א מי שאינו סומך על עצמו לעמוד בנסיון העכו"ם והורג עצמו נקרא קדוש כשאר מקדשי השם וראי' ממעשה שאול ובפרק הניזקין במעשה דד' מאות ילדים: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות … להמשך קריאה
א מעשה שאירע בעוזב דת שנגע ביין ונודע אח"כ שעשה תשובה בינו לבין עצמו ובא מעשה לפני ריב"א והתיר היין מפני שהפקיד כיסו בשבת ונחלק עליו רבי שמשון ואסר שאין תשובתו תשובה אלא בפרהסיא כדאמרי' בטבח המוכר טרפות בחזקת כשרות דאין לו תקנה עד שילך במקום שאין מכירין אותו ויחזיר אבידה מתחת ידו בדבר חשוב … להמשך קריאה
א כתב רבי שמחה דכל בעלי תשובה צריכין טבילה כאבות דר' נתן מיהו אין הטבילה מעכבת אלא מיד שהרהר תשובה ה"ה צדיק גמור אלא שצריך לצער עצמו: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, … להמשך קריאה
א היודע השם הנכבד והנורא צריך שלא יהנה משל אחרים. דאמרי' בירושלמי גבי אנא השם ר' אסי אמר לר' פנחס בן חמא איתא ואנא מסר לי' לך. א"ל לית אנא יכיל א"ל למה א"ל דאנא אכיל מעשר מאן דרגיל בי' לא יכיל למיכל מבר נש כלום. וקשה לריא"ז מדאמר הרוצה ליהנות יהנה כאלישע ואלישע פשיטא … להמשך קריאה
א אסר ר' אבי העזרי להלוות מעות של צדקה בריבית וראייתו מדחייבי' רב יוסף לההוא גברא לשלומי. אלמא צדקה דין הדיוט יש לה. דאי דין הקדש אמאי חייבי' לשלומי הא תנן בפ' הזהב גבי הקדש ש"ח אינו נשבע נושא שכר אינו משלם אלא ש"מ צדקה דין הדיוט יש לה דאי דין הקדש הי' מותר דאמרי' … להמשך קריאה
א גבאי צדקה שפשע במעות ונגנבו לו חזינן אם היתה לו קצבה לעניים לקבלו מאלו המעות כך וכך לשבוע או לחודש חייב לשלם דהיו כמו שאלו העניים הפקידו אצלו וחייב שלא שמר כדרך השומרים ואם לא היתה קצבה לעניים ממעות אלו פטור דקרינן בי' לשמור ולא לחלק לעניים. וכן השיב ר' שמשון ז"ל על ישראל … להמשך קריאה
א משמע מן הירושלמי שאדם שנתן ממונו כך וכך לצדקה והפריש הצדקה מדעת לחלקה בין עניי העיר או בין עניי עולם שיכול ליתן לקרוביו מאותה עד מחצה או עד שני חלקים כפי המחלוקת שהוא שם במעשר עני למר כדאית לי' ולמר כדאית לי'. מיהו אם הפריש אותה בסתם ולא הזכיר עניי העיר או עניי עולם … להמשך קריאה
א אם יש שני בני אדם עניים שחייבין ליתן צדקה כגון בעבור חולים או בעבור הזכרת נשמות כל אחד יכול ליתן צדקה שלו לחבירו מדאמר פ"ה דפיאה שני שותפין נותנין זה לזה מעשר עני וכו'. ודוקא צדקה גמורה אבל צדקה הבאה מכח קנס שתיקנו בני העיר ביניהן שכל מי שיעשה כך וכך יתן כך וכך … להמשך קריאה
א פסק ריא"ז דעשיר שאינו יכול ליקח מנכסיו באיזה ענין שיהי' או שהי' בדרך רחוקה ה"ז לוקח מן הכיס ופטור לשלם מדאמר בפיאה בעה"ב שהי' עובר ממקום למקום וצריך ליטול נוטל לקט שכחה ופאה וכשיחזור לביתו יפרע דברי ר"א וחכ"א עני הי' באותה שעה: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר … להמשך קריאה
