שפת אמת

א תרל"ה ב ב"ה שבת תשובה האזינו ג פותח שער לדופקי בתשובה. כי עיקר התשובה להמשיך חיות מחדש שעי"ז יכול לתקן כל הקלקולים שנעשה ברי' חדשה. ולכן צריך להיות מקודם בטל לגמרי. כדמיון תהו ובהו חושך. אחר כך ויאמר אלקים יהי אור. כן בע"ת צריך לידע שאין לו מציאות וקיום רק מה שהשי"ת יתן לו. … להמשך קריאה

א תרל"ד ב שבת תשובה פ' וילך ג כי כשלת בעונך. זה נאמר לכל איש ישראל. ואף שחטא והרשיע הרבה צריך להאמין כי עיקר נקודה ישראלית שבו היא במקומה. וכמ"ש אין אדם חוטא עד שנכנס בו רוח שטות ונק' מכשול. וז"ש עד ה' אלקיך. חיות אלקי שיש בכל איש ישראל כמ"ש נשמה שנתת בי טהורה. … להמשך קריאה

א תרס"ה ב אמרו לפני מלכיות שתמליכוני עליכם. דכ' ותרועת מלך בו. כי באמת בני ישראל חפצים לקבל עול מלכות שמים עליהם. ורחמנא לבא בעי. ועבדי ה' אינם כעבדי מלך בו"ד אשר עושים כל תחבולות לצאת משעבוד המלכות. אבל בנ"י עושין כל תחבולות לקבל עליהם שיעבוד מלכות שמים רק שסט"א וכת דילי' מעכבין אותם. ולכן … להמשך קריאה

א תרס"ד ב ב"ה מימי ר"ה ג בנ"י צריכין לשמוח בר"ה שמתחדש העולם. ולכן יש קצת חירות כי הטבע משכח הפנימיות. והוא מטובת הבורא ית"ש שמתחדש החיות בכל ר"ה שלא להיות נטבע בחומר הגשמיות. וכן בכל יום הקב"ה מחדש בטובו מעשה בראשית. וע"ז מברכין ברכת יוצר והמעריב. כי שינוי מעשה בראשית גולל אור מפני חושך … להמשך קריאה

א תרס"ג ב החיים שמבקשין בר"ה הוא חיות הנשמה. דכ' וייצר כו' את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חי'. והם ג' בחי'. והם ג' ספרים הנפתחים בר"ה שבו נברא האדם ונתחדש אלה הג' בחי'. עפר מן האדמה הוא הגוף שעומד למיתה ואין בו חיים וזה מדת הרשעים שאין הנשמה … להמשך קריאה

א תרס"ב ב בעזה"י מימי ר"ה ג החיים שמבקשין בר"ה דכתיב אתה עשית את השמים כו' ואתה מחי' את כולם. העולם נברא בטבעיות. אבל עיקר הנהגת הטבע מאתו ית"ש נעלם. ואין הכל זוכין לזה רק הצדיקים שנק' חיים. ובנ"י הוציאו זה מהכח אל הפועל בקבלת התורה אנכי ה' אלקיך, וזהו בחי' התחדשות שנאמר החודש הזה … להמשך קריאה

א תרס"א ב מה שמבקשין על החיים דכ' ובחרת בחיים. וכמו במעשה בראשית איתא לדעתן נבראו שכל הברואים בחרו כל אחד ציור המיוחד לו. והנה האדם עיקר נפש חיה כמ"ש רש"י בפ' בראשית שהוא חי' שבכולם ע"ש. ובוודאי האדם בחר לו זה החיות המיוחד אליו כמ"ש ויפח באפיו. וכמו כן בכל ר"ה צריכין לבחור בזה … להמשך קריאה

א תר"ס ב בעזה"י מר"ה ג תקעו בחודש שופר בכסה כו' עדות ביהוסף שמו. דכל החדשים נקראו ראשים כמ"ש ובראשי חדשיכם. ובכולם יש זכרון כמו שמתפללין יעלה ויבוא כו' זכרונינו. וכ"כ בגמ' דזכרון אחד עולה לכאן ולכאן. ולכן אין צריכין להזכיר בר"ה של ר"ח. א"כ הזכרון של ר"ה למעלה מזכרון דראשי חדשים. והי"ב חדשים הם … להמשך קריאה

א תרנ"ט ב אמרו חז"ל אמר הקב"ה אמרו לפני מלכיות שתמליכוני עליכם זכרונות שיעלה זכרוניכם לפני לטובה. כי ע"י קבלת מלכותו ית"ש נפדין בנ"י כמ"ש פודה ה' נפש עבדיו אלו בנ"י שמקבלים מלכותו ברצון. ובאמת פירוש נפש עבדיו הוא הרצון הפנימי בלב איש ישראל לעבדו באמת. כי בני ישראל נאמר עליהם עבדי הם. אך הרצון … להמשך קריאה

