א א. פרק כל הבשר אמר אביי משמי' דחזקי' הילכת' דגים שעלו בקערה של בשר מותר לאוכלן בכותח פי' דגים רותחי' שעלו בקערה שאכלו בה בשר רותח בו ביום מותרים הדגים לאוכלן בכותח לפי שיש שם נ"ט בנ"ט דהיתר קודם שיבא לידי איסור מהבשר לקערה מהקערה לדגים ורק הטעם ולא העיקר ולא אותו טעם הנפלט … להמשך קריאה
א א. כתב בי"ד כל קדירה שאינה ב"י חשוב טעם לפגם ואינו אוסר ומקרי ב"י כל זמן שלא שהתה מעת לעת אחר שנתבשל בה האיסור עכ"ל. (וכ"כ בשערים סימן פ"ה) וכן פסק במרדכי ובסמ"ג ובסה"ת שנטל"פ הוי דווקא במע"ל והכי נהגינןב)ב) כן המנהג פשוט מהרא"י ז"ל סימן פ"ה:: ב ב. וכתב עוד שם בי"ד והא … להמשך קריאה
א א. בפרק אין מעמידין אמר רבא הילכתא נותן טעם לפגם מותר ופי' במרדכי פרק בתרא דעבודה זרה שכשהוא בודאי נטלפ"ג מותר אפי' בשרצים עכ"ל. וכ"ש שאר כל הדברים שאין מתבטלין שקיי"ל שטעמיהן בטל בס' אם נטלפ"ג במאכל זה אפי' ס' א"צ וכתב בא"ז בע"א איסור הנ"ט לשבח אסור וצריכין ס' לבטלו וכן אם אין … להמשך קריאה
א א. טיפת (הגה"ה) חלב שנפלה ע"ג קדירה רותחת של בשר לחוץ או משאר איסור ע"ג קדירה כתב בסמ"ק ובא"ז פ' כ"ה מספקא לן בפר' דם חטא' בטיפה שנפלה על דופני כלי אי מפעפע בכל הכלי או לתוך הכלי או לא. והילכך אם נפלה הטיפה כנגד הרוטב אפילו שלא כנגד האש ויש ששים ברוטב כנגדה … להמשך קריאה
א א. בפ"ב דביצה ופ' כ"ה אמר שמואל כבוש הרי הוא כמבושל פי' כל דין שנוהג באיסור שנבלע בהיתר ע"י בישול כך דינו אם נכבש בתוכו כשיעור כבישה. אפי' צונן בצונן. וכ' שם במרד' פ"ב דביצה בשם ראבי"ה ואפי' בלא חומץ ודבר חזק. אלא אף בשאר משקין שאין חזקין וחריפין כלל דתנן פ"ז דשביעית ורד … להמשך קריאה
א א. קיי"ל כשמואל דפ' כ"צ דאמר תתאי גבר (וכ"כ בשערים סי' כ"ג). וכ' בסמ"ק והילכך ב' חתיכות אחת של איסור ואחת של היתר ששוכבין זו ע"ג זו ורק אחת מהם חם שהיד סולדת בהן אם החם למטה אף ההיתר נאסר כולו ולא סגי ליה בקליפה ולא בנטילת מקום כדאי' בפ' כ"צ צונן לתוך צונן … להמשך קריאה
א א. פסק בסמ"ק חתיכת בשר שמקצתה בקדירה ברוטב רותחת ונפל טיפת חלב על אותו המקצת שחוץ לרוטב ואין בכל אותה חתיכה ששים לבטל האיסור קיי"ל כר"ת שבכל הקדירה משערין נגד האיסור לבדו (וכ"כ בשערים סימן נ"ה) ואפילו לא נכנסה החתיכה מעולם כולה לרוטב ולא ניער ולא כיסה פירוש שלא ניער הקדירה פ"א בכף הכל … להמשך קריאה
א א. זבוב או נמלה או שאר שרצים שנפלו לקדירה יסיר השרץ עכ"פ והטעם בטל בס' אפי' אם השרץ שלם כדאי' לעיל אך צריך שיהא ס' נגד כל הזבוב ולא קיימא לן כהמרדכי פרק בתרא דע"ז ופרק כל הבשר שכתב שפרש הזבוב אינו אוסר ולא היה צריך ס' אלא נגד הזבוב בלתי הפרש. לא כרבי … להמשך קריאה
א א. כתב בסמ"ג ובסמ"ק ובמרדכי פרק קמא דביצה בשם ר"י ור"ב ספק דרוסה או ספק ביצה טריפה ודאי' מעמוד ראשון שנתערבה ואסרו תערובות אפי' באלף אין להפריד כל אחת מהן ולהתירה חוץ מן האחרות לתלות בו האיסור או אפי' כולם לב' בני אדם מטעם ס"ס שמא דרס בשן ואת"ל ביד שמא אין זאת. וכן … להמשך קריאה
