א מתני' אילין המסיך על הארץ אם אין נופו גבוה מן הארץ ג' טפחים מטלטלין תחתיו שרשיו אם גבוהין מן הארץ ג' טפחים לא ישב עליהן, הדלת שבמוקצה והדקין שבפרצה ומחצלה אין נועלין בהן אלא א"כ גבוהין מן הארץ, אם אין נופו גבוה מן הארץ ג' טפחים פי' כיון שאין בינו ובין הארץ ג' טפחים … להמשך קריאה
א מתני' זיז שלפני חלון נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת עומד אדם ברה"י ומטלטל ברה"ר, ברה"ר ומטלטל ברה"י ובלבד שלא יוציא חוץ לד' אמות לא יעמוד אדם ברה"י וישתין ברה"ר, ברה"ר וישתין ברה"י וכן לא ירוק, ר' יהודה אומר אף מי שנתלש רוקו בפיו לא יהלוך ד' אמות עד שירוק האי זיז דמפיק לרה"ר למעלה … להמשך קריאה
א מתני' הקורא בספר על האסקופה ונתגלגל הספר מידו עד שלא הגיע ליוד טפחים גוללו משהגיע ליו"ד טפחים הפכו על הכתב, ר' יהודה אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא חוט גוללו אצלו ר' שמעון אומר אפילו בארץ עצמו גוללו אצלו שאין לך דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקודש, הופכו על הכתב ומי … להמשך קריאה
א מתני' הבונה עלי' ע"ג שני בתים וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן דברי ר' יהודה וחכמים אוסרין, ועוד אמר ר' יהודה מערבין במבוי המפולש וחכמים אוסרין וענין המוציא תפילין מה דיני' כבר פירשנוהו היטב בהלכות תפילין לכך לא הוצרכנוה למיכתבי' הכא ר' שמעון אומר נותן לחבירו וחבירו לחבירו עד שמגיע לחצר החיצונה וכן בנו נותן … להמשך קריאה
א מתני' חצר שנפרצה לרה"ר המכניס מרה"י לתוכה או מתוכה לרה"י חייב דברי ר' אליעזר וחכ"א מתוכה לרה"ר או מרה"ר לתוכה פטור מפני שהיא ככרמלית, אסיקנא דבצידי רה"ר קא מיפלגי ר"א סבר צידי רה"ר כרה"ר דמי ורבנן סברי צדי רה"ר לאו כרה"ר דמי חצר שנפרצה משני רוחותיה וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו וכן מבוי שניטל … להמשך קריאה
א מתני' גג גדול סמוך לקטן הגדול מותר והקטן אסור חצר גדולה שנפרצה לקטנה גדולה מותרת והקטנה אסורה מפני שהיא כפתחה של גדולה, דריש מרימר גידוד חמשה ומחיצה חמשה מצטרפין וכן הלכתא, בעי רב הושעיא דיורן הבאין בשבת מהו שיאסרו אמר רב חנניא ת"ש חצר גדולה שנפרצה לקטנה גדולה מותרת וקטנה אסורה מפני שהיא כפתחה … להמשך קריאה
א תנן כל גגות העיר רשות אחת הן ובלבד שלא יהא גג גבוה י' או נמוך יו"ד דברי ר' מאיר וחכ"א כל אחד ואחד רשות בפני עצמו ר' שמעון אומר אחד גגות ואחד חצרות ואחד קרפיפות לכלים ששבתו בתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית, אמר רב יהודא כשתמצא לומר לדברי ר' מאיר גגות וחצרות רשות … להמשך קריאה
א קרפוף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה שמחיצותיו נעשה כדי לדור בתוכו ולא נעשו מפני קרפופת אחרות שסביב לו נזרע רובו הרי הוא כגינה ואסור ניטע רובו הרי הוא כחצר פי' לא אפקי' מתורת חצר דעבדי אינשי דנטעי אילנות בחצר והו"ל חצר ועדיין תורת חצר עליו אבל אם נזרע רובו בא זריעתו ודחה ההקפה שהקיפו … להמשך קריאה
