א באותן הימים דבני אדם רגילין להתענות כגון בי' ימי תשובה אע"פ שלא קיבלו עליו מאתמול מתענה בכה"ג א"צ לקבל: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] … להמשך קריאה
א קיי"ל כשמואל דאמר בתפילת המנחה מקבל עליו תענית ורבי יהודה היה רגיל לומר בשומע תפלה עננו ביום צום תעניתנו כי למחר אשב בתענית ואם קבל קודם מנחה שפיר דמי ורבינו גרשון אומר דסגי בליל שלפניו: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות … להמשך קריאה
א פירשו בתוספות פרק ראוהו בית דין דדבר שאין המניין מפורש בתורה בהדיא כגון ערבי נחל ותקיעת שופר ליכא בל תוסיף אבל ברכת כהנים אם מוסיף ברכה אחת משלו איכא בל תוסיף דהג' מפורשת בתורה ובתקיעת שופר איכא טעם אחר דלא איקרי בעל תוסיף אלא אם כן עושה במצוה דבר חדש כגון ה' ציצית ה' … להמשך קריאה
א לולב ואתרוג הבא חוץ לתחום ביו"ט לאו מוקצה הוא דחזי לישראל אחר דהבא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר ואפי' אותו ישראל מותר לצאת בו דדבר הבא מחוץ לתחום אינו אסור אלא שמא יאמר לעכו"ם ויביא והאי טעמא לא שייך אלא בדבר דמטי ליה הנאה מיניה כגון אכילה וכיוצא בו אבל מצות לא ליהנות … להמשך קריאה
א כתב ר"ת שברכת לישב בסוכה של סעודה פוטרת כל טיול ושינה שמסעודה לסעודה: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות … להמשך קריאה
א העושה סוכתו תחת התקרה ואח"כ הוסר התקרה הי' הר' ברוך בר' יצחק פוסלה כיון שמתחילה נעשית בפסול והתורה אמרה תעשה ולא מן העשוי. אבל ר' יצחק הלבן הי' מכשיר והאמת כדבריו דלא אמרי' תעשה ולא מן העשוי אלא היכא דגוף הסכך הי' עשוי בפסול מדברים מחוברים אבל היכא דגוף הסכך הוא כשר אלא שהתקרה … להמשך קריאה
א אמר בירושלמי תמן חוששין לצומא רבא ב' יומין א"ל רב חסדא למה אתם מכניסים עצמיכם על ספק זה דמרובה חזקה שאין ב"ד מתעצלין בו אבויי דרב שמואל בר יצחק חש על גרמיה וצם תרין צומין ופסק כריכיה ודמך משמע מהכא שא"צ לעשות שני ימים יוה"כ ורבינו יהודה חסיד ורבינו אבי העזרי היו נוהגין לעשותן: … להמשך קריאה
א הא דאמרי' גבי יוה"כ חולה אומר צריך פי' רבינו יצחק דצריך ר"ל דנראה לו שימות אם לא יאכילהו ואמר דנ"ל שאין אנו בקיאים בענין האכילה כמו החולה ואם אמר החולה לא אסתכין בכך אם לא אוכל אסור להאכיל. ור"ת נחלק עליו והורה הלכה למעשה להיתר דכיון שיודע החולה או החיה שהוא יוה"כ ואומר צריך … להמשך קריאה
א כתב רבינו יהודה שצריך ליזהר להתפלל ביוה"כ מוסף קודם שיגיע שעת המנחה שזמן תפילת המנחה מו' שעות ומחצה ואם הי' שוהה עד שם הי' צריך להתפלל תפילת המנחה קודם כדקיי"ל היו לפניו שתי תפילות יתפלל השנייה קודם ויש מיישבין מנהג העולם ואומרים כי האי דאמרי' היו לפניו שתי תפילות יתפלל השני' קודם וכו' היינו … להמשך קריאה
א יוה"כ שחל להיות בשבת אין נשים מברכות בנר אלא מדליקות בלא ברכה: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל … להמשך קריאה
א פסק הר"א ממיץ דש"צ בליל יוה"כ מותר לקרות לאור הנר מדאמרי' בשבת ובמדורה אפי' י' בני אדם אסור ואמר רבא ואי אדם חשוב הוא פי' שאינו רגיל לחתות באש מותר וש"צ נמי הוי כאדם חשוב באותה שעה ועוד שאימת שכינה וצבור עליו והוי כתינוקת של בית רבן דקיי"ל דמסדרין פרשותיהן לאור הנר שאימת רבן … להמשך קריאה
א כל השנה כולה מתפלל אדם האל הקדוש ומלך אוהב צדקה ומשפט חוץ מי' ימי תשובה שמתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט ואם טעה חוזר וכן הלכה ואם טעה ולא אמר זכרינו אמר רבינו יצחק בר' שמואל שחוזר ורבינו יהודה אומר אפי' אם אינו יודע אם אמר אם לאו חוזר מ"ד אמשיב הרוח שכל ל' יום … להמשך קריאה
א אם נאבדו המצות שייחד למצוה אינו יוצא ידי חובתו במצות אחרות אע"פ דכל מצות אינם חמץ דאינו יוצא אלא באותם שנעשה בהם שימור מעיקרא אבל באחרים לא. ועוד כיון שייחד אותם הוי כמדחה את האחרים שלא לצאת בהם. והר' אליעזר ממיץ פסק בחטים הנמצאים בשוק לקנותם וגשמים נזלפים עליהם אין לחוש עליהם דהא דאמרי' … להמשך קריאה
