א כאשר יש לתנועה המערבית ארבע תקופות בשנה, ככה יש לתנועה המזרחית. והנה מהבקר עד חצי היום חם ולח. כתקופת החום שהשמש עולה לפאת צפון, וככה עתה עולה לחצי השמים. ובחצי האחר יורדת, כנגד תקופת הקיץ. ומערב עד חצי הלילה כתקופת החרף. והרביעית כתקופת הקור. והנכון להיות תחלת היום, שהיא כוללת כל האדם, אחת מאלה … להמשך קריאה
א מצאנו אור השמש וכל הככבים עומד לעד, לא יוסיף ולא יגרע בעצמו.1 ״הלבנה, שהיא שפלה מהכל, אין לה אור כי אם מאור השמש. ואין ככה שאר המשרתים ולא הכוכבים העליונים, כי הם מאירים בעצמם״ (הטעמים, נוסח א, שער א, עמ׳ 28). ראב״ח הביא חילוק דעות אם יש אור עצמי לכוכבים: ״דעת רוב החכמים המעינים … להמשך קריאה
א אמרו חכמי קדם כי שנת החמה בתוספת חלק ממאה ועשרים על רביעית היום הנוספת על הימים השלמים.1חלק מק״כ ביום הוא חומש שעה שהוא רט״ז חלקים: ״חכמי הודו מוסיפים על רביע היום חומש שעה״ (פירוש ויקרא כה ט). וכן כתב בשלוש שאלות: ״אם תהיה שנתם [של הערלים] כשנת חכמי הודו, מהתחברות השמש עם כוכבי המזלות … להמשך קריאה
א אין מחלוקת בין משכילי חקות השמים כי שתים עגולות גדולות הנה.3הן קו המישור וקו המזלות. סדר הגלגלים הוא: ״ידוע כי שבעה מעונות למאורות והחמשה כוכבי לכת, והמעון השמיני גלגל המזלות ששם צבא הגדול, והתשיעי גלגל העליון ההולך ממזרח למערב״ (פירוש תהלים ח ד, לפי גרסת אוריאל סימון, שני פירושי רבי אברהם אבן עזרא לתרי … להמשך קריאה
א ויהי בשנת ארבעת אלפים ותשע מאות ותשע עשרה בחצי ליל שבת בארבעה עשר יום לחדש טבת, ואני אברהם הספרדי, הנקרא ״אבן עזרא״,1 השם ״אבן עזרא״ היה שם משפחת רבי אברהם ולא שם אביו. ראה בעלי התוספות שהביאו את שמו של רבי אברהם אבן עזרא (ראב״ע) כדוגמה על שם משפחה: ״בחניכתו. פירוש כינוי שם משפחתו … להמשך קריאה