א תרנ"ח ב אשרי העם יודעי תרועה. דאיתא תקיעת שופר חכמה דכ' החכמה תחי' בעלי'. תחי' הוא אפילו כשהאדם בשעת הסכנה. דכ' ימותו ולא בחכמה. וע"י החכמה יכולין להחיות א"ע. בעלי' הוא השליט על החכמה. כמו דאיתא איזהו חכם הלומד מכל אדם שמכל נפש יכולין ללמוד חכמה כמו כן בעולם שנה בכל זמן ובכל מקום … להמשך קריאה

א תרנ"ז ב בעיה"י לר"ה ושבת תשובה ג החיים שמבקשין בר"ה כי בר"ה נברא האדם. והוא עיקר החיים. וכל החיים בעולם באמצעיות האדם דכתיב אתה עשית את השמים כו' ואתה מחיה את כולם. פי' כי כל הבריאה של מעשה בראשית הוא צמצום אלקות בהתלבשות הטבע. כמ"ש בספרים שזה ענין הבריאה יש מאין מה שהי' מקודם … להמשך קריאה

א תרנ"ו ב ענין תקיעת שופר לאחוז בקול תורה שהוא פנימיות כל הבריאה כדכ' בראשית בשביל התורה שנקראת ראשית והוא מאמר אחד שנתפשט אח"כ למעשה בראשית. וזה הרמז שופר חכמה ואינה מלאכה. כמ"ש בתרגום ירושלמי בראשית ברא בחוכמתא. שנק' ראשית שהוא שורש הבריאה. והיא עיקר החיות. כמ"ש החכמה תחי' בעלי'. וכ' מות וחיים ביד לשון. … להמשך קריאה

א תרנ"ה ב בראש השנה אומרים ודברך אמת. כי עיקר המשפט הוא בבחי' אמת ושלום. כדאיתא במדרש בראשית אמת אמר אל יברא עולם דכולא שיקרא ושלום אמר אל יברא דכולא קטטה. נמצא המשפט עומד על אמת ושלום והקב"ה זיכה את בנ"י באלה הב'. ור"ה קול שופר הוא קול תורה והוא בחי' אמת בחי' משה כדכ' … להמשך קריאה

א תרנ"ד ב זכרנו לחיים כו' למענך אלהים חיים. פי' שהקב"ה נותן חיים לכל ברי'. אבל מבקשין שיהי' כתיבתנו לחיים למענו. דכ' עם זו יצרתי לי לשמי. ורצון בנ"י לקבל החיים לשמו ית' כי הכל לכבודו ברא. וכתיב יום תרועה יהי' לכם. הגם כי המה ימי דין. אבל לבנ"י המה ג"כ ימי רצון. כמ"ש חדות … להמשך קריאה

א תרנ"ג ב איתא בגמ' אמרו מה"ש מפני מה אין ישראל אומרים הלל בר"ה השיב הקב"ה אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים ומתים פתוחין כו'. הענין הוא דכ' לא המתים יהללו. ופי' חז"ל אותן שנקראים מתים בחייהם הרשעים. אבל הצדיקים נקראים חיים. דכ' אתה עשית את השמים כו' ואתה מחי' את כולם. והם … להמשך קריאה

א תרנ"ב ב ימי ר"ה ג בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים. אמר אמו"ז ז"ל כי נקודה הפנימית אות ברית קודש יש לה חירות מערלה אשר סובבת אותה. ונראה כי הענין הוא כמו שהקב"ה מגלה השגחתו ית' בזה היום שכל באי העולם עוברין לפניו. כמו כן בנפש האדם מתגלה הארת הנשמה. ואמרו חז"ל הנשמה נדמית … להמשך קריאה

א תרנ"א ב זכרנו לחיים וכתבנו בספר החיים. כי הנה ר"ה בחי' יראה. אבל צריכין לראות שלא להיות יראה רק מעונש. אך יראת ה' לחיים. פי' שיהי' עיקר היראה שלא יהיו נדחין מעץ החיים שהיא התורה. וע"ז עיקר הבקשה להיות נדבקין בתורה. ונק' ספר החיים שיהי' החיים מבורר בלי פסולת: ג בפסוק תקעו כו' בכסה … להמשך קריאה

א תר"ן ב מפ' האזינו ולראש השנה ג בפסוק יערף כמטר כו' כטל כו' כשעירים כו' וכרביבים כו'. הם ד' חלוקות כמו שיש ד' פירושים בתורה פשט רמז דרוש סוד. וכמו כן יש ד' חלוקים בבנ"י. יש שמקבלין דברי תורה בקישוי. ויש בנחת. וכן הוא בד' עולמות כי התורה היא בכל העולמות. ובעלמא דעשי' הוא … להמשך קריאה

