א א. כתב הרמב"ם חולה הצריך לאכול ביוה"כ אם רופא בקי אחד אמר רק אפשר שיכבד עליו חוליו אם לא יאכילוהו מאכילין אותו אעפ"י שאין אומר שיש בו סכנה עתה או שמא ימות אם לא יאכלוהו ואפי' ק' רופאים אומר אין צריך והוא אומר צריך מאכילין אותו דמאחר שהודיעוהו שיוה"כ הוא והוא שואל אין צריך … להמשך קריאה
א א. גרסינן פרק בתרא דיומא מפקחין פקוח נפש בשבת וא"צ לטול רשות מב"ד וכל הקודם ומציל הרי זה משובח. והשיב מהר"ר אברהם כ"ץ זצ"ל כל סכנת נפשות דוחה שבת ואפי' ספק סכנה כגון רופא אומן אומר צריך ואחד אומר אינו צריך: ב ב. ויולדות כשכורעת לילד עושין לה כל צורכה ואפי' להדליק נר בשבת … להמשך קריאה
א א. כתוב בכלי מדין אך את הזהב ואת הכסף וגו' כל אשר יבא באש תעבירו באש וטהור אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים. ומייתי בסמ"ג ע"כ הפסוק זה אין מדברת בטהרת כלים מטומאתם שאין לך טומאה שעולה ע"י האש אע"כ אינו מדבר רק בהכשר כלים מאיסורין על ידי הגעלה … להמשך קריאה
א א. כתוב בסה"ת ובסמ"ק זאב וכ"ש כל חיה דלמעלה מן הזאב כגון אריות דובים ונמרים ודכוותייהו טורף בבהמ' וחיה גסה כ"ש בדקה וכתב הרמב"ם פ"ה דה"ש ובסה"ת וכן פר"י ובגדיים וטלאים אפי' חתול ושועל ונמייה וכיוצא בהן וכש"כ בכל עופות ואין חילוק בין שיהא הנדרס או הדורס זכר או נקבה. חתול וחולדה אוסרין בעופות … להמשך קריאה
א א. בהמה שנפלה מגובה י' טפחי' חיישינן לריסוק אברים וכתב במרדכי שאפי' כשהבהמה יפה כבתחילה ואין נראה בה שום שבר לא בשדרה ולא בצלעות או בשאר אברים טריפה שהלכות טריפות הלכה למשה מסיני עכ"ל ובסה"ת מפרש דהלכה למ"מ לפי שניתפרקו חליותיה. וכתב בא"ז ודוקא שנפלה ע"י גילגול אבל אם נפלה מעומד אפילו מגובה ו' … להמשך קריאה
א א. כתב הרמב"ם פרק ט' דה"ש חוט השדרא שנפסק עורו לרוחבו ברובה וכן אם נשפך כקיתון או נמס כדונג טריפה. אבל אם נתרוקן והעור קיים כשרה. וכן אם נסדק לאורכו כשר אם אינו יכול לעמוד בפני עצמו מחמת כובדו ה"ז ספק אסור. חוט השדרא הוא משמתחיל למשוך ולצאת מהקדירה שהיינו מגולגולת הראש ולעשות חוט. … להמשך קריאה
א א. כתב בא"ז בשם ראבי"ה בהמה שנפלה לאור ויש לחוש שנכמרו מעיה או נשתנו בני מעיה כגון הירוקים שהאדימו או האדומים שהוריקו שהיינו שהורק הלב וכבד וקורקבן או האדימו המעיים ועמדו בשינוייהן אף לאחר הבישול או אפילו שלא נשתנו מקודם ונשתנו רק עתה לאחר הבישול הרי אלו כניקב וטריפה והכי קיי"ל שאין חילוק בזה … להמשך קריאה
א א. בדיני הכליות כתב במרדכי פרק א"ט אם יש לבהמה רק כוליא אחת או שיש לה ג' או ד' כליות כשרה דמאי אמרת כל יתר כנטול דמי הא אמרינן ניטלו הכליות כשרה. ותו מדאסר רחמנא לגבוה מכלל דלהדיוט שרי. דתניא ואת שתי הכליות ולא בעלת אחת וג' וד' עכ"ל וכן בא מעשה לפני רבינו … להמשך קריאה
א א. אמרינן בפרק כ"ה חלב טהור סותם. וכ' התו' כל נקב שסותמו שומן כשר כגון הדקין שנקבו והשומן סותמן מותר לפי שמחובר עליו כל שעה וכן כל כיוצא בזה אבל חלב שנדבק בריאה אין סותם כיון שאין נדבק עליה כל שעה עכ"ל. והיינו ריאה הסרוכה לשומן הלב פירש שומן שבקנה הלב הוא שבין הערוגות … להמשך קריאה
