א והרמב"ם כתב דרך אחרת כל חבית שדג טהור משוטט בו מותר וכו' ז"ל בפ"ו נכרי שהביא עריבה מליאה חביות פתוחות של ציר ודג אחד טהור באחת מהן כולן מותרות היו סתומות פתח אחד ונמצא בה דג טהור שניה ומצא בה טהור כולן מותרות והוא שיהיה ראשו של דג ושדרה קיים וע"פ זה יתבארו דברי … להמשך קריאה
א נכרי שהביא חבית מלאה מציר דגים אם כילכית אחת שוטטת בו מותר כו' בספ"ב דע"ז ד' מ' תנן דציר שיש בו דגה שרי ושאין בו דגה אסור ובגמרא ת"ר איזהו ציר שיש בו דגה כל שכילכית אחת או שתי כילכית שוטטות בו השתא כילכית אחת אמרת שרי שתי כילכית מבעיא ל"ק כאן בפתוחות כאן … להמשך קריאה
א עוד יש סימן אחד בדג טהור והוא שהטמא ראשו חד וכו' בפ"ב דע"ז דף ל"ט תנן דטרית טרופה אסורה ושאינה טרופה מותרת ובגמרא ת"ר אזוהי טרית שאינו טרופה כל שראש ושדרה ניכר ופירש"י כל שראש ושדרה של כל דג ודג ניכרים שהדגים ניכרין בראשן כו' מתיב רב עוקבא בר חמא ובדגים כל שיש לו … להמשך קריאה
א ואפילו אין לו אלא סנפיר אחד וקשקשת אחד מותר והוא שתהיה כו' שם במשנה ובדגים כל שיש לו סנפיר וקשקשת ר' יהודא אומר שני קשקשים וסנפיר א' וכתב הר"ן ס"ל לר' יהודא דשני קשקשים בעינא לפי שמלת קשקשת היא כפולה ות"ק סבר שאין משמעה אלא קשקשת אחת וקי"ל כת"ק ומיהו איכא למידק מדתניא בתוספתא … להמשך קריאה
א ולא עוד אלא אפי' בכל המקומות יכולין לסמוך ז"ל הרשב"א בת"ה היו נאכלין במקצת מקומות ובמקצת מקומות אין נאכלין יראה לי שאומרים על אותן מקומות שפשט בהן היתרן שאלמלא שקבלו כן מאבות הראשונים הבקיאים בהן לא היו נוהגין בהם היתר ואע"פ שמקצת מקומות לא קבלו כן אין אומרים למי שלא ראה את החודש שיבא … להמשך קריאה
א סימני העוף לא נתפרשו אלא שפי' הכתוב עופות טמאין וטהורין כו' פי' שיטה זו בגמרא ארוכה ורחבה מיני ים כי נתחבטו בפי' שמעתתא זו גאוני עולם רש"י ותוס' ור"ן בשם רבי משה בר יוסף כל אחד דרך לנפשו ועוד דרך רביעי כתב רבינו תם בספר הישר ושלשה דרכים בארוכה הביאם רבי זרחיה בספר המאור … להמשך קריאה
א דבש דבורים מותר ואין בו משום אבר מן החי צ"ע פשיטא שאין בו משום אבר מן החי דהא כתב רבינו לעיל סימן ס"ב דאין איסור אבר מן החי נוהג אלא בבהמה טהורה ולא בטמאה וצריכין לומר כיון שהדבש מותר וטהור אף שהדבורים שם טומאה עליהם ה"א דינהוג בהן אבר מן החי: הסבר על זכויות … להמשך קריאה
א (אבל מי חלב אסור הב"י כתב דמלשון הטור משמע דאנסיובי קאי מדכתב וכן נוהגין כו' עפ"ר אבל אין נראה דודאי רבינו איירי במי נסיובי דלנסיובי לא היה קורא מי חלב וכמ"ש רבינו לקמן סי' פ"ז וכמ"ש הב"י להדיא דאיירי כאן במי נסיובי ודייק כן מלשון הרא"ש שהביא בסי' פ"ז. וראוין הן שפיר לבשל בהן … להמשך קריאה
א ואם נטרפה ע"י סירכא כתב הרשב"א כו' כתב ב"י דברי רבינו אינן מבוארים יפה שנתן מקום לטעות בדבריו לאמר דלנטרפה על ידי סירכא כתב הרשב"א כן ולא בשאר טרפיות שהרי כתב קודם לכן דין שאר טרפיות ולא כתב עליהם טעם זה ואינו כן שהרי טעם זה שייך בכל טרפיות שא"א לתלות שבשעת שחיטה נטרפה … להמשך קריאה
