א הכחל בין שהוא של מניקה שיש בה חלב הרבה בין אינו של מניקה אסור מדרבנן לבשלו כו' בשיטת הגמרא דכחל נתחבטו גאוני עולם ורבינו הביא שלשה פירושים של רש"י ושל ר"ת ושל הרי"ף וקיצר מאוד בדבריו ויש בהן מקום לטעות והב"י גם בכאן קיצר במקום שהיה לו להאריך והאריך במקום שהיה לו לקצר לכך … להמשך קריאה
א ור"ת כתב כו' וגם גבינה אחר בשר מותר מיד כו' אבל התוס' פירשו לאחר שבירך ברכת המזון יכול לאכול גבינה ונראה דוקא אחר בשר אבל אחר שלקות וכיוצא בזה או ביצים מטוגנין בשומן דליכא בשר בין שינים סגי בקינוח והדחה ונטילת ידים עכ"ל אגודה פכ"ה כתב אבי העזרי דאסור לאכול גבינה אחר ביצים מטוגנין … להמשך קריאה
א וכתב הרמב"ם בד"א כו' אבל אם אוכל אחריה בשר עוף א"צ לא קינוח ולא הדחה כו' בפרק כל הבשר (חולין דף ק"ד) תאני אגרא חמוה דרבי אבא עוף וגבינה נאכלין באפיקורן כלומר דרך הפקר שאינו נזהר לקנח פיו וליטול ידיו ביניהם ומפרש הרמב"ם דבמאכל גבינה ואח"כ עוף מיירי דאילו אכל עוף תחילה אסור לאכול … להמשך קריאה
א ונותנין ביניהם פת וכתב רמ"א ודוקא שאין אוכלין מן הפת שמונח ביניהם והוא מהג"א. וקנקן אע"פ ששותין מהקנקן הוי הכירא אם אין רגילין לשום הקנקן על השלחן ועכשיו שמוהו ביניהן משא"כ בלחם שדרכו להיות תמיד על השלחן: ויש אומרים שאם יש להם הוצאה אחת כו' עיין מ"ש בית יוסף בא"ח סימן קע"ג ע"ז עכ"ה): … להמשך קריאה
א ואם העמיד בה גבינות אם יש בהן בנ"ט אסורות כתב בד"מ וז"ל דברי המור צ"ע דכאן פסק דבטל בס' ובא"ח סימן תמ"ב פסק דדבר המעמיד חשוב בעין ואינו בטל ובב"י האריך בזה והביא הרבה פוסקים שסבירא להו דבדבר המעמיד חשוב בעין ואינו בטל מלבד בשר בחלב דאפילו העמיד בעור הקיבה עצמה בטל בס' דבשר … להמשך קריאה
א חלב הנמצא בקיבה לדעת הרי"ף כו' אפילו בצלול שבה ואף על גב דתנן כשרה שינקה מן הטריפה חלב הנמצא בקיבתה אסורה וכמש"ה לעיל סימן פ"א הרי"ף ס"ל דאותה משנה קודם חזרה נשנית אבל מסקנא דשמעתין ס"ל דמותר וגורס בגמרא דמותר להעמיד בקיבה כשירה שינקה מן הטריפה אבל ר"ת ה"ל שאסור ומחלק בין צלול לקרוש … להמשך קריאה
א וכתב הרא"ש ז"ל דנסיובי דחלבא אין בכלל מי חלב (ואסור מן התורה האי אסור ר"ל וחייב מלקות עכ"ה). והא דסתם בסימן פ"א שכתב שם פלוגתא במי חלב של בהמה טהורה אי מותר לאוכלו אי לא ולא חילק בזה נראה דה"ט משום דנוהגין בו היתר בכל כמו שמסיק שם ולפיכך לא רצה להאריך ולפרש במה … להמשך קריאה
א ודם שבשלו בחלב פטור כו' משום בשר בחלב משמע הא משום דם לוקין עליו ז"ל ב"י ויש לתמוה מדאמרינן בהקומץ רבה דם שבשלו אינו עובר עליו ומיהו רש"י בפרק כל הבשר אמתניתין קורעו ומוציא את דמו כתב דדם שבשלו חייב עליו כרת וצ"ל דס"ל דההוא דהקומץ רבה אתיא דלא כהלכתא ונראה שזהו דעת הרמב"ם … להמשך קריאה
א כתב הרמב"ם המבשל בחמי טבריה כו' ז"ל הרמב"ם בפ"ט מהמ"א המעושן והמבושל בחמי טבריה וכיוצא בהן אין לוקין עליו וכן המבשל בשר במי חלב או בחלב מתה או בחלב זכר או שבשל דם בחלב פטור ואין לוקה על אכילתו משום בשר בחלב ואח"כ כתב המבשל שליל חייב וכן האוכלו אבל המבשל שליא או עור … להמשך קריאה
