שפת אמת

א תרמ"ז – תרמ"ח ב במשנה אשריכם ישראל מי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים כו' מקוה ישראל ה' כו'. דכ' וזרקתי א"כ הם מים עליונים דיש מים עליונים ותחתונים כדכ' יקוו המים כו' מקום אחד. היינו שלמטה לא כל המקומות ולא כל העתים שוים. אך בנ"י שהם בחי' האחדות זוכין לתורה … להמשך קריאה

א תרמ"ה ב בפסוק וזרקתי עליכם מים טהורים כו'. שעיקר הטהרה ע"י התורה וביוהכ"פ הוריד לנו מרע"ה את הלוחות שניות. ואין מים אלא תורה והראשונות היו בבחי' קדושה כמ"ש וקדשתם היום ומחר. והשניות היו בבחי' טהרה ונק' מים טהורים שהוא במדריגת בעלי תשובה. טהור מטמא. שיש בתורה דרך מיוחד בבחי' צדיקים גמורים. ויש דרך מיוחד … להמשך קריאה

א תרמ"ד ב בגמ' קודם יו"כ מפרישין כ"ג כו' פרישת ז' ליום אחד ע"ש. הענין כי יוהכ"פ הוא יום אחד מיוחד בשנה שהוא מעין עוה"ב כמ"ש במדרשים שדומין למלאכים ומתגלה בו הנהגה שלמעלה מהטבע. והכה"ג הי' מתהפך ממש כמלאך כמ"ש (בזוה"ק) [במד'] על וכל אדם לא יהי' כו' ע"ש. וזהו כענין שכתוב במלואים ביום השמיני … להמשך קריאה

א תרמ"א ב מעיו"כ ג איתא וכי בתשעה מתענין כו' אלא האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כו'. ותו למדו מכאן תוספת מחול על הקודש. והענין הוא כי יוה"כ הוא מעין עוה"ב שאין בו אכילה ושתי'. והוא באמת יום שמחה מאוד לבנ"י. אך שאין יכולין להתדבק בשמחה זאת כראוי בעודנו בעוה"ז. וצריכין להתדבק בהארת היו"כ … להמשך קריאה

א תר"מ ב עיו"כ ג במאמר האוכל ושותה בתשיעי כאלו התענה תשיעי ועשירי כו'. שהוא הכנה אל התענית. ואמרו קדושי עליונים כי באכילת יום זה מתקנים אכילת כל ימות השנה. והענין הוא כי כמו שאמרו חכמים האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו. כמו כן וקו"ח מדה טובה המרובה כשבשעת התשובה זוכרין בסיבה המביאה אל החטא … להמשך קריאה

א תרס"ה ב שובה ישראל עד ה"א כי כשלת בעונך קרי לי' מכשול וקרי לי' עון כמו שדקדקו בגמ' מזה. אך יש ב' שמות לכלל ישראל יעקב וישראל. ובאמת שם ישראל לעולם אינו מתבטל לגמרי ומזה אמרו אעפ"י שחטא ישראל הוא כי יש חלק לכל איש ישראל בזה השם. והיא חלק הנשמה שמסתלקת כשאדם חוטא … להמשך קריאה

א תרס"ג ב מפ' האזינו ג כתיב כאשר ירד הגשם כו' כן יהי' דברי כו'. א"כ בודאי ישובו בנ"י אל ה' ותורתו. וכמ"ש הרמב"ן בפרשת התשובה ושבת עד ה' אלקיך שהוא הבטחה כי לבסוף ישובו. ולכן לא למדו חז"ל שתשובה מגעת עד כסה"כ מפסוק זה שבתורה שהוא הבטחה שיחזור הקב"ה אותנו בתשובה. ולמדו מפסוק שובה … להמשך קריאה

א תרס"ב ב שובה ישראל עד ה"א קחו עמכם דברים. דכ' שובו בנים שובבים כו' כי אנכי בעלתי בכם. פירוש אנכי דעשרת הדיברות שנטע הקב"ה כח אלקות בנפשות בנ"י. וזהו גנוז ומוטבע בכל איש ישראל רק עונותיכם מבדילים. וכפי האמונה שמאמין האדם כי יש בו כח אלקות כך מתגלה אליו. ולכן נקרא הקב"ה אל אמונה … להמשך קריאה

א תרס"א ב שבת סהדותא אקרי שבנ"י מעידין בו על הבורא ית"ש ועדים צריכין לשוב בתשובה שיהיו כשרים לעדות כמו שמזהירין עדי הגט לתשובה. ובאמת זה עיקר תכלית איש ישראל שיהי' עד על הבורא ית"ש. וכפי תיקון מעשיו כך הוא מברר זה העדות כמ"ש כמה פעמים כי זה העדות אינו דוקא בפה אבל אתם עדי … להמשך קריאה

