א ונשאל רבינו האיי גאון מ"ט לא קרינן מוסף שבת בשבת בס"ת, והשיב אם אתם מקנתרין על הקדמונים בכך יאריך הדבר [אלו] יאמרו למה עזבו קריית עשרת הדברים כמו שהיה במקדש וזה יאמר למה הניחו מעשה בראשית [מלקרות] כדרך שהיו עושין במעמדות וזה יאמר למה אין קורין בכל יום בס"ת או אפילו בשני ובחמישי בפרשת … להמשך קריאה
א מתני' הקורא בתורה לא יפחות מג' פסוקים ולא יקרא למתורגמין יותר מפסוק אחד ובנביא שלשה ואם היו שלשתן ג' פרשיות קורין אחד אחד מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה עד כמה הוא מדלג בכדי שלא יפסיק המתורגמין, הקורא בתורה לא יפחות מג' פסוקים כנגד תורה נ"כ וכו', ואם שלשתן של ג' פרשיות כגון כה אמר … להמשך קריאה
א ירושלמי בפרק אין עומדין להתפלל היה קורא בתורה ונשתתק זה שעומד תחתיו יתחיל ממקום שהתחיל הראשון וא"ת ממקום שפסק הראשון הפסוקים הראשונים נתברכו לפניהן ולא נתברכו לאחריהן והאחרונים נתברכו לאחריהן ולא נתברכו לפניהן וכתיב תורת ד' תמימה שתהא כלה תמימה, תניא המפטיר לא יפחות מכ"א פסוקים כנגד זיין שקראו בתורה ואי סליק ענינא בבציר … להמשך קריאה
א תוספתא בתי הכנסת שאין להם מי שיקרא אלא אחד עומד וקורא ויושב, ועומד וקורא ויושב אפילו ז' פעמים וא"ת מ"ש דתפל' פוסק ואפילו באמצע ברכה ופירוקא כיון דכתיב והגית בו יומם ולילה כל אימת דקרי קיים מצות והגית בו וחייב לברוכי מקמי המצוה אבל תפלה כיון דצלי לא מחייב ליה לצלוייה כל יומא ועוד … להמשך קריאה
א הכל עולין למנין שבעה אפילו אשה אפילו קטן אבל אמרו אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד הצבור ובירושלמי ר' זעירא בשם ר' ירמיה העבד עולה למנין שבעה. ואמר מר רב צמח ובפסוקות נמי שיעלה למנין שבעה בעיא היא ולא אפשיטא ועבדינן לחומרא ואינו עולה והיא דאיפסיק ביתגדל בין קורא בתורה למפטיר דכיון דקדיש איפסיקא … להמשך קריאה
א ואמר מר רב סעדיה הקורא בתורה לא ישען לכותל לא לעמוד וכן המתרגם, ונשאל ממר רב שרירא ומר רב האיי מהו לתרגומי תרי על חד זה אחר זה כגון שקרא אחד בתורה ותירגם אינש עלי' פסוקא ושתיק והדר תירגם עליו אינש אחרינא והשיבו לא על דרך זה אמרו חכמים שלא יהא אחד קורא ושנים … להמשך קריאה
א וקורא כל אחד ואחד מן הקורין בתורה פסוקא פסוקא ומתרגם עליו המתרגם כל פסוק ופסוק כדתניא בפרק הקורא הקורא בתורה לא יפחות מג' פסוקים ולא יקרא למתורגמין יותר מפסוק אחד ואם מתרגם על כל קורא וקורא מתרגמנו כי היכי דליהוי ז' קורין וז' מתרגמין על כל קורא חד תורגמין שפיר ואי מתרגם [אחד] על … להמשך קריאה
א וקורא כל אחד ואחד מאלו השבעה בתורה לעצמו ומברך תחלה וסוף. ומה שעושין בני הדור שקורא החזן ושותק העולה לקרות אי נמי קרי בהדיה לאו שפיר הוא ולא נפיק ידי חובתו המברך בתורה בקריאת החזן דלא אשכחן דכה"ג יכול איניש לשוויה שליח ואע"ג דכתבינן לעיל בהלכות ספר תורה דהתירו רבוותא לחזן לסייע את הקורא … להמשך קריאה
א וקורין שבעה גברי בתורה כהן לוי וחמשה ישראלים ואי בעו לאוסיפו מוסיפין כמה דבעו, ושמע לן דאין מוסיפין בשבת יותר מששה דאינון י"ג וביו"ט נמי מוסיפין ד' כדי שלא יהא התוספת יותר מן העיקר. והא מילתא לא ידעינן לה עיקר שהרי שנינו בפירוש בפרק הקורא את המגילה עומד ביו"ט ה' ביו"כ ו' ובשבת ז' … להמשך קריאה
