ספר העיתים קנ״ט

א תנן בסוף פרק כל כתבי הקודש נכרי שהדליק את הנר משתמש לאורו ישראל, ואם בשביל ישראל אסור, מילא מים להשקות בהמתו משקה אחריו ישראל אסור, עשה גוי כבש לירד בו ירד אחריו ישראל ואם בשביל ישראל אסור, מעשה בר"ג וזקנים וכו', ת"ר גוי שילקט עשבים מאכיל אחריו ישראל ואם בשביל ישראל אסור מילא מים … להמשך קריאה

ספר העיתים קנ״ח

א לא יקרא לאור הנר דייקינן ממתניתן חד הוא דלא יקרא אבל שנים קורין וה"מ בענין אחד אבל בשתי ענינות אפי' שנים אין קורין דחיישינן שמא יטה ואפילו אדם חשוב אסור ממעשה דר' ישמעאל אמר רב אשי ובמדורה אפילו עשרה בנ"א קורין כאחד אסור, ירושלמי אמר שמואל לא שנו אלא אחד אבל שנים מאחר שיכולין … להמשך קריאה

ספר העיתים קנ״ז

א ולאחר שמקדש על הכוס על השלחן נוטל ידיו ומברך על נטילת ידים. וחייב לבצוע על שתי ככרות בשבת ומברך המוציא דגרסינן בפרק כיצד מברכין אמר ר' אבא חייב לבצוע על שתי ככרות בשבת שנא' לקטו לחם משנה ואמר רב אשי חזינא לרב כהנא דנקיט תרתי ובצע חדא, נקיט תרתי דכתיב לקטו לחם משנה ובצע … להמשך קריאה

ספר העיתים קנ״ו

א ובשאלתות דמר רב אחא נשי נמי מיחייבינן לקדושי ביממא דשבתא דאמר רב אדא בר אהבה נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה ואמאי מ"ע שהז"ג היא ונשים פטורות אמר אביי מדרבנן א"ל רבא והא דבר תורה קאמר ועוד אי הכי כל היכא דפטירין מדאורייתא ליחייבינהו מדרבנן אלא אמר רבא זכור ושמור בדבור אחד נאמרו כל … להמשך קריאה

ספר העיתים קנ״ד

א גרסינן בפרק ערבי פסחים רב חיננא [בר] שלמיה ותלמידי דרב הוו יתבי בסעודתא הוה קאי עלויהו רב המנונא סבא אמרי ליה אזיל עיין אי נגה יומא ונפסיק ונקבעיה לשבתא אמר להו לא צריכתו למקבעיה דהיא קבעה נפשה דהכי אמר רב כשם שהשבת קובעת למעשר כך קובעת לקידוש, פי' כל דבר שאוכל ממנו בחול עראי … להמשך קריאה

ספר העיתים קנ״ג

א וכתב הרב בהלכות דיליה הכי ת"ר בני חבורה שהיו מסובין וקידש עליהן היום מביאין כוס ראשון ואומר עליו קדושת היום והשני אומר עליו ברהמ"ז דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אוכלין והולכין עד שתחשך גמרו כוס ראשון מברך עליו ברהמ"ז והשני אומר עליו קדושת היום, הא מתניתא כבר אידחיא לה דאמר רב יהודא א"ש … להמשך קריאה

ספר העיתים קנ״ב

א תניא לא יאכל אדם בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה כדי שיכנס לשבת כשהוא תאוה דברי ר' יהודה, ואית דגרסי בתאוה, בירושלמי לתאוה אבל כשהוא מתאוה שכשהא הוא ר' יוסי אומר אוכל והולך עד שתחשך והלכתא כר' יוסי דקיי"ל הלכה כר' יוסי מחבירו, ומתני' דערבי פסחים דברי הכל היא דמודה ר' יוסי … להמשך קריאה

ספר העיתים קנ״א

א בפ' המוכר פירות אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב אין קידוש אלא על היין הראוי לנסך ע"ג מזבח לאפוקי שריחו רע ולאפוקי מגולה ואע"ג דעבריה במסננת אפ"ה הקריבהו נא לפחתך, אבל יין מגיתו מקדשין עליו דתני ר' חייא יין מגיתו לא יביא ואם הביא כשר וכיון שאם הביא כשר אנן אפילו לכתחלה מקדשין … להמשך קריאה

ספר העיתים ק״נ

א ואמר מר רב האיי כך היו הראשונים נוהגין לענין קידוש היו מחזירין וטורחין הרבה להביא יין שראוי לברך עליו בפה"ג והיה אצלם מצוה שראוייה לחזור אחריה ואם אין להם היו מקדשין על הפת בשבת ויו"ט חוץ מלילי פסח לפי ששנינו לא יפחתו לו מד' כוסות של יין ואפילו מן התמחוי והיו רואין לקדש על … להמשך קריאה

ספר העיתים קמ״ט

א גרסינן בפרק ערבי פסחים אמר רב ברונא אמר רב נטל ידיו לא יקדש וכן אמר רב אדא בר אהבה אמר רב נטל ידיו לא יקדש אמר להו רב יצחק בר שמואל בר מרתא אכתי לא נח נפשיה דרב ושכחינן לשמעתתיה זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב זימנין דהוה חביבא עלי' ריפתא מקדש אריפתא וזימנין … להמשך קריאה

ספר העיתים קמ״ח

א גרסינן בפרק במה מדליקין אמר רב הונא הרגיל בנר שבת הויין לו בנים תלמידי חכמים, הרגיל במזוזה זוכה לדירה נאה, הזהיר בציצית זוכה לטלית נאה, הזהיר בקידוש היום זוכה וממלא גרבי יין גרסינן בפרק בני העיר שאלו תלמידיו את ר' זכאי במה הארכת ימים אמר להן מימי לא השתנתי מים בתוך ד"א של תפילה, … להמשך קריאה

ספר העיתים קמ״ז

א ובגדולות קדיש ואתעקרא ליה שרגא מעיילין ליה מאני לאתרי דאיכא שרגא והדר מקדיש וטעים מידי כמעשה דרב הונא דאמר מר רב יהודאי הלכתא כמעשה דרב הונא וכי אמרינן הלכה כר' יוחנן דאמר בין שינוי יין בין שינוי מקום א"צ לברך ה"מ לברכת יין אבל לקידוש לא וקיי"ל דאי אישתני מחמרא בישא לחמרא טבא אומר … להמשך קריאה

ספר העיתים קמ״ו

א ואמר מר רב יהודא מי שקידש לאנשי ביתו ובא אצל אנשים שיודעין לקדש אינו רשאי לקדש להם, וכתב הנגיד הכי ולי אית מרבנן דאמרי דהה"ד להבדלה ולכל ברכת המצות והוא שיצא והוא שיודעין [לקדש] [לברך], ועוד כתב נמי אית מרבנן דאמרי אונן אע"ג דאסור בשתיות יין בקידוש ובהבדלה מותר דתניא בספרי דבי רב מיין … להמשך קריאה

ספר העיתים קמ״ה

א גרסינן בסוף ראהו ב"ד תני אהבה בריה דר' זירא כל הברכות כולן אע"פ שיצא מוציא חוץ מברכת הלחם וברכת היין שאם יצא אינו מוציא ואם לא יצא מוציא, בעי רחבא ברכת הלחם של מצה שהיא המוציא וברכת היין של קידוש היום שהיא בפה"ג מאי כיון דחובה היא מפיק או דילמא ברכה לאו חובה היא … להמשך קריאה

ספר העיתים קמ״ד

א ובפסוקות ובגדולות אע"פ שקדשו בבית הכנסת לא יצא ידי קידוש עד שיקדש בביתו דהלכתא כשמואל דאמר אין קידוש אלא במקום סעודה דכתיב וקראת לשבת עונג במקום שקראת לשבת שם תהא עונג הלכך בדוכתא דמקדשי מיבעי' להו למיכרך ריפתא אפילו מארעא לאיגרא הדר מקדש, ובפסוקות נמי קדיש באושפיזא ואיתרמו ליה אינשי דלא ידעו לקדושי אזיל … להמשך קריאה

ספר העיתים קמ״ג

א גרסינן בפרק ערבי פסחים ת"ר זכור את יום השבת לקדשו זכרהו על היין אין לי אלא ביום בלילה מנין ת"ל את יום השבת, מהדר אליליא ונסיב ליה קרא ליממא ועוד עיקר קידושא בליליא הוא אלא אימא זכור את יום השבת לקדשו זכרהו על היין בכניסתו אין לי אלא בלילה ביום מנין ת"ל זכור את … להמשך קריאה

ספר העיתים קמ״ב

א ואמר מר רב מנחם קידש ושתה כוס של קידוש אם דעתו לשתות עוד יין בסעודתו אין צריך ברכה לאחריו ואם אין דעתו לשתות מברך לאחריו, ואמר מר רב עמרם כוס של קידוש כל זמן שלא בירך ברכת המזון חייב לברך עליו ברכה אחרונה וה"מ היכא דלית ליה כוס לברכת המזון אבל אית ליה כוס … להמשך קריאה