א תר"ס ב בפסוק שובה ישראל עד ה' אלקיך קחו עמכם דברים. התשובה מיוחד אל בנ"י בכח אנכי ה' אלקיך שיחד שמו ית' עלינו בקבלת התורה. ובכח התורה יכולין לשוב אליו ית"ש כדאיתא עבירה מכבה מצוה ואינה מכבה תורה ולכן ע"י התורה יכולין לחזור ולהדליק נר מצוה מאור התורה. והשי"ת הכין התורה לתקן על ידה … להמשך קריאה

א תרנ"ח ב כמו שהחטא הוא בשיתוף הגוף והנפש כן צריך להיות התשובה. ותשובת הגוף בסיגוף תענית ותשובת הנפש ע"י הבושת. והוא התשובה בשבת כדאיתא ירא שבת ירא בשת. ואיתא בגמ' מי שאין לו בושה בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני כדכ' למען תהי' יראתו על פניכם לבלתי תחטאו. א"כ נראה כי זה … להמשך קריאה

א תרנ"ה ב אמרו חז"ל דרשו ה' בהמצאו אלו עשרת ימי תשובה כי השי"ת בבריאות העולם כביכול עשה עצמו להיות נמצא בעולם. כי צריך כל איש לידע ולהאמין כי הקב"ה הוא נעלם ורחוק מכל רחוק וכמו כן הוא קרוב מכל קרוב וז"ש האלקי מקרוב אני כמ"ש במד' שהוא מקרוב ומרחוק ובחי' זה הקורבות נתחדש בבריאות … להמשך קריאה

א תרנ"ד ב לימי תשובה ג כתיב דרשו ה' בהמצאו ואמרו חז"ל אלו עשי"ת שהוא נמצא וקרוב לכל קוראיו. דאיתא במד' פ' אמור אמרות ה' אמרות טהורות דלא כאמרות בו"ד היום כאן ולמחר בקבר. אבל אמרות ה' טהורות לפי שהוא אלקים חיים ומלך עולם ע"ש כל המאמר דתחתונים צריכים ב' מאמרות. והענין הוא דבבריאות העולם … להמשך קריאה

א תרנ"ג ב אמרו חז"ל גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד. פי' דיש כמה מדריגות בתשובה. לכן נקראו עשרת ימי תשובה. וצריכין לשוב לתקן פגם הנפש במעשה. והרוח בדיבור. והנשמה במחשבה. וכשמגיעין לתשובת הנשמה שם אמרו שמגעת עד כסה"כ. ובשבת תשובה העיקר בבחינת הנשמה שהוא יומא דנשמתין ולאו דגופא. כי בשבת אין מבקשין צורכי הגוף … להמשך קריאה

א תרנ"ב ב הפותח שער לדופקי בתשובה אמר אמו"ז ז"ל כי האבות הם נקראים דופקי בתשובה ודפח"ח. כי הם הקרובים ראשונים אל התשובה כידוע. והנה עיקר התשובה הוא לחזור ולהתדבק בהקב"ה. כמ"ש חז"ל עד כסה"כ עד ה' אלקיך. והאבות הן הן המרכבה אשר השכינה שורה עליהם וכל איש ישראל צריך לומר מתי יגיעו מעשי למעשי … להמשך קריאה

א תרנ"א ב קחו עמכם דברים כו' כי הנה עיקר התשובה הוא לתקן השליחות שנשתלח האדם לעוה"ז. וכתיב כאשר ירד הגשם כו' ושמה לא ישוב כי אם הרוה כו' כן יהי' דברי כו' כל הפסוק. והקב"ה נתן בכל איש ישראל דברים שצריך להוציאם בעולם מכח אל הפועל לעשות בהם פירות ואז ישוב בשליחותו לפניו ית'. … להמשך קריאה

א תרמ"ח ב ענין עשרת ימי תשובה כמ"ש ז"ל במקום שבע"ת עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד ולכן לעולם יש רק ששת ימי המעשה ושבת. ועתה יש עשרה ימים והיינו שמתגלה הארת הג' ראשונות שהם נקראים ימי קדם. ואמת כי השבת יש בו מג' הראשונות ג"כ. וזה הרמז בג' סעודות ג' פעמים היום דכתיב בשבת … להמשך קריאה