א ורש"י פירש כשנגמר החלמון כו' כמו השליל של ביצים המחוברים באשכול שרי טעם רש"י כתבתי בפרישה וכתב ב"י ע"ז וז"ל מדברי רבינו שכתב ועדיין היא אדומה ומעורה כמו השליל של ביצים המחובר באשכול נראה שהוא מפרש כל שהוא מחוברת באשכול עדיין לא נגמרה אלא בשכבר פרשה מן האשכול עסקינן ומפני שעדיין היא אדומה ואית … להמשך קריאה
א ואיזה מהן גמורות כתב הרשב"א כל שיש לה חלבון וחלמון אע"פ שהיא מעורה בגידין הרי זה גמורה ז"ל מ"ו ומ"ש הרשב"א בהכה תרנגולת על זנבה והביאו רבינו לעיל סימן פ"ו דאם היה מעורה בגידין הוי כבשר הפירש מן החי ואסור ודוחק לומר דשם מיירי שלא נגמר החלבון והחלמון דא"כ איך שייך לומר שלא היו … להמשך קריאה
א אבל בשר טהורה בחלב בהמה טמאה או בשר טמאה בחלב טהורה לא כצ"ל וכמ"ש כפרישה דאי אפשר לכלול הכל בבבא אחת עם בשר חיה ועוף דאם כן מהו שאמר אינו אלא מדרבנן דהא מסיק דמותר לבשל ובהנאה אפי' לכתחילה ובאכילה אסור מדבריהם ואילו בשר טמא עם חלב טהורה אסור מן התורה משום טמאה ואפשר … להמשך קריאה
א לא תבשל גדי בחלב אמו כו' והוציא איסור אכילה בלשון בישול לומר שאינו אסור מן התורה אלא דרך בישול וכ"ש בהנאה שאינה נאסרת אלא דרך בישול ומ"מ הוצרך להוציאה ג"כ בלשון לא תבשל דאל"כ הייתי אומר אותו קרא שלא כתיב ביה לא תבשל מיירי באיסור אכילה ואין להקשות לא לכתוב רחמנא איסור הנאה בלשון … להמשך קריאה
א אבל מותר לקנות ממנו פת שנילוש בביצים במקום שנוהגין לאכול פת של נכרי כו' (ובש"ד דין ס"ח כתב הטעם משום דרוב עיסתן אינן נילושין אלא בביצים שלמים ובזה מיושב דלא תקשה איך מוכרים להם ביצים טרופות שמא ילושו בהן עיסתן. עכ"ה) ובאו"ה כתב בשם סמ"ק דעכשיו דאין נזהרין מפת של נכרי אין למכור לנכרי … להמשך קריאה
א אין מוכרין ביצת נבילה וטריפה לנכרי שמא יחזור וימכרנה לישראל כן הוא בגמ' ויש להקשות לדעת הרמב"ם שהביא רבינו בסמוך שאין לקנות שום ביצים מן נכרי א"כ למה אסור למכור ביצי נבילה לנכרי הא ליכא למיחש שימכרנה לישראל וצ"ל דבמכיר הביצים שהם מעוף טהור אף להרמב"ם מותר לקנותם מן הנכרי: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה
א וצריך ס"א ביצים של היתר כנגדה טעם הרא"ש והרמב"ם כתבתי בפרישה דנ"מ ביניהם שלכל א' יש קולא וחומרא דאם נתבשלה בתבשיל להרא"ש א"צ אלא ס' ולהרמב"ם צריך ס"א הואיל והיא בריה ועוד יש ביניהם אם נטרפה ביצה האסורה עם שאר ביצים לדעת הרא"ש צריך ס"א לבטלה ולדעת הרמב"ם א"צ אלא ס' דהואיל ונטרפה שוב … להמשך קריאה
א ונראה שאין לחלק בין נכרי לישראל חשוד כתב מהרי"ן חביב וז"ל הלשון הזה מסופק אם בא לחלוק על דברי הרמב"ם או לפרש כוונתו וצריך שתדע כי מ"ש הרמב"ם שואל לצייד ישראל אין כוונתו על ישראל המוחזק בכשרות וזה מבואר ממ"ש בסמוך ביצי דגים סימניהם כסימני ביצי העוף כו' אינו נאמן אלא א"כ היה אדם … להמשך קריאה