א מתני' ועוד אמר ר' יהודה בן בבא הגינה והקרפוף שהיא ע' אמה ושיריים על ע' אמה ושיריים מוקפת גדר גבוהה י' טפחים מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא בה שמירה או בית דירה או שתהא סמוכה לעיר רבי יהודה אומר אפילו אין בה אלא בור שיח ומערה מטלטלין בתוכה ר' עקיבא אומר אפילו אין בה אלא … להמשך קריאה
א מתני' ר' יהודה אומר עד בית סאתים אמרו לו לא אמרו בית סאתים אלא בגינה ובקרפוף אבל אם הי' שם דיר או סהר או חצר אפילו בית חמש כורין אפילו בית עשרת כורין מותר ומותר להרחיק כל שהו ובלבד שירבה בפסין, רבי יהודה אומר אם היתה דרך הרבים מפסקתה יסלקנה לצדדין וחכמים אומרים א"צ … להמשך קריאה
א תנן עושין פסין לביראות ד' דיומדין נראין כשמונה דברי ר' יהודה ר"מ אומר ח' נראין כי"ב ד' דיומדין וד' פשוטין גבהן יוד טפחים ורחבן ששה ועביין כל שהו, וביניהן כמו שתי רבקות של [שלש] שלש בקר דברי ר' מאיר רבי יהודה אומר של ארבע ארבע, קשורות ולא מותרת אחת נכנסת ואחת יצאה, מותר להקריב … להמשך קריאה
א מתני' בור ברה"ר וחולייתה גבוהה יוד טפחים חלון שעל גבה ממלאין ממנה בשבת אשפה ברה"ר גבוהה יוד טפחים חלון שע"ג זורקין לה בשבת, פי' כיון דחולייתה גבוהה י' טפחים וקיי"ל דאין רה"ר למעלה מיוד טפחים אלא מקום פטור היא ולפיכך ממלאין מחלון שע"ג בשבת, וכן באשפה אוקימנא של רבים שאינה עשויה ליפנות אבל אשפה … להמשך קריאה
א תנן בהאי פירקא לא יעמוד אדם ברה"ר וישתה ברה"י אלא א"כ הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה וכן בגת וקולט אדם מן המזחילה למעלה מיוד טפחים מן הצנור ומכל מקום ושותה קולט אין אבל מצרף לא, פי' קולט תופש כלומר מקבל מן המים היורדין באויר ושותה אבל לצרף ידו עם המזחילה לא מ"ט אמר … להמשך קריאה
א מתני' חצר שפחותה מד' אמות אין שופכין לתוכה מים בשבת אלא א"כ עשו לה עוקה מחזקת סאתים מן הנקב ולמטה בין מבפנים בין מבחוץ אלא שמבחוץ צריך לקמור מבפנים א"צ לקמור, ר"א בן יעקב אומר ביב שהיא קמור ד' אמות ברה"ר שופכין בתוכו מים בשבת, וחכ"א אפילו גג או חצר מאה אמה לא ישפוך … להמשך קריאה
א מתני' גזוזטרא שהיא למעלה מן המים אין ממלאין ממנה בשבת אא"כ עשו לה מחיצה גבוהה י' טפחים בין מלמעלה בין מלמטה וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהן אסורות עד שיערבו. אמר רבה בר רב הונא לא תימא למלאות היא דשרי אבל לשפוך אסור אלא אפילו לשפוך נמי שרי … להמשך קריאה
א מתני' אמת המים שהיא עוברת בחצר אין ממלאין הימנה בשבת אלא א"כ עשו לה מחיצה גבוה יוד טפחים בכניסה וביציאה רבי יהודה אומר כותל שעל גבה תידון משום מחיצה אמר ר' יהודא מעשה באמה של אבל שהיו ממלאין ממנה בשבת עפ"י זקנים אמרו לו מפני שלא הי' בה כשיעור, ת"ר עשו לה מחיצה בכניסה … להמשך קריאה
א מתני' מתבין שבין שני חצירות גבוה יו"ד טפחים מערבין שנים ואין מערבין אחד אלו מאכילין מכאן ואלו מאכילין מכאן נתמעט התבן מיו"ד טפחים מערבין אחד ואין מערבין שנים. אמר רב הונא ובלבד שלא יתן לתוך קופתו ויאכיל ואוקמי שרי הוא והאמר רב יהודא אמר ר' חנינא מעמיד אדם בהמתו ע"ג עשבים בשבת ואין מעמיד … להמשך קריאה
