א לזרעך אתן את הארץ הזאת. הענין שכאן כתיב לזרעך אתן. ואח"ז כתיב לך אתתנה ולזרעך. ואח"ז כתיב לזרעך נתתי את הארץ הזאת. ואח"ז כתיב ונתתי לך ולזרעך אחריך. והוא מתחלה בא לו מאמר השי"ת לזרעך אתן, והוא שהשי"ת גמר אומר שאף מה שעשה שלא מדעת יחתום עליהם שכוון למטרת השי"ת בשלימות. אכן מאחר שנעשה … להמשך קריאה
א ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם. בזוה"ק (לך עט:) הכי אתגלי ליה מה דלא הוה ידע ההוא חילא עמיקא לשלטא על ארעא ובגין כך וירא מה דהוה מתכסי מניה וכדין ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו. הענין בזה הוא, דהנה מקום שכם הוא התגברות ההסתרות וההעלם וספיקות של ישראל מה שנעשה בלי דעת, וכדאיתא … להמשך קריאה
א וילך אברם כאשר דבר אליו ה'. מזה נראה יקרות אבותינו הקדושים, שאף שאאע"ה לא היה עוד אז בשלימות הגמור, כמו שראינו שהשי"ת הבטיחהו על הזרע והוא אמר אח"כ הן לי לא נתתה זרע. ואיתא ג"כ בזוה"ק (לך צא.) שעד לא אתגזיר אברהם לא הוי ממלל עמיה אלא מהאי דרגא וכו' כיון דאתגזיר מה כתיב … להמשך קריאה
א ונברכו בך כל משפחות האדמה. ונברכו הוא מלשון הש"ס מבריכין את האילן, והוא ע"פ מה דאיתא בהאר"י הקדוש (שער הפסוקים פ' שמות ד"ה ויקם) שדור הפלגה נתגלגלו בדור המדבר יוצאי מצרים, וע"י שחטאו דור הפלגה בבנותם המגדל בחומר ולבנים לכן העבידו המצרים את ישראל בחומר ולבנים עבודת פרך. וזה הוא ונברכו בך כל משפחות … להמשך קריאה
א ונברכו בך כל משפחות האדמה. הענין בזה הוא, שהשי"ת הבטיחהו לאברהם אבינו ע"ה שהוא יהיה לעולם העיקר והשורש הראשון, ומי שיבוא להסתופף בצל ה' ולדבקה בו על שם אברהם יקרא זאת, שהוא חפר הבאר הזאת והם יחשבו לענפים המתפשטים מאילן הגדול אבינו אברהם, שהוא הנקודה הראשית, וכל משפחות האדמה הוא ההויה שלהם ממאמר השי"ת … להמשך קריאה
א ואברכה מברכיך ומקללך אאר. הענין בזה, דהנה אז בימי אאע"ה שהתחיל לחדש בעולם דרך ה' נתחלקו ההמון לשתי כתות אוהבים ואויבים. מהם אהבו אותו בכל לבם ומצא חן בעיניהם בהמציאו דרך חדש לטוב להם כל הימים, מה שלא ידעו מזה מעולם שהלכו עד עתה בדרכי חושך וחלקלקות, וכשבא אאע"ה לעולם המציא להם דרך הטוב … להמשך קריאה
א ואעשך לגוי גדול. הענין בזה הוא, שהשי"ת הבטיח לו לאברהם אבינו ע"ה שיהיה לו הכרה בכל הענינים איך שהם בהשגחת השי"ת, אף שבכל העולם בכלל משגיח הש"י בהשגחה כללית לקיום המין וכמ"ש בספר (מי השלוח ח"א פרשת במדבר ד"ה וידבר) על הכתוב ה' יספור בכתוב עמים עיין שםקכווזה לשון המי השלוח שם ח"א פרשת … להמשך קריאה
א ואעשך לגוי גדול. הענין בזה כדאיתא בתנחומא (לך) ואשימך אין כתיב כאן אלא ואעשך, אמר לו אותך אני בורא בריה חדשה כענין שנאמר ויעש אלהים את הרקיע וכו'. והוא דהנה בשעה שנולד הצורת אדם בעולם אזי הוא הנקודה שניתן בו מהשי"ת בקטנות מצומצם בלי שום התפשטות, אכן כשיגדל וקונה קדושה לעצמו אזי מתחיל להתפשט … להמשך קריאה
א ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה. ובזוה"ק (לך עח.) ר"ש אמר ואעשך לגוי גדול מסטרא דימינא ואברכך מסטרא דשמאלא ואגדלה שמך מסטרא דאמצעיתא והיה ברכה מסטרא דארעא דישראל. חכמי הש"ס דרשו על זה (פסחים קיז:) ואעשך לגוי גדול זה שאומרים אלהי אברהם. ואברכך זה שאומרים אלהי יצחק. ואגדלה שמך זה שאומרים אלהי … להמשך קריאה
