א פסק הר' ברוך מרינגוונשבורק שאם הביא העכו"ם כתב לישראל בשבת אסור הישראל לקרות בו וכן פי' רש"י וטעמא שמא יקרא בשטרי הדיוטות ורבינו אבי העזרי מתיר וכן בתוספות. וי"א דלעיין בו בלא קריאה מותר לכולי עלמא. והגט מותר לטלטלו בשבת שראוי ללמוד ממנו הלכות גט. והוא הדין לכל הקלפים הראויין לצור על פי צלוחיתו … להמשך קריאה
א כתב בעל ספר התרומה דמותר לאיש שריחו רע לצאת בפלפול בפיו בשבת ופי' ריא"ז דנותנו אפי' בשבת והר' אברהם בר' אפרים פירש דוקא אם נתנו מערב שבת ואי לא לא: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם … להמשך קריאה
א נהגו נשי רבותינו שברינוס לצאת במפתחות של כסף לרה"ר ותולות אותן על צואריהן בחוט וסוגרת בהן התיבה ואין מוחה בידם מיהו ריא"ז אסור וראייתו מן הירושלמי דמשמע דכל דבר שאינו תכשיט אע"פ שעשוי לשם תכשיט אסור. דאמר התם ר"ג ברבי הי' מטייל בתוך חצירו בשבת ובמפתח של זהב וגערו בו חביריו. ובעל ספר התרומה … להמשך קריאה
א הורה ר"ת והר' יוסף לחיגר ולמי שנכווצו גידי רגליו לילך בשבת במקלות ובספסלין שבידיו לסמוך בהן אבל זקנים המתנענים וכן סומא אסור לילך במקל: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות … להמשך קריאה
א התיר הר"א ממיץ לנשים לצאת בשבת בתכשיטין כי חשובות הן ואמר בשבת דאשה חשובה לא שלפא ומחוי אליבא דכ"ע. וגם יש טעם אחר להתירו כפסק ר"ת כר' ענני בר' ששון דלא אסר תכשיטי נשים אלא ברה"ר. והר' ברוך אומר דאפילו מתני' דאסר להו בכרמלית וחצר דוקא בימיהן דאית להו רה"ר גמורה. אבל לדידן דלית … להמשך קריאה
א יש אוסרין לצאת בלילי שבת בטלית ואפילו מצוייצת ר"ל דלילה לאו זמן ציצית הוא: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת … להמשך קריאה
א פסק הר' אליעזר ממיץ דאין עושין פתילה מקנבוס דתנן כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו אלא פשתן. ושל צמר גפן אע"פ שיוצא מן העץ לא מיפסל מטעם יוצא מן העץ דלא מיקרי יוצא מן העץ אלא נקלף מן העץ כמו פשתן וקנבוס בלבד דאי מפרשים היוצא מן העץ הגדל מן העץ לא הוצרך … להמשך קריאה
א כתב רב שרירא גאון מעשה הי' בימי אבותינו הקדמונים ז"ל פעם אחת ע"ש הי' ויום המעונן הי' וכסבורין העם שחשיכה והדליקו את הנרות ולא הספיקו להתפלל מנחה עד שנשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה חמה והי' שהות ביום והתחילו הנרות להכבות ושאלו לחכמי הדור ואמרו שאותן שהדליקו הנרות שאסורים להדליק ולעשות עוד מלאכה שכבר קיבלו … להמשך קריאה
א פסק ריא"ז דהא דאסר בפ' מקום שנהגו לעשות מלאכה בע"ש ויו"ט מן המנחה ולמעלה היינו דוקא מלאכה קבועה שאסור לקבוע עצמו להשתכר למלאכה משום צרכי שבת אבל מלאכה בעלמא שהיא לשעה ואינו קובע לעצמו עלי' ההיא ודאי שריא כדתנן פ"ק דשבת בש"א אין שורין דיו וסממנין וכרשינין אלא כדי שישורו מבע"י וב"ה מתירין: הסבר … להמשך קריאה
א הרואה לבנה בחדושה מברך עליה מעומד ובחוץ שהוא כמקבל פני שכינה ולכך אין מברכין עליה בלילי שבתות וימים טובים דשמא יש תחומין למעלה מי' והוי כאילו הלך להקביל חוץ לתחום. ואם לא בירך עליה יום ראשון יברך עד יום י"ו בחדש שתתמלא פגימתה: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר … להמשך קריאה
א פירש הר' אליעזר ממיץ ורבי יצחק בן מלכי צדק שמים אחרונים צריכין ברכה וראייתן היא מדתניא והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדושים אלו מים אחרונים. ורב יהודאי גאון כתב שאין צריך ברכה מ"מ מן הברייתא משמע דאפי' שלא במקום סכנת מלח צריך לרחוץ משום קדושה ופרישות מוהייתם קדושים. ומצאתי באגדה דאם היו ידיו מזוהמות … להמשך קריאה
א צריך כח האדם ברחיצת ידים עם כח הכלי ואין מטבילין ידים בכלי וצריך לשפוך על ידיו שלשה פעמים ויגביהם אחר הנטילה וכשטובל יברך על טבילת ידים או על שטיפת ידים: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם … להמשך קריאה
א כתב בעל ה"ג מי שרוצה לזמן ואחד מהן רוצה לאכול עוד מאחר שהתחילו יחד מזמנין השנים והאחד יפסוק עד שיברך עד הזן. ולאחר שיסיים זה שפסק חוזר למקום שפסק רוצה לומר נודה לך לפרש"י ולפי' התוספות חוזר לראש ונראה לי דהיינו דווקא היכא שלא אכל פת אחרי כן אבל אכל נראה שצריך להתחיל הכל. … להמשך קריאה