א מתני' חריץ שבין שתי חצרות עמוק יוד ורחב ד' מערבין שנים ואין מערבין אחד ואפילו מלא תבן או קש מלא עפר או צרורות מערבין אחד ואין מערבין שנים נתן עליו נסר שרחב ד' טפחים וכן שתי גזוזטראות זו כנגד זו מערבין אחד ואין מערבין שנים פחות מכאן מערבין שנים ואין מערבין אחד אמר רבא … להמשך קריאה
א כותל שבין שתי חצרות גבוה יו"ד ורחב ד' מערבין שנים ואין מערבין אחד, היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין ואלו עולין מכאן ואוכלין ובלבד שלא יורידו למטה, נפרץ הכותל עד עשר אמות מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד מפני שהוא כפתח יותר [מכאן] מערבין אחד ואין מערבין שנים, פי' מפני שהפירצה עושה אותן … להמשך קריאה
א אמר ר' יוחנן חלון עגול צריך שיהא בהקיפו כ"ד טפחים ושנים ומשהו מהן בתוך יו"ד שאם ירבענו נמצא משהו בתוך יוד, ולית הלכתא כר' יוחנן דקאמרינן ר"י דאמר כדייני דקיסרי ומפורש בפ"א דסוכה והאי מימרא דר' יוחנן ואותה דסוכה העשויה ככבשן ליתנהו דאליבא דטעותא דדייני קיסרי איתאמרי ואינון דמפרשו דברי ר' יוחנן במס' סוכה, … להמשך קריאה
א ואלו איכא תרי בתי דסמיכי להדדי וכל אחת ואחת מהן פתוחה לרה"ר ואיכא נמי פיתחא בין הנהו תרתי בתי בההוא כ"ע מודו דלא הויא דריסת הרגל ועוד דקיי"ל דכל כה"ג רצו מערבין שנים ואין אוסרין זו על זו ואם רצו נמי מערבין אחד ואימתי מערבין אחד בזמן דהוי ההוא פיתחא ד' טפחים על ד' … להמשך קריאה
א מתני' המניח את ביתו והלך לשבות בעיר אחרת אחד נכרי ואחד ישראל אוסר דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר נכרי אוסר ישראל אינו אוסר שאין דרך ישראל לבא בשבת, ר' שמעון אומר אף המניח את ביתו והלך לשבות אצל בתו באותו העיר אינו אוסר שכבר הסיע מלבו אמר רב הלכה כר' שמעון. ודוקא בתו … להמשך קריאה
א תנן בפרק כיצד משתתפין אנשי חצר ששכחו ולא עירבו כל שגבוה יוד טפחים למרפסת פחות מכאן לחצר חוליית הבור והסלע שגבוה יוד טפחים למרפסת פחות מכאן לחצר בד"א בסמוכה אבל במופלגת אפילו גבוה יוד טפחים לחצר איזה חצר סמוכה כל שאינו רחוקה עשרה טפחים, ת"ר אנשי חצר ואנשי עלייה ששכחו ולא עירבו אנשי חצר … להמשך קריאה
א מתני' מאימתי נותנין רשות ב"ש אומרים מבעוד יום ובה"א משתחשך, מי שנתן רשותו והוציא בין בשוגג בין במזיד ה"ז אוסר דברי ר"מ ר' יהודה אומר במזיד אוסר בשוגג אינו אוסר במאי קא מיפלגי ב"ש סוברים ביטול רשות מיקנא רשות הוא ומקנא רשותא בשבתא אסור וב"ה סברי ביטול רשות איסתלוקי היא ואיסתלוקי בשבתא שפיר דמי, … להמשך קריאה
א והיכי דדיירי ארבעה או חמשה ישראל בחצר או בפונדק כגון שהיו חלוקין בדירתן כל אחד ואחד בדירתו צריכין לערוב ולהתיר כל אותן בתים של זה לזה ולהתיר נמי חלק החצר של זה לזה ואם שכח אחד מהן ולא עירב בהדייהו אוסר עליהן בחצר וצריך לבטל להם רשות חצירו ומותרין הן לטלטל בכל החצר ומבתיהם … להמשך קריאה
א האחין שהיו אוכלין על שלחן אביהם וישנים בבתיהם צריכין עירוב לכל אחד ואחד לפיכך אם שכח אחד מהן ולא עירב מבטל רשותו אימתי בזמן שמוליכין את עירובן למקום אחר אבל אם הי' העירוב בא אצלן או שאין עמהן דיורין בחצר אינן צריכין לערוב, ש"מ מקום לינה גורם, אמר רב יהודא אמר רב במקבלי פרס … להמשך קריאה