א ולאחר שמשלימין את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום לאחר תפילת שחרית באתרא דנהיגין להשלימן בצבור מפטירין בקדיש, ואח"כ מוציאין ס"ת ממקומו ועומדין מפניו עד שהוא מגיע לתיבה שקורין בו, ואלתר יושבין ואין צריכין לעמוד לא עד שעונין הצבור יהא שמי' רבא מברך ולא עד שעונין ברכו ואין בכך לטעות בהאי קרא וכפתחו עמדו כל … להמשך קריאה
א ומנהג שהיה במקום ראשי ישיבות בהשלמת הפרשיות כן היה הדבר שהיו מתקבצין בשבתות וקובעין מדרשות לריבוץ תורה עד שתי שעות ששאלו מראשי ישיבות והתירו להן לאחר הק"ש משעת הנץ החמה משום ריבוץ תורה ולאחר כך היו מתפללין שחרית ויושבין ומסדרין פרשיותיהן שנים מקרא ואחד תרגום ושוב קורין בתורה ומתרגמין (ומתפללין) ומפטירין בנביא ומתרגמין ומתפללין … להמשך קריאה
א ונהגו השתא נמי באתרין בשבתות וימים טובים שמשכימין ישראל כשעומדין משנתן ונפנין ונוטלין ידיהן ומברכין על נטילת ידים ואשר יצר עד פרשת התמיד ומשלים כל אחד ואחד בביתו פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום ואח"כ הולכין לבתי כנסיות ומסדרין תפילתן כלה על הסדר והאי מנהגא נמי לאו שפיר למיעבד הכי ומי שיש יכולת … להמשך קריאה
א והואיל ודקדקנו בהא מילתא בהכל יודך דנהגו רוב עלמא למימר כש"כ שיש לנו לדקדק ולמעט במנהג הפיוט ולמנוע שלא לאומרו בשום ברכה שבעולם אלא לסדר כל ברכה וברכה כמו שתקנוה חכמים בלא תוספת ובלא גירוע יען שפיוטין אלו שנהגו העולם למימרינון חזי לנא לרבוותא שאמרו שלא נתקן אלא בשעת השמד בלחוד מפני שלא היו … להמשך קריאה
א ולאחר שעונין ברכו פותחין בפריסות שמע בשתים לפניה בא"י אמ"ה יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא את הכל, ונהגו עלמא ברוב מקומות למימר בשבתות הכל יודוך והכל ישבחוך עד שרפים עם אופני הקודש לא' אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי נתעלה וישב וכו' עד בשמים ממעל ועל כל שבח מעשה ידך וגומר את … להמשך קריאה
א ואומר שליח צבור ברכו את ד' המבורך ואומר הצבור בלחש ישתבח ויתפאר ויתרומם וכו' ועונין הצבור ברוך ד' הל"ו והא מילתא נהגו כל ישראל בכל בתי כנסיות לישב בכובד ראשיהן כפופין בשעה שאומר הש"צ ברכו והן אומרין ישתבח ויתפאר ויתרומם וכו' ולאחר שאומרים ישתבח זה עונין ברוך ד' הל"ו וכ"כ נמי רב עמרם גאון, … להמשך קריאה
א ובשבת מסדר כל הברכות כולן כמו בחול ומוסיף על פרשת התמיד פרשת שבת תרין פסוקי, ומסדר איזהו מקומן, ומוסיף במזמורים של תהלים כמה דבעי, ונהוג עלמא נמי לאוסופי בפסוקא דזימרא לאחר ברוך שאמר מזמור שיר ליום השבת ואע"ג דכל מאי דבעי אוסופי שפיר דמי לאוסופי מקמי ברוך שאמר כי היכי דלא לידלוג איניש בפסוקי … להמשך קריאה
א ואמר מר רב האיי לענין ואפילו עטרות ודיבון כך מנהג בישיבה שקורא אותן הקורא וחוזר המתרגם ואומר את שמות הללו כתיקנן וכן ראובן שמעון לוי ויהודה וגם זולתן יש רובי פסוקי שמות והמשלים פרשיותיו אף כאן צוהו לקרות שנים בתורת מקרא ואחד בתורת תרגום ואלה אי אפשר לתרגמן כל עיקר אבל ברכת כהנים אפשר … להמשך קריאה