א תרמ"ז ב בענין שבת תשובה. דעיקר התשובה הוא ע"י הדעת כמ"ש וידעת היום והשבות כו'. פי' ע"י שמתברר אצל האדם כי ה' הוא האלקים ואין חיות וכח נמצא בלתי מהשי"ת ממילא נופל בושה על האדם ושב ורפא לו. כמ"ש שובה כו' עד ה' אלקיך. לברר כי הכח שלך מה'. וזהו שכתבו חז"ל גדולה תשובה … להמשך קריאה

א תרמ"ה ב ש"ת פ' האזינו ג בפסוק שובו בנים שובבים דרשו חז"ל על תשובה מאהבה דיש בחי' בנים ובחי' עבדים. ועל שניהם צריכין לשוב בתשובה. ועל זה מבקשין השיבנו אבינו לתורתך שהוא הבחי' בנים. שנבחרו בנ"י בכח התורה. וקרבנו מלכנו לעבודתך הוא בחי' עבדים. וגם בזה נתקרבו בנ"י יותר מכל האומות (עובדי ע"ז) והוא … להמשך קריאה

א תרמ"ד ב ב"ה ש"ת בקיצור ג בפסוק שובה ישראל כו' כל תשא עון וקח טוב פרש"י למדנו דרך טוב ע"ש עוד פירושים. והכל ענין אחד דכתיב וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. וזה הי' אחר תיקון אדם הראשון ששב בתשובה. והנה טוב הוא בחי' צדיקים גמורים. טוב מאוד הוא בחי' בעלי … להמשך קריאה

א תרמ"א ב בפסוק השיבנו ה' אליך ונשובה. והם ב' מיני תשובה מיראה ואהבה. ובהיות האדם מלוכלך בחטא א"א לשוב מתוך אהבה רק מיראה. ואז צריכין סיוע משמים כמ"ש הקדמונים כי השי"ת מסייע לבעל תשובה. וזה השיבנו. אבל השב מאהבה מתקרב בעצמו מתוך אהבת הבורא ית' שבוער בו וא"צ עזר. והרמז נח הי' צריך סעד … להמשך קריאה

א תר"מ ב ב"ה משבת תשובה ג בפסוק שובה ישראל עד ה"א. כי עיקר התשובה כשנתעלה האדם אחר תיקון החטא ומחזיק בתשובתו. וז"ש עד ה' אלקיך כי צריך אדם לשוב למקומו הראשון ששורש בנ"י חקוקים תחת כסא הכבוד. ובוודאי אחר מדריגות רבות שכבר הוא צדיק גמור. עדיין צריך לשוב להיות חוזר לשורשו העליון. וז"ש שמגעת … להמשך קריאה

א תרל"ט ב שבת תשובה האזינו ג בגמ' השב מאהבה זדונות נעשין זכיות. ויש להבין מהיכן בא האהבה קודם התשובה על החטאים. אכן ע"ז נאמר מים רבים לא יוכלו לכבות כו' האהבה. דכמו דיש אהבה לכנס"י ואין מים רבים של האומות יכולין לכבותה. כמו כן יש מזה בכל נפש מישראל ג"כ. וכמ"ש יצב גבולות עמים … להמשך קריאה

א תרל"ח ב ש"ת פ' האזינו ג כבר פירשנו בפסוק ימצאהו בארץ מדבר. אם ארץ למה מדבר ומדבר למה ארץ. אמנם וודאי זאת עיקר הישוב מה שאדם מבין כי הגוף וזה העולם היא החומר וצריך הוא למצוא הצורה שהוא תיקון הפנימיות. לא כן הרשעים שמדמין בנפשם כי הם בשלימות הגמור. והם מאבדים העולם. אבל מי … להמשך קריאה

א תרל"ז ב ב"ה משבת תשובה פ' וילך ג הפותח שער לדופקי בתשובה. בוודאי היא מ"ש לשקוד על דלתותי ובמד' דלת לפנים מדלת. והוא השער החצר הפנימית כו' ששת ימי המעשה כו' סגור וביום השבת יפתח. וכפי מה שהאדם דופק בימי המעשה. מכלל שנקרא דופק הוא שער הסגור. ועי"ז הדפיקה בחול הקב"ה פותח להם שער … להמשך קריאה

א תרל"ו ב בשם אא"ז מו"ר ז"ל שהגיד עמ"ש פותח שער לדופקי בתשובה כי הם האבות אברהם יצחק ויעקב נקראו דופקי בתשובה. והדברים עתיקים דפח"ח. ומסתמא ע"י מידותיהם יכולין גם אנחנו להיות בכלל דופקי בתשובה. והוא מ"ש קחו עמכם דברים שע"י התורה בדחילו ורחימו וז"ש עמכם כי כל מצוה ותורה שהוא בדחילו ורחימו נשאר ממנו … להמשך קריאה