה שנמצא בגומות ציר הוא ולא דם: והר"י מאורליאנ"ש אומר דכיון שלא נגמר פליטת דם התחתון קודם התחלת בליעתה מן העליון אין דרך פליטתה … להמשך קריאה
א מצאתי כתוב באגרת תשובה לר"י כו' עד ואסור לחתוך ממנו בסכין עד שידיח הבשר יפה כתב ב"י יש לתמוה על רבינו שכתב מתחילה סתם מעשה שהתיר רש"י כו' ואח"כ כתב דברי ר"י כאילו אין מחלוקת ביניהם והם רחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב שלדעת רש"י צריך לומר שלכך לא נאסר הבשר שכבר נתייבש הדם … להמשך קריאה
א במקום שאין מלח מצוי יצלה הבשר כו' ואח"כ יבשלוהו הטעם עיין בפרישה ובא"ח כתב הר"פ כשצולין יונים וכיוצא בהן שרגילין לטגן במחבת אח"כ קודם שנצלו כל צרכן שצריך למולחן ולהשהות כדי מליחה לקדירה וכ"פ מ"ו וכתב נ"ל דצריך לצלותן עד שיזוב כל דמו וכן בא"ז וכן עיקר (נ"ל דדייק מדכתב א"ז עד שיזוב כל … להמשך קריאה
א ואם הוא של חרס אסור כתב מ"ו וכן נ"ל ולא כמהרא"י שמתיר עיין בא"ו שער ז': הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו … להמשך קריאה
א וי"א שאפי' אם הוא מנוקב אסור לאכול בו רותח. זה סברת הר"ן וכתב ומה שאנו מולחין וחוזרין ומולחין בכלי אחד מנוקב היינו משום דאגב דטרדה חתיכה למיפלט לא בלע ואפי' כי גמרה לפלוט דם פולטת ציר וכל דפולט ציר לא בלע דם א"נ משום דאין מליחה לכלים ומש"ה מותר למלוח בשר כשר להשהותו במלחו … להמשך קריאה
א אין מולחין אלא בכלי כו' או במקום מדרון בענין שאם ישפך כו' מהאי לישנא דייקינן שאפי' בדף חלוק ברהיטני מותר למלוח וכן כתב מהרא"י: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא … להמשך קריאה
א כתבו הגאונים בשר ששהה וכו' ואין לאוכלו מבושל כתב בת"ה דגם אסור לבשלו אחר צלייה ועוד כתב מהרא"י בכתבים דאסור להשהותו לכתחילה ג' ימים כדי לצלותו דדלמא משתלי ומבשל ליה. עוד כתב דאם נתערבה חתיכה זו באחרות דבטילה היא ברוב ושרי כולן לבשלן ולא אמרינן כיון דמותר לצלותן דבר שיש לו מתירים הוא דלצלייה … להמשך קריאה
א בשר שנתבשל כו' עד ויש מתירין ולזה הסכים הרא"ש ז"ל אבל מהרא"י כתב שאותה חתיכה לעולם אסורה וכ"כ מ"ו והאריך בא"ו ע"ש (וכ"כ רמ"א בת"ח כלל ב' ד"א רק שכתב שאם הוא בשעת הדחק או בע"ש ולא יכול להכין אחרת שיש לסמוך אמתירין עכ"ה): הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף … להמשך קריאה
א וכתוב בספר המצות אם נכרי משמש בבית ישראל כו' ז"ל סמ"ק אם יש נכרי או נכרית משמשין בבית ישראל ושמו הבשר בקדרה ולא ידעינן אם הדיחוהו או לא נאמנים במל"ת וכ"ש אם יודעין בטיב יהודי ואם יש שם נער או נערה יודעין בטיב הדחה או יוצא ונכנס מותר משום דמרתתי ועוד דיש לנו לומר … להמשך קריאה
א וא"צ ס' לבטל כל החתיכה אבל מ"ו האריך בא"ו לאסור כל החתיכה ע"ש בסוף שער ח' ומצריך ס' נגד כולה משום דחתיכה עצמה אין בה ס' נגד דם ומלח שעליו וחשבינן ליה לאיסור דבוק ונעשה נבילה (וכמ"ש רבינו בסימן ע"ב אבל רמ"א כתב בת"ח כלל ו' ד"ב שאין נקרא איסור דבוק כי מיד שבא … להמשך קריאה
א ואם נתבשל הבשר בלא הדחה כו' ועל בשר יבש הסכימו דבדיעבד מותר אם נתבשל בלא הדחה: ואם נתבשל בלא הדחה כו' צריך ס' לבטל כל המלח יש רוצין לאוסרו עד אלף דלטעמיה עביד וליתא דאין לאסור דבר הבלוע מאיסור יותר מדבר האסור ש"ד ודעת האוסרים הם ריב"א ור' שמשון הביאם רבינו בס"ס ק"ה: הסבר … להמשך קריאה
א ואחר ששהה שיעור מליחה ידיחנו שני פעמים כו' בהגהות אשר"י כתוב שצריך להדיחם תחילה ג' פעמים שנים כמו שמפורש בפנים ושלישי אנו עושין לטהר מים שניים שנגעו בראשונים וכה"ג אמר ריב"א גבי נטילת ידים. וכתב בהגהות ש"ד והגהות אשר"י שצריך לשום תחילה המים בתוך הכלי ואח"כ הבשר. (כי המים שבכלי מבטלין כח המלח כו' … להמשך קריאה
א ושיעור שהייתו במלח כו' כתוב בתרומת הדשן מרגלא בפומי דאינשי שצריך להשהות הבשר במלח שעה אחת ור"ל שנהגו העולם כדברי א"ז וש"ד שכתבו דשיעור מליחה כשיעור צליית אותה חתיכה עצמה לפי גודלה ועוביה והואיל ואין שיעור לזה שוה בכל חתיכות קבעו העולם להם שיעור מוגבל ותפשו שעה לשיעור זה ויש לסמוך לזה מדאמרינן בפרק … להמשך קריאה
א אבל הרא"ש ז"ל כתב צריך לפזר עליו מלח הרבה כו' מתוך לשון רבי' משמע שהרא"ש פליג על הרשב"א וב"י כתב שמדברי הרשב"א משמע שגם הוא סובר שלכתחילה צריך למולחו מכל צדדיו ולא כתב בלשונו שאינו צריך אלא שבדיעבד סובר אף אם לא מלחו מכל צדדיו שרי ובזה גם הרא"ש מודה ולא פליגי: הסבר על … להמשך קריאה
א ואם הדיחו הטבח כו' כתב המרדכי שאפי' הדיח הטבח אם שוב חותך כל נתח לב' או לג' נתחים צריך לחזור ולהדיח (וכן אם הסיר טלפי הרגלים לאחר ההדחה ואם לא עשה כן הוי כאילו לא הודח כלל כ"כ רמ"א והוא מאו"ה עכ"ה): אף אם ידיחנו וימלחנו פעם אחרת עפ"ר בשם רש"ל וכתב רש"ל ומטעם … להמשך קריאה
א כיצד סדר מליחה מדיח הבשר תחילה כתב המרדכי וי"א שההדחה ראשונה היא ללחלח הבשר שיצא הדם ע"י מליחה ואינו דאדרבא מטרשי ליה כדאמרינן גבי ריאה ראבי"ה עכ"ל וכתב ב"י ע"ז ואין דבריו נראין אלא בארצות הקרות ובזמן הקור הגדול אז נראה שישימו המים באור עד שתפיג צנתן ע"כ: הסבר על זכויות יוצרים דרישהרשיון: Public … להמשך קריאה