א א. מחט שנמצא בריאה בכל מקום שהיא בין בבשר הריאה בין בסימפון הגדולים או הקטנים אפי' אם היתה כולה בפנים ולא היתה נראה מבחוץ כלל. ואפילו אם בדקוה מקודם בנפיחה כשהיתה שלמהא)א) ובשערים כתב דבכל עניין שנמצאת בין קטינה בין אלימתא אם נפחוה ולא יצא ממנה הרוח כשירה אא"כ באת לפנינו חתוכה אז יש … להמשך קריאה
א א. שנינו פרק אלו טריפות בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמטה כשיר' מן הארכובה ולמעלה טריפה. וכן שנטלה צומות הגידין ואמר רב עלה וכן בעוף: ב ב. שלש עצמות יש (הגה"ה) בירך שהוא רגל של אחריה מלבד הב' ארכובות ומלבד עצם התחתוני' ממש שבו הטלפים ויש בהן ג' דינים. העצם שלמטה מן הארכובה שהיינו … להמשך קריאה
א א. כתב בסה"ת בהמה שנטרפה חלבה אסור כחלב בהמה טמאה עכ"ל. והילכך גבינות וחמאה שנעשו מבהמה שנמצא טריפה בבדיקותה אם הטריפות הוא מחמת סירכא או מחמת מחט שנמצא בעובי בית הכוסות ובבני מעיים וכהאי גוונא והוגלד פי המכה מה שנעשה תוך שלשה ימים הראשונים. (ס"א אחרונים)א)א) וכן הביא בשערים תשובת רשב"ם שכ' שתוך ג' … להמשך קריאה
א א. חמאה של כנעני לית בה כל הצדדים של איסור שפירשנו לעיל גבי גבינה דחמאה אינה צריכה העמדה וגם בתלמוד הבבלי שלנו אינם מי"ח דברים שגזרו עליהן כשגזרו על פתן ועל שמנן וגבינה גם אין לאוסרן משום חשש חלב טמא דזה שייך דוקא בחלב ובמה שעושין ממנה בלתי חמאה וגבינה דהא חלב טמא אין … להמשך קריאה
א א. גבינות של ישראל שלא היו מסומנים היטב והניח בבית כנעניא)א) ובשערים כתב שהשיב ר"י על גבינות הרבה שנעשו בבית כנעני להניח שם ליבש והיו חתומים בדפוס שלו כמו שרגיל ושכחו הדפוס בבית כנעני ויראים שמא זייף הכנעני וחתם אח"כ מאחר שאין גבינות ש"כ אסורין אלא משום גילוי כריב"ל שדבריו עיקר ואין אנו נוהגין … להמשך קריאה
א א. גבינות של כנעני (הגה"ה) אסורין מפני שמעמידין אותן בקיבה בהמה טמאה ונבילה אף בצלול שבהן ומשום שמולחין הקיבה בעורה ונעשית אף כל הקיבה עצמה נבילה דאין בה ס' נגד העור שלה ואין אנו חושבים הקיבה אפי' הקרוש שבה כפירש' בעלמא וכרפש וטיט אלא כנבילה ממש כדאית' לקמן וכ"ש הכא שמעמידים אותה ג"כ בחלב … להמשך קריאה
א א. פרק קמא דבכורות דרש מקרא שחלב בהמה טהורה מותר אע"פ שבא מן החי וחלב בהמה טמאה אסור מן התורה. וכ' הרא"ש פרק כל הבשר ויש שהיו רוצים לאסור מי חלב וקיי"ל כר' שמחה שמתירו. וחלב שחלבו כנעני ואין ישראל רואהו אסורה משום חששת חלב טמא ואפי' שראה אח"כ שאין דבר טמא באותו עדר … להמשך קריאה
א א. אמרי' בגמ' פ"ב דעבודה זרה שפת של כנעני נמנו עליו והתירוהו משום עוברי דרכים ומשום חיי נפש לכל אדם דהוי גזירה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה ואמר רשב"ג ור' אלעזר לשם פ"ב דעבודה זרה דאין גוזרין גזירה על הציבור שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה ויליף שם מגוי כולו אי איכא א"י … להמשך קריאה