א הלכות ברכת ועונג של שבת: ת"ר ביום טוב (האחרון) מאחרין לבוא וממהרין לצאת בשבת ממהרין לבוא וממהרין לצאת, ביום הכפורים ממהרין לבוא ומאחרין לצאת, כלומר ביו"ט לא קרו פרשה אלא בחמשה גברי וליכא סדרא מאחרין למיעל לבי כנישתא דלא צריכי למיעל בהשכמה אלא מאחרין לבוא ומשום כבוד שמחת יום טוב ממהרין לצאת, ובשבת דאיכא … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק יום טוב שחל להיות בע"ש תני תחליפא אבוה דרבנאי חוזאה ואמרי לה אחוה דרבנאי חוזאה כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה לר"ה חוץ מהוצאות שבתות וימים טובים והוצאות בניו לתלמוד תורה שאם פיחת פוחתין לו ואם מוסיף מוסיפין לו, תניא אמרו עליו על שמאי הזקן כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק כל כתבי הקודש אמר ר' אלעזר לעולם יסדר אדם שלחנו בע"ש ובמוצאי שבת אע"פ שאינו צריך אלא לכזית, וגרסינן נמי התם עשירים שבא"י במה הן זוכין בשביל שמעשרין דכתיב עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר ועשירים שבבבל במה הן זוכין בשביל שמכבדין את התורה ובשאר ארצות במה הן זוכין בשביל שמכבדין את השבת … להמשך קריאה
א ענין שביתת עבדים וראינו לאחד מן המחברים קצת תשובות מענין עבדים בשמירות שבת וראינו לכתבן הנה, ואלו נוסחיהן, וששאלתם חכם שצריך לפתוח פרק בשבת והוצרך לעיין בספר לאור הנר ואחרים [עומדין] על גביו אסור או מותר, כך ראינו שאם אדם חשוב היא שאינו רגיל לתקן את הנר מותר ואם אינו [אדם] חשוב [אם] אחד עומד … להמשך קריאה
א נותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות והא קא מבטל כלי מהיכנו אמר רב הונא ברי' דר"י ניצוצות אין בהם ממש ושרי לטלטולי ולא מבטל ליה מהיכנו, ולא יתן לתוכו מים מפני שהוא מכבה, תניא נותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות בשבת ואצ"ל בע"ש, ולא יתן לתוכו מים מפני שהיא מכבה מע"ש ואצ"ל בשבת, ובפסקא … להמשך קריאה
א פיסקא, ואין נאותין ממנו לפי שאינו מן המוכן, ת"ר מותר השמן שבנר ושבקערה אסור להסתפק ממנו ור' שמעון מתיר, מטלטלין נר חדש וכו' ת"ר מטלטלין נר חדש אבל לא ישן דברי רבי יהודה ר' מאיר אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר שהדליקו בו באותו שבת ור"ש אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר … להמשך קריאה
א תנן בפרק כירה אין נותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות ואם נתנו מבעוד יום מותר, ואין נאותין ממנו לפי שאינו מן המוכן, מטלטלין נר חדש אבל לא ישן, ר' שמעון אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מן הנר הדלוק בשבת ונותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות ולא יתן לתוכו מים מפני שהוא מכבה, אמר רב … להמשך קריאה
א מתני' נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה ואל תכבה וכו', אר' אמי בדליקה התירו לומר כל המכבה אינו מפסיד, ת"ר מעשה ונפלה דליקה בחצר של ר' סימאי ובאו אנשי קיסטרא של צפורי לכבותה מפני שאפטרופא של מלך היה ולא הניחן מפני כבוד שבת ונעשה לו נס וירדו גשמים וכיבוה ולערב שיגר לכל אחד … להמשך קריאה
א תנן בפרק כל כתבי הקודש ר' שמעון בן ננס אומר פורסין עור של גדי ע"ג שידה תיבה ומגדל שאחז בהן האור מפני שהוא מחרך, ועושין מחיצה בכל הכלים בין מלאים בין ריקנים בשביל שלא תעבור הדליקה ר' יוסי אוסר בכלי חרס חדשים מלאים מים מפני שאינן יכולין לקבל את האור ומתבקעין ומכבין את האור, … להמשך קריאה