א פסק ריא"ז דתיבה שנשתמשו בה מעות חולין ומעות צדקה בזא"ז ומצא שם מעות וא"י מה הם אי ידע בהי מינייהו אשתמש באחרונה זיל בתר בתרא מדמסקינן בפ' אלו מציאות דאזלינן בתר בתרא ואי לא זיל בתר רובא: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל … להמשך קריאה
א פסק ריא"ז דמי שיש לו כיס מעות ומסופק אם הן של צדקה או לא חייב ליתן אותן לצדקה מדאמרינן ספק לקט לקט: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן … להמשך קריאה
א שאל רבינו יהודה בן רבינו קלונימוס אביו של הר' אלעזר מגרמישא את רבינו אפרים מי שיש לו מאתים זוז אם יכול ליטול צדקה או לא אם יש לדמותו ללקט שכחה ופיאה או לא והשיב דהכל לפי פרנסתו ופרנסת ביתו ולפי מה שהוא רגיל בתענוגים מיהו אם הוא יחיד לא יטול דאפי' מי שיש לו … להמשך קריאה
א פסק רבינו אבי העזרי דמי שיש לו נושין והוא עני וקיבל צדקה הרבה אין בעל חוב גובה מאותה צדקה מדאמר בתוספתא דפאה מעשר עני אין פורעין ממנו מלוה וחוב וכו' וכן דעת ריאב"ז דאי הוה ידע האי הנותן שהנושה יגבה ממנו לא הוה יהיב לי' אבל רבינו שמחה והר' דוד מחייבין אותו לפרוע חובו … להמשך קריאה
א דיקדק ריא"ז [מפירש] ר"א ממיץ דעני שיש לו קרובים עשירים שיכולין לפרנסו אין גבאי העיר יכולין לפרנסו אע"ג שגם קרובים נותנים לכיס של צדקה. וק"ל מדאמר פ"ק דקדושין האומר לאשה התקדשי לי בככר תנהו לעני אינה מקודשת ואפי' עני הסמוך עליה מ"ט אמרה לי' כי היכי דמחייבנא בי' אנא ה"נ מיחייבת בי' את. ומסתמא … להמשך קריאה
א מעשה שאירע באחד שמת שכתב נכסיו לעניים ולאחר זמן ירדו קרוביו מנכסיהם והורו רבותינו שבפיה"ם שיש ליתן אותה צדקה לקרוביו משום אומדן דעתי' דהלכה כר"ש בן מנסיא דתניא הרי שהלך בנו למדה"י ושמע שמת בנו ועמד וכתב כל נכסיו לאחר ואח"כ בא בנו מתנתו מתנה ר"ש בן מנסיא אומר אין מתנתו מתנה שאילו הי' … להמשך קריאה
א אמרינן עניי עירך ועניי עיר אחרת עניי עירך קודמין ה"מ מעיר לעיר אבל יש שתי בתי כנסיות בעיר ואנסו אחד מביה"כ האחר ליתן מעות לצדקה על שעבר על תקנת הקהל לא אמרו יתנו לכנסת הרגיל בה דאין חילוק בין עניי כנסת שלו לעניי כנסת אחרת אלא יוחלק בשוה לעניי העיר ול"ד לאומר תנו ס"ת … להמשך קריאה
א האומר לעני מתנה אני נותן לך נעשה כנדר. ואם נתחרט הוא ובא לפני חכם להתירו אינו רשאי להתירו. ואם התירו ראוי לנדות המתירו. ומכל מקום הנדר מותר. ואפי' לא התירו י"א דאין כח בב"ד לכופו לא בממון ולא בנידוי דיכול לומר התרתי את נדרי. וכן דעת אבי העזרי. ורבינו טוביה וספר האשכול פסקו דכופין … להמשך קריאה
