א השיב רב אלפס דמי שכותב ספר תורה ואין לו העתק מותר להעתיק מס"ת אחר אבל אינו מגלהו מן המטפחות משום בזיון. והמוליך ס"ת מכנסת לכנסת טוב שלכבוד הספר יהיו עשרה בהוליכתו אבל אין איסור בדבר כלל אלא משום כבוד לבד: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! … להמשך קריאה
א כתבו הגאונים דקלפים דלא עפיצי כשרין לס"ת תפילין ומזוזות ומגלה ואע"ג דתנן בפרק הקורא את המגלה היתה כתובה על הדיפתרא ואמרו מאי דיפתרא מליח וקמיח ולא עפיץ ושלנו לא עפיצי ה"מ בימיהם שלא היו מעבדין בסיד אבל בעיבוד שלנו שהוא בסיד וחזק עיבודו לא מצריכנן עיפוץ: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה … להמשך קריאה
א פסק ריא"ז כהן שיצא לתרבות רעה ועשה תשובה נושא את כפיו וכן השיב רבינו גרשון מאור הגולה דאין אומרים לאדם הוסף רשע ותמנע מן המצות. אע"ג דפליגי רב נחמן ורב ששת אם קרבנו ריח ניחוח אם לאו ה"מ קרבנו דבמקדש אבל נשיאת כפים דבגבולין לא ורב נטרונאי גאון השיב כהן שיצא לתרבות רעה ועשה … להמשך קריאה
א כהן שמל את התינוק ומת נושא את כפיו דלא דמי לכהן שהרג את הנפש חדא דהכא שוגג והתם מזיד. ועוד דמתכוין למצוה. ועוד דלמא נפל הוא. ועוד דלמא הרוח מבלבלתו אחר המילה: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – … להמשך קריאה
א הא דאמרו כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו פירש רבינו אבי העזרי דלא מיירי אלא במועד ומפורסם לכך אבל אם שפך דמים או גלה עריות שבא מקרה לידו ואינו מועד ומפורסם לכך תדיר הוא נושא את כפיו ושפיר דמי דאמר בירושלמי בפרק הניזקין שלא תאמר כהן זה מגלה עריות ושופך דמים … להמשך קריאה
א כתב רבינו יצחק בר' יהודה דאין מנהג שיהא פנוי נושא את כפיו כי השרוי בלא אשה שרוי בלא טובה ובלא שמחה ומי שעומד לברך ראוי שיהיה שרוי בשמחה כמו שמצינו ביצחק אחר שאכל ושתה והיה שמח בירך בניו. וכן כהן אבל אינו נושא כפיו כל זמן שאינו יושב במקומו. ואמר בירושלמי דאפי' לכהן אחד … להמשך קריאה
א אמרו במדרש מציץ מן החרכים מציץ מבין שני חרכי אצבעות הכהנים מכאן דקדק הר"א ממיץ חילוק אצבעות הכהנים בעת שנושאים כפיהם וכן כתב רבינו נסים: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא … להמשך קריאה
א נשיאות כפים שכתב רש"י פ"ז דסוטה. עוקר רגליו בעבודה ממקומו ובא לפני התיבה ומתפלל יהי רצון שתהא ברכה כו' ומאריך בה עד שיכלה אמן של הודאה מפי הצבור ושליח צבור קורא כהנים אם שנים הם ואם הוא אחד אינו קורא והוא מחזיר פניו מאליו כדאביי דאמר לאחד אינו קורא כהנים וכשכלה הדבור מפי הקורא … להמשך קריאה
א כשיוצא אדם לדרך יתפלל תפלת הדרך ואומר שתוליכנו בלשון רבים. ופסק רב אלפס כרב חסדא שיתפלל אותה מעומד ולא מהלך אמנם רבי' יהודה [פסק] כרב ששת דאפי' מהלך ואפי' אינו רוצה לילך כי אם פרסה אחת בתוך פרסה יתפלל ויחתום [ובפחות מפרסה] יאמרנה בלא חתימה והלכה כרב דאמר שאם היה רוכב על חמור והגיע … להמשך קריאה
א היכא דבקי חייב להשלים פרשותיו עם הצבור ב' מקרא ואחד תרגום. ואפי' עטרות ודיבון יקרא הכתוב ג' פעמים עברי: ב והלעז אינו במקום התרגום וכשנפתח ספר תורה אסור לספר ואפי' בדבר הלכה. לבד אם הוא כרב ששת שתורתו אומנתו ודוקא בלחש שאינו מבטל קריאת התורה וכגון שיש שם עשרה אחרים ששומעין קריאת התורה וזמן … להמשך קריאה
א אם שכח רצה והחליצנו בשבת ונזכר קודם שיתחיל ברכה רביעית יאמר בא"י אמ"ה שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל לאות לברית קודש בא"י מקדש השבת: ב ודכוותיה יאמר בי"ט אשר נתן מועדים לעמו ישראל לששון ולזכרון וכו': ג ובר"ח אשר נתן ראשי חדשים לעמו ישראל לכפרה ולזכרון: ד ואם לא הוזכר עד שהתחיל ברכה רביעית … להמשך קריאה
א טעה ולא הזכיר משיב הרוח ומה"ג בימות הגשמים חוזר לתחילת י"ח ואם הזכיר טל אינו חוזר. וי"א דוקא בגבורות אבל בהזכרת ותן טל ומטר לא סגי בשאילת טל ומחזירין אותו אם לא אמר מטר ואם טעה בימות החמה ואמר מוריד הגשם או מטר חוזר לראש כך פסקו כמה גאונים וכן איתא בירושלמי. ומי ששכח … להמשך קריאה
א מי שטעה והתחיל אתה חונן בשבת גומר כל אותה ברכה ודוקא ערבית ושחרית ומנחה אבל במוסף פוסק אפי' באמצע מיהו יש שאומרים דאפילו במוסף מסיים כל אותה ברכה: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות … להמשך קריאה
א היכא שהתפלל אדם תפלת שבת בחול יפסיק באמצע ברכה דדמי לחוכא ואיטללא: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל … להמשך קריאה
א הא דקיי"ל אסור לאדם לתבוע צרכיו בשבת ה"מ שלא יעשה תפלה או תחינה מעצמו ויתפלל אבל טופס תפלה מותר כדאמרי' בירושלמי פרק אלו קשרים מהו למימר רעינו אבינו וכו' ואי לאו דלא אטרחי' רבנן הי' נכון לצלויי כל י"ח הלכך אומר בשבת אחר תפלתו אלקי נצור וכו': הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il … להמשך קריאה
א קיי"ל דאפי' מחיצה של ברזל אינה מפסקת וה"מ לענות קדושה או ברכו אבל להצטרף לעשרה עד שיהא תוך הבהכנ"ס כדאמר בפ' כיצד צולין ולזמן אם רואין זה את זה אם יש שמש ביניהן מצטרף אף לברך ברכת חתנים בשם יב"א ז"ל: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה … להמשך קריאה
א כתב רבינו יהודה בשם ר"ת שאין מתפללין פעם אחרת אא"כ יש ששה שלא שמעו תפלה כן יש במסכת סופרים ואסמכתא להן שיש ו' תיבות עד השם במקרא זה בפרוע פרעות כו'. ור' טובי' אומר שרבים נוהגים להתפלל אפילו עבור אחד וכ"מ בשאלתות דרב אחאי: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את … להמשך קריאה
א כתב הר"א ממיץ דאסור לקרות דבר שבקדושה בשמועת קול שיר של אשה ועת לעשות לה' הפרו תורתך הלכך אין אנו נזהרין מלשמוע שמועת שיר הנשים וטפח באשה ערוה היינו טפח שדרכו ליכסות ואע"פ שהיא אשתו. והא דאמרו שער באשה ערוה היינו להסתכל בה אבל לקרות לא דמעשים בכל יום שאין אנו נזהרין מלקרות כנגד … להמשך קריאה
א קיימא לן המתפלל ומצא צואה במקומו צריך לחזור ולהתפלל במקום טהור מיהו יש אומרים דוקא שפשע בתחילת התפלה כגון שאותו המקום רגיל להיות שם טינופת דהוי כפשיעה ואי לא אינו חייב לחזור ולהתפלל אבל המתפלל ומצא מי רגלים כנגדו אינו זז ממקומו אלא מסיים תפלה דלא אסרה תורה אלא כנגד עמוד בלבד והיכא דאתחיל … להמשך קריאה
א צריך להתרחק מצואת אדם וצואת חזירים וכלבים אם נתן לתוכן עורות ומצואת חתול ומצואת חמור הבא מן הדרך ומצואת תרנגול כשהם בלול שלהם ומגרף של רעי ומעביט של מימי רגלים ונבילה מסרחת מכל אלו צריך להרחיק ד' אמות ממקום שכלה הריח ולפניו כמלוא עיניו ופי חזיר כצואה עוברת דמי ואסור לקרות תוך ד' אמותיו … להמשך קריאה
א פסק השר מקוצי דכל הפוסק באמצע ברכה מחמת ריח כגון שהולך במבואות המטונפות כ"ע מודו שאם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש אבל היכא דגברא חזי כגון ששמע ט' תקיעות בט' שעות ביום אינו חוזר אלא במקום שפסק. ורב אלפס פסק דבתפלה לחוד אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש אבל בק"ש … להמשך קריאה
א פסק רבינו יהודה דלא מהני רביעית מים לבטל גרף ועביט. ופי' רש"י ורבינו יהודה כשהן של חרס ובשל עץ מספקא לן. וצריך להתרחק מצואת חמור הבא מן הדרך ומצואת התרנגולין בלול שלהן וכן צריך להתרחק מנבילה סרוחה ומים סרוחים: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © … להמשך קריאה
א אמר רבינו יצחק שראה ר"ת שחזר אחר מודים בדבר שאם לא אמר אין מחזירין אותו כלל ובכל מקום שיחיד חוזר ומתפלל ש"צ נמי חוזר ומתפלל חוץ משחרית של ר"ח וכן במוסף מפני טורח צבור ועוד שהרי תפלת המנחה לפניו לדברי בעל ה"ג ור' יצחק אומר דאם לא אמר זכרינו בי' ימי תשובה חוזר: הסבר … להמשך קריאה
א מתפלל ושמע קדושה או ברכו אינו יכול לפסוק ולענות אלא ישתוק מעט דשומע כעונה. כך פסק רש"י ז"ל אבל ר"ת ורבינו יצחק היו אומרים אי כעונה הוי הפסקה ומ"מ נהגו העם כרש"י ז"ל וגדול המנהג: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות … להמשך קריאה
א קיי"ל כר' יהודה באמצע שואל בשלום אדם שירא פן יהרגנו ומשיב לאדם שראוי לכבדו ולהקדים לו שלום ואפי' באמצע פסוק ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם. ואלו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשנייה בין שנייה לשמע בין שמע לוהי' אם שמע בין והי' אם שמע לויאמר. בין ויאמר לאמת ויציב דינו … להמשך קריאה
א קיימא לן כשמואל דאמר היה עומד בתפלה ונזכר שכבר התפלל פוסק אפילו באמצע ברכה פירש ריא"ז בשם רבינו חננאל דהאי דאמר פוסק היינו דוקא ששכח שהתפלל ועתה לא התפלל לשם חובה אלא לרשות מסיים מידי דהוה אמי שהקריב תמיד של שחר והביא אחר כך נדבה או נדר אחר שהוא רשאי דקיימא לן תפלות כנגד … להמשך קריאה