א נתחיל לפרש ענין עירובי חצרות: אלו היכא דאיכא חצר או דירתא ואפילו אית ביה כמה בתים וחצרות והיא כולה לחד גברא ולא דייר בהנהו בתי אלא ההוא גברא ובני ביתיה דסמיכין עילוהי ואכלין מדידיה על שלחנו לא צריך עירוב, אבל אי דיירי תרי ישראלים בהנהו בתי או בפונדק כל חד וחד לנפשיה צריכין למיעבד עירוב … להמשך קריאה
א גרסינן בסוכה בפ"ק ת"ר בית שאין בו ד' אמות על ד"א פטור מן המזוזה ומן המעקה ואינו מטמא בנגעים ואינו נחלט בבתי ערי חומה ואין חוזרין עליה מעורכי המלחמה ואין מערבין ואין משתתפין בו ואין מניחין בו את העירוב ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות ואין האחין והשותפין חולקין בו, מ"ט הנך כלהו … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק מי שהוציאוהו אמר רב יהודא אמר שמואל המקפיד על עירובו אין עירובו עירוב מה שמו עירוב שמו פי' המדקדק שלא יתערב לו עם אחרים כדי שלא יקח פחות מעט משלו אינו עירוב לפי שלא נקרא עירוב אלא כשמתערב, ר' חנינא אמר עירובו עירוב אלא שנקרא מאנשי ורדינאה פי' כי אנשי ורדאן היו … להמשך קריאה
א תנן בפרק חלון כיצד משתתפין במבוי מניח את החבית ואומר הרי זה לכל בני המבוי ומזכה להן על ידי בנו ובתו הגדולים וע"י עבדו ושפחתו העברים וע"י אשתו אבל לא ע"י בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושפחתו הכנענים מפני שידן כידו, אמר רב יהודא חבית של שתופי מבוי צריך להגביה מן הקרקע … להמשך קריאה
א ובפסקא הכי, ואשתו של ישראל מערבת לו שלא מדעתו ומישתרי הוא, ואשתו של גוי משכרת רשותו ושפיר דמי וה"מ דלא ידע גוי כל עיקר א"נ ידע ושתק אבל אם אסר בטלה שכירות שהשכירה אשתו וקיי"ל שכח אחד מבני חצר ולא עירב מותרין כאן וכאן שכח אחד מבני מבוי ולא נשתתף מותרין בחצרות ואסורין במבוי … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק הדר עם הנכרי אמר רב יהודה אמר שמואל גוי שיש לו פתח ארבעה על ארבעה פתוח לבקעה אפי' מכניס ומוציא קרנות כל היום כולה דרך מבוי אינו אוסר על בני מבוי, פי' כגון גוי הדר במבוי שכולו ישראל ואותו גוי ביתו פתוח למבוי ואוסר על בני מבוי עד שישכרו ממנו כמפורש לעיל … להמשך קריאה
א מתני' מקיפין שלשה חבלים זה למעלה מזה ובלבד שלא יהא בין חבל לחבירו ג' טפחים שיעור חבלים עביין יותר על טפח כדי שיהא הכל יוד טפחים, מקיפין בקנה ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו ג' טפחים, בשיירא דברי ר' יהודה וחכ"א לא דברו בשיירה אלא בהווה, כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה … להמשך קריאה
א מתני' בכל עושין לחיים אפילו בדבר שיש בו רוח חיים ור' מאיר אוסר ומטמא משום גולל ורבי מטהר, וכותבין עליו גיטי נשים ור' יוסי הגלילי פוסל, שיירה שחנתה בבקעה והקיפוה כלי בהמה מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא גדר גבוה ד' טפחים ולא יהא פרצות יתרות על הבנין וכל פרצה שהיא כעשר אמות מותרת מפני שהיא … להמשך קריאה