א א. פרק גיד הנשה פריך וליבטל ברובא ומשני בריה שאני ומייתי עלה המרדכי דההוא פירקא אלו דברים שממשם אין מתבטלים במינו בין בלח בין ביבש אפי' באלף וה"ה ביותר אלא אוסרים תערובתן במשהו הן בודאי הן בספק איסור דאורייתא או בודאי איסור דרבנן דבר שהוא ברי' (וכ"כ בשערי' סי' ל"ט). ודבר שדרכו להמנות ודבר … להמשך קריאה
א א. בשר תפל שנבלע מחלב או מחלב או מכל שאר איסורים מאיסורי דרבנן לבד מדם או מחתיכת בשר שנתבשל בלא מליחה או אף בשר מלוח חי שנבלע מדם ואין בחתיכה ס' לבטלו כגון הלב שנמלח שלם או שאר בשר בלתי הדחה נאסרה כולה מבליעת האיסור ונעשית נבלה. ואם תפיל לקדירה צריך ס' נגד החתיכ' … להמשך קריאה
א א. כתב הרא"ש סוף פ' ג"ה וכן פסק ר"ת וה"ג איסור לח ויבש כאיסור המתבטלין שנפלו לקדירה קיי"ל כר' יוחנן ור"ל בפ' בתרא דע"א שצריך לבטלו בכדי נתינת טעם שהיינו בס' דטעם כעיקר דאורייתא כדיליף בתלמוד ממשרת ענבים הכתוב בנזיר שבא לאסור אם שרה ענבים במים ויש במים טעם יין וכן לומד אותו מואת … להמשך קריאה
א א. כתב בסמ"קב)ב) וכ"ש בשערים סימן ל"ב: כנעני או עבד ישראל ששם בשר בקדירה ולא ראו אם הדיחו אותה הדחה אחר המליחה או לאו אע"ג שכתב רב האי גאון שאין סומכין על דבריו לא לאיסור ולא להיתר לאיסור מההיא דיבמות א"י שהביא פירות וכו' לא להיתר מההיא דאמר רב בשר שנתעלם מן העין אסור … להמשך קריאה
א א. השיב ר"י סג"ל וכ"כ במרדכי פ' ג"ה וכ"כ הרמב"ם פ"ח דא"מ ובסמ"ק ובסמ"ג וחיה צריכה ניקור גיד הנשה. (וכ"כ בשערי' סימן צ"ו) וכל הבאה מכוחו מדאורייתא כמו בבהמה דלא חילקה תורה בין חיה לבהמה במה שנאמר אשר יקריבו ממנה קרבן אלא בחלבים הקרב לגבי המזבח כגון חלב המכסה את הקרב וחלב הכליות והכסלים … להמשך קריאה
א א. פרק ג"ה אמר רב כהנא ואיתימא רב יהודה ה' קרומים הן שאסור משום חלב וב' משום דם שעל הטחול ושעל הכסל וב' קרומים שעל הכליות האחת למעלה הדבוק בחלב והשני למטה ממנו המפסיק בין חלב לכליות וכל הקרום שעל ההמסס ובה"כ הכל משום חלב. קרום שהמוח מונח בו ושביצי זכר מונחים בו משום … להמשך קריאה
א א. כתב הרא"ש פ' ג"ה הקרומים וגידים והוורידין שהן משום דם אם חתכן לחתיכה כמו שדרך לנתח לבשול או אפי' רק נוקבן ומולחן ואפי' אם בשלן אחר כך מותר בדיעבד אפי' אותה חתיכה עצמה אעפ"י שהגיד כולה שם ואין ס' בבשר נגדו דמ"מ יצא עיקר הדם מהן במליחה מאחר שנחתכו לב' או נקבו ואף … להמשך קריאה
א א. כחל נוהגין העולם (הג"ה) לקורעו שתי וערב ולטוחו או (ס"א פי') להכותו בכותל לצלי ולמליחה כמו לקדירה ולמולחו ולצלות לבדו. הקריעה ש"ו היא להוציא החלב בעין שכנוס בו בעבור שהחלב מיסריך סריך טחין אותו ג"כ בכותל רוצה לומר שכבשו בכותל עד שיסחוט כל החלב ממנו אמנם אם נמלח או נצלה בדיעבד בלא קריעה … להמשך קריאה
א א. כתב הרא"ש פרק כל הבשר הרוצה למלוג (הגה"ה) רגלי הבהמה או להבהב צריך להסיר הטלפים קודם מליחה דאל"כ מה שבתוך הטלפים אסור אף בדיעבד עכ"ל דהוי כנמלח בכלי שאינו מנוקב ואפילו אם היו מונחים תמיד על צידן כל שיעור מליחה. ומיהו אם נקבן למטה מותר אף לכתחילה ואפילו אם הסיר הטלפי' בין הדחה … להמשך קריאה