א כתב רבינו אבי העזרי יש נוהגין שכל כוס ששתו ממנו מחזיקין אותו פגום ואין מברכין עליו ברכת המזון. וכן הי' נוהג רבינו אליעזר ממיץ ובבית רבינו אבא מרי ראיתי שלא הי' שופכו לחוץ אלא הי' מוסיף עליו מעט יין או מים. וכן נוהגים בכל ארץ אשכנז והניהוג שלנו עיקר עכ"ל ז"ל. וראייתו מן הירו' … להמשך קריאה
א היכא שהיו בני חבורה מסובין על השולחן ונטלו ידיהן והביאו לפניהן יין אחד מברך לכולן: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי … להמשך קריאה
א פסק ריא"ז לשיטת רש"י ז"ל דהיכא שהיו מסובים בסעודה אנשים הרבה וכל אחד יושב לבדו אין אחר יוצא בברכת המוציא בברכות של חבירו אע"ג דאיכוין שומע ומשמיע שצריך שיהיו קבועים יחדיו לאכילתם ולפי' רבינו חננאל אינו כן: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל … להמשך קריאה
א המרים דבר שהוא ספק לו אם הוא מין עץ שיברך עליו בורא עצי בשמים או אם הוא מין עשב שיברך בורא עשבי בשמים מברך בורא מיני בשמים. ואם דבר הראוי לאכילה מברך שנתן ריח טוב בפירות. והמרים בשמי עכו"ם ושל נשים האסורות ושל מת ושל בית הכסא והמוגמר שמעשנין בו את הכלים והמריח בבגדים … להמשך קריאה
א פסקו התוס' וכן בהלכות גדולות דהיכא דהביאו לפניו שני מיני פירות והי' אחד מהן משבעת המינים מין ז' עדיף כר' יהודה ויברך עליו ופוטר את שאר המינים אם ברכותיהן שוות אע"פ שהאחד חביב עליו יותר ובשאין ברכותיהן שוות מקדימין ברכת של ז' ואם כולן מז' מינים מקדימין הסמוך לארץ ואם אינן מז' מינין וברכותיהן … להמשך קריאה
א יש אומר ביין מבושל שנתערב ביין חי אם הרוב הוא יין חי מברך עליו בפה"ג ואם הרוב הוא המבושל מברכין עליו שהכל [שאינו] ראוי לקידוש היום שאין אמר קידוש היום אלא על היין הראוי לנסך ע"ג המזבח וכיון שיש בזה מן המבושל שוב אינו ראוי: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף … להמשך קריאה
א אמר רבינו [שמשון] ז"ל שאם הביאו שינוי יין בתוך הסעודה שאין בית הבליעה פנוי לשמוע הברכה מברך הטוב והמטיב אע"פ שאינן שומעין כיון דסופה ליהנות מזה היין אע"פ שיהנו ע"י ברכת עצמן ולא ע"י ברכתו מידי דהוה א"ל מת אביו וירשו בתחילה מברך דיין האמת ולבסוף מברך הטוב והמטיב משום שאחיו יורשין עמו. ומי … להמשך קריאה
א היכא דנקיט כסא דחמרא וסבר דשיכרא הוא ופתח תחילת הברכה ע"מ לברך שהכל נהי' בדברו וכיון שהגיע למלך העולם נזכר שהוא יין ואמר בפה"ג פשיטא דיצא שאפי' סיים כל הברכה בדעת פתיחתה ואמר שהכל יצא דתנן על כולם אם אמר שהכל יצא. והיכא דנקיט דשיכרא וסבר דחמרא הוא ופתח תחילת הברכה ע"מ לסיים בפה"ג … להמשך קריאה
א היכא שברך המוציא וטעם אחד מן המסובין יצאו כולם מידי דהוה אקידושא שהמברך צריך שיטעום איזה שיהי' וכן אם היו אוכלין משני ככרות שאין טועמין כולם מככר המברך כל אחד רשאי לאכול אחר הברכה אע"פ שלא אכל עדיין המברך דהא דתנן הבוצע הוא פושט ידו תחילה היינו כשכולן אוכלין מככר אחד: הסבר על זכויות … להמשך קריאה
א פסק ריא"ז דכשמברך המוציא מברך ואח"כ בוצע דמהוי ברכה אפת שלם ויותר הוא דרך כבוד ומצוה מן המובחר: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר … להמשך קריאה
א כל מצוה שלא בירך קודם עשייתה מברך אחר עשייתה בר מסעודה דאסור ליהנות מן העוה"ז בלא ברכה וכיון שעבר ואכל והגיע ברכה אחרונה הואיל ואידחי אידחי והר"מ במז"ל כתב כל העושה מצוה ולא בירך אם היא מצוה שעדיין עשייתה קיימא כגון לבש תפילין ונתעטף בציצית וישב בסוכה מברך אחר עשייתה. ואם דבר שעבר הוא … להמשך קריאה
א הקורא בתורה מברך ברכת התורה והקהל עונין ברוך ה' המבורך לעולם ועד. אומר רבינו סעדיה שאף הוא עונה עמהם ובברכה אחרונה עונה גם הוא אמן עם הצבור בספר האשכול: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה … להמשך קריאה
א המקדשים את השם חייבים לברך על קידוש השם הנכבד והנורא כיון דהוא מצות עשה דאורייתא דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל … להמשך קריאה