א א. גרסינן בעבודה זרה דל"ח פ' א"מ א"ר יוחנן ביצה שצלאה כנעני בתוך ביתו אסור משום בישולי כנענים אעפ"י שנאכל חי ע"י הדחק ופסק אביי כותי' והכי קיי"ל. ואיסו' זה מדרבנן הוא ולא משום חששה שמא יאכילנו הכנעני דבר טמא ואפי' דבר שאינה משתנה מברייתה ע"י האור אלא ניכר עדיין לאחר הבישול כמו בתחילה … להמשך קריאה
א א. דם ביצים מדאורייתא מותר כדם דגים וחגבים דלא אסר קרא אלא לעוף ולבהמה אלא שגזרו בה רבנן אטו דם עוף והיינו דווקא אותם שנמצא על הקשר לפי שממנו נוצר האפרוח אבל הנמצא בשאר מקומות שבא מנשיכת התרנגול פירש ר"י שלא גזרו בי' רבנן ומותר אף הדם עצמו כדמוכח פ' דם שחיטה אלא שנוהגין … להמשך קריאה
א א. אמר שמואל שילהי אלו טריפות קישות שהתליע באיביה אסור דהשורץ על הארץ קרינן ביה פי' שבא שם במחובר דהוי שרץ השורץ על הארץ ופסק בשאלתות דרב אחא וה"ג ורי"ף ובסמ"ג ובסה"ת כוותיהא)א) וכתב בשערים אך בתשובת רש"י ור"ת פסקו דלית הילכתא כשמואל וכו' עד ומיהו נהגו העולם כפסק ר"י שגם בה"ג ובשאלתות פסק … להמשך קריאה
א א. אמר רב חסדא אכל בשר אסור (הגה"ה) לאכול גבינה פירוש עד סעודה אחרת שכך היה נוהג מר עוקבא וכתב בסמ"ק אפי' אם ינקר שיניו שלא ישאר לו שום דבר ביניהם כדפירש"י משום שהבשר מוציא שומן ומושך הטעם זמן ארוך בפיו עכ"ל. וכתב במרדכי פ' כ"ה שנהגו העולם שלא לאכול גבינה אפי' לאחר בשר … להמשך קריאה
א א. פלוגתא דרב ולוי פרק כ"צ (הג"ה) בגדי וד"א שנצלו יחד בתנור ולא נגעו זה בזה אם הריח מילתא היא אם לאו רב אוסר ולוי מתיר ור"ת והרא"ש ורא"ם פוסקים כרב ואפילו בשר נבילה כחוש עם בשר שחוטה דאינה מפטם כ"כא)א) בשערים האריך בדינים ריחא מילתא היא והביא דעות שונות וש"ד אבל העולם נהגו … להמשך קריאה
א א. פרק כ"ה אמר חזקיה משמי' דאביי הילכתא צנון שחתכו בסכין של בש' אסור לאוכלו בכותח עד דטעים לי'. וכתב ר"ב וה"ה שומין ובצלים וכרישין שקורין לאוי"ך ושא"ד חריפין כיוצא באלו שנחתכו בסכין של בשר ואפילו אינו ב"י אסור לאוכלו בחלב. (וכ"כ בשערים סי' פ"א): ב ב. וכן להיפך משום דחריפות של צנון ממתק … להמשך קריאה
א א. כתב במרדכי פ' גי"הנ אם הכניס כף חולבת ב"י מתשמיש רותח אפילו צונן והודח לתוך קדירה של בשר או איפכא משאר כל איסורין בקדירה רותחת שהוא כ"ר אפי' לאחר שהעבירוהו מן האש רק שהיד ס"ב בולע כל אחת טעם חבירו וצריך ס' בתבשיל נגד כל מה שנכנס מהכף בקדירה דלא ידעינן כמה איסור … להמשך קריאה
א א. רוטב ושאר התבשיל של בשר שעירהו רותח מכ"ר לקערה נקייה והודחה של חלב שאין ב"י. הקערה אסורה דהא היתה צריכה קליפה כדין כל חם ע"ג צונן דבולעת מיהא מטעם בשר וחלב שאסור לכתחילה בכלים והמאכל מותר לגמרי דלא גרע מאלו נתבשל בקדירה של חלב שלא היה ב"י. וה"ה אם העלוהו בסתם קערה הודחה … להמשך קריאה
א א. ירקות וקיטנית ולפתות ופירות וכל כה"ג שנתבשלו בקדירה נקיה ש"ח שאב"י או שחממו בתוכה מים נקיים ושמו עליה כיסוי ש"ב או תחבו בה כף ש"ב אפי' ב"י ואין ס' בתבשיל לבטל הכף וכן להיפך שהקדירה היתה ב"י והכף או הכיסוי לא היה ב"י מותר הכל בדיעבד המאכל וכל הכלים כל א' למינו שהיה … להמשך קריאה