א תרמ"ח – תרמ"ט ב בגמ' שנה שרשה בתחלתה מתעשרת בסופה כו' מראשית מרשית כו'. פי' שעיקר התחדשות בר"ה כפי הביטול שמבטלין הכל אל השורש. והכנה זו הוא בבנ"י שמה"ט נקראו ראשית שמקושרין ומבוטלין אל השורש. ובכוחם מתחדשת השפע בכל ר"ה. ובגמ' לשארית נחלתו אלי' וקוץ בה למי שמשים עצמו כשיריים. ולכאורה יפלא דוודאי מי … להמשך קריאה

א מר"ה דשנת תרמ"ז ב בעזה"י ג בענין אמרו לפני מלכיות שתמליכוני עליכם. עפ"י מ"ש ואתם תהיו לי ממלכת כהנים פרש"י שרים כו'. כמו שיש שרים שממליכים המלך אעפ"י שהמלך מושל עליהם. כמו כן כביכול רצה השי"ת שבנ"י ימליכו אותו וכפי קבלת מלכות שמים שהמה מקבלים כך מתגלה כבוד מלכותו ית' בעולם. והכל בכח קבלת … להמשך קריאה

א תרמ"ו ב ב"ה מר"ה ג בענין תקיעת שופר בכסה. דאיתא במדרש בפסוק ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו שאמר בלק לבלעם אם אין אתה יכול להם מפני משה רבם עשה לדור שלאחריו והשיב ותרועת מלך שגם יהושע מריע ומפיל חומה. דע"י תקיעת שופר בז' ימים הפילו חומת יריחו שהיתה סוגרת ומסוגרת והיא הי' יסוד … להמשך קריאה

א תרמ"ה ב ב"ה מר"ה ג בפסוק תקעו בחודש שופר כו'. דכתיב וביום החודש יפתח. ובחודש הזה החודש מתכסה כמ"ש חז"ל. והיינו שאין מתגלה זה הפתח שנפתח בכל החדשים וצריכין לעורר ההתחדשות ע"י תקיעת שופר. והאמת כי כל זה הוא לברר כחן של בנ"י כי גם בהסתלקות כח המיוחד להם כמ"ש החודש הזה לכם. [ועיין … להמשך קריאה

א תרמ"ד ב ב"ה מר"ה בקיצור ג ראש השנה הוא בחי' תפלה. דיש ד' מצות שמקיימין בכל יום ק"ש תפילין ציצית תפלה כמ"ש בספרי קודש שהם נגד ד' אותיות הוי'. וכן המועדות ג' רגלים. בפסח בחי' תפילין זרוע הנטויה. ובשבועות ק"ש אנכי מצוך היום כו'. וסוכות ציצית בצל כנפיך יחסיון. וימים הנוראים הם בחי' תפלה: … להמשך קריאה

א תרמ"ג ב מר"ה ג איתא במשנה שופר של ר"ה של יעל פשוט. ובגמ' א"ר לוי מצוה של ר"ה ויוה"כ בכפופין וכתבו הפוס' דלמצוה בלבד הוא. ויש לבאר הענין כי מצות השופר שהקב"ה וב"ש רוצה שבני ישראל יעוררו מדת הרחמים בעולם כמ"ש ראה שאין העולם מתקיים ושיתף עמו מדה"ר. וזה מתקיים בכל שנה בתחלה הוא … להמשך קריאה

א תרמ"ב ב ב"ה מר"ה ושבת תשובה נרשם בקצרה ג עשרת ימי תשובה הם נגד עשרה מאמרות שנברא בהם העולם. ור"ה נגד בראשית כדאיתא בראשית נמי מאמר הוא. והוא כולל כולן. וע"ז אמרו והלא במאמר אחד. היה יכול להבראות שהוא מאמר האחדות שעלה במחשבה לפניו ית'. וכמו שיהי' לעתיד כשיתוקן הכל. וע"ז אמרו חז"ל ג"כ … להמשך קריאה

א תרמ"א ב מר"ה ג איתא בתחלה עלה במחשבה לבראות במדת הדין וראה שאינו מתקיים ושיתף עמה מדת הרחמים. וכל זה מתקיים בכל ראש השנה מתחלה דין ואח"כ ע"י התקיעות הופך מכסא דין לכסא רחמים. ובמ"א כתבנו כי לא הי' ח"ו שינוי רצון רק שכך צריך להיות גם למטה שרצון ומחשבות הצדיקים לתקן הכל עפ"י … להמשך קריאה