א פסק רש"י שאין לאפות מצה של מצוה בי"ד קודם חצות כשם שאין שוחטין את הפסח קודם חצות מדאיתקש מצה לפסח. ולדברי הרב אפי' בדיעבד פסול מידי דהוה אפסח שנשחט קודם חצות שפסול. וק' לפירושו דתני בתוספתא אופה מצה מערב שבת וממצה ישנה דירושלמי כן מחלות תודה ורקיקי נזיר דתנן ס"פ כל שעה ועוד תדחי … להמשך קריאה
א פסק רבינו שמעון מפלירא דאם לש במים שלא לנו מותר בדיעבד דהא צוננין הם וחומרא בעלמא הוא ואין לאסור בדיעבד. וריצב"א כתב על מים שלא לנו שאינם מותרים וכתב ריא"ז כי שמא לא אסר ריצב"א אלא לאפות לכתחילה אבל היכא שכבר אפה שמא מודה דשרי ובעל הלכות גדולות אסר אם לשה במים שלא לנו … להמשך קריאה
א המלוה חמץ מחבירו קודם הפסח מותר לפרוע אחר הפסח וראייה מדאמר בעכו"ם פ' השוכר דבי ר' אמי יזפי פירי מעניים בשביעית ופרעי להו בשמינית אתו לקמי' דר' יוחנן אמר לי' יאות אינון עבדין: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים … להמשך קריאה
א מותר להפקיר חמץ [קודם] שעה ז' ע"מ לזכות בו לאחר הפסח ושרי אף באכילה. וראי' מן הירוש' דשביעית פ"ט דאמר התם קפוטקאי דציפורי שאלו לר' אמי כגון דלית לעמא אלין [רחים] ולא שאיל שלום היך צורכא מיעבד אמר לון כד תחמון ריגלא צללא תהוין מפיק לי' לשוקא ומבקרין לי' וחוזרין וזכין בי'. פי' רשב"א … להמשך קריאה
א אין לברך בשעת ביעור חמץ דהא כבר ביטלו מאמש ואין מוטל עליו לשורפו: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות … להמשך קריאה
א מנהג הוא לקהלות לקנות החטים לצורך העניים בפסח מדאמרי' בירושלמי דב"ב פ"ק אר"י בר' בון לחיטי דפסחא י"ב חודש בין לישא בין ליתן פי' אם שהה י"ב חודש אם הוא עני נותנין לו אם הוא עשיר יש לו ליתן חלקו המגיעו: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה … להמשך קריאה
א כתב ריא"ז דאם הדליקה האשה נר חנוכה יצאו בני הבית ידי חובתן מאחר שעל ידן נעשה הנס: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו … להמשך קריאה
א מותר להדיח כלים במועד מדאמרי' גבי שופר אם רצה ליתן יין או מים יתן ואמר בירוש' חדא אמרה שטיפת כלים מותר: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי … להמשך קריאה
א כתב רבינו שמואל בהר' מאיר ז"ל דלכתוב שאילת שלום במועד יש להחמיר כיון דאיכא מפרש של רשות שר ושלטון. ולכתוב מצרכיו ולשלוח לחבירו כתבו ליכא מאן דשרי. ומה שנוהגין לכתוב בעוגל איסור גמור הוא דהא אפי' אות אחת אסרו במתני' להגיה בס"ת ולא ידענא להתיר מנהגם דהא מיהו אות אחת כתיקונה היא אבל כתיבה … להמשך קריאה
א פסק רבינו שמחה דאסור להחזיר משכון לעכו"ם ביו"ט דמיחזי כמשא ומתן מיהו לאלם מותר ע"י הדחק: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש … להמשך קריאה
א פסק הר"א ממיץ דהשוחט את העוף ביו"ט אסור לתלוש בית השחיטה מדאמר בירוש' עוף שאין לו גיזה תלישתו היינו גיזתו. והר' יהודה חסיד משפירא ז"ל הי' מתיר שלא יקלקל את העוף וימנע משמחת יו"ט: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי … להמשך קריאה
א קיי"ל דכל דבר שגמרו בידי אדם ביו"ט אין בו משום מוקצה וכבר הי' מעשה מעכו"ם אחד שעשה מנעלים ביו"ט למכור לכל מי שיקנה ובא ישראל הרגיל אצלו ולקח מחנותו. והורה הר' אליהו ז"ל דכיון שלא נעשו בשביל ישראל זה מותר לנועלו ומוקצה ליכא כדפרישית. וראי' לדבר מדאמרי' פ"ק דיו"ט פירות הנושרין אסורין שמא יעלה … להמשך קריאה
א תקנו הגאונים לומר בעירוב תבשילין בדין יהא שרי לאפויי ולבשולי ולטמוני ולאדלוקי שרגא. ואע"ג דבירושלמי לא אמר אלא לאפויי ולבשולי צ"ל גם זה כתקנת הגאונים וכן השיב רש"י ז"ל: הסבר על זכויות יוצרים פסקי רקנאטימקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה … להמשך קריאה