א והרשב"א כתב שהולכין בו אחר ס' כו' כתב ב"י דאין הל' מדוקדק וכתב הרשב"א דפשיטא דאין סברא להחמיר באיסור זה אף לדעת ראשונה מבשאר איסורין ונלע"ד ליישב בדוחק דאשמעינן דבעינן שיעור ס' בבירור ולא סגי אם יש ששים בהמות כשירות בעדר דנימא הרי יש ס' נגדה אלא משערינן בחלב דומיא למ"ש בסימן פ"ז בביצי … להמשך קריאה
א אבל אם ידוע שקודם שחיטה נטרפה כו' כל הגבינות אסורות הא דאסר רבינו כל הגבינות אפי' גבינות שנעשו קודם ג' ימים הוא כדברי ר' יונה והרשב"א והר"ן ז"ל דכל שיצתה מחיים מחזקת הרוב ולא ידעינן זה כמה אזלינן בה לחומרא ושלא כדברי סמ"ק שכתב בסי' ר"א שאע"פ שהוגלד פי המכה גבינות שנעשו לפני ג' … להמשך קריאה
א אם הוא טריפות שאפשר שלא אירע לה אלא עתה יש מפרשים שמ"ש שלא אירע לה אלא עתה ר"ל לאחר שחיטה דנמצא שהיתה בחזקת כשרות כל זמן חיותא ולפ"ז א"ש מה שמסיק רבינו אבל אם ידוע שקודם שחיטה נטרפה שתולה בקודם שחיטה אפי' אינו ידוע ומוחזק שודאי נטרפה קודם החליבה מ"מ כיון שיצתה מחזקות רוב … להמשך קריאה
א ומי רגליה ל"ש מי רגלים של חמור ל"ש של שאר בהמה וחיה הטמאה אסורין בפ"ק דבכורות בעו מיניה מרב ששת מי רגלים של חמור מהו ותבעי ליה דסוסים וגמלים דסוסים וגמלים לא מיבעיא להו דלא עכירי ולא דמי לחלב מיא עול מיא נפק כי קא מבעיא להו דחמור דעכירי ודמי לחלב מאי מגופיה קא … להמשך קריאה
א צריך שיהו כרוכות הדורות וחרוקות גם הרמב"ם כ"כ וז"ל ב"י יש לתמוה עליו ועל רבינו למה הצריכו שיהו כרוכות הדורות וחרוקות והוא דמבלע חירקייהו דהא אמרינן עלה והיינו ספיקא דעזא כרכין ופרש"י דסימנים אלו אנו יוצאים שלא נטעה לאכול חלב דעיזא כרכין והוא ספק אם מותר או אסור וכיון דאסיקנא כרכין חלבו מותר תו … להמשך קריאה
א חיה חלבה מותר ודמה אסור וטעון כסוי כתב ב"י לא כיון רבינו ללמדינו פה דיני החיה אלא כי היכי דלא תימה למה לי סימנין להבדיל בין החיה טהורה לבהמה טהורה כיון דשתיהן טהורות הן ולפ"ז לא היה צריך לכתוב אלא דחלבה מותר ודמה טעון כסוי דבשני דברים אלו לבד חלוקה חיה מבהמה אלא משום … להמשך קריאה
א אבל אם הניחה מעוברת ומצא מין טמא הולך אחריה כו' אסור יש מקשים הא כתב רבינו לקמן בסימן שי"ו דאם ראינוה שהיא חולבת ואח"כ ראינוה מניקה ולד פטורה מהבכורה שלא היתה מרחמת עליו אא"כ ילדתהו ואפילו אם הוא מין אחר שאינה מינה כגון מניקה חזיר ולעד"נ דל"ק דהתם גרסינן שלא היתה מרחמת עליו אלא … להמשך קריאה
א כתיב להבדיל בין הבהמה הטמאה לטהורה תרי קראי כתיב' חד בפרשת שמיני להבדיל בין הטמא ובין הטהור וכו' ודרשו רבותינו ז"ל וכי צריך לומר בין פרה לחמור אלא בין נשחט חציו של קנה לנשחט רובו וחדא בסוף פרשת קדושים והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה ועל פסוק זה קאי רבינו ואמר פי' בין אסורה לאכילה … להמשך קריאה