א אבל אם אמר סתם משל עוף פלוני ואינו מזכירו אין קונין ממנו ז"ל הגמרא בפא"ט ד' ס"ג וס"ד ת"ר לוקחין ביצים מן הנכרים כו' ואין חוששין כו' ודלמא דעוף טמא נינהו אמר אבוה דשמואל באומר מעוף פלוני טהור הוא (פי' אמר של פלוני ואנו מכירין שהוא טהור) ולימא של עוף טהור אי הכי אית … להמשך קריאה
א ואינו סימן מובהק כו' דאיכא דעורבא דדמי לדיונה וא"ת כיון דסימנים אלו אינן מובהקים כי אמר של עוף פלוני וטהור הוא מאי הוי הא מצי לאישתמוטי ולמימר דיונה הוא והיא אינה אלא דעורבא תירץ הרשב"א דאע"ג דדמי להדדי אכתי רתותי מירתת דלמא יהב ישראל דעתיה עליה ומקיפה לדיונה ומכיר שא"א לב' מינים חלוקים שלא … להמשך קריאה
א ואין חילוק כו' ויש לו זנב כו' יליף לה מדאמר בגמ' דחרגול יש לו זנב ושאר מינים האמורים בתורה אין להם זנב. וי"ל א"כ למה לא הזכיר דלא מפלגינן בין יש לו גבחת (פי' קרח בראשו) לאין לו דהא משמע בגמ' דארבה אין לו גבחת ושאר מינים האמורים בתורה יש בהם גבחת ואפשר דמשום … להמשך קריאה
א סימני חגבים כו' בס"פ א"ט שנינו בחגבים כל שיש לו ד' רגלים וד' כנפיים וקרסולין וכנפיים חופין את רובו ר' יוסי אומר ושמו חגב ואסיקנא בגמ' דבעינן שיהיו כנפיים חופין רוב ארכו ורוב הקיפו וכתב ב"י ע"ז ואע"פ שבמשנה סימן דקרסולין קודם לסימן דכנפים הפכם רבי' לאפוקי ממאן דגרס קרסוליו וכנפיו חופין את רובו … להמשך קריאה
א כתב הרשב"א עבר ובישל כו' עד ואם נמצא קצת בקדירה משליכו ואוכל השאר הטעם כתבתי בפרישה והרא"ש כתב בשם מהר"מ ז"ל כי טעם התולע בטל בס' ואף בפרי יש ס' לבטל התולע שבו כך שיער ר"מ ז"ל ולפ"ז מ"ש רבי' ואם נמצא קצת דמשמע אם נמצא הרבה אסור אפשר לומר טעמו דאף דיש בפרי … להמשך קריאה
א בד"א שלא פירשו מן הפרי כו' בס"פ א"ט דף ס"ז בעי רב יוסף פירשה ומתה מהו מקצתה מהו לאויר העולם מהו תיקו בעי רב אשי לגג תמרה מהו לגג גרעינתא מהו מתמרה לתמרה מהו תיקו. ופירש"י פירשה ומתה המתלעת לאחר תלישתה דשריא לדברי הכל פירשה מתוך הפרי לארץ ולא ריחשה שמתה מיד בנפילתה מהו … להמשך קריאה
א שרצים הגדלים במים שבכלים ושבבורות כו' בס"פ א"ט דף ס"ו דריש מדכתיב את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אותם תאכלו בימים ובנחלים הוא דאית ליה סנפיר וקשקשת אכול ודלית ליה לא תיכול הא בכלים אע"ג דלית ליה אכול. במים כלל בימים ובנחלים פרט במים חזר כלל … להמשך קריאה
א קרבי דגים אינן נקחין אלא מן המומחין כו' בספ"ב דע"ז אמר רב ברונא אמר רב קרבי דגים ועוברין אין נקחין אלא מן המומחה רמי ליה עולא לרבי דוסתאי דמן בירי מי קאמר רב קרבי דגים ועוברין אין נקחין אלא מן המומחין מכלל דדג טמא אית ליה עובר ורמינהו דג טמא משריץ דג טהור מטיל … להמשך קריאה
א כתב הרשב"א הא דשרינן כו' עד הכל אסור אפילו צירן גזירה משום גופן כתב ב"י דהיינו לומר דבין חתיכה שאין ניכרין בה קשקשין בין הציר הכל אסור אבל חתיכה שיש בה קשקשין מותרת היא דאין לאוסרה משום שבולעת מציר האסור דציר גופה מדינא שרי ולא אסרוה אלא משום גזירה וגם אין לאוסרה מפני שהיתה … להמשך קריאה