א א. הכבד אסור לכתחילה לצלותה או למולחה עם בשר אחר מחמת רוב דם שבו שזב תמיד על הבשר שאצלו לאחר שהבשר נח לפלוט ואפילו להשים הכבד למטהא)א) לרש"י לכתחל' לא שרי לצלות אפי' תותי בישרא הכי נהוג. מהרא"י ז"ל סי' כ"ד: ואע"ג דדריש מרימר הילכתא בין כבדא בין כחלא תותי בישרא שרי לכתחלה הני … להמשך קריאה
א א. הלב שנמלח (הג"הה) או נצלה שלם היינו שסתום למעלה מכל וכל אפי' אם הודח קודם אסור ואפי' אם יקרענו אח"כ דהא קיי"ל מליח' הרי הוא כרותח דצלי אפי' במליחה שרגיל למלוח לקדירה (ס"א לצלי) כדאיתא לעיל. נמצא שנצלה בדמו דהמליחה והצלייה פרשוה ממקום למקום ואין להם כח להפליטה לגמרי מבשר הלב הסגור כדכתב … להמשך קריאה
א א. פרק ג"ה אמר שמואל מליח הרי הוא כרותח והיינו כרותח דצלי וכתב בא"ז דההוא פירקא בשר וחלב שנצלו או נמלחו יחד בין שהחלב דבוק בו או נוגע בו בתלוש ואין ס' בחתיכה נגד החלב אסור דמלוח הרי הוא כרותח דצלי ואסור כולו ולא סגי אפי' בנטילת מקום לפי שהחלב מפעפע מחתיכה לחתיכה אפילו … להמשך קריאה
א א. אמר שמואל דגים ועופות שמלחם זע"ז אסור הדגים משום דרפי קרמייהו ומכי נייחי לפלוט בלעי מציר העופות ומפרש בסמ"ג וסמ"ק והיינו דגים טהורים שנמלחו עם עופות טהורים אפי' בכלי מנוקב נאסרו הדגים לגמרי ולא סגי להו בקליפה דהדגים רכיכי ורפו קרמיהו וממהרין לפלוט קודם לעופות וכי נייחי דגים לפלוט בלעי דם העופות שעדיין … להמשך קריאה
א א. כתב הרא"ש וסמ"ג כשרה ונבילה שנמלחו יחד ודאי בולע זה מזה ואוסרו ואפילו בכלי מנוקבא)א) וכ' בשערים דאסור אפילו בכלי מנוקב סי' כ': כדחזינן בעובדא דרב מרי בר רחל דאימליח ליה בשר שחוטה בהדיה בשר נבלה ונאסר הכל ובהכרח בכלי מנוקב דאם לא כן אף בלא נבילה נמי והיינו מטעם דמאחר דציר טמאים … להמשך קריאה
א א. בשר שהודח ונמלח ושהה שיעור מליחה ונתבשל אחר כך בלי הדחה אחרונה אסור אף בדיעבד דהמלח הואיל ואיסור בלע נ"נ וחוזר ונבלע בבשר ונצטרך מעתה ס' נגד כל המלח דחתיכה עצמה נעשה נבילה דאין בחתיכה ששים נגד כל המלח וליחלוחית דם שעליה וגם נמצא לפעמים חתיכה רחבה וקלישה שאין בה אפי' ל' נגד … להמשך קריאה
א א. אמר שמואל אין מולחין בשר אלא ע"ג כלי מנוקב ואם מלח בכלי שאינו מנוקב אסור אף בדיעבד דמאחר שאין לו מקום לצאת חוזרת הציר הרותחת ונבלעת בבשרא)א) כן כתוב בשערים סי' י"א: דקיימא לן מלוח הרי היא כרותח דצלי וגם מטעם שהדם הנשאר בתוכו פירש ממקום למקום ולא יצא לחוץ כדאיתא לקמן. ולכן … להמשך קריאה
א א. כתב בסמ"ק וסמ"ק וא"ז ואפי' לעשות מולייתא פירוש למלאות בשר תפל עם בשר תפל אחר שהודח שרי לכתחילה דהא אסקינן הילכתא מולייתא שרי כששניהם תפלים דשיעור מליחה כצלייה ובמליחה אנו מניחין חתיכה ע"ג חברתה והמלח מפליט גם מה שבלע מהעליונה עכ"ל ואם הפנימי מלוח והחיצון תפל מותר מיהא בדיעבד וכבכ"פ אבל אם החיצון … להמשך קריאה