א מתני' היתה של קש או של קנים רואין אותה כאילו היא של מתכות עקומה רואין אותה כאילו היא פשוטה, עגולה רואין אותה כאילו היא מרובעת אם יש בהקפה ג' טפחים יש בו רוחב טפח, לחיים שאמרו גובהן יוד טפחים ורחבן ועביין כל שהוא ר' יוסי אומר רחבן ג' טפחים, א"ר זירא היא בתוך מבוי … להמשך קריאה
א מתני', הקורה שאמרו רחבה כדי לקבל אריח והאריח חצי לבנה של ג' טפחים דיה לקורה שתהא רחבה טפח כדי לקבל אריח לאורכו, רחבה לקבל אריח ובריאה לקבל אריח ר' יהודה אומר אע"פ שאינו בריאה, אמר רב בר רב קורה שאמרו שתהא בריאה כדי לקבל אריח ומעמידי קורה אינן צריכין שיהיו בריאין כדי לקבל קורה … להמשך קריאה
א אמר רב אסי אמר ר' יוחנן חצר צריכה שני פסין משתי רוחות כל פס במשהו ואם מרוח אחת צריך שיהא הפס ד' טפחים, ת"ר לשון ים שנכנס לחצר אין ממלאין ממנה בשבת אלא א"כ עשו לה מחיצה גבוהה יו"ד טפחים בד"א שפרצותיה ביותר מעשר אבל עשר א"צ כלום, מימלא היא דלא מלינן הא טלטולי … להמשך קריאה
א מתני' הכשר המבוי ב"ש אומרים לחי וקורה ובה"א או לחי או קורה ר' אליעזר אומר לחיים משום ר' ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני ר' עקיבא וכו'. אמרינן בגמרא כמאן לא כחנניה ולא כת"ק ופלוגתא דחנניה ות"ק לעיל במבוי המפולש ותירץ רב יהודא הכשר מבוי סתם כיצד בש"א וכו' אבל דחנניה במבוי מפולש היא ולא … להמשך קריאה
א איתמר נראה מבפנים ושוה מבחוץ נדון משום לחי נראה מבחוץ ושוה מבפנים ר' חייא ור"ש בן רבי חד אמר נדון משום לחי וחד אמר אינו נדון משום לחי והלכתא נדון משום לחי, מבוי שהוא רחב כ' אמה אמר אביי עושה פס גבוה יוד טפחים במשך ד' אמות ומעמידו באמצע, א"נ עביד כדרב יהודא דאמר … להמשך קריאה
א אמר רב מבוי שנפרץ במלואו לחצר ונפרצה חצר כנגדו לרה"ר חצר מותרת ומבוי אסור חצר מותרת אע"ג דקביעי ביה רבים דתניא חצר שהרבים נכנסות בזו ויוצאין בזו רה"י לשבת ורה"ר לטומאה, ומבוי אסור משום דהו"ל מבוי המפולש לרה"ר, איתמר מבוי העשוי כנדל פי' שרץ שיש לו רגלים הרבה מכאן ומכאן כדתניא עד כל מרבה … להמשך קריאה
א ת"ר כיצד מערבין מבואות המפולשין לרה"ר כגון מבוי שהיה מעיקרו והיא מפולש בצד צפוני לרה"ר ועתה היא מפולש גם מצד דרומי לרה"ר כיצד מערבין אותו עושה צורות פתח מכאן ולחי וקורה מכאן חנניא אומר ב"ש אומרים עושה דלת מכאן ודלת מכאן וכשהוא יוצא ונכנס נועל, וב"ה אומרים עושה דלת מכאן ולחי וקורה מכאן, איתמר … להמשך קריאה
א וענין המבוי שמערבין בו בזמן שיש לו קורה בתוך עשרים שאם המבוי גבוה מעשרים ומניח הקורה למעלה מעשרים פסול הוא ואין משתתפין בו עד שיסיר הקורה ויניח אותה בתוך עשרים כדתנן מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה ימעט ר' יהודא אומר אינו צריך והרחב מיוד אמות ימעט אם יש לו צורת פתח אע"פ שרחב מיו"ד … להמשך קריאה
א וגרסינן בתחלת פרק הדר עם הנכרי ואמור רבנן אין עירוב מועיל במקום גוי ואין ביטול רשות מועיל במקום גוי עד שישכור וגוי לא מוגיר מ"ט אילימא משום דסבר אתי ישראל לאחזקי ברשותו הניחא למ"ד שכירות בריאה בעינן אלא למ"ד שכירות רעועה בעינן מאי איכא למימר דאיתמר רב חסדא אמר שכירות בריאה בעינן רב ששת … להמשך קריאה