א אל הארץ אשר אראך. הענין בזה, שהשי"ת אמר לאברהם שלא יעשה שום דבר בלי דעת, אכן כל עשיותיו יעשה בהשכל בדברי תורה, ועי"ז יקנה שכל הטובות יקראו על יגיעו, ובזה חפץ הישראל ביותרקכעיין בתפארת החנוכי על זוהר פרשת לך דף עז: בסתרי תורה: ומסר לה מאה מפתחאן דברכאן דכל יומא לאשלמא לדרגין עלאין כחושבן … להמשך קריאה
א לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. מארצך היינו מהכבוד שהיה לך בארצך. וממולדתך הוא כמו שנתבאר במי השלוח (ח"א פרשה זו) שזה נתנסה בפרשת ויהי רעב. ומבית אביך כמש"נ שם שזה נאמר לו על לוט בן אחיו, שצוהו השי"ת להתרחק מהצוותא שהיה לו עם לוטקיזעיין לעיל אות יד [ג] ד"ה … להמשך קריאה
א ויאמר ה' אל אברהם לך לך וגו'. ר' ברכיה פתח (תהילים מ״ה:י״א-י״ב) שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך ויתאו המלך יפיך ליפותך בעולם (לך רבה לט). שמעי בת, היינו שהשי"ת מעורר את לב האדם שיסתכל בנפשו להנקודה שנתן בו השי"ת, וזו הנקודה נקראת בת, וכדאיתא בזוה"ק (יתרו פה.) בת היתה לו … להמשך קריאה
א ויאמר ה' אל אברם וגו'. כתיב (תהילים מ״ה:י׳-י״א) שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך וגו'. בת היינו הנקודה האמצעית, שכל תקות האדם הוא לזאת הנקודה, כדאיתא בזוה"ק (ויקהל רד.) ורזא דמלה בכל אתר נקודה דאיהי עיקרא דכלא איהו בתעטכל עניין בחינת בת מבואר בהרחבה בתפארת החנוכי על זהר ויקהל (רד.) כל … להמשך קריאה
א ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו'. בתנחומא (לך) פתח רבי ברכיה אחות לנו קטנה ושדים אין לה, במה הכתוב מדבר באברהם וכו'. קטנה, שעדיין לא עשה לו הקב"ה נסים. ולמה נקרא אחות, שאיחה את העולם להקב"ה כאדם הזה שקורע ומאחה. ושדים אין לה, שעדיין לא היו לו בנים. הענין בזה, דהנה אברהם אבינו … להמשך קריאה
א ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו'. א"ר יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה בלא מנהיג. הציץ עליו בעל הבירה ואמר אני הוא בעל הבירה. כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הוא בלא מנהיג ואמר לו הקב"ה אני הוא בעל העולם (לך רבה לט). … להמשך קריאה
א ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו'. א"ר יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום ראה בירה אחת דולקת. אמר תאמר שהבירה הזו בלא מנהיג הציץ עליו בעל הבירה. א"ל אני הוא בעל הבירה. כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר, תאמר שהעולם הזה הוא בלא מנהיג, הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל … להמשך קריאה
א ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו'. בזוה"ק (לך עו:) רבי אבא פתח שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה, כמה תקיפין לבייהו דחייביא דחמאן שבילי ואורחי דאורייתא ולא מסתכלין בהו וכו' וכיון דאינון רחוקים מצדקה רחוקין אינון משלום דלית לון שלום. הענין בזה, דהנה שלום הוא שמא דקב"ה כדאיתא בש"ס (שבת י:), והוא מפני … להמשך קריאה
א ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו'. מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו וגו' (ישעיהו מ״א:ב׳). איתא ע"ז בזוה"ק (לך פו.) מי העיר ממזרח דא אברהם דלא נטיל אתערותא לגבי קב"ה אלא ממזרח בגין דחמא שמשא דנפיק בצפרא מסטרא דמזרח וכו' פלח ליה כל ההוא יומא. ורמשא חמא שמשא דאתכניש וסיהרא נהרא וכו' פלח … להמשך קריאה
א ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו'. מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו וגו' (ישעיהו מ״א:ב׳). בזוה"ק (לך פו.) מי העיר ממזרח דא אברהם דלא נטיל אתערותא לגבי קב"ה אלא ממזרח בגין דחמא שמשא דנפיק בצפרא מסטרא דמזרח כו' פלח ליה כל ההוא יומא לרמשא חמא שמשא דאתכניש וסיהרא נהרא כו' פלח ליה כל … להמשך קריאה
א ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו'. בתנחומא איתא (לך) א"ר חנינא בא וראה חיבתו של אברהם אבינו לפני בוראו, שבן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי ע' שבעים ק' מאה ב' שנים הרי מאה ושבעים ושנים, וכל ימיו של אברהם קע"ה, הא למדת שבן שלש שנים הכיר … להמשך קריאה
א ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו'. מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו (ישעיהו מ״א:ב׳). איתא על זה בזוה"ק (לך פו.) מי העיר ממזרח דא אברהם וכו'. הענין בזה הוא דהנה החילוק שבין ישראל לעכו"ם הוא כדכתיב (תהילים קל״ה:ט״ז) פה להם ולא ידברו וגו' שזה מדבר בממונים שלהם שמשפיעים להם טובה השפעה מרובה בבת … להמשך קריאה
א ויאמר ה' אל אברם לך לך וכו'. ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר (ישעיהו מ״ט:ג׳). הענין בזה, דהנה השי"ת מתפאר לנגד ישראל שאין בהם הבהירות של השי"ת ומתפאר עם ישראל לנגד העכו"ם שאין כמוהם בעולם, שאין לשום אומה הבהירות שנמצא בישראל. ולזה ברא את העכו"ם בעולם, בכדי שיהיה לישראל נגד מי להתפאר, … להמשך קריאה
א ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו' אל הארץ אשר אראך. אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא (משלי ט׳:י״ב). איתא ע"ז בזוה"ק (ויצא קסג.) כד יתחכם בר נש באורייתא תועלתא דיליה הוא דהא באורייתא לא יכול לאוספא אפילו אות אחת. ולצת לבדך תשא, דהא אורייתא לא יגרע משבחאה כלום וכו'. והענין בזה הוא … להמשך קריאה
א ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו' אל הארץ אשר אראך. כי אצק מים על צמא ונוזלים על יבשה כן אצוק רוחי על זרעך וברכתי על צאצאיך (ישעיהו מ״ד:ג׳). הכתוב הזה מדבר באבינו אברהם ע"ה, שצמאה נפשו תמיד וצפה וקוה ונפשו שוקקה לידע מי הוא אשר ברא כל זאת, והתפלא על הדורות הראשונים שנאבדו … להמשך קריאה
א ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו' אל הארץ אשר אראך. נאם ה' לאדוני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך וגו' (תהילים קי). זה הכתוב נדרש במדרש (שוחר טוב תהילים קי) על אברהם אבינו ע"ה. והענין בזה, דהנה אאע"ה המליך את השי"ת על כל העולם כולו ועשאו אדון כל הארץ, והרגיל את שמו … להמשך קריאה
א כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ וכו' כי ההרים ימושו וגו' (ישעיהו נ״ד:ט׳). ענין מה שנקרא המבול מי נח, מבואר בזוה"ק (נח סז:) משום דלא בעא רחמין על עלמא ואתאבידו בג"כ אקרון מי המבול על שמורבמבואר לעיל פרשה זו אות לד.. ואמר הכתוב כאשר נשבעתי מעבור מי … להמשך קריאה