ספר העיתים קמ״א

א ואמר מר רב עמרם כשמסיימין [התפילה] הולכין לבתיהן לקדש במקום סעודה דכתיב וקראת לשבת עונג במקום שקראת לשבת שם יהא עונג מכאן שאין קידוש אלא במקום סעודה, וכסדר הזה [עושה] מקדש בביתו ואומר ויכלו השמים וכל הפרשה ומברך בפה"ג ברישא והדר בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצותיו ורצה בנו ושבת וכו' עד מקדש השבת דתנן … להמשך קריאה

ספר העיתים ק״מ

א וכתב מר רב עמרם הכי ומקדשין על היין בבית הכנסת להוציא אורחין י"ח, ולאחר שמקדשין בבהכנ"ס אומר פרק אחד ממסכתא שבת והיא במה מדליקין ושפיר דמי למיעבד הכי מפני שהיא דבר בעתו לאדכורי הלכות הנר נאה לומר ונאה למימר עליו קדושא דאגדתא ובסדר מר רב עמרם נמי אמר במה מדליקין ואמר ר' אלעזר [אמר … להמשך קריאה

ספר העיתים קל״ט

א ולאחר שמתפללין תפילת לחש יורד ש"צ ואומר ויכלו השמים והארץ וכל הפרשה ואומרים הצבור עמו כל הפרשה דגרסינן בפרק כל כתבי הקודש אמר רב ואיתימא ריב"ל ואפילו יחיד המתפלל בע"ש צריך לומר ויכלו דאמר רב המנונא כל המתפלל ואומר ויכלו מעה"כ כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית שנאמר ויכלו אל תיקרי ויכלו אלא ויכלו, … להמשך קריאה

ספר העיתים קל״ח

א ועומדין בתפלה ומתפללין ז' ברכות ובסדור מר רב עמרם כתב הכי דבין בערבית בין בשחרית בין במנחה מזכירין במגן כך ורצה והנחיל לבניהם שבתות למנוחה למען שמו באהבה מלך עוזר ומושיע ומגן בא"י מגן אברהם, והא מילתא דכתב מר רב עמרם גאון אנן לעניות דעתן חזי לן דהא מילתא לאו דסמכא היא וליתא כל … להמשך קריאה

ספר העיתים קל״ז

א הלכות קדוש ונר ושביתת עבדים:  ת"ר שבת שחלה להיות בראש חודש או בחולו של מועד ערבית שחרית ומנחה מתפלל שבע ואומר מעין המאורע בעבודה, ואם לא אמר מחזירין אותו, ר' אליעזר אומר בהודאה, ובמוספין מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע, וכבר פירשנו חיצונה זו בהלכות ראשי חדשים והא דאצטרכינן להכא … להמשך קריאה

ספר העיתים קל״ו

א מתני' כהן שלקה באצבעו כורך עליו גמי במקדש אבל לא במדינה ואם להוציא דם כאן וכאן אסור, בוזקין למלח ע"ג כבש בשביל שלא יחליקו וממלאין מבור הגולה ומבור הגדול בשבת ומבור הקר ביו"ט בוזקין מלח וכו' דרש רבא חצר שנתקלקלה במי גשמים מביא תבן ומרדה בה וכשהוא מרדה לא ירדה לא בסל ולא בקופה … להמשך קריאה

ספר העיתים קל״ה

א מתני' מחזירין ציר התחתון במקדש אבל לא במדינה והעליון כאן וכאן אסור ר' יהודה אומר העליון במקדש והתחתון במדינה, ת"ר ציר של דלת של שידה ושל מגדל ושל תיבה במקדש ובמדינה דוחקין והעליון כאן וכאן לא יחזיר גזירה שמא יתקע ואם תקע חייב חטאת של בור ושל דות ושל יציע לא יחזיר ואם החזיר … להמשך קריאה

ספר העיתים קל״ד

א מתני' נגר שיש בראשו קלוסטרא ר' אלעזר אוסר ור' יוסי מתיר, בנוטל באגדו כ"ע לא פליגו דשרי, כי פליגו בשאין נוטל באיגדו ר' יוסי סבר כיון שיש בראשו קלוסטרא תורת כלי עליו ושרי ור"א סבר כיון שלא ניטל באיגדו לא והלכתא כר' יוסי נגר הנגרר נועלין בו במקדש אבל לא במדינה והמונח כאן וכאן … להמשך קריאה

ספר העיתים קל״ג

א מתני', לא יעמוד אדם ברה"י ויפתח ברה"ר, ברה"ר ויפתח ברה"י אלא א"כ עשו לו מחיצה גבוה י' טפחים דברי ר' מאיר אמרו לו מעשה בשוק של פטמין שהי' בירושלים שהיו נועלין ומניחין מפתח בחלון שע"ג הפתח ר' יוסי אומר בשוק של צמרים היה, פי' שוק של מוכרי עופות כדאמרינן במס' יום טוב הולך אדם … להמשך קריאה

דילוג לתוכן