א ומאן דמקלע באושפיזא דגוי בהדי פניא דמעלי שבתא ולא הספיק לשכור ממנו רשותו עד שחשכה יכול לשכור משחשכה ושפיר דמי, ובפסקא לגאון הכי והנושא והנותן בחלון שאין בו ד' על ד' והיא למעלה מיו"ד וכן בכותל שהיא גבוה מיו"ד ורחב מד' אם עירבו בני העיר כולה עירוב אחד מותר ואין עליו כלום ואם לא … להמשך קריאה
א וכן עושין את העירוב לשין אותו ועושין ממנו עוגה או עוגות כמו שרוצין ועושין אותו יפה כדי שיהא חזק ולא ירקב ולא יפסול עד זמן מרובה ואח"כ מניחין אותו במקום שמור או בתיבה ובשעת הנחתו מברך מקודם כמו בכל המצוה ומאי מברך בא"י אמ"ה אקב"ו על מצות עירוב וברכה זו מברכין אותה על כל … להמשך קריאה
א וכך עושין העירוב או השיתוף אם עושין אותו מפת גובין מכל בית ובית קמח ועושין ממנו ככרות ואם יש גוי ביניהן שוכרין מן הגוי ואח"כ עושין העירוב וכשמניחין את העירוב מניחין אותו באחד מן הבתים או בחצרות שבמבוי ובלבד שיהא מקום שישתמר העירוב, ויש נמי מי שמחמירין כששוכרין מן הגוי שוכרין ממנו מקום בביתו … להמשך קריאה
א וחזי לן לעניות דעתין דהיכא דאיכא גוי בהדי ישראל במבואה ומשתתפין ישראל (הבאין) הדרים במבוי ביניהון צריכין הן לשכור רשות מן הגוי כדאמור רבנן ובגוי עד שישכור ומ"ד שצריך להיות השכירות בכל ע"ש ושבת כי חוששין שלא יבטל הגוי השכירות אנן לא חזי לן האי סברא דא"כ אין לדבר סוף ואפילו לאותו שבת עצמו … להמשך קריאה
א מתני' אמר רבן גמליאל מעשה בצדוקי אחד שהי' דר עמנו במבוי בירושלים ואמר לנו אבא מהרו והוציאו את כל הכלים למבוי עד שלא יוציא ויאסר עליכם, פי' צדוקי זה נתן רשות לבני מבוי וצריכין הן בני מבוי להוציא כליהן להחזיק במבוי קודם שיוציא צדוקי כליו למבוי ויבטל נתינתו כדתנן מי שביטל רשותו והוציא בין … להמשך קריאה
א אמר ליה רבה בר רב חנן לאביי מבואה דדיירין ביה תרי גברי רברבי כרבנן לא ליהוי בה לא עירוב ולא שתוף א"ל ומאי איעבוד מר לאו אורחיה אנא טרידנא בגירסאי אינהו לא משגחי איקני להו ריפתא בסלא זימנין דבעי לה מאתמול ולא אפשר למיתבה ניהליהו ולא הוי שתוף דתניא אחד מבני מבוי שביקש יין … להמשך קריאה
א האי מבואה דהוי דר ביה המן בר ריסק אמרי ליה אוגר לן רשותא ולא אוגר להו בטל לן רשותך לא בטיל להו אמר להו רבא ניזול חד מינייהו ונשאול מיניה דוכתא וניתוב בי' מידי דהוי ליה כשכירו ולקיטו ואמר רב יהודא אמר שמואל אפילו שכירו ואפילו לקיטו נותן את עירובו ודיו, וצריכין למיבעי הכא … להמשך קריאה
א והיכי דאיכא נמי בין ההוא בתי דסמיכי להדדי ופתיחי למבואה (ואיכא בניהון) חלון שיש בו ד' על ד' בתוך עשרה או פתח דין חלון זה או הפתח מפורש למטה בענין עירובי חצרות ולכך לא הארכנו כאן. והיכי דאיכא ההיא כוותא או ההיא פיתחה בין שני בתים הסמוכין זו לזו או בין שתי חצרות אי … להמשך קריאה
א ומעתה נתחיל לפרש ענין שתופי מבוי: אילו מבואה דפתחי ליה ארבעה או חמשה בתי ולא עירבו בחצרות ולא נשתתפו במבוי אסורין לטלטולי בההוא מבואה או לאפוקי מחצרות למבוי וכן נמי אסורין לעיולי ממבוי לחצרות דהוי לי' מבואה כרמלית וחצרות רה"י וארבעה רשיות לשבת כמפורש בהלכות שבת ואסור לטלטולי מכרמלית לרה"י או מרה"י לכרמלית, ולא מיבעיא … להמשך קריאה