א אינו מפליט לדם שבפנימי פי' לדם בשר מולייתא שבתוכו אע"ג דקי"ל בחתיכה עבה המלח מפליט כל דם שבתוכה הכא שאינו חתיכה א' אלא מולייתא שאני וכל זה מיירי באם לא נמלח פנימי אבל אם גם הפנימי נמלח והודח רק שהחיצון לא נמלח ומלחו עתה מבחוץ ולא מצד פנים אפשר לומר דמלחו מפליט ומותר אפי' … להמשך קריאה
א בשר שצולין בלא מליחה אין נותנין כלי תחתיו כו' ז"ל הגמ' בפרק כל הבשר (חולין דף קי"ב א)"ר נחמן אמר שמואל אין מניחין כלי תחת הבשר עד שיכלה כל מראה אדמומית שבו מנא ידעינן מר זוטרא משמיה דרב פפא אמר משתעלה תמרותו מתקיף לה רב אשי ודלמא תתאי מטא עילאה לא מטא (פי' שמא … להמשך קריאה
א ואם ישאר בו דבר ממנו הוי דם האיברים שלא פירש כתבו התוספות והרא"ש דאין לאסור משום שנכנס בו הדם מצד זה לצד זה וחשיב כדם האיברים שפירש דל"מ אם נצלה יפה דאז נפלט הדם לחוץ אלא אפילו לא נצלה יפה ולא נפלט כל הדם לחוץ שרי כי מה שיוציא לחוץ נורא משאב שייב ליה … להמשך קריאה
א ור"י התירו הטעם כתבתי בפרישה דיש להן ציר כו' ומכאן יש להביא ראיה קצת לדברי רמ"א דפסק בת"ח שלו דכל זמן שפולט הבשר ציר דידיה פולט ג"כ דם שמקבל מעלמא מבשר שנמלח עליו מיהו יש לחלק דשאני הכא שהוא תחלת מליחתו ועוד המלח בתקפו ואז אמרינן דוקא כבולעו כך פולטו משא"כ לאחר שעה שכבר … להמשך קריאה
א אין מחזיקין דם בבני מעים כגון בכרס ובקיבה כו' ז"ל הר"ן ר"ת כתב שהכרס אינה בכלל מעיא ומחזיקין בו דם שהרי אמרו במחט הנמצא בעובי בית הכוסות שאם אין עליה קורט דם בידוע שהוא לאחר שחיטה ולדידי מהא לא איריא דאנן הכי אמרינן שמתוך שדמן מועט אין צריכין מליחה לפי שאותו דם המועט שבהם … להמשך קריאה
א הטחול כו' וא"צ אלא מליחה בין לצלי בין לקדרה מ"ש רבינו שלצלי צריך מליחה כתבתי בפרישה ועוד נראה דאדלעיל קאי וה"ק בין לצלי בין לקדרה הוא כשאר בשר ומותר לצלותה בשר ע"ג בשר משא"כ בכבד גם לבשלה עם שאר בשר לאפוקי מהגמרא דכתב הא דמותר לבשל טחול היינו בלא בשר קמ"ל דלא ועיין בב"י: … להמשך קריאה
א אסור לצלותו עם בשר בשפוד אא"כ הכבד למטה כתב ב"י ז"ל מדברי התוס' בפרק כיצד צולין נראה דאפי' לפי מנהג העולם שאין מבשלין כבד ע"י שום מליחה מ"מ כיון דנמלח במליחת קדרה נתמעט דמו ולא אשר טפי משאר בשר שלא נמלח ובישרא ע"ג בישרא שרי לכתחלה לכ"ע ע"כ והנה פשוט מ"ש ובישרא ע"ג בישרא … להמשך קריאה
א והגאונים כתבו שאין אנו בקיאין בהחלטה ז"ל ב"י ובאמת יש לתמוה מה בקיאות יש בהחלטה בשלמא בחליטת רותחין איכא למיגזר שמא לא יהא רותחין יפה יפה אבל בחליטת חומץ ליכא למיחש שמא יבואו לחלוט בחומץ שאינו חזק דאע"פ שאינו חזק הוי שפיר חליטה כדאיתא בפרק כיצד (צ"ע הלא כתב רבי' בסימן קכ"ג ז"ל ור"ת … להמשך קריאה
א שאין עוף שלא יהא בו ששים כנגד לבו עפ"ר מ"ש בשם מ"ו וכ"פ מהר"י מינץ בתשובתו סימן ט"ו ושם הפריז על המידה להתיר העוף גם כשהוא בלא כנפים והביא ראיה לדבריו ומתוך הראיות מוכח דס"ל דאפי' ניטל גם הגרגרת ויתר הדברים ולא נשאר כ"א הגוף שלם מקרי עוף שלם ויש בו ס' נגד לבו … להמשך קריאה