א פסק הר' מאיר שאם גמר אדם בלבו ליתן צדקה ולא הוציא דבר מפיו אינו חייב לפרוע מדאמרינן בשבועות פ"ג גמר בלבו צריך שיוציא בשפתיו דדוקא בתרומה וקדשים אמרינן שא"צ להוציא בשפתיו. אבל בדברים אחרים לא. וריא"ז פסק דחייב אע"ג דאמר התם תרומה וקדשים שני כתובין הבאין כאחד פירשו בתשובות דצדקה כנדרים ונדבות דמי: הסבר … להמשך קריאה
א כתב הראב"ד דאפי' למצוה עוברת כגון סוכה ואתרוג ולולב אינו מחוייב לתת השליש מן שלו כדי שלא יבא לידי עוני ויפיל עצמו על הצבור וכן אמרו עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות ואמרו המבזבז אל יבזבז יותר על חומש שהעוני כמיתה וכתב עלה הרא"ש לאו כמיתה ממש אמר הרב שלא אמר כן אלא במצות … להמשך קריאה
א כתב הרבי מאיר עשה מעשה שהמלמד שמת תלמידו בתוך הזמן אין לו אלא שכרו ממה שלמד אבל מה שלא למד אין לו אפי' כפועל בטל מדאמר פ' האומנין האי מאן דאגיר אגירא לדוולא ואתא מיטרא פסידא דפועלים כיון דבעה"ב אנוס לא צריך תו לדוולא ולא דמי לההיא דהשוכר את הספינה וטבעה בחצי הדרך וכו' … להמשך קריאה
א אם הלך אדם אחד ולימד את בן חבירו בלא דעת חבירו צריך ליתן לו שכר לפי שזהו כיורד לשדה חבירו שלא ברשות וידו על התחתונה וה"נ אם הי' המלמד עשיר וטוב שהי' נוטל ק' דינרים והבן אין צריך כי אם למלמד מכ' דירים לא יתן לו כ"א כ' דינרים: הסבר על זכויות יוצרים פסקי … להמשך קריאה
א בני הכנסת שאין להם מי שיקרא אלא אחד עומד וקורא עד ז' פעמים והכל עולין למנין ז' אפילו קטן ואשה מיהו אין מביאין אותם לקרות ברבים: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, … להמשך קריאה
א השיב רבינו עזריאל בר' נתן כי כשאין ס"ת מותר לקרוא בחומש ולברך דלא גרע ממשנה ותלמוד שצריך לברך ורבינו יצחק בר' יהודה לא היה נוהג כן ובפרק הניזקין משמע דמותר משום עת לעשות. וכתב הר' אברהם בר' אפרים דנראה דוקא כגון חומשים שלהן שהיו עשויין בגליון וכן מותר לקרוא בס"ת תפורה משי היכא דליכא … להמשך קריאה
א הא דאמרו דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה מפרש בירושלמי דוקא בקורא בתורה שמא יאמרו חסר משם אבל בתפלות אין לחוש: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו … להמשך קריאה
א הא דאמרו ס"ת צריך מחיצה עשרה אמרו דהאי ס"ת דאיתמר הכא ס"ת הראוי לקרות בו בצבור. אבל חומשין דלא מיקרי ס"ת וכ"ש נביאים וכתובים לא אמרו בהו הכי אלא מצוה מן המובחר לאפיקנהו או לשויי להו מקום [ולמטפחיהן] או לאצרוכי להו כלי בתוך כלי. בספר האשכול. ובתוס' הר' פרץ אומר דגם חומשין יש להם … להמשך קריאה
א כתב הר"א ממיץ דאם כתב שם במקומו פירוש במקום שדרכו ליכתב כגון על הקלף כשם שאסור למחוק ולשרוף ולקרוע כתיבת השם כך אסור לקרוע ולשרוף הגויל כדאמר במועד בקטן הרואה ס"ת שנשרף חייב לקרוע ב' קריעות אחת על הגויל ואחת על הכתב וכו' דלא גרע מתיק ס"ת ותניא בפ"ד דמגילה תשמישי קדושה נגנזין: הסבר … להמשך קריאה