שפת אמת, דברים, ראש השנה כ״ט

א

תרס"א

ב

מה שמבקשין על החיים דכ' ובחרת בחיים. וכמו במעשה בראשית איתא לדעתן נבראו שכל הברואים בחרו כל אחד ציור המיוחד לו. והנה האדם עיקר נפש חיה כמ"ש רש"י בפ' בראשית שהוא חי' שבכולם ע"ש. ובוודאי האדם בחר לו זה החיות המיוחד אליו כמ"ש ויפח באפיו. וכמו כן בכל ר"ה צריכין לבחור בזה החיים שהוא החלק אלוקי ממעל. כי הגוף בחי' מיתה והנפש החיים. וכפי הבחירה בחיים נמשך לו כל ימות השנה: הנביא צוה לשמוח בר"ה אכלו משמנים כו' חדות ה' היא מעוזכם. עיקר העוז לבנ"י לשמוח בחלק אלקות המיוחד לנפשות בנ"י. ובר"ה מתחדש זה הכח שבו נברא האדם ויפח באפיו נשמת חיים. ובר"ה מקבלים מלכות שמים. וצריך להיות בשמחה כמ"ש כל [מצוה] שקיבלו עליהם בשמחה עדיין עושין בשמחה. וכפי השמחה בר"ה בקבלת מלכותו ית"ש כן מתקיים כל ימי השנה. וכמו שראש השנה שהוא ראש של כל השנה ובראש צריכין לקבל מלכותו ית"ש לתת הראשית אליו ית"ש. כמו כן בנפשות. בנ"י הם הראש. ולכן עליהם לקבל מלכות שמים שהם נקראי' ראשית. ובכח זה נמשך מלכות שמים גם על כל העולם. ומבקשין ותמלוך כו' על כל מעשיך. כי באמת אין העולם ומלואו כדאי שיחול עליהם מלכות שמים. וז"ש כי המלכות שלך היא. פשיטא מאי קמ"ל. רק הכוונה שגם קבלת מלכות שמים אינו בכח המקבלים רק הכל שלך. ובנ"י זיכה אותם הקב"ה שחל עליהם מלכותו ית"ש באמרו אנכי ה' אלקיך. ובאמת זכו לזה במה שהקדימו על הים ה' ימלוך. כמ"ש חז"ל שהם המליכוני תחלה. ואנו מבקשין שיהי' רצון לפניו למלוך על כל העולם. ז"ש כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלוך בכבוד שיהי' רצון לפניו לגלות מלכותו על כל המעשים. ועי"ז נשאר לנו המלכות כמ"ש אמרו לפני מלכיות שתמליכוני עליכם. הגם שהבקשה על כל העולם. רק שעי"ז הבקשה תמליכוני עליכם כי עבד הנאמן צריך לבקש התגלות המלכות על כל: