א
טעה ולא הזכיר משיב הרוח ומה"ג בימות הגשמים חוזר לתחילת י"ח ואם הזכיר טל אינו חוזר. וי"א דוקא בגבורות אבל בהזכרת ותן טל ומטר לא סגי בשאילת טל ומחזירין אותו אם לא אמר מטר ואם טעה בימות החמה ואמר מוריד הגשם או מטר חוזר לראש כך פסקו כמה גאונים וכן איתא בירושלמי. ומי ששכח שאלה בברכת השנים אם נזכר קודם שומע תפלה שואל הגשמים בשומע תפלה ואם אחר שבירך שומע תפלה חוזר לברכת השנים כך פסק הראב"ד והר"מ במז"ל אבל שאר הגאונים פסקו דחוזר לשומע תפלה והכי איתא בירושלמי וכן עיקר. ואם לא הזכיר עד שהשלים כל תפלתו חוזר לראש וכן בספק עד ל' יום. וגבורות גשמים אינו יכול לומר בשומע תפלה אלא חוזר מיד וכן עיקר ובירושלמי אומר שיכול לומר בשומע תפלה ויש שפסקו כן. ואינו נכון:
ב
ואם טעה ולא הזכיר של ראש חדש בעבודה חוזר בעבודה. ואם סיים חוזר לראש ואם רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו ולא עקר רגליו חוזר לרצה אפי' סיים אבל אם אינו רגיל לומר תחנונים אף כי לא עקר רגליו ואם עקר אף אם רגיל לומר חוזר לראש וכן הלכה ולאו דוקא טעה אלא אפילו ספק וכן בכל התפלות של ראש חדש וחול של מועד לבד תפלות ערבית של ראש חדש שאין מקדשין החדש בלילה ובכל דבר שצריך לחזור אם יכוין לבו בתפלה ששליח צבור מתפלל בקול רם אינו צריך לחזור ודוקא שכח להזכיר של ראש חדש וכיוצא בזה אבל אם שכח ברכה שלימה חוזר ואינו יוצא משמיעת שליח צבור. ואומר רבי' יצחק שראה רבי' תם דהיכא דלא עקר רגליו חוזר לרצה אפי' בדברים שאין מחזירין אותו כגון על הנסים ויעלה ויבוא [בערבית דראש חדש והבדלה] שאומר על הכוס. מיהו י"א דכיון שסיים אותה ברכה שוב אינו חוזר כלל. ומי שטעה בשלש ראשונות חוזר לראש בשלש אחרונות חוזר לעבודה. ואמצעיות אין להם סדר. וחוזר לראש לברכה שטעה בה ומכאן ואילך יאמר הכל על הסדר כך פסק רב אלפס ורבי' שמואל והר"מ במז"ל ורוב הגאונים לבד רבי' שלמה ז"ל א"כ טעה ודלג ברכה אחת מן האמצעיות או שלא אמר המלך המשפט בין ראש השנה ליום הכפורים חוזר לראש (התפלה) [הברכה]. וכן אם טעה בזכרנו לפי מה שכתב למעלה והיכא דטעה נמי בג' אחרונות שלא אמר בראש השנה ויוה"כ בספר חיים לפי המחלוקת שכתב למעלה חוזר לרצה. והטעם בג' ראשונות וג' אחרונות מילי דשבחא נינהו. ובתענית צבור ששליח צבור קובע ברכה לעצמו. אם שכח ולא אמר עננו בין גואל לרופא ונזכר קודם גמר תפלתו אין מחזירין אותו מיהו יש להסתפק אם נזכר קודם שומע תפלה אם יקבענה שם ברכה בפני עצמה או אומר אותה בשומע תפלה כיחיד או לא יאמרנה כלל. וכתב רב אלפס אם לא עקר רגליו יאמר עננו וחותם כי אתה שומע תפלה בלא חתימה. מיהו הר' פיט קבל מרבותיו שיכול לחתום מאחר שסיים סדר י"ח. והמתענה בשבת י"א שאינו אומר עננו כלל. ויש מפרשים שאומר באלקי נצור. ואם טעה באמצע ברכה חוזר לתחילת ברכה בין בתפלת שליח [צבור] בין בתפלות שאומר מיושב. וכן אם נשתתק שליח צבור אותו שיעבור תחתיו חוזר לתחלת הברכה. ואומר בירושלמי שאם נשתתק בתפלת היוצר אחר שענו [קדושת השם] כברכה אחרת דמי ויחזור לאל ברוך:
הסבר על זכויות יוצרים